ראיון

מחירי הדירות לאן? "הצהרות בעיתונים יש, אבל שיווק קרקעות מאסיבי אין"

יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל אאורה ישראל, תוקף בראיון נוקב ל-Bizportal את מארגני קבוצות הרכישה ומאמין כי פרשת הולילנד תגרום לעליית מחירים. "פתאום אנשים מוכנים לקנות דירה ברמלה ב-900 אלף שקל"
לירן סהר |

טרנד קבוצות הרכישה שכבר כבש כל חלקה טובה באזור המרכז ואף במקומות כמו באר שבע וירושלים מתחלף בזמן האחרון בטרנד של ביקורת והתנגדות לרעיון. Bizportal שוחח עם יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל חברת אאורה ישראל, על התופעה שלא עוצרת, מצב שוק הדירות ואוזלת ידה של הממשלה בטיפול במשבר הקרקעות.

"שוק הדירות בארץ יציב וטוב", אומר אטרקצ'י ומוסיף כי "למרות שלא תמיד מדובר בהשקעה כלכלית, תרבות רכישת הדירה גוברת". אטרקצ'י מציין כי כולם רוצים לגור ליד תל אביב ובגלל המחסור האדיר בקרקעות המחירים מזנקים וימשיכו לזנק: "אנשים פתאום מוכנים לקנות דירה ב-900 אלף שקל ברמלה, לוד וחדרה. הבעיה היא שלא התפתחה בארץ תרבות של דיור להשכרה, אם היו מוקמים פרויקטים להשכרה לתקופה של 10 שנים והמדינה הייתה מעודדת בנייה להשכרה אז היינו נכנסים לתחום זה. המדינה לא השכילה להוציא מכרזים לעשרות אלפי דירות וליצור אלטרנטיבה לרוכשי הדירות שהייתה מורידה את מחיר הדירות".

"אני חושב שכוונותיו של אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי טובות, אולם יש הרבה דיבורים ומעט מעשים" טוען אטרקצ'י ומוסיף כי "מלבד הצהרות בעיתון לא רואים שיווק קרקעות מאסיבי ואנו נתקלים בחוסר יעילות משוועת. הפתרון לדעתי הוא למכור לקבלנים קרקע בלתי מתוכננת, שהקבלנים יתכננו. הבעיה היא שפרשת הולילנד תגרום לסחבת יותר גדולה בתהליכי התכנון, יזמים יפחדו ולכן המחירים צפויים להמשיך לעלות".

"קבוצות הרכישה לוקות במחלות חשוכות מרפא"

"האחראים האמיתיים לקפיצת המחירים בשנתיים-שלוש האחרונות הם מארגני קבוצות הרכישה שהשתלטו על כל קרקע פנויה", זועק אטרקצ'י ומוסיף כי "ליזמים אין פרויקטים חדשים להציע ולכן המחירים משתוללים. עד לפני 5 שנים היו 4-5 חברות בנייה דומיננטיות עם קרקעות הסטוריות, כיום הקרקעות נגמרו, השוק הרבה יותר מפוזר ויזמים לא אוגרים קרקעות".

אטרקצ'י מציין כי קבוצות הרכישה לוקות במחלות חשוכות מרפא: "אנשים לא הבינו את עוצמת הסיכון של קבוצות הרכישה, ראו בכך ניצול הזדמנויות ואינם מבינים שרכשו חתול בשק. מארגני הקבוצות לא יודעים להעריך את זמני שינוי התב"ע". אטרקצ'י מזהיר כי "כשהשוק יתחיל להתייצב ולרדת אנשים ישימו לב שנפלו, השוק הוביל לרווח, לא הקבוצה. חוק העדר שיחק כאן, אנשים לא קיבלו בטוחות כלל, אני פשוט לא מבין כיצד אנשים מהמרים על מיליונים. פרויקט ארלוזורוב לדוגמה הוא פיקציה, אנשים לא מבינים שרכשו זכות על במקרקעין יחד עם מאות אנשים ולא דירה".

אטרקצ'י מזהיר כי השמאים המעניקים גושפנקא למחירי הקרקעות של קבוצות הרכישה ועורכי הדין המלווים אותן חשופים לתביעות רבות. לדבריו, "הם חושבים שהאחריות חלה על מארגן הקבוצה ולא עליהם, אני מאמין שבקרוב נשמע על פסיקות תקדימיות שתטיל עליהם אחריות נזיקית".

"תכניות תמ"א 38 הן פתרון רע מאוד"

אטרקצ'י ממליץ לקבלנים להכנס לתחום הפינוי בינוי בטווח הזמן הבינוני והארוך, "אאורה יוזמת פרויקט פינוי בינוי ביהוד, בנוסף לשכונת הגנים התלויים שהקימה בעיר. הבעיה היא שהרגולטור לא בדיוק מקדם יוזמות כאלה. העיריות מפילות פרויקטים כי הן חוששות מהפסד של היטלי השבחה. לדעתי תכניות חיזוק בניינים במסגרת תמ"א 38 הן פתרון רע מאוד הממחישות את הראייה הקצרת מועד של העיריות. אין מדיניות ברורה, אין עבודות מחקר, מנציח את תרבות המאעכריות".

אטרקצ'י ממליץ על פרדס חנה-כרכור ואת ראש העין כיעדים טובים להשקעה ומציין כי כביש 6 שיפר מאוד את טווחי הנסיעה: "כל מקום עם מערכת כבישים טובה נחשב כטוב להשקעה, אם כביש 6 היה מגיע לראש פינה גם לשם היו עוברים בהמוניות. אטרקצ'י מוסיף כי היה שמח לראות יותר עיריות שיעניקו זכויות בנייה נוספות לבניית דירות קטנות יותר. "בגלל שהקרקע כל כך יקרה קבלנים לא בונים דירות 3 חדרים. עיריות חושבות שבניית דירות 5 חדרים בלבד תביא אוכלוסייה איכותית, זוג צעיר שגר עד כה בעיר ושואף להמשיך להתגורר בה לא נחשב לאיכותי?"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.