אפיקים שעשויים להיות מעניינים ברבעון הראשון של 2010
לפני כשנה, ביום הראשון של שנת 2009, התקשר אליי אחד המשקיעים המתוחכמים ביותר שלנו, איש עסקים ממולח, ושאל לדעתי לגבי הצפוי לנו בשנה האזרחית שבאה עלינו לטובה.
עניתי לו שלדעתי צפוייה לנו שנה חיובית בבורסה. בתגובה קיבלתי שתיקה ארוכה ולאחריה פליאה: "איך אתה מצפה לשנה חיובית כשהתמוטטו בנקים מהחשובים בארה"ב, כשיש כל כך הרבה מובטלים, כשאנשים מקצצים בצריכה שלהם וכשצפויות פשיטות רגל רבות הן של יחידים והן של חברות".
עניתי לו שהניתוח שלו מדוייק אך הוא מתעלם מדבר אחד חשוב - רמת המחירים (שהיתה, כזכור, מחצית מרמתה הנוכחית).
ובכן בדיעבד, שנת 2009 שהחלה בסימני שאלה רבים בכל הקשור לכלכלה העולמית שנקלעה למשבר פיננסי העמוק ביותר מאז השפל הגדול שפקד את כלכלת ארצות הברית בשנת 1929, תחרט בזיכרונם של המשקיעים כאחת השנים הטובות בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי עם עליות חדות ברוב המדדים המובילים.
שימו לב לתשואה העודפת ביחס לסיכון של האג"ח להמרה (אפיק השקעה עליו אנו ממליצים לחלק מלקוחותינו) ולכך שמדד האג"ח הקונצרני, למרות מספר רב של הסדרי חוב וחדלויות פירעון, חתם את 2009 עם תשואה חיובית גבוהה של 34% וזה ביחס לתשואה שלילית בסך 17% ב-2008 ועליה ממוצעת של 7% בלבד בעשור החולף.
אז מה צפוי לנו ב-2010 ובאלו אפיקים כדאי להתמקד?
ובכן, בטווח הקצר, נראה שאפקט ינואר הינו הגורם השולט כעת בשווקים ולכן ראינו בימים הראשונים של השנה עליות מחירים ניכרות, בשוק כולו ובמיוחד במדדי היתר השונים.
עם זאת, לטווח הארוך היינו רוצים להזהיר את קהל הקוראים מאופטימיות יתר ולהראות להם גם את הצד השני של המטבע, כך שתיק ההשקעות יהיה מאוזן יותר.
להערכתנו, סביבת הריבית הנמוכה יחד עם סימני ההתאוששות הכלכלית ברוב האינדיקטורים החשובים יוצרים תמונה אופטימית מדי בהתחשב במספר גורמים מרכזיים:
1. הזרמות העתק שמבצעות הממשלות בכלל והממשל האמריקאי בפרט יוצרות גירעונות תקציביים אדירים. כך לדוגמה, כלכלת ארה"ב המהווה כרבע מהתוצר העולמי סיימה את השנה עם חוב ממשלתי בסך כ- 13 טריליון דולר המשקף יחס חוב/תוצר הקרוב ל- 100% כשבשנה הקרובה, צפוי הגירעון התקציבי של ממשל אובמה לעמוד על כ- 10% תוצר. גירעון זה הביא להצהרות מצד סוכנויות הדירוג העולמיות על כך שדירוג האשראי המושלם AAA של בריטניה וארה"ב מצוי בסכנה כבר ב-2011.
כפועל יוצא, אנו עדים לאחרונה לעליה המתרחשת בתקופה האחרונה בתשואות של אגרות החוב האמריקאיות ל-10 שנים והתרחבות ה- SPREAD שבין אגרות החוב של ממשלת גרמניה עם מח"מ זהה. (כפי שמופיע בגרף להלן)
2. כתוצאה מאי התאמה בין השוק הפיננסי לשוק הריאלי הנובעת מהעליות במחירי המניות יחד עם ירידה ברווחי החברות, שנגרמה בעיקר משינויי בהרגלי הצריכה של האזרח האמריקאי מחד ומשינוי במדיניות הבנקים בכל הקשור במתן אשראי מאידך, עלה מכפיל הרווח של מדד ה- S&P 500 לכ- 25 לעומת ממוצע היסטורי רב שנתי של 16 בלבד.
אם נביט בגרף המתאר את מכפיל רווח הצפוי (על בסיס תחזיות האנליסטים), נגלה תמונה דומה אך בעקבות ציפיות השוק לעלייה משמעותית ברווחי החברות ברבעונים הבאים המכפיל הצפוי עומד על כ-18.
כתוצאה מנתונים אלו בשילוב התשואות החריגות של מדדי המניות בשנה האחרונה ומצפיות לעלייה בריבית שכבר החלה בישראל וצפויה להתחיל בארה"ב כבר במחצית הראשונה של השנה אנו סבורים שעל מנת לצלוח את השנה עם תשואה טובה יש לעבוד בסלקטיביות רבה ולהתמקד בשני אפיקים עיקריים, אג"ח קונצרני בריבית משתנה ואג"ח להמרה. בשבוע הבא, נביא כמה ניתוחים ודוגמאות לאג"חים מהסוג הנ"ל.
מאת: ברי מולצ'דסקי - מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא העוסק בניהול תיקי השקעות ובניהול השקעות בקרנות נאמנות טופ אלפא (2B) אג"ח וטופ אלפא מניות (4B).
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
