חובת הדיווח של שותפות על הפסדים

עו"ד גיא רוטמן
חשבים מידע עסקי |

שאלה:

לשותפות יש פעילות השקעה בנכס, והיא הגישה מאזן שותפות בהפסד.

אחד השותפים הוא שותפות נוספת, שאין לה פעילות חוץ מהחלק שלה בהפסדים, ואין לה תיק ברשות המסים (מס הכנסה).

השאלה: האם השותפות חייבת לדווח על ההפסד, אף על פי שאין לה פעילות אחרת, והאם זה ימנע ממנה לקזז את ההפסד הזה מאוחר יותר, לאחר ניצול הנכס או מכירתו?

תשובה:

שותפות שיש לה פעילות עסקית היא אינה נישום לעניין פקודת מס הכנסה, ונקבע לה דין מיוחד, שלפיו הנישומים הם השותפים בה כפי חלקם ברווחי השותפות. כלומר, מייחסים להם את החלקים בתקבולי השותפות, כמו גם בהוצאותיה, והחלקים המתאימים בהכנסתה החייבת נישומים בתיקי השותפים בשותפות, כך שהדוחות ומאזן השותפות מצורפים לדיווח השותפים תוך ייחוס ההכנסות וההכנסות החייבות כפי חלקם בשותפות.

האמור לעיל נכון כפוף לעמידה בתנאי סעיף 63 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), הקובע כדלקמן:

"63.(א) הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בעסק פלוני או במשלח-יד פלוני עוסקים שני בני-אדם או יותר יחד -

(1) יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסת השותפות - והיא תתברר בהתאם להוראות פקודה זו - כהכנסתו של אותו שותף, והיא תיכלל בדו"ח על הכנסתו שעליו להגיש לפי הוראות פקודה זו;

(2) ראש השותפים, היינו אותו שותף מן השותפים תושבי ישראל ששמו נקוב ראשונה בהסכם על השותפות, - ואם אותו ראש השותפים אינו פועל, ראש השותפים הפועל - יערוך וימסור, לפי דרישת פקיד השומה, דו"ח על הכנסת השותפות בכל שנה, כפי שתתברר בהתאם להוראות פקודה זו, ויפרש בה שמם ומענם של השותפים האחרים שבפירמה ואת החלק שכל שותף זכאי לו בהכנסת אותה שנה; אם אין איש מן השותפים תושב ישראל, יערוך וימסור את הדו"ח מיופה כח, סוכן, מנהל או עמיל של הפירמה היושב בישראל;

(3) על דו"ח כאמור יחולו הוראות פקודה זו בדבר אי-מסירת דו"ח או פרטים הנדרשים בהודעת פקיד השומה.

(ב) לא הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שעסק פלוני או משלח-יד פלוני מתנהל על ידי שני בני-אדם או יותר יחד, יראו את ההשתכרות או הרווחים של אותו עסק או משלח-יד כאילו הגיעו לאחד הזכאים לקבל חלק מהם, אשר פקיד השומה יבחר בו, והשומה תיערך בהתאם לכך; נערכה השומה כאמור לא יראו את השותפות כחבר בני-אדם לענין סעיף 162.

(ג) שום דבר האמור בסעיף זה אינו מונע מהשיג בערעור בהתאם לסעיפים 158-153, על החלטת פקיד השומה בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף זה.

"

התנאי להחלת סעיף 63(א) לפקודה הוא שפעילות השותפות (ובמגבלות מסוימות, די רק בחלק מכלל הפעילות) היא פעילות של עסק או משלח יד, וששני בני אדם או יותר (שחלק מהם שותפים, אין חובה שכולם) עוסקים בפעילות האמורה.

שותפות שאינה פועלת במסגרת עסק או משלח יד, או שפעיל בה רק שותף אחד (לעניין פעילות, הרי שותף המשתתף בהנהלת השותפות ובקביעת התנהלותה ייחשב כפועל בה בהתאם להוראות הפרשנות של רשות המסים), או שמי משותפיה אינו אדם (ובגדר אדם נכללים גם חברה או שותפות אחרת) - שותפות כזאת לא תיכלל במסגרת סעיף 63(א).

מן השאלה לא ברור מהי מהות פעילות השותפות ופעילות השותפים בה, ולכן קשה לקבוע אם היא עונה לתנאים להחלת הוראות סעיף 63(א). במקרה שהוראות סעיף 63(א) אינן חלות, יחולו הוראות סעיף 63(ב) לפקודה, הקובעות כי לעניין מס הכנסה ייוחסו הכנסות השותפות לאחד השותפים, והוא יחוב במס בגינן, על אף הדין הכללי והחלוקה בפועל. הייחוס משמש רק לצורך גביית המס וחישובו, ולא לצורך החלוקה וזכויות השותפים בפועל.

ככל שהשותפות נשוא השאלה עומדת בתנאים שנקבעו בפקודה, הרי מאזן השותפות משמש כלי טכני לייחוס חלקי השותפים ולכלילתו בדוחותיהם.

לעניין השותפות השותפה בשותפות, הרי הכנסותיה (או הפסדיה) בכפיפות להוראות הפקודה לעיל מיוחסות לשותפים בה, ולשם זיכויים היא מחויבת להכין מאזן שיצורף לדוחות השותפים, כדי להכיר בהכנסות או בהוצאות וברווח או בהפסד המיוחס להם.

.

אלא שכפי שעולה מן העובדות המתוארות בשאלה, לשותפות השותפה אין פעילות של עסק או משלח יד, ולכן לכאורה לא יחולו עליה הוראות סעיף 63(א) לפקודה, אלא הוראות סעיף 63(ב) לפקודה. פקיד השומה יוכל לקבוע מי יהיה השותף שייוחסו לו הכנסות השותפות, והוא יחוב בתשלום המסים החלים, להבדיל מלעניין החלוקה בפועל.

בפסק דין שדות נקבע כי הגישה המעורבת היא המקובלת ביחס לשותפות ולפעילותה. על פי הגישה המעורבת, בוחנים את מהות הפעולות המבוצעות כדי לבחון אם ליחסן לשותפים או לשותפות. עקב פסק דין שדות, כלל לא בטוח שיותר ייחוס ההפסדים לשותפים, שכן הדבר תלוי במהות השותפות, במהות פעילותה, באופי ההשקעות ובמהות ההפסדים.

כדי לנסות להביא לייחוס ההפסדים לשותפות, רצוי כי השותפות השותפה תפיק מאזן, ויחידיה יכללו את ההכנסות או את ההפסדים מפעילותה בדוחותיהם, כפוף לאמור לעיל ולעמידה בתנאים האמורים.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.