חובת הדיווח של שותפות על הפסדים
שאלה:
לשותפות יש פעילות השקעה בנכס, והיא הגישה מאזן שותפות בהפסד.
אחד השותפים הוא שותפות נוספת, שאין לה פעילות חוץ מהחלק שלה בהפסדים, ואין לה תיק ברשות המסים (מס הכנסה).
השאלה: האם השותפות חייבת לדווח על ההפסד, אף על פי שאין לה פעילות אחרת, והאם זה ימנע ממנה לקזז את ההפסד הזה מאוחר יותר, לאחר ניצול הנכס או מכירתו?
תשובה:
שותפות שיש לה פעילות עסקית היא אינה נישום לעניין פקודת מס הכנסה, ונקבע לה דין מיוחד, שלפיו הנישומים הם השותפים בה כפי חלקם ברווחי השותפות. כלומר, מייחסים להם את החלקים בתקבולי השותפות, כמו גם בהוצאותיה, והחלקים המתאימים בהכנסתה החייבת נישומים בתיקי השותפים בשותפות, כך שהדוחות ומאזן השותפות מצורפים לדיווח השותפים תוך ייחוס ההכנסות וההכנסות החייבות כפי חלקם בשותפות.
האמור לעיל נכון כפוף לעמידה בתנאי סעיף 63 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הקובע כדלקמן:
"63.(א) הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בעסק פלוני או במשלח-יד פלוני עוסקים שני בני-אדם או יותר יחד -
(1) יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסת השותפות - והיא תתברר בהתאם להוראות פקודה זו - כהכנסתו של אותו שותף, והיא תיכלל בדו"ח על הכנסתו שעליו להגיש לפי הוראות פקודה זו;
(2) ראש השותפים, היינו אותו שותף מן השותפים תושבי ישראל ששמו נקוב ראשונה בהסכם על השותפות, - ואם אותו ראש השותפים אינו פועל, ראש השותפים הפועל - יערוך וימסור, לפי דרישת פקיד השומה, דו"ח על הכנסת השותפות בכל שנה, כפי שתתברר בהתאם להוראות פקודה זו, ויפרש בה שמם ומענם של השותפים האחרים שבפירמה ואת החלק שכל שותף זכאי לו בהכנסת אותה שנה; אם אין איש מן השותפים תושב ישראל, יערוך וימסור את הדו"ח מיופה כח, סוכן, מנהל או עמיל של הפירמה היושב בישראל;
(3) על דו"ח כאמור יחולו הוראות פקודה זו בדבר אי-מסירת דו"ח או פרטים הנדרשים בהודעת פקיד השומה.
(ב) לא הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שעסק פלוני או משלח-יד פלוני מתנהל על ידי שני בני-אדם או יותר יחד, יראו את ההשתכרות או הרווחים של אותו עסק או משלח-יד כאילו הגיעו לאחד הזכאים לקבל חלק מהם, אשר פקיד השומה יבחר בו, והשומה תיערך בהתאם לכך; נערכה השומה כאמור לא יראו את השותפות כחבר בני-אדם לענין סעיף 162.
(ג) שום דבר האמור בסעיף זה אינו מונע מהשיג בערעור בהתאם לסעיפים 158-153, על החלטת פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף זה.
"
התנאי להחלת סעיף 63(א) לפקודה הוא שפעילות השותפות (ובמגבלות מסוימות, די רק בחלק מכלל הפעילות) היא פעילות של עסק או משלח יד, וששני בני אדם או יותר (שחלק מהם שותפים, אין חובה שכולם) עוסקים בפעילות האמורה.
שותפות שאינה פועלת במסגרת עסק או משלח יד, או שפעיל בה רק שותף אחד (לעניין פעילות, הרי שותף המשתתף בהנהלת השותפות ובקביעת התנהלותה ייחשב כפועל בה בהתאם להוראות הפרשנות של רשות המסים), או שמי משותפיה אינו אדם (ובגדר אדם נכללים גם חברה או שותפות אחרת) - שותפות כזאת לא תיכלל במסגרת סעיף 63(א).
מן השאלה לא ברור מהי מהות פעילות השותפות ופעילות השותפים בה, ולכן קשה לקבוע אם היא עונה לתנאים להחלת הוראות סעיף 63(א). במקרה שהוראות סעיף 63(א) אינן חלות, יחולו הוראות סעיף 63(ב) לפקודה, הקובעות כי לעניין מס הכנסה ייוחסו הכנסות השותפות לאחד השותפים, והוא יחוב במס בגינן, על אף הדין הכללי והחלוקה בפועל. הייחוס משמש רק לצורך גביית המס וחישובו, ולא לצורך החלוקה וזכויות השותפים בפועל.
ככל שהשותפות נשוא השאלה עומדת בתנאים שנקבעו בפקודה, הרי מאזן השותפות משמש כלי טכני לייחוס חלקי השותפים ולכלילתו בדוחותיהם.
לעניין השותפות השותפה בשותפות, הרי הכנסותיה (או הפסדיה) בכפיפות להוראות הפקודה לעיל מיוחסות לשותפים בה, ולשם זיכויים היא מחויבת להכין מאזן שיצורף לדוחות השותפים, כדי להכיר בהכנסות או בהוצאות וברווח או בהפסד המיוחס להם.
.
אלא שכפי שעולה מן העובדות המתוארות בשאלה, לשותפות השותפה אין פעילות של עסק או משלח יד, ולכן לכאורה לא יחולו עליה הוראות סעיף 63(א) לפקודה, אלא הוראות סעיף 63(ב) לפקודה. פקיד השומה יוכל לקבוע מי יהיה השותף שייוחסו לו הכנסות השותפות, והוא יחוב בתשלום המסים החלים, להבדיל מלעניין החלוקה בפועל.
בפסק דין שדות נקבע כי הגישה המעורבת היא המקובלת ביחס לשותפות ולפעילותה. על פי הגישה המעורבת, בוחנים את מהות הפעולות המבוצעות כדי לבחון אם ליחסן לשותפים או לשותפות. עקב פסק דין שדות, כלל לא בטוח שיותר ייחוס ההפסדים לשותפים, שכן הדבר תלוי במהות השותפות, במהות פעילותה, באופי ההשקעות ובמהות ההפסדים.
כדי לנסות להביא לייחוס ההפסדים לשותפות, רצוי כי השותפות השותפה תפיק מאזן, ויחידיה יכללו את ההכנסות או את ההפסדים מפעילותה בדוחותיהם, כפוף לאמור לעיל ולעמידה בתנאים האמורים.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
