שינויים בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות בשנת 2010

חשבים מידע עסקי |

במאמר זה נביא את עיקרי התיקונים בתקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. תוקף השינויים מ- 01.02.2010. מטרת התיקונים, לתת מענה למקרים מיוחדים, שבתקנון הקודם היו בעייתיים. במקרים אלה, המבוטח מצא את עצמו נפגע אם על ידי קיטון בקצבה הצפויה ואם בשל תנאי התקנון, בגינם אף נאלץ להפסיק את חברותו בקרן. השינויים החדשים נותנים מענה לאותם מקרים, תוך הקלות לטובת המבוטחים. כמו כן התיקונים משפרים זכויות אחדות שהיו קיימות.

1.כיסוי ביטוחי למקרה של נכות או מוות כתוצאה ממקרה המזכה בפיצוי מרשות לפני התיקון, נקבע בתקנון, כי אין כיסוי ביטוחי למקרה מוות או נכות, שנגרמים בשל תאונת עבודה או במקרה של אירוע המזכה בהתאם להוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או חוק משפחות חיילים שנספו במערכה.

התיקון שהתקבל קובע, כי במקרה שהקצבה מקרן הפנסיה, עולה על הקצבה מהרשות, המבוטח יהיה זכאי להפרש בין הקצבאות.

לדוגמה: מבוטח זכאי לקצבת נכות שהוכרה כתאונת עבודה, מהביטוח הלאומי בסך 4,000 ש"ח. אילו היה מדובר בנכות שנגרמה מסיבה שאינה תאונת עבודה, המבוטח היה זכאי לקצבה מהקרן בגובה 6,000 ש"ח. במצב הקיים, המבוטח לא היה זכאי לקצבה מקרן הפנסיה. אחרי התיקון המבוטח יהיה זכאי לקבל מהקרן קצבה בגובה ההפרש בין הקצבאות, דהיינו 2,000 ש"ח.

2. עובד שהופסקה עבודתו ומעוניין להמשיך את הביטוח לפני התיקון, מבוטח שמסיבה כלשהי מצא את עצמו מחוץ למעגל העבודה ובקש לשמור על רצף ביטוחי, נדרש לממן באופן עצמאי את מלוא ההפקדות. לחילופין, אם הקטין את ההפקדות, ההקטנה בהפקדות פגעה בזכויות שכבר נצברו לטובתו. הפגיעה היתה משמעותית יותר בקרנות שבהן השכר הקובע נקבע לפי שיטת שלושת השנים האחרונות.

התיקון שהתקבל, מאפשר למבוטח להמשיך את הביטוח כעצמאי, בשיעור משרה חלקי של 33% לפחות בשנה הראשונה. מהשנה השנייה ואילך, שיעור המשרה יהיה לפחות 50%.

משמעות התיקון - בתקופת ההפסקה, העמית, שהופקדו עבורו, הפקדות בשיעור 20.5% משכרו מידי חודש, ימשיך את ההפקדות באופן עצמאי, אולם הפקדות אלה תהיינה מופחתות, זאת מבלי להקטין את השכר המבוטח.

3. היוון קצבה - לפני התיקון, מבוטח היה רשאי להוון שיעור של עד 25% מהקצבה לה הוא זכאי. ניתן היה להוון את הקצבה בשיעור האמור, לתקופה של חמש שנים לכל היותר.

התיקון מאפשר למבוטח להוון שיעור של עד 25% מהקצבה המשולמת למשך כל חייו. בנוסף, התיקון משפר את מקדמי ההיוון כך שהסכום שהמבוטח יקבל באופן חד פעמי יהיה גבוה יותר בעקבות התיקון.

4. החזר כספים לא פנסיוניים - לפני התיקון, במקרים בהם הועברו לקרן הפנסיה זכויות שהיו לעובד במכשירים ישנים כגון קופות גמל מפעליות, אם שיעור דמי הגמולים היה נמוך מהנדרש, הקרנות לא הכירו בכספים אלה כזכויות פנסיוניות. עד לתיקון בתקנון, כספים אלה הוחזרו בצירוף הצמדה בלבד.

התיקון קובע, שכספים אלה יוחזרו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנתית בשיעור 2%.

5. הכנסה של נכה מעבודה - עד התיקון, נכה, ששכרו מעבודה בצירוף קצבת הנכות שמשולמת לו ע"י הקרן היה מעל השכר הקובע לקצבה, הופחתה קצבתו מהקרן. ההפחתה כאמור היתה בגובה ההפרש שבין הכנסותיו כאמור ובין השכר הקובע.

התיקון קובע, כי ההפחתה תהיה בגובה מחצית ההפרש שבין הכנסותיו ובין השכר הקובע.

6. רציפות זכויות - עד התיקון, מבוטח שצבר בשתי קופות וותיקות, אשר מתוקף הוראות בדבר רציפות זכויות, נצבר לזכותו שיעור קצבה העולה על 70%, הופחת שיעור הקצבה ל-70% באופן יחסי משתי הקרנות בלי להתחשב בשכר הקובע בכל קרן.

התיקון שהתקבל קובע, כי הצמצום ייעשה כך שהוא יחל בקרן שבה השכר הקובע הוא הנמוך יותר. תיקון זה מיטיב עם מבוטחים, באשר שכרו של העובד בדרך כלל עולה עם הוותק שלו בעבודה ולכן השכר הקובע בקרן המשלמת, עשוי להיות גבוה באופן משמעותי מזה שבקרן המשתתפת.

במקרה שישנה חפיפה בין תקופות הביטוח בשתי הקרנות, השכר הקובע בתקופת החפיפה יהיה הסכום שמתקבל מחיבור השכר הקובע בשתי הקרנות.

מענק השנים העודפות לאחר התיקון יחושב כך שכל אחת מהקרנות תשלם את חלקה לפי השכר הקובע אצלה, בעוד שלפני התיקון המענק חושב לפי השכר הקובע בקרן המשלמת.

7. תנאי סף לקבלת קצבת זקנה, שארים או נכות - התיקון קובע, כי במקרה שסכום הקצבה אינו עולה על קצבת מינימום העומדת על 5% מהשכר הממוצע במשק, הרי עמית שצבר 120 חודשי ביטוח יהיה זכאי לקבלת קצבה, למרות שאינו עומד בתנאי הסף לקבלת קצבה.

8. שיפור תנאי הזכאות לקבלת קצבת נכות וקצבת שארים - לפני התיקון, מבוטח שחידש את הביטוח לאחר הפסקה העולה על 12 חודשים, זכאותו לקצבת נכות או קצבת שארים היתה מותנית בכך שנותרו לפחות 120 חודשי חברות מהחודש בו חידש את הביטוח ועד החודש בו היה מגיע לגיל פרישתו החוקי.

המשמעות היא שמבוטח/ת שמחדש/ת את הביטוח אחרי גיל 54/57 לא היה זכאי ליהנות מביטוח למקרה נכות או לביטוח שארים. התיקון מבטל תנאי זה.

9. פרישה מוקדמת בהפחתת זכויות - מבוטח שביקש להקדים את פרישתו, היה מקבל קצבה מופחתת בשיעור של 5-7% מהקצבה עבור כל שנה בה הוקדמה הפרישה.

התיקון משפר את תנאי ההפחתה בגין פרישה מוקדמת.

לדוגמה: גבר, המבקש לפרוש בגיל 60 במקום בגיל 67, תופחת קצבתו בשיעור 36% בעוד שלפני התיקון הקצבה הופחתה בשיעור של 38%.

10. תיקון גיל - התיקון מאפשר לתקן גיל של עמית גם לאחר הגיעו לגיל קצבה, בעוד שלפני התיקון שינוי הגיל התאפשר כל עוד המבוטח לא הגיע לגיל קצבה.

שינוי הגיל לא יחול רטרואקטיבית, אלא החל ממועד פתיחת ההליך לשינוי, או מחודש פברואר 2010, לפי המאוחר מביניהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.