מתכוננים לסוף 2009: "את ההפסדים של 2008 אפשר לקזז בקלות"

צבי פרידמן, רו"ח שותף וראש חטיבת המס ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר, בשיחה עם Bizportal על עקרונות שיטת המיסוי וטיפים למשקיעים שיכולים לחסוך הרבה מאוד כסף
קובי ישעיהו |

שנת 2009, שהיתה (עד היום) שנה פנטסטית בשוק ההון, במהלכה רשמו משקיעים רבים, שכירים ועצמאיים, רווחים גדולים. זאת, לאחר ההפסדים הכבדים שנרשמו בשנת 2008 שהיתה כזכור שנה של משבר קשה ועמוק בשווקים בארץ ובעולם.

לקראת סיומה של כל שנה יכול משקיע נבון לחסוך לעצמו הרבה מאוד כסף על ידי תכנון נכון של המכירות והקניות שלו. תזמון נכון ומימושים של ניירות הערך השונים (ואגב, לא רק ניירות ערך, על כך בהמשך) יכול להשאיר בכיס או בחשבון הבנק של המשקיע שקלים או דולרים יקרים, לעיתים בסכומים שיכולים להגיע לעשרות או מאות אלפי שקלים.

לשם כך דיברנו עם צבי פרידמן, רואה חשבון, שותף וראש חטיבת המס ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר. "יש מספר עקרונות מיסוי בשוק ההון שלאורם ניתן יהיה לתכנן את המס כח שהוא יהיה מינימלי", אומר פרידמן. "העקרון הראשון הוא מימוש, כלומר רווח או הפסד מוכרים רק בזמן מימוש. כלומר, עיתוי ההכרה ברווח או ההפסד נתונים בידי הנישום. אם, למשל, יש לו נייר עם הפסד אז כדי להכיר בהפסד עוד השנה הוא חייב למכור עד ל-31 בדצמבר".

"העקרון השני הוא האחדת הסלים. כלומר, הפסד הון מכל מקור (מקרקעין, שוק ההון וכו..) ניתן לקזזו ממקורות אחרים. גם כאן זה על בסיס עקרון המימוש. מיסוי נכסי הון זה תמיד על בסיס מימוש. עקרון שלישי הוא ביטול השיטה של קיזוז "מס כנגד מס" ובמקומה הוכרה השיטה של "רווח כנגד הפסד" ללא תלות בשיעורי המס של הרווח או ההפסד. דהיינו, אם יש לי רווח ממקרקעין שחייב ב-40% מס ויש לי הפסד שמכרתי אג"ח שחר ב-15% מס, אני יכול לקזז לפי ההכנסה ברוטו ולא לפי החסכון במס שכולל כל ההפסד".

דרך אגב, העקרון הזה הופעל ב-1 לינואר 2006. עד אז פעלו בשיטת מס כנגד מס.

עקרון נוסף עליו מצביע פרידמן - "לא נקבעה שיטה מחייבת בחוק לגבי סדר קיזוז הפסדים ובהעידר הוראה מפורשת רשאי הנישום לקבוע לו את הסדר הטוב ביותר. אגב, אין הוראה מפורשת של רשויות המס". עקרון נוסף - "החל מ-1 בינואר 2006 ניתן לקזז הפסד שוטף באותה שנה מניירות ערך כנגד ריבית או דיבידנדים בניירות ערך באותה שנה. וגם כנגד דיבידנד שמקבל יחיד מחברה בשליטתו שחייב במס לפי שיעור מס של 25%. כלומר, אם יש לי הפסד שנוצר השנה ולא הועבר משנה קודמת, אני יכול לקזז על ידי קבלת דיבידנד שאני מושך מחברה עוד השנה".

"אפשר להגיש דוח מקוצר ולקזז את ההפסדים של 2008"

לגבי טיפים על בסיס אותם עקרונות אומר פרידמן כי כדאי למכור ניירות ערך שיש בהם הפסדים לפני תום השנה על מנת לקזזם מול רווחים שעתידים להגיע עד סוף השנה מכל מיני מקורות, כמו דיבידנדים, ריביות, או למכור ניירות ערך עם רווחים שנוצרו.

"יש להיות ערים לכך ש"מכירה רעיונית" של נייר ערך (בדרך של מכירה וקניה מחדש) עשויה להחשב כעסקה מלאכותית על ידי פקיד השומה. לפיכך מומלץ לשקול לעשות שינוי בהרכב התיק כדי לעמוד בטענת המלאכותיות. למשל, אני מוכר למשל מניית לאומי שיש בה הפסד, ובמקום לקנות את אותה מניה מיד אחר כך אני קונה תעודת סל דומה למניה (למשל, תעודת סל על בנקים). ואז, זה לא אותו נייר אבל הוא יתן לי פחות או יותר אותה תשואה".

"טיפ נוסף שאני יכול לתת למשקיעים הוא שיש ציבור רחב של שכירים שלא מגישים דוחות ובשנת 2008 היו להם הפסדים מניירות ערך. כיום, ב-2009 יש להם כנראה רווחים מניירות ערך שהבנקים ניכו להם מס במקור. ואז יכול אותו שכיר להגיש דוחות למס הכנסה, לדרוש את ההפסדים שהיו לו ב-2008 ולקזז את ההפסדים שהיו לו ב-2008. בשביל זה הוא צריך קודם לגשת לבנק, לקחת את דוח ההפסדים של 2008 ואז להגיש דוח מקוצר למס הכנסה ולקזז את ההפסדים. זה יכול להיות בסכומים מאוד משמעותיים".

טיפ נוסף שיש לפרידמן נוגע ליצירת מגן מס לשנת 2010. "כידוע, הבנקים והברוקרים מאפסים בתחילת השנה את ההפסדים שהיו בשנה הקודמת. כלומר, אם לאחר מכן היו לנישום רווחים מניירות ערך או ריביות מניירות ערך, הבנק ינכה לו מס במקור. מה שניתן לעשות - אותם ניירות ערך שעדיין לא מכרתי וטמונים בהם הפסדים, למכור אותם בתחילת חודש ינואר 2010. מה עשינו? אני יוצר מגן מס על הפסדים מניירות ערך ואז אם אני אמכור ברווחים ב-2010 אז אני לא אשלם מס על חלק מהרווחים. צריך למצוא את האיזון הנכון".

"לפעמים צריך לשקול לנהל חשבון ניירות ערך בכמה מקומות"

טיפ נוסף - "לקזז הפסדי הון החייבים במס בשיעור נמוך כנגד רווחי הון החייבים במס בשיעור גבוה. למשל, אם יש לי הפסד מאג"ח שחר שיש עליו 15% מס, נגיד 1,000 שקל הפסד, ומולו יש לי רווח במניות גם ב-1,000 שקלים. ויש לי גם ברווח ממכירת מקרקעין שחייב 40% גם 1,000 שקלים רווח. אז את הרווח מהשחר אני מקזז מול המקרקעין ואז על המניות אני משלם רק 20%. משלם רק 200 שקל מס. לעומת המצב שעושים בדרך כלל בבנקים שהוא קיזוז של השחר מול המניות ואז משלמים 40% מס על המקרקעין, כלומר 400 שקל מס".

דבר נוסף שיש לשים אליו לב, "היום אם אני קונה ניירות ערך בכל מיני זמנים, החוק אומר שאני מייחס לפי ראשון נכנס לפי ראשון יוצא. נישום מתוכחם יכול לחלק את ניירות הערך במספר בנקים או ברוקרים, ואז הוא יכול למכור באותו בנק או ברוקר שיש לו את העלות הכי גבוהה. למשל, אם מישהו קנה מניית בנק לאומי ב-10 שקל, 500 מניות, ואחרי חודש קנה עוד 500 מניות לפי 15 שקל. ואחרי שנה מוכר 500 מניות ב-20 שקל. באותו חשבון זה יחשב רווח לפי 10 שקל אבל אם היו לו שני חשבונות, הוא היה מוכר את אותם 500 מניות לפי השיקולים שלו, אם הוא רוצה לשלם או לקזז יותר מס יש לו את הגמישות".

עצה נוספת שיש לפרידמן למשקיעים - "ישנם הרבה נישומים שהפסידו בשוק ההון, נשבעו שהם לא חוזרים יותר לשוק ואת הכסף הם שמים בפק"מ. הדבר הכי גרוע זה שאת הריבית לא ניתן לקזז מול ההפסדים שהיו בניירות הערך. לכן, מה שצריכים לעשות זה להשקיע במק"מים או בקרנות כספיות ואז אפשר לקזז. יש על המק"מ עמלה של 0.1% בקניה אבל נושא המס הרבה יותר משמעותי".

טיפ נוסף שיש באמתחתו של פרידמן - "רוב הנישומים מקבלים דיבידנדים וריביות מאגרות חוב והבנקים גובים עמלה. הבנקים מבצעים מס במקור על ההכנסה ברוטו ולא על ההכנסה נטו. כלומר, אם קיבלתי דיבידנד ב-200 שקלים ושילמתי עמלות לבנק 10 שקלים, אז בפועל הבנקים מנכים מס על 200 שקלים ולא על ההכנסה נטו אחרי ניכוי העמלות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.