מניית דיסקונט עולה 2.5%: בן זאב העלה את ההמלצה ומחיר היעד, "מצפים לדו"ח טוב"
בנק דיסקונט יפרסם את תוצאות הרבעון השלישי בסוף החודש. מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', יובל בן זאב, פרסם היום (ה') סקירה לקראת הדוחות, כשפרשת היו"ר המודח שלמה זהר הסתיימה.
בן זאב אומר כי צפוי דו"ח טוב שיסמן לנו מגמה חיובית בה הבנק משתפר בנקודות החלשות שלו. "מגמה זו מצדיקה להערכתנו סגירת דיסקאונט משמעותית ביחס לממוצע הבנקים בישראל".
בכלל פיננסים מעריכים שבנק דיסקונט יציג בסוף החודש רווח נקי של למעלה מ-200 מיליון שקל, תשואה להון של למעלה מ-9%. הכנסות המימון צפויות להיות גבוהות תוך שהן משלבות את מגמת הצמיחה בפעילות הפיננסית לה היינו עדים ברבעונים הקודמים לצד השפעה חשבונאית חיובית של חיסוי השפעות המט"ח (השפעה שלילית מקבילה בהוצאות המס).
ההפרשות לחובות מסופקים צפויות להיות גבוהות במקצת מאלו של המחצית הראשונה, תוך שהבנק ימשיך להציג שיפור באיכות האשראי. "הבנק מציג בשנים האחרונות מגמת שיפור באיכות האשראי ולהערכתנו הוא מתקרב לממוצע המערכת".
ההכנסות התפעוליות יושפעו לטובה מרווחי קופות הפיצויים, מעלייה בעמלות כרטיסי אשראי ועמלות שוק ההון וכן מדיבידנד מבזק, מכירת חלק ממניות בזק ומכירת מניות הראל. "ברבעון הנוכחי נהיה עדים למגמה שאפיינה את הבנק במחצית הראשונה של השנה, דהיינו שליטה בהוצאות. אמנם הדרך העומדת בפני הבנק ארוכה, אבל ההתקדמות חיובית".
הבנק יציג שיפור ניכר בהלימות ההון על רקע מהלכים יזומים להקטנת נכסי הסיכון לצד הרווחיות השוטפת. צפי להלימות הון 12.4% והון הראשוני המקורי 7.2%. "יישום כללי באזל 2 צפוי להביא להפחתה של כ- 1% בהלימות ההון, אשר תתמקד ברובד ההון הראשוני, מתוך זה כ- 0.5% בהון הראשוני המקורי".
במקביל, צפוי כי המפקח על הבנקים יעלה את דרישת ההון הראשוני המקורי ל- 7% ואולי יותר. בן זאב מעריך כי בנק דיסקונט יעמוד גם ביעדים אלו, אך ייתכן שיבחר לבצע הנפקת זכויות וזאת במטרה לאפשר חזרה למסלול של צמיחה באשראי.
בדומה לרבעון השני, "נהיה עדים לעצירה בצמיחת האשראי ואולי לירידה קלה בעקבות השפעות שער החליפין של השקל. עיקרי הירידה בנכסי הסיכון תבוא מכיוון של הקטנת מסגרות לא מנוצלות ומשינויים בתיק האג"ח".
בדו"ח הרבעון השני הציג הבנק יעד תשואה להון של 9%-11% בשנים 2010-11. בן זאב מעריך כי יעדים אלו הינם ברי השגה. "אנו סבורים כי מאמצי ההנהלה, בראשות היו"ר היוצא והמנכ"ל הנשאר, והמהלכים שבוצעו בבנק בארבע השנים האחרונות הם הבסיס לשיפור התוצאות המתמשך בבנק".
בנק דיסקונט נסחר במכפיל הון של 0.78 בהשוואה לממוצע של 1.0 במערכת הבנקאית בישראל. "להערכתנו, השיפור בתוצאות הבנק ועמידה ביעדים יביאו לצמצום משמעותי בפער זה. את מחיר היעד המעודכן קבענו לפי מכפיל הון 0.95".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
