האם נותר למוסדיים כח הרתעה? התשובה בשנת 2020

עדו קאליר, מהמכללה למינהל, בטור על החזר חוב
עדו קאליר |

בכל החברות האנושיות, מהמסורתית ביותר, ויעידו על כך וועדי בתי הכנסת הרבים בשעריים, שכונת מגורי, העוסקים כיום בהצלת שקועים בחובות, ועד המודרנית ביותר, האחריות על לקיחת חוב מוטלת משפטית ומוסרית על נוטל ההלוואה.

אי החזר מלא של הלוואה מצדיק שימוש באמצעים לא נעימים. בחברות מערביות זוהי הוצאה לפעל ובחברות אחרות יש "איגודים מקצועיים" העוסקים בכך. השאלה הראשונה העולה למשמע הסדר החוב המתגבש בשעות אלו ממש ע"י צים והגופים המוסדיים היא האם הוא מוסרי? השאלה השניה, אחרי שבולעים את הכעס, היא האם הוא משרת את בעלי החוב האמתיים - אנחנו? התשובה לשאלה הראשונה פשוטה למדי, התשובה לשאלה השניה, פחות.

החזר חוב הוא תולדה של שני משתנים: היכולת להחזיר את החוב והרצון להחזיר אותו. גם אם לצים אין יכולת להחזיר את מלוא החוב ראוי שמנהליה ובעליה יבהירו שהציווי מוסרי והחברתי להחזיר את ההלוואה במלואה ובכל תנאי חל גם עליהם. אולי אחת הבעיות העיקריות של צים היא שמנהליה ושאר הדוברים בשמה סירבו להודות שבטחון מופרז ויהירות ולא רק גחמות השוק העולמי הביאו את צים לעברי פי פחת.

עד כמה ייפגע הכיס שלנו? המטרה של כל בעל קרן פנסיה אינה ולא צריכה להיות הענשת צים ובעליה, גם אם הם מרגיזים אותנו. מטרתנו צריכה להיות למזער את הנזק שנגרם במהלך מצעד העשור של איסוף האג"ח הקונצרני. הסדר צים המוצע מציב כמה בעיות אבל גם יוצר רף ברור ומוגדר להסדרי החוב הבאים. זהו הסדר החוב הגדול הראשון שהמוסדיים יחתמו עליו, אבל ברור שלא האחרון. הרבה עיניים באפריקה ישראל ובקבוצת המוסדיים שדנים מולה יבחנו את ההסדר המוצע. לצד החובה בהסדר החוב נמנה את העובדה שהבטחונות המוצעים הם חלקיים ומוזרמים ע"י החברה בלבד. טוב יעשו בעלי העניין אם יודיעו על העמדת בטחונות משלהם ולא דרך תרגילי דחיית חוב שערכם מוטל בספק.

בצד הזכות ניצבת העובדה שלמרות הדחיה המשמעותית, הערך בספרים של החוב לא מופחת. מאוד יכול להיות שמתווה ההסדר המוצע, עם תיקונים שונים, הוא לא רע למשקיעים, גם אם צים והאחים עופר עשו בדרך כל טעות תקשורתית אפשרית.

לשאלה הגדולה מכולן - האם נותר למוסדיים כח הרתעה, התשובה בינתיים מוטלת בספק. העובדה שלא הצליחו להכריח את בעלי החברה להזרים הון או להעמיד בטחונות אישיים מעמידה בספק את היכולת שלהם לעמוד על הדרישות מול הטייקון הבא, והוא יבוא, די מהר, לא עם חוב של מיליארד כי עם עם חוב של עשרה.

איפה שהוא בין 2010, שם מצפים לנו עוד אי אלו הסדרי חוב, לבין 2020, שם, אולי, מצפה לנו גם הכסף - גם נקבל תשובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.31%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

שלא תופתעו הפעם: בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.