הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009. דברי הסבר מאת עו"ד מיטל דולב-בלט ועו"ד אנדראה קאופמן-חיקין

ביום 16.6.2009, פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "הצעת החוק"), שמטרתה לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי- העולמי, ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים-חברתיים, וכן לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה.

הצעת החוק באה לתקן בין היתר את חוק דמי מחלה, חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פקודת מס הכנסה ואת חוק ביטוח הלאומי. להלן עיקרי הצעת החוק:

תיקון חוק דמי מחלה, התשל"ב-1976

מוצע לתקן את החוק, כך שמעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה כל עוד העובד זכאי לנצל את התקופה הצבורה לו לדמי מחלה, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית כמשמעותה בסעיף 4 לחוק.

כמו כן מוצע, כי הכלל האמור לא יחול כאשר מקום העבודה של העובד פסק מלפעול או אם המעביד פשט את הרגל ואם הוא תאגיד, ניתן בעניינו צו פירוק. עוד מוצע לקבוע, כי התיקון לא יחול במצבים שבהם המעביד הודיע על כוונתו לפטר את העובד, בהודעה מוקדמת כמשמעותה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, בטרם נעדר העובד מעבודתו עקב מחלתו.

תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998

מוצע לתקן את החוק כך, שעובד המועסק אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות, ושבן זוגו חלה במחלה ממארת יהא זכאי לזקוף עד 60 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שנצברו לו, או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.

תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993

מוצע לתקן את החוק כך, שעובד המועסק אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות, ושילדו חלה במחלה ממארת יהא זכאי לזקוף עד 90 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שנצברו לו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, ואם בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי ולא נעדר מעבודתו, או אם העובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, יהא זכאי לזקוף כאמור עד 110 ימי היעדרות בשנה.

תיקון חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996

מוצע לתקן את החוק ולקבוע בין היתר, כי חובות הרישוי החלות היום על קבלן כוח אדם, יחולו גם על קבלן שירות בתחומי העבודה של שמירה, אבטחה וניקיון, בשינויים המחויבים, וכן בשינויים הנובעים בשוני, שבין השוק של קבלני כוח האדם לבין השוק של קבלני כוח אדם.

תיקון חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ס- 1957

מוצע לקבוע עונשים פליליים כנגד מעביד הנמנע מלקבל אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטרו בשל חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים, הימנעותו מלהיות חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים. על מנת להגביר את האכיפה מוצע להעניק לעובד סעד של פיצויים, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח ובמקרים מיוחדים בסכום שלא יעלה על 200,000 ש"ח. סעד זה יתווסף לסעדים אזרחיים העומדים לרשות העובד. כן, מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות בשל הפרת סעיף 33ט ו-33י לתקופה של שלוש שנים מיום שנוצרה עילת התביעה (במקום 12 חודשים).

תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988

מוצע לקבוע, כי תקופת ההתיישנות על פי חוק זה תוארך לשלוש שנים במקום שניים עשר חודשים.

תיקון חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991

מוצע להכפיל את סכומי האגרות וההיטלים הקבועים בחוק, למעט לעניין היתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, וזאת במטרה לשפר את סיכוייהם של דורשי העבודה הישראלים להשתלב בשוק העבודה.

כמו כן, מוצע לתקן את החוק כך שהממונה רשאי שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד כל עוד לא שילם המעביד קנס חלוט שהוטל עליו בשל עבירה לפי החוק האמור, או בשל עבירה לפי חוקי העבודה בקשר עם העסקת עובדים זרים. תיקון זה אינו גורע מסמכויות הממונה בקשר עם מתן ההיתר, לרבות סמכויותיו לסרב לתת היתר, להתלותו או לבטלו.

כן, מוצע להעלות את שיעור היטל העסקת עובדים זרים, למעט לגבי עובד זר בענף החקלאות, ולהעמידו על 20% במקום 10%.

תיקון פקודת מס הכנסה [נוסח משולב], התשכ"א-1961

א. שיעורי המס החלים על הכנסתו החייבת של יחיד - סעיף 121 לפקודה

בסעיף 121 לפקודה קבועים שיעורי המס החלים על הכנסתו החייבת של יחיד החל בשנת המס 2010. מוצע, שלא לתקן את הפקודה לגבי שנת המס 2010, אלא לגבי השנים 2011 עד 2016.

ב. ביטול המס על רווחים שנצברו בקופות הגמל לתגמולים החל ביום 1.1.2003

מוצע לבטל את המס החל על רווחים, שנצברים בקופות הגמל לתגמולים, והכול בגין הפקדות שבוצעו במהלך השנים 2003 עד 2007, ובלבד שמדובר ב"משיכה כדין" ובסכומים שאינם חייבים במס לפי סעיף 3(ד) או סעיף 87 לפקודה.

מוצע, כי תחולת התיקון תהא לגבי ריבית ורווחים, שמקורם בתשלומי היחיד לקופת הגמל, שהופקדו במהלך השנים 2003 עד 2007, וששולמו לו על ידי הקופה החל ביום 1.7.2009.

ג. קיבוע היקף ההטבה הניתן לפי סעיף 11 לפקודה לתושבי יישובים הזכאים להטבות

מוצע החל בשנת 2012, לקבע את היקף ההטבה הנוכחי הניתן לפי סעיף 11 לפקודה לכל תושב יישוב המנוי בו, כך שלא יהיה שינוי ביחס למצב החוקי הנוכחי. זאת, על פי מתווה הפחתת שיעורי המס החלים על הכנסתו של יחיד מיגיעה אישית.

ד. מחצית נקודת זיכוי במקום נקודה - למסיימי תואר ראשון

מוצע לקבוע, כי גם מסיימי תואר אקדמי ראשון יהיו זכאים למחצית נקודת זיכוי בלבד, וזאת מבלי לשנות את תקופת הזכאות. בהתאמה מוצע לתקן את ההוראות למסיימי תואר ברפואה או ברפואת שיניים ולמסיימי מסלול ישיר לתואר שלישי.

מוצע לקבוע, כי התיקון יחול לגבי יחיד שסיים את לימודיו בשנת המס 2009 ואילך, כך שהשינוי בנקודות הזיכוי יחל למעשה בשנת המס 2010.

ה. ביטול הסמכת שר האוצר לקבוע שיעורי מס מופחתים לעיתונאי חוץ ולספורטאי חוץ

מוצע לתקן את סעיף 75א לפקודה ולבטל את הסמכת שר האוצר לקבוע שיעורי מס מופחתים ביחס להכנסתו של עיתונאי חוץ מעבודתו כעיתונאי וספורטאי חוץ מעיסוקו בספורט. מוצע, כי התיקון יחול מיום 1.1.2010 לגבי הכנסה שהופקה החל מאותו יום.

ו. הטבות מס לעולים חדשים - תיקון לתיקון מס' 168 לפקודת מס הכנסה

מוצע להגביל את סמכות שר האוצר, כך שלא יהיה ניתן להאריך את תקופת ההטבות כפי שנקבע בתיקון מס' 168 לתקופה העולה על עשר שנות מס. עוד מוצע לקבוע, כי כדי ליהנות מהארכת תקופת ההטבה כאמור, על היחיד לבצע השקעה משמעותית בישראל, שיש בה כדי לקדם יעדים לאומיים הנוגעים למשק המדינה.

תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

א. העלאת דמי ביטוח למעסיקים והעלאת תקרת ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח

מוצע לקבוע כהוראת שעה, החל ביום 1 באוגוסט 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2010, כי שיעור דמי הביטוח הלאומי הנגבה ממעסיקים יעלה בשיעור של 0.4%, וכי התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לפי לוח י"א תעלה, בתקופה האמורה, מחמש פעמים השכר הממוצע במשק לעשר פעמים השכר הממוצע במשק.

ב. דמי אבטלה - גם למי שלא עמד בפתיחת עסק עצמאי, ושלילת דמי אבטלה למתמחים לפני בחינות הסמכה.

מוצע לקבוע, כי מי שעסק בפתיחת עסק עצמאי, ושב להיות מובטל בתוך תקופה שלא עלתה על שנתיים ממועד פתיחת העסק - יוכל למצות את זכותו לדמי אבטלה, אף אם חלפו 12 חודשים מעת שהפך מובטל לראשונה.

מוצע לקבוע, כי הלומדים למבחני ההסמכה למשפטנים ולרואי חשבון - יראו אותם כמי שאינם זמינים לעבודה, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה במקצועות מעשיים בכתב, ועד למועד הבחינה, ולפיכך לא יהיו זכאים לדמי אבטלה.

יודגש, כי עסקינן בהצעת חוק בלבד אשר טרם קיבלה מעמד של חוק במדינת ישראל.

(*) הכותבות - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".