דו"ח חזק או ניפוח חשבונאי - מטריקס צומחת ב6% או ב1.7%?
חברת התוכנה מציגה צמיחה ב-EBITDA של 11%, גידול בהכנסות של כ-6%, וברווח הנקי של 12.8% מרבעון לרבעון - היקף הגידול בהכנסות מיוחס למיזוגים ורכישות שביצעה לאחרונה ובנטרול איחודי החברות מקבלים צמיחה אורגנית של כ-1.7% בלבד בהכנסות אבל קרוב ל-10% ברווח התפעולי,
סבב הגיוס למילואים מקצץ בכח האדם של החברה כמעט 2%
מטריקס מטריקס 2.15% פותחת את השנה עם תוצאות מעודדות. היא מדווחת על עליה של 6.4% בהכנסות מרבעון קודם שמסתכמות ב-1.5 מיליארד שקל, צמיחה ב-EBITDA לכ-175.5 מיליון שקל המייצגים צמיחה של 11.5% מהרבעון המקביל, וגידול ברווח הנקי לכ-80.5 מיליון שקל, צמיחה של 12.8%.
מדובר על נתונים מרשימים מאוד, בטח לתקופה ביטחונית כה מאתגרת שחותכת בכח האדם עם גיוסי מילואים נרחבים. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס למיזוגים ורכישות שביצעה לאחרונה ואם מנטרלים את השפעות איחוד הכנסות החברות מקבלים צמיחה צנועה בהרבה של כ-1.7% בלבד. עם זאת ברווח התפעולי יש עלייה אורגנית של 10%.
בסופו של דבר מטריקס כבר ענקית, קשה לייצר צמיחה בכאלו מימדים ולכן צעדי המיזוג והרכישות מעבר לפן האסטרטגי הם משרתים את הדוחות בטווח המיידי ומציגים תמונה מחמיאה למדי, אם כי כשצוללים למנועי הצמיחה מגלים את הסיבות.
במהלך הרבעון האחרון מטריקס הודיעה על מהלך מיזוג משמעותי: רכישת חברת מג'יק - מיזוג כחול לבן: מטריקס תמזג לתוכה את מג'יק שתמחק מהמסחר. מג'יק פועלת בעיקר בארה"ב ונסחרת בנאסד"ק. המיזוג צפוי להתבצע באמצעות עסקת מיזוג משולש הופכי (מנגנון משפטי שמאפשר לשמור על פעילות החברה שמתמזגת ולהשאיר אותה "חיה"), במסגרת המיזוג מג'יק תהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר. שווי החברה הממוזגת מוערך בכ-7.7 מיליארד שקל.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- מג'יק עם עלייה של 12% בהכנסות וכ-10% ברווח הנקי לבעלי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המיזוג הזה גרר ביקורות ממשקיעים על חשש לניגוד עניינים, גם מטריקס וגם מג'יק נשלטות על ידי חברת פורמולה מערכות האמריקאית, ומנכ"ל מג'יק - גיא ברנשטיין משמש גם כמנכ"ל פורמולה ובעל מניות בחברה, מה שגורר שאלות לטובת מי ברנשטיין פועל? הוא מקדם את האינטרסים של בעלי המניות של מגיק או שהוא מקדם את המהלך כדי לשרת את ההתרחבות האסטרטגית של מטריקס בצפון אמריקה?
מה שמדגיש את הביקורת זו הפרמיה שמוצעת לבעלי המניות של מג'יק שהיא בפער של כ-10-12% ממחיר השוק בלבד בעוד שבעסקאות שבהן התוצאה הסופית היא מחיקה מהבורסה מקובל לתת פרמיה של כ-30%-40%. בעלי המניות של מג'יק מרגישים מקופחים ושמישהו כופה עליהם את העסקה הזאת.
כדי להפיג את החששות הדירקטוריון הסמיך 'ועדה בלתי תלויה' שתבחן את ההתקשרות בין החברות וינהל את המשא ומתן בדרך למיזוג, נראה שזה לא ממש הרגיע את המשקיעים שהרגישו שנעשים עסקים מאחורי גבם.
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
בנוסף למיזוג המתוכנן עם חברת מג'יק, מטריקס השלימה כבר בפברואר השנה רכישה של 70% מחברת גב מערכות תמורת כ-45.5 מיליון שקל, בנוסף היא העבירה למוכרים דיבידנד בגין הרווחים הצבורים בסך 29 מיליון שקלים, גב מערכות החיפאית מעסיקה מעל 1,600 עובדים והיא מהחברות הוותיקות בישראל בתחום ה-IT, היא מספקת שירותי מיקור חוץ לחברות מכל העולם של עובדי הייטק. העסקה הזאת מצטרפת גם לרכישת אורטק שיווק הישראלית ו-Alcer האמריקנית ומסמנת את המהלכים האסטרטגיים שמטריקס עושה כדי להעמיק את הנוכחות שלה בענף התוכנה.
תוצאות מטריקס לרבעון הראשון
כאמור, התוצאות של מטריקס לרבעון הראשון חיוביות השאלה היא רק עד כמה. אבל בשורה הסופית הן בהחלט מראה צמיחה על אף סביבה ביטחונית וגם כלכלית מאתגרת. צריכים לזכור כי איום המכסים אמנם לא פגע בעולם השירותים אבל בוא בהחלט הטיל צל על הקשרים הבין יבשתיים ומטריקס כחברה גלובלית וודאי הושפעה מזה.
מוטי גוטמן מנכ"ל מטריקס:
"אנו גאים לפתוח את שנת 2025 עם תוצאות שיא בכל המדדים: בהכנסות, ברווח הגולמי, ברווח התפעולי, ברווח הנקי וב- EBITDA.
תוצאות אלו מהוות עדות נוספת למיצוב המוביל של מטריקס בשוק ה- IT בישראל, לחוסנה העסקי, הבא לידי ביטוי ביכולת ההתמודדות שלה עם משברים מתמשכים ובראשם המלחמה, ולהובלתה את השווקים החמים והצומחים ביותר בטכנולוגיה.
"ברבעון זה נרשמה צמיחה דו-ספרתית בהכנסות וברווחי הפעילות בישראל, בזכות האצה במגזרים בהם הביקושים גוברים: פתרונות דיגיטל ודאטה, בינה מלאכותית, מודרניזציה של מערכות ליבה, אבטחת מידע וסייבר, שירותי ענן והמשכיות עסקית. הזרוע הביטחונית שלנו, ממשיכה להתרחב עם ביקוש גובר ממערכת הביטחון ומפעלי התעשייה הביטחונית."

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי.
הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר.
ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית על 4.5%.
ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.
אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.