החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024. הדוחות כוללים, בין היתר, ניתוח של גירעון המדינה, הכנסות והוצאות הממשלה בהתייחסות להשפעות המלחמה על תקציב המדינה וגירעון המדינה. שנת 2024 התאפיינה בלחימה עצימה בשבע גזרות שונות שהשפיעה על הפעילות הכלכלית במשק. התוצר המקומי הגולמי בשנת 2024 עומד על כ-1,999.3 מיליארדי שקלים, בהתאם לאומדן המעודכן של הלמ"ס, ומשקף צמיחה של כ-0.9% ביחס לתוצר בשנת 2023. הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו לכ-484.9 מיליארדי שקלים, מדובר בגידול של כ-10.5% ביחס להכנסות המדינה בשנת 2023 שעמדו על כ-438.9 מיליארדי שקלים. 

בחודש מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנת 2024 בסכום של כ-513.7 מיליארדי שקלים. במהלך שנת 2024 אושרו שלושה תקציבים נוספים לשנת 2024 וזאת כדי לאפשר את פעילות הממשלה בעקבות המלחמה. התיקון הראשון לתקציב המקורי אושר בחודש מרץ 2024 ועמד על כ-584.1 מיליארדי שקלים, השני אושר בספטמבר 2024 ועמד על כ-587.5 מיליארדי שקלים והשלישי אושר בדצמבר 2024 ועמד על כ-620.6 מיליארדי שקלים. התקציב של שנת 2024 שאושר בדצמבר 2024 ביחס לתקציב שנת 2024 שאושר במאי 2023 שיקף עלייה של כ-106.9 מיליארדי שקלים המהווה גידול של כ-20.8%. בשנת 2024 הביצוע נטו של הממשלה, ללא מתן אשראי, עמד על כ-620.5 מיליארדי שקלים המהווה כ-31.0% תוצר, ומשקף גידול של כ-20.3% ביחס לביצוע נטו של הממשלה בשנת 2023 שעמד על כ-516.0 מיליארדי שקלים שהיוו 27.6% תוצר. מרבית העלייה מיוחסת לצרכי הממשלה כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". מבחינת הרכב הוצאות הממשלה, בשנת 2024 הוצאות הביטחון עמדו על סך של כ-168.5 מיליארדי שקלים אשר מהווים 8.4% תוצר וזאת ביחס לשנת 2023 בה הוצאות הביטחון עמדו על כ-98.1 מיליארדי שקלים שהיוו 5.2% תוצר. 

הוצאות הממשלה במשרדים האזרחיים, כולל תשלום ריבית וקרן לביטוח לאומי, הסתכמו בשנת 2024 לכ-410.3 מיליארדי שקלים אשר מהווים 20.5% תוצר, ביחס לשנת 2023 בה הוצאות המשרדים האזרחיים, כולל תשלום ריבית וקרן לביטוח לאומי, הסתכמו לכ-381.7 מיליארדי שקלים שהיוו 20.4% תוצר. השפעות המלחמה וההוצאות הביטחוניות הביאו לכך שחל גידול בהוצאות הביטחוניות כאחוז מהתוצר על חשבון קיטון בהוצאות האזרחיות של הממשלה כאחוז מהתוצר. הגידול בהוצאות הביטחון כאחוז מהתוצר בשנים 2023 ו-2024 שונה מהמגמה שאפיינה את השנים הקודמות עד לשנת 2022 של קיטון בהוצאות הביטחוניות כאחוז מהתוצר. הוצאות מלחמת חרבות ברזל ברוטו, כפי שדווחו על ידי משרדי הממשלה, מהשבעה באוקטובר 2023 ועד ל-31 בדצמבר 2024 נאמדו בסך של כ-141.6 מיליארדי שקלים כאשר מתוכם כ-112.0 מיליארדי שקלים בוצעו בשנת 2024 וכ-29.6 מיליארדי שקלים בשנת 2023. הגידול בהוצאות הממשלה, שנבעו בעיקר מצרכי המלחמה, הביאו לכך שהגירעון התקציבי הסתכם בכ-6.8% מהתוצר, השווה לכ-135.6 מיליארדי שקלים, זאת ביחס לגירעון מתוכנן בתקציב המקורי לשנת 2024 (שאושר במאי 2023) בשיעור של כ-0.8% מהתוצר. שנת 2024 הסתיימה בגירעון גבוה ביחס לשנים קודמות אך נמוך מהמתוכנן, וזאת בזכות התאוששות בצד ההכנסות ושמירה על רמת הוצאות מאוזנת במשרדים האזרחיים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "שנת 2024 הייתה שנה מאתגרת בה נדרשנו להתאים את תקציב המדינה מספר פעמים בשל הצורך לתמוך במערכת הביטחון ובמשק לאור המלחמה. הגירעון בשנת 2024 הסתכם לכ-6.8% תוצר, אולם גירעון זה נמוך ביחס לתחזיות של גופים שונים אשר צפו גירעון גבוה בהרבה. התקציב לשנת 2025, שיאושר בעזרת השם עד סוף חודש מרץ 2025, משקף תקציב אחראי שיאפשר יציבות והמשך פעילות תקינה של הממשלה תוך מתן מענה לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בתקופה זו. נמשיך לנהל את כלכלת ישראל באחריות למען אזרחי ישראל". 

• בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
• "המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "פרסום הדוחות בשלב יחסית מוקדם של השנה נועד, בהתאם לאסטרטגיה שמוביל אגף החשב הכללי, להגביר את השקיפות ולהנגיש מידע רלוונטי לציבור לגבי ביצוע תקציב המדינה. שנת 2024, שהוגדרה כשנת מלחמה, התאפיינה בשינויים תקציביים משמעותיים, בעיקר בשל בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות. השנה הסתיימה בגירעון גבוה ביחס לשנים קודמות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, השלכותיה והשפעותיה, אך נמוך ביחס לתחזיות, בזכות התאוששות בצד ההכנסות ושמירה על רמת הוצאות מאוזנת במשרדים האזרחיים. כעת יש להתמקד באישור תקציב לשנת 2025, שיאפשר ודאות למשרדי הממשלה והתנהלות תקינה של המדינה, בפרט בתקופת מלחמה. בנוסף, חשוב מאוד להתכנס לגירעון שנמוך מ-5% מהתוצר, על מנת לייצב את הוצאות הממשלה ואת יחס החוב לתוצר".