הצעת החוק שאמורה לעבור היום בכנסת על המס על הרווחים הכלואים  היא פצצה גדולה לרבבות עסקים. הכוונה המקורית היתה למסות את העשירים שמתחמקים ממס בשעה שהשכירים הרגילים מגיעים למס של עד 50%. הכוונה היתה לעקר את היכולת של אותם אנשים לפתוח חברות בכדי להתחמק ממס הכנסה. בפועל קרה ההיפך - בצעד חצוף כלפי מיליוני נישומים, האוצר הוציא את ה"דגים השמנים" כשחברות עם הכנסות של מעל 30 מיליון שקל לא נכללות בחוק. אין באמת הסבר רציני לכך. זה מזכיר שב-2017 רגע לפני סיום חקיקת חוק על חברות הארנק, חוקקו סעיף שמוציא את השותפויות של רואי החשבון ועורכי הדין מהתחולה. יש אזרחים סוג א' ויש אזרחים סוג ב'. לעשירים מגיע יותר

זאת הבעיה הגדולה בהצעת החוק, אבל לא היחידה. הבעיה השנייה הגדולה היא שהחוק שאמור היה לחול על מתחמקים יחול על שורה ארוכה מאוד של חברות במשק. אם החברה מייצרת עד 30 מיליון שקל, היא "חברת מעטים" מוחזקת על ידי עד חמישה אנשים ויש לה רווחים נצברים של עד 750 אלף שקל נכון ל-31 בדצמבר, היא חייבת במס שולי (כמו ברמות השכר) על הרווח שמעל 25% מהמחזור.

המשמעות היא שחברות רווחיות ייקנסו וחברות לא יעילות יתחמקו מהקנס. זה אבסורד וכל כך חבל כי הכוונה היתה נכונה רק שבדרך שופכים את התינוק עם המים.

על פי הצעה חברות יצטרכו לשלם קנס של 2% על היקף הרווחים העודפים, אלא אם הם עומדים בתנאי המפורטים. הם יוכלו להמיר את הקנס בתשלום של 5% על הדיבידנד בשנת 2025 או 6% משנת 2026 ואילך. מעבר לכך, החוק מתייחס גם לשותפויות כאשר שם באם החברה המחזיקה בשותפות מחזיקה מעל 10% היא תשלם מס לפי מדרגות על 55% מס שולי ועל 45%  מרווחי השותפות המיוחסים היא תשלם פי מס חברות. כן, החוק הולך להיות מאוד מסובך, מורכב, לא ברור ונתון לפרשנויות. מתכנני המס אמורים לחגוג, תהיה להם המון עבודה, אבל אלו שדיברנו איתם בימים האחרונים מסבירים שיש כאן משהו עקום בבסיס והחוק מפלה מאוד בין הגדולים לקטנים-בינוניים. הוא פותר את הגדולים ממס ומחייב את הקטנים. הוא לא צודק בבסיסו.    

המס על הרווחים הכלואים - התחלה טובה, סוף בעייתי

הרפורמה החדשה כוללת שני חלקים מרכזיים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה ולצמצם כביכול שימוש לרעה בתכנוני מס. החלק הראשון מתמקד בחברות הארנק – חברות קטנות ובינוניות המנוהלות על ידי בעל מניות יחיד או קבוצה קטנה של בעלי מניות. החוק מעדכן את תנאי הסף שקובעים אילו חברות ייכנסו לתחולתו.

• חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
• ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החלק השני של החוק נוגע למיסוי רווחים צבורים. חברות שיבחרו לא לחלק דיבידנדים מתוך רווחיהן יידרשו לשלם קנס בגובה של 2% מהרווחים הצבורים, או לחילופין לעמוד בחובת חלוקה מינימלית של 6% (5% בשנה הראשונה אם ישלמו עוד ב-2025). הקנס נועד להגביר את הלחץ על עסקים קטנים ובינוניים להפחית את העודפים שבידיהם.

"חוק חברות הארנק, כפי שהוא מעודכן ברפורמה החדשה, אמור היה להתמודד עם חברות שמנצלות את המבנה שלהן כדי לשלם מס מופחת", אומרת ענת דואני רואת חשבון מומחי למיסוי, "אבל המטרה פוספסה לגמרי. זה חוק בלשון המעטה לא נכון ולא טוב. החוק מחייב חברות שנמצאות בשליטתם של מעטים ושעומדות בתנאי סף מסוימים, כמו מחזור נמוך מ-30 מיליון שקל או יתרת עודפים מעל 750 אלף שקל,  לשלם מס גבוה יותר על הכנסותיהן באם שיעור הרווחיות עולה על 25%. המשמעות היא שהרבה חברות קטנות, שלא בהכרח ניסו להימנע ממס, עלולות למצוא את עצמן משלמות מסים כבדים יותר או נדרשות לשנות את המבנה העסקי שלהן. זהו חוק שמטרתו הייתה 'לתפוס את הגדולים', אך בפועל הוא פוגע דווקא בעסקים הקטנים והבינוניים, כמו מוסכים, מתקיני מזגנים, ונותני שירותים אחרים, שיצטרכו להתמודד עם נטל מס נוסף. זה יוביל לכך שהגדולים ימשיכו ל'אכול' את הקטנים. העניין הזה מאוד לא ברור ומקומם.

"חשוב להדגיש כי החוק הזה מתייחס לשני סעיפים שונים שנמצאים על הפרק וטרם עברו את החקיקה. הראשון מדבר על חברות הארנק שזה נושא עלה לחקיקה ועבר ב-2017. המטרה היתה לחפש את 'חברות השכירים' שבמקום לשלם שכר הוציאו חשבונית ושילמו פחות מס. החוק הישן קיים עם שינויים מסוימים שמתווספים כעת והשינוי הכי דרמטי בחברות הארנק שה כבר לא רק חברות מהסוג הזה, חברות שנועדו לעזור לשכירים בכירים לשלם פחות מס. התכולה עלתה באופן מאוד משמעותי, רק צריך לסייג ולהגיד שיש הרבה דברים בחוק שלא ברורים ויתבהרו עם הזמן גם בחוזרים של רשות המסים. איך שנראה כעת, חברת מעטים בשליטה של עד 5 אנשי, חברה שלציבור אין עניין בה, וגם וזה מאוד חשוב - חברה שיש לה מלאי ולקחות רבים, כלומר גם למשל מכולת, היא בפנים - בתוך  תחולת החוק.  

• אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
• ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

"התנאי להיכנס לתכולה הוא שמחזור החברה מפעילות עתירת יגיעה אישית והכוונה שזה לא הכנסה פאסיבית. גם כאן צריך להסתייג כי יש יוצאים מהכלל לחישוב הכנסה פאסיבית והכנסה מיגיעה אישית. בכל מקרה, אם המחזור מהפעילות מתחת ל-30 מיליון נכנסים לתכולת החוק. זה חוק שבא לתת יתרון לכל הגדולים והענקים ולהגיד להם - אל תדאגו אתם תהיו יותר ענקים" 

במצב כזה המס כאמור יהיה מס שולי על רווחיות של מעל 25%. רווחיות נמוכה יותר מוציאה את החברות מהחוק. זה יוביל להמון תכנוני מס. חברות שמרוויחות בשיעור של 30% יuכלו די בקלות להוריד את שיעור הרווחיות שלהן למתחת ל-25%. לאלו שמרוויחות 40%-50% יהיה מסובך יותר.

מי קובע את הרווחיות של החברות? זה פתח לפרשנות ושיקול דעת?

"החוק בנוי כך שנחזור לדיוני שומות על הוצאות, כמו פעם. יהיו דיונים האם אלו הוצאות מוכרות או לא, צריך לזכור שבחישוב הרווחים והרווחיות לוקחים בחשבון רק הוצאות מוכרות"

 גם חברות הייטק יכולות להיות בחוק, זו לא היתה הכוונה.

"הייטק הפסדיות וכשהן מגיעות לרווחים זה לרוב במספרים גבוהים משמעותית מהמחזור ברף. בכל מקרה, חברות הייטק שתחת החוק  לעידוד השקעות לא מוכלות בחוק.

גם הקבלנים בחוץ?

חברות שמוכרות מקרקעין בחוץ בסעיף הזה, פרקטית זה אומר שרוב הקבלנים בחוץ"

זה נראה שחבות שירותים הכי חשופות - הרווחיות שלהן הכי גבוהה.

"חברות שירותים אכן יסבלו מהחוק הזה. מתקיני מזגנים, אומנים, אדריכלים, מהנדסים רואי חשבון, הרבה מאוד עסקי שירותים נכללים בהגדרת החוק".

"אבל זה מאוד רחב. גם חברות עם מלאי ועם לקוחות, חברות עסקיות אמיתיות יהיו תחת החוק הזה. זאת דרמה גדולה וזאת בעיה גדולה לגופים האלו. מחזקים את הגדולים ומחלישים את הקטנים והבינוניים.

החלק השני של החוק הוא תשלום קנס על הרווחים הנצברים בשיעור של 2% או לחילופ-ין תשלום של 5%-6% כדיבידנד מתוך הרווחים העודפים. אלו לא אותם הרווחים. דואני מסבירה כי התשלום של ה-2% הוא על רווחים שיקבלו הגנות - יש שלושה סוגי הגנות" רווח מצרפי של מעל ל-750 אלף של בתחילת השנה יפתור מהמס, נכסים "טובים" יופחתו בשקלול מסוים מהרווחים ויש גם התייחסות להוצאות.

השאלה מה לעשות עכשיו רגע לפני כניסת החוק?  דואני מעריכה שאם לחברה יש רווחים נצברים שהם בסביבה או מעל ה-750 אלף שקל אבל לא באופן משמעותי כנראה שכדאי לחלק את הדיבידנד ולרדת לרווחים נמוכים מ-750 אלף שקל. אז לא יהיה מס יסף מוגדל של 2% שיביא את המס על דיבידנד ל-35% ואז גם החברה תצא מתחולת החוק.

לסיום אומרת דואני כי יש צורך אמיתי שכולם ייכנסו מתחת לאלונקה ויישאו בנטל, אבל החוק הזה במתכונתו הוא חוק שפוגע מאוד בקטנים ובבינוניים ומקל על הגדולים-ענקיים. הוא לא צודק ולא נכון, והוא גם לא ישיג את מטרתו הפיסקלית.