מתחזים, דיפ פייק, פלטפורמות מזויפות שימוש בבינה מלאכותית ובלי גוף מתכלל שירכז את המאבק: כך נראות ההונאות הפיננסיות מול 2025 וזה הולך וגובר ותוקף לצד אוכלוסיות שנוטות להיות פגיעות - ילדים, צעירים וזקנים את כולם. 

הגופים הפיננסים והבנקים בראשם משקיעים באבטחת סייבר, אבל, הנוכלים לא עוצרים לרגע ותוקפים את האנשים עצמם וזוכים להצלחה. הם משתדרגים והופכים למתוחכמים יותר ומדובר בנושא שמדאיג גם את בנק ישראל שפרסם לאחרונה סקירה מדאיגה בנושא שמבהירה: 2025 צפויה להיות שנה קשה בתחום ההונאות הפיננסיות. התחכום של הפושעים הדיגיטליים כבר מזמן עבר את שלב הפישינג הרגיל.

הזירה העיקרית: השקעות מזויפות ותחזיות מפתות

אחד הדפוסים הנפוצים ביותר ב־2024, שלדברי הפיקוח על הבנקים צפוי להתרחב השנה, הוא הקמת אתרי השקעה מזויפים – לרוב תחת כסות של קריפטו, מניות נדל"ן דיגיטלי או מטבעות דיגיטליים חדשים. מדובר בפלטפורמות שנראות לגמרי לגיטימיות, עם עיצוב מהוקצע, שפה מקצועית, ואפילו מערך "תמיכה טכנית". אלא שבפועל – מדובר בזיוף מוחלט, שמאחוריו עומדת רשת נוכלים מתוחכמת, שפועלת מחו"ל ומשתמשת בשמות ישראליים.

ההבטחות להחזר כספי מהיר ורווחים של מאות אחוזים תוך ימים מושכות לא רק את התמימים – אלא גם אנשי מקצוע, פנסיונרים, וצעירים שמחפשים "להרוויח קצת בצד". לאחר השקעה ראשונית, המשתמשים מקבלים כביכול "דו"חות הצלחה" – עד שמגיע הרגע בו הכסף נעלם, האתר יורד מהרשת – ואין עם מי לדבר.

• ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
• זאת האישה שגנבה 100 מיליארד דולר בהונאה מתוחכמת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת ההתפתחויות המדאיגות ביותר שזוהתה לאחרונה היא השימוש ב־דיפ פייק קולי. מדובר בשיחות שמגיעות ממספרים לגיטימיים, בהן הקול שמדבר אל הלקוח נשמע בדיוק כמו פקיד הבנק שלו – אבל מאחוריו מסתתר אלגוריתם משוכפל. השיחות כוללות פרטים אישיים מדויקים, והלקוח נשאב לאינטראקציה שגורמת לו למסור פרטי גישה, מספרי כרטיס אשראי, או קודים מהאפליקציה.

גם הונאות ההתחזות לרבות התחזות טלפונית לגורם ממשלתי משתכללות. הנוכלים פועלים בעזרת מערכות קוליות שמנסות לדמות שפה משפטית, ומייצרים לחץ על הקורבן. כך, למשל, דווח על מקרים בהם אדם קיבל שיחה בה נאמר לו ש"הוגשה נגדו תביעה", ושהוא חייב להיכנס לקישור שנשלח ב־SMS לצורך הסדרת העניין – כמובן שמדובר בהונאה מתוחכמת.

קבוצות סיכון עיקריות – אבל אף אחד לא חסין

הסקירה של בנק ישראל מצביעה על אוכלוסיות שנפגעות יותר – כמו קשישים, דוברי רוסית ועולים חדשים, שנופלים לעיתים קרובות להבטחות מפתות בשפה שאינה שפת אמם, או בעקבות חוסר היכרות עם מערכות פיננסיות ודיגיטליות. אבל גם קהלים מתקדמים – כמו אנשי הייטק, חיילים משוחררים וסטודנטים – חווים עלייה חדה בהיקפי הנפגעים.

• הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
• ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

בשנתיים האחרונות הוקמו בישראל קהילות סיוע של נפגעי הונאה ברשת, והרשתות החברתיות מוצפות בסיפורים על אזרחים שאיבדו עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. במקרים רבים, הנזק אינו רק כלכלי – אלא גם רגשי ואישי.

הביקורת העיקרית שעולה מהדו"ח היא היעדר גוף אחד שמרכז את הטיפול בתופעה. בעולם המערבי, ברוב המדינות קיים "מרכז הונאות לאומי" – משרד ממשלתי או יחידה ייעודית שמפקחת על פעילות מניעה, תיאום בין גופים, קמפיינים של מודעות ואכיפה. באנגליה, למשל, משרד הפנים מנהל אסטרטגיה מלאה לנושא; באוסטרליה – מרכז ממשלתי עצמאי קיבל תקציב מיוחד לפעולה מתמשכת.

בישראל? אין גוף כזה. במקום זה, פועלים כמה גופים – כל אחד בתחומו – אבל אין תיאום, אין מדיניות אחידה, ואין מעקב לאומי שוטף. רק בספטמבר האחרון הוקם צוות עבודה משותף של בנק ישראל, המשטרה ומשרד התקשורת – אך הוא עדיין רחוק מלספק מענה אפקטיבי.

שאלות ותשובות על הונאות פיננסיות וכיצד להתגונן מפניהן?

איך מזהים הונאה פיננסית מתוחכמת?

הונאה מתקדמת לא תמיד נראית כמו "ניסיון עוקץ". היא יכולה להתחיל בהודעה רגילה, אתר שנראה מקצועי או שיחה עם נציג שנשמע לגמרי לגיטימי. הכלל החשוב: אם מבקשים ממך קוד אימות, פרטי גישה לחשבון, או להזין פרטי אשראי – זה חשוד. במיוחד אם זה מלווה באיום או לחץ לבצע פעולה מיידית.

האם בינה מלאכותית הפכה לכלי עזר לנוכלים?

בהחלט. כלים כמו דיפ פייק קולי, שיבוש תמונות, העתקת אתרי בנקאות – כל אלה מבוססים על טכנולוגיות של AI. כיום, כל אדם עם קצת ידע וזמן יכול לבנות מערך הונאה שנראה כמו אתר אמיתי של בנק או רשות ממשלתית. לכן, גם מי שמכיר את התחום – עלול ליפול בפח.

מהם השלבים הראשונים לפעולה אם נפלתי להונאה?

1. פנה מיד לבנק או לחברת האשראי ובקש חסימה מיידית של החשבון.

2. דווח למשטרה – אפילו אם נראה שאין הרבה מה לעשות, זה עוזר לבנות מאגר מקרים.

3. עדכן את הגורמים הקרובים אליך – כדי שגם הם יהיו ערניים ולא ייפלו לאותו תרחיש.

4. החלף את כל הסיסמאות הרלוונטיות – כולל מייל, שירותים מקוונים ואפליקציות בנקאיות.

הפתרון דורש הקמה של גוף מרכזי – שינהל את הפעולה הלאומית מול הונאות ברשת. כזה שיתאם בין הבנקים, חברות הטכנולוגיה, חברות הסלולר, משטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן. בנוסף, דרוש תקציב לקמפיינים ציבוריים קבועים, שיסבירו לאזרחים איך להישמר. במקביל, נדרש שינוי בחוק שיאפשר ענישה חמורה יותר על מעשה הונאה דיגיטלית.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו כדי להגן על עצמנו?

• לעבור לסיסמה חזקה או זיהוי ביומטרי.

• לא ללחוץ על קישורים שנשלחים בהודעות.

• לשים לב אם השיחה מגיעה ממספר חסום או מחו"ל.

• להיזהר ממבצעים “טובים מדי” להשקעה – במיוחד בתחום הקריפטו.

• ולא פחות חשוב – לשתף בני משפחה וקרובים. ידע הוא כוח, ובעיקר הגנה