הכנסות המדינה ב-2024 צמחו ב-10.5% - 485 מיליארד שקל
החשב הכללי מפרסם את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024; בהתאם לדוחות לשנת 2024, הגירעון עמד על כ-6.8% מהתוצר, הכנסות המדינה נאמדו בסך של כ-484.9 מיליארד שקל והוצאות הממשלה בסך של כ-620.5 מיליארד שקל
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024. הדוחות כוללים, בין היתר, ניתוח של גירעון המדינה, הכנסות והוצאות הממשלה בהתייחסות להשפעות המלחמה על תקציב המדינה וגירעון המדינה. שנת 2024 התאפיינה בלחימה עצימה בשבע גזרות שונות שהשפיעה על הפעילות הכלכלית במשק. התוצר המקומי הגולמי בשנת 2024 עומד על כ-1,999.3 מיליארדי שקלים, בהתאם לאומדן המעודכן של הלמ"ס, ומשקף צמיחה של כ-0.9% ביחס לתוצר בשנת 2023. הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו לכ-484.9 מיליארדי שקלים, מדובר בגידול של כ-10.5% ביחס להכנסות המדינה בשנת 2023 שעמדו על כ-438.9 מיליארדי שקלים.
בחודש מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנת 2024 בסכום של כ-513.7 מיליארדי שקלים. במהלך שנת 2024 אושרו שלושה תקציבים נוספים לשנת 2024 וזאת כדי לאפשר את פעילות הממשלה בעקבות המלחמה. התיקון הראשון לתקציב המקורי אושר בחודש מרץ 2024 ועמד על כ-584.1 מיליארדי שקלים, השני אושר בספטמבר 2024 ועמד על כ-587.5 מיליארדי שקלים והשלישי אושר בדצמבר 2024 ועמד על כ-620.6 מיליארדי שקלים. התקציב של שנת 2024 שאושר בדצמבר 2024 ביחס לתקציב שנת 2024 שאושר במאי 2023 שיקף עלייה של כ-106.9 מיליארדי שקלים המהווה גידול של כ-20.8%. בשנת 2024 הביצוע נטו של הממשלה, ללא מתן אשראי, עמד על כ-620.5 מיליארדי שקלים המהווה כ-31.0% תוצר, ומשקף גידול של כ-20.3% ביחס לביצוע נטו של הממשלה בשנת 2023 שעמד על כ-516.0 מיליארדי שקלים שהיוו 27.6% תוצר. מרבית העלייה מיוחסת לצרכי הממשלה כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". מבחינת הרכב הוצאות הממשלה, בשנת 2024 הוצאות הביטחון עמדו על סך של כ-168.5 מיליארדי שקלים אשר מהווים 8.4% תוצר וזאת ביחס לשנת 2023 בה הוצאות הביטחון עמדו על כ-98.1 מיליארדי שקלים שהיוו 5.2% תוצר.
הוצאות הממשלה במשרדים האזרחיים, כולל תשלום ריבית וקרן לביטוח לאומי, הסתכמו בשנת 2024 לכ-410.3 מיליארדי שקלים אשר מהווים 20.5% תוצר, ביחס לשנת 2023 בה הוצאות המשרדים האזרחיים, כולל תשלום ריבית וקרן לביטוח לאומי, הסתכמו לכ-381.7
מיליארדי שקלים שהיוו 20.4% תוצר. השפעות המלחמה וההוצאות הביטחוניות הביאו לכך שחל גידול בהוצאות הביטחוניות כאחוז מהתוצר על חשבון קיטון בהוצאות האזרחיות של הממשלה כאחוז מהתוצר. הגידול בהוצאות הביטחון כאחוז מהתוצר בשנים 2023 ו-2024 שונה מהמגמה שאפיינה את השנים
הקודמות עד לשנת 2022 של קיטון בהוצאות הביטחוניות כאחוז מהתוצר. הוצאות מלחמת חרבות ברזל ברוטו, כפי שדווחו על ידי משרדי הממשלה, מהשבעה באוקטובר 2023 ועד ל-31 בדצמבר 2024 נאמדו בסך של כ-141.6 מיליארדי שקלים כאשר מתוכם כ-112.0 מיליארדי שקלים בוצעו בשנת 2024 וכ-29.6
מיליארדי שקלים בשנת 2023. הגידול בהוצאות הממשלה, שנבעו בעיקר מצרכי המלחמה, הביאו לכך שהגירעון התקציבי הסתכם בכ-6.8% מהתוצר, השווה לכ-135.6 מיליארדי שקלים, זאת ביחס לגירעון מתוכנן בתקציב המקורי לשנת 2024 (שאושר במאי 2023) בשיעור של כ-0.8% מהתוצר. שנת 2024 הסתיימה
בגירעון גבוה ביחס לשנים קודמות אך נמוך מהמתוכנן, וזאת בזכות התאוששות בצד ההכנסות ושמירה על רמת הוצאות מאוזנת במשרדים האזרחיים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "שנת 2024 הייתה שנה מאתגרת בה נדרשנו להתאים את תקציב המדינה מספר פעמים בשל הצורך לתמוך במערכת הביטחון ובמשק לאור המלחמה. הגירעון בשנת 2024 הסתכם לכ-6.8% תוצר, אולם גירעון זה נמוך ביחס לתחזיות של גופים שונים אשר צפו גירעון גבוה בהרבה. התקציב לשנת 2025, שיאושר בעזרת השם עד סוף חודש מרץ 2025, משקף תקציב אחראי שיאפשר יציבות והמשך פעילות תקינה של הממשלה תוך מתן מענה לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בתקופה זו. נמשיך לנהל את כלכלת ישראל באחריות למען אזרחי ישראל".
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "פרסום הדוחות בשלב יחסית מוקדם של השנה נועד, בהתאם לאסטרטגיה שמוביל אגף החשב הכללי, להגביר את
השקיפות ולהנגיש מידע רלוונטי לציבור לגבי ביצוע תקציב המדינה. שנת 2024, שהוגדרה כשנת מלחמה, התאפיינה בשינויים תקציביים משמעותיים, בעיקר בשל בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות. השנה הסתיימה בגירעון גבוה ביחס לשנים קודמות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, השלכותיה
והשפעותיה, אך נמוך ביחס לתחזיות, בזכות התאוששות בצד ההכנסות ושמירה על רמת הוצאות מאוזנת במשרדים האזרחיים. כעת יש להתמקד באישור תקציב לשנת 2025, שיאפשר ודאות למשרדי הממשלה והתנהלות תקינה של המדינה, בפרט בתקופת מלחמה. בנוסף, חשוב מאוד להתכנס לגירעון שנמוך מ-5%
מהתוצר, על מנת לייצב את הוצאות הממשלה ואת יחס החוב לתוצר".
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
