החשב הכללי יהלי רוטנברג
צילום: שלומי יוסף

הכנסות המדינה ב-2024 צמחו ב-10.5% - 485 מיליארד שקל

החשב הכללי מפרסם את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024;  בהתאם לדוחות לשנת 2024, הגירעון עמד על כ-6.8% מהתוצר, הכנסות המדינה נאמדו בסך של כ-484.9 מיליארד שקל והוצאות הממשלה בסך של כ-620.5 מיליארד שקל

אביחי טדסה |

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024. הדוחות כוללים, בין היתר, ניתוח של גירעון המדינה, הכנסות והוצאות הממשלה בהתייחסות להשפעות המלחמה על תקציב המדינה וגירעון המדינה. שנת 2024 התאפיינה בלחימה עצימה בשבע גזרות שונות שהשפיעה על הפעילות הכלכלית במשק. התוצר המקומי הגולמי בשנת 2024 עומד על כ-1,999.3 מיליארדי שקלים, בהתאם לאומדן המעודכן של הלמ"ס, ומשקף צמיחה של כ-0.9% ביחס לתוצר בשנת 2023. הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו לכ-484.9 מיליארדי שקלים, מדובר בגידול של כ-10.5% ביחס להכנסות המדינה בשנת 2023 שעמדו על כ-438.9 מיליארדי שקלים. 


בחודש מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנת 2024 בסכום של כ-513.7 מיליארדי שקלים. במהלך שנת 2024 אושרו שלושה תקציבים נוספים לשנת 2024 וזאת כדי לאפשר את פעילות הממשלה בעקבות המלחמה. התיקון הראשון לתקציב המקורי אושר בחודש מרץ 2024 ועמד על כ-584.1 מיליארדי שקלים, השני אושר בספטמבר 2024 ועמד על כ-587.5 מיליארדי שקלים והשלישי אושר בדצמבר 2024 ועמד על כ-620.6 מיליארדי שקלים. התקציב של שנת 2024 שאושר בדצמבר 2024 ביחס לתקציב שנת 2024 שאושר במאי 2023 שיקף עלייה של כ-106.9 מיליארדי שקלים המהווה גידול של כ-20.8%. בשנת 2024 הביצוע נטו של הממשלה, ללא מתן אשראי, עמד על כ-620.5 מיליארדי שקלים המהווה כ-31.0% תוצר, ומשקף גידול של כ-20.3% ביחס לביצוע נטו של הממשלה בשנת 2023 שעמד על כ-516.0 מיליארדי שקלים שהיוו 27.6% תוצר. מרבית העלייה מיוחסת לצרכי הממשלה כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". מבחינת הרכב הוצאות הממשלה, בשנת 2024 הוצאות הביטחון עמדו על סך של כ-168.5 מיליארדי שקלים אשר מהווים 8.4% תוצר וזאת ביחס לשנת 2023 בה הוצאות הביטחון עמדו על כ-98.1 מיליארדי שקלים שהיוו 5.2% תוצר. 


הוצאות הממשלה במשרדים האזרחיים, כולל תשלום ריבית וקרן לביטוח לאומי, הסתכמו בשנת 2024 לכ-410.3 מיליארדי שקלים אשר מהווים 20.5% תוצר, ביחס לשנת 2023 בה הוצאות המשרדים האזרחיים, כולל תשלום ריבית וקרן לביטוח לאומי, הסתכמו לכ-381.7 מיליארדי שקלים שהיוו 20.4% תוצר. השפעות המלחמה וההוצאות הביטחוניות הביאו לכך שחל גידול בהוצאות הביטחוניות כאחוז מהתוצר על חשבון קיטון בהוצאות האזרחיות של הממשלה כאחוז מהתוצר. הגידול בהוצאות הביטחון כאחוז מהתוצר בשנים 2023 ו-2024 שונה מהמגמה שאפיינה את השנים הקודמות עד לשנת 2022 של קיטון בהוצאות הביטחוניות כאחוז מהתוצר. הוצאות מלחמת חרבות ברזל ברוטו, כפי שדווחו על ידי משרדי הממשלה, מהשבעה באוקטובר 2023 ועד ל-31 בדצמבר 2024 נאמדו בסך של כ-141.6 מיליארדי שקלים כאשר מתוכם כ-112.0 מיליארדי שקלים בוצעו בשנת 2024 וכ-29.6 מיליארדי שקלים בשנת 2023. הגידול בהוצאות הממשלה, שנבעו בעיקר מצרכי המלחמה, הביאו לכך שהגירעון התקציבי הסתכם בכ-6.8% מהתוצר, השווה לכ-135.6 מיליארדי שקלים, זאת ביחס לגירעון מתוכנן בתקציב המקורי לשנת 2024 (שאושר במאי 2023) בשיעור של כ-0.8% מהתוצר. שנת 2024 הסתיימה בגירעון גבוה ביחס לשנים קודמות אך נמוך מהמתוכנן, וזאת בזכות התאוששות בצד ההכנסות ושמירה על רמת הוצאות מאוזנת במשרדים האזרחיים.


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "שנת 2024 הייתה שנה מאתגרת בה נדרשנו להתאים את תקציב המדינה מספר פעמים בשל הצורך לתמוך במערכת הביטחון ובמשק לאור המלחמה. הגירעון בשנת 2024 הסתכם לכ-6.8% תוצר, אולם גירעון זה נמוך ביחס לתחזיות של גופים שונים אשר צפו גירעון גבוה בהרבה. התקציב לשנת 2025, שיאושר בעזרת השם עד סוף חודש מרץ 2025, משקף תקציב אחראי שיאפשר יציבות והמשך פעילות תקינה של הממשלה תוך מתן מענה לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בתקופה זו. נמשיך לנהל את כלכלת ישראל באחריות למען אזרחי ישראל". 


החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "פרסום הדוחות בשלב יחסית מוקדם של השנה נועד, בהתאם לאסטרטגיה שמוביל אגף החשב הכללי, להגביר את השקיפות ולהנגיש מידע רלוונטי לציבור לגבי ביצוע תקציב המדינה. שנת 2024, שהוגדרה כשנת מלחמה, התאפיינה בשינויים תקציביים משמעותיים, בעיקר בשל בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות. השנה הסתיימה בגירעון גבוה ביחס לשנים קודמות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, השלכותיה והשפעותיה, אך נמוך ביחס לתחזיות, בזכות התאוששות בצד ההכנסות ושמירה על רמת הוצאות מאוזנת במשרדים האזרחיים. כעת יש להתמקד באישור תקציב לשנת 2025, שיאפשר ודאות למשרדי הממשלה והתנהלות תקינה של המדינה, בפרט בתקופת מלחמה. בנוסף, חשוב מאוד להתכנס לגירעון שנמוך מ-5% מהתוצר, על מנת לייצב את הוצאות הממשלה ואת יחס החוב לתוצר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.