עולם הגיימינג מגיע להוט: ללא כל צורך בקניית קונסולת משחקים
חברת 'קסניה ונצ'ר קפיטל' וחברת הכבלים 'הוט', הודיעו היום (ב') כי הן החלו בניסוי פיילוט לערוץ משחקים באמצעות פלייקסט מדיה המוחזקת על ידי קסניה ונצ'ר קפיטל ב-33% מהון המניות.
במסגרת הפיילוט יוקם ערוץ משחקים ייחודי אליו יחוברו כ-1,000 מנויים של חברת 'הוט'. הערוץ יאפשר למנויים להשתמש במותגי המשחקים מהמתקדמים בעולם, בחוויית משתמש המשתווה לזו המתאפשרת כיום אך ורק על גבי קונסולות משחקים (דוגמת sony playstation) או מחשבים בעלי יכולות גרפיות גבוהות.
מסקר שקיימה 'הוט' בשנה האחרונה, עולה כי בישראל כ-45% מהציבור משחקים במשחקים דיגיטליים, כאשר בני הנוער מובילים בתחום זה עם 66.6% חדירה, בקרב הצעירים 34% חדירה ובקרב הבוגרים 38.6%. יחד עם זאת, בקרב כלל הציבור, חדירת משחקי הקונסולה בישראל הנה 14.3% בלבד. נתונים אלה מצביעים על הפוטנציאל הגלום בהשקת עולם ה-Gaming דרך הממיר.
השירות יושק במסגרת רשת ה- VOD של הוט, באמצעות המערכת של פלייקסט. ניסוי הפיילוט אמור להסתיים בתחילת חודש ספטמבר השנה, לאחריו מתוכננת השקה מסחרית ארצית. בהוט מציינים כי המודל העסקי נבחן בימים אלה, יחד עם זאת ניתן לומר כי התמחור יכלול דמי מנוי חודשיים עבור חבילת משחקים רחבה ומגוונת ועלות נוספת למשחקי פרימיום.
חברת פלייקסט מפתחת שרת וידאו לדחיסה ושידור של משחקי מחשב איכותיים. השרת שמפתחת החברה יאפשר להוט לספק שירותי משחקים בתלת מימד ברמה המתחרה במשחקים על מחשבים אישיים או קונסולות משחקים ללא צורך בשינוי הממירים הקיימים בבית המנוי או בתשתית הרשת. הפיתוח עשוי לאפשר להוט להגדיל את ההכנסה ללקוח מבלי להגדיל את ההשקעה ברשת ובכך לשפר את רווחיות החברה.
ראוי לציין כי חברות המשחקים הגדולות בעולם, וכן חברות כבלים באירופה וארה"ב, הביעו התעניינות במוצר, וצפויות להגיע לישראל בחודשים הקרובים, על מנת ללמוד מקרוב את המוצר, ולראת את הפיתוח הטכנולוגי בהטמעתו ברשת הכבלים.
הרצל עוזר, מנכ"ל הוט אמר במסיבת העיתונאים: "HOT הנה החברה פורצת הדרך בתחום החדשנות הטכנולוגית בעולם הטלוויזיה. אני רוצה להודות לעובדי החטיבות השונות, אשר בזכות חשיבה יצירתית ויוצאת דופן, תוך שיתוף פעולה מורכב, ועמידה בלוח זמנים צפוף עמדו בהצלחה במשימה- להביא ללקוחותינו את המהפכה הבאה בעולם הטלוויזיה, הפיכת הממיר לקונסולת משחקים."
ענת סגל, מנכ"ל קסניה ציינה כי: " תחילת ההשקה היום בהוט הינה צעד משמעותי לחברה לקראת המשך החדירה שלה ללקוחות נוספים . זיהינו את פלייקסט, עוד כשהייתה בגדר רעיון בלבד, כחברה עם פוטנציאל רב, הפונה לשוק ענק המאופיין במשתמשים רבים. ומאז ליווינו אותה והשקענו בה כ-1 מיליון דולר בהשקעת סיד ובסבב ההמשך שביצעה". לדבריה, "אני מאמינה כי עם סיום הניסוי בהוט החברה תמשיך להציע את המערכת ללקוחות אחרים בעולם כולו ובעיקר באירופה וארצות הברית".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
