לאומי על שוק האג"ח העולמי: "מגמת המסחר ארוכת הטווח תהיה של עלייה נוספת בתשואות"
שבוע המסחר הסתיים בעליית תשואות חדה לאורך העקום באגרות החוב הממשלתיות בעולם. דו"ח התעסוקה של מאי, הצביע על ירידה משמעותית במספר המשרות שנגרעו מהמשק האמריקאי והגביר את ההערכות בקרב המשקיעים שהבנק המרכזי יעלה את הריבית עוד השנה.
האנליסטים בענף המחקר של בנק לאומי מציינים כי "עד פרסום דו"ח התעסוקה של חודש מאי ביום שישי האחרון, התנהל המסחר באג"ח של ממשלת ארה"ב על מי מנוחות. אלא, שפרסום הדו"ח שהצביע על כך שהמשק האמריקאי איבד את מספר המשרות הנמוך ביותר מאז חודש ספטמבר, נתון שהיה טוב במידה רבה ממוצע תחזיות האנליסטים וגרם לטלטלה בשוק".
המשקיעים פירשו את הדו"ח כאיתות לכך שהגרוע מכול, במשבר הכלכלי הנוכחי, כבר מאחורינו וכי קרוב היום שבו הבנק המרכזי ישנה את מדיניותו המרחיבה וישוב להעלות את הריבית, ציינו בלאומי.
כתוצאה מכך, הייתה עליית תשואות יומית של 33 ו-12 נקודות בסיס באיגרות הקצרות והארוכות בהתאמה. בעקבות עליית התשואות החדה, הגיעה התשואה על האיגרות לשנתיים לשיא של 8 חודשים.
נציין כי בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 38 נקודות בסיס לרמה של 1.29% ואילו האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון הוסיפו 37 נקודות בסיס לתשואתן ל- 3.83%.
בענף המחקר של לאומי מזכירים כי "עליית התשואות בשבוע שעבר, התרחשה כאשר הממשלה האמריקאית נטלה פסק זמן ולא הנפיקה אג"ח חדשות. השבוע צפויות להתחדש ההנפקות בהיקף שבועי של 65 מיליארד דולר, ב- 3 סדרות ל- 3, ל- 10 ול- 30 שנה והדבר יגרום ללחץ נוסף על התשואות כלפי מעלה".
אלא שלמרות הערכת האנליסטים בלאומי, כי היקף הנפקות של אג"ח ממשלתיות הוא שימשיך להיות הגורם הדומיננטי שישפיע על רמת התשואות העתידית וילחץ אותן כלפי מעלה, "הרי שבטווח הזמן הקצר ייתכן דווקא תיקון קל כלפי מטה ברמת התשואות".
בנוסף, בחטיבת ענף המחקר של לאומי מדגישים כי ראוי להביא מדבריו של חבר הבנק המרכזי, ריצ'ארד פישר, שאמר כי לבנק המרכזי אין נוסחה מדויקת לנסיגה ממדיניותו המרחיבה וכי יש ללמוד מלקחי העבר של שנות ה- 30 בארה"ב ושנות ה- 90 ביפן, במהלכן נסיגה מוקדמת מדי ממדיניות מרחיבה, גרמה לשנים רבות "אבודות" לכלכלות המקומיות.
לסיכום אומרים בלאומי: "מגמת המסחר ארוכת הטווח תהיה של עלייה נוספת בתשואות, תוך הסתברות גוברת לתיקון קל בטווח הקצר. למשקיעים לטווחים ארוכים, שאינם משנים את פוזיציות ההשקעה שלהם לעתים תכופות עדיין מומלץ להמשיך ולהימצא בחלק הקצר של העקום".
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 0.67% בטווחים הקצרים (0.08% לפני שבוע) ו- 2.00% בארוכים (1.84% לפני שבוע). "הסיבה העיקרית מאחורי העלייה בציפיות האינפלציוניות, היא מחיר חבית הנפט שחצה במהלך המסחר התוך שבועי את רף 70 דולר. למרות העלייה בציפיות האינפלציוניות, המתחילות להתקרב לממוצעי הטווח הרחוק בארה"ב, אנו נשארים עם העדפתנו לאג"ח הצמודות על פני הרגילות".
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.17% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
