שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

החוק על הרווחים הכלואים - החברות הגדולות קיבלו פטור, הקטנות קיבלו כפל מס

ענת דואני, רואת חשבון ומומחית למיסוי: "החוק הזה מחייב במס חברות קטנות ובינוניות שמוחזקות על ידי אנשים בודדים ושהמחזור שלהם מתחת ל-30 מיליון; על רווחיות מעל 25% הן ימוסו לפי מס שולי; את החברות הגדולות והענקיות פטרו לגמרי באופן לא מוצדק ולא ברור" 

הצעת החוק שאמורה לעבור היום בכנסת על המס על הרווחים הכלואים  היא פצצה גדולה לרבבות עסקים. הכוונה המקורית היתה למסות את העשירים שמתחמקים ממס בשעה שהשכירים הרגילים מגיעים למס של עד 50%. הכוונה היתה לעקר את היכולת של אותם אנשים לפתוח חברות בכדי להתחמק ממס הכנסה. בפועל קרה ההיפך - בצעד חצוף כלפי מיליוני נישומים, האוצר הוציא את ה"דגים השמנים" כשחברות עם הכנסות של מעל 30 מיליון שקל לא נכללות בחוק. אין באמת הסבר רציני לכך. זה מזכיר שב-2017 רגע לפני סיום חקיקת חוק על חברות הארנק, חוקקו סעיף שמוציא את השותפויות של רואי החשבון ועורכי הדין מהתחולה. יש אזרחים סוג א' ויש אזרחים סוג ב'. לעשירים מגיע יותר

זאת הבעיה הגדולה בהצעת החוק, אבל לא היחידה. הבעיה השנייה הגדולה היא שהחוק שאמור היה לחול על מתחמקים יחול על שורה ארוכה מאוד של חברות במשק. אם החברה מייצרת עד 30 מיליון שקל, היא "חברת מעטים" מוחזקת על ידי עד חמישה אנשים ויש לה רווחים נצברים של עד 750 אלף שקל נכון ל-31 בדצמבר, היא חייבת במס שולי (כמו ברמות השכר) על הרווח שמעל 25% מהמחזור.

המשמעות היא שחברות רווחיות ייקנסו וחברות לא יעילות יתחמקו מהקנס. זה אבסורד וכל כך חבל כי הכוונה היתה נכונה רק שבדרך שופכים את התינוק עם המים.

על פי הצעה חברות יצטרכו לשלם קנס של 2% על היקף הרווחים העודפים, אלא אם הם עומדים בתנאי המפורטים. הם יוכלו להמיר את הקנס בתשלום של 5% על הדיבידנד בשנת 2025 או 6% משנת 2026 ואילך. מעבר לכך, החוק מתייחס גם לשותפויות כאשר שם באם החברה המחזיקה בשותפות מחזיקה מעל 10% היא תשלם מס לפי מדרגות על 55% מס שולי ועל 45%  מרווחי השותפות המיוחסים היא תשלם פי מס חברות. כן, החוק הולך להיות מאוד מסובך, מורכב, לא ברור ונתון לפרשנויות. מתכנני המס אמורים לחגוג, תהיה להם המון עבודה, אבל אלו שדיברנו איתם בימים האחרונים מסבירים שיש כאן משהו עקום בבסיס והחוק מפלה מאוד בין הגדולים לקטנים-בינוניים. הוא פותר את הגדולים ממס ומחייב את הקטנים. הוא לא צודק בבסיסו.    

המס על הרווחים הכלואים - התחלה טובה, סוף בעייתי

הרפורמה החדשה כוללת שני חלקים מרכזיים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה ולצמצם כביכול שימוש לרעה בתכנוני מס. החלק הראשון מתמקד בחברות הארנק – חברות קטנות ובינוניות המנוהלות על ידי בעל מניות יחיד או קבוצה קטנה של בעלי מניות. החוק מעדכן את תנאי הסף שקובעים אילו חברות ייכנסו לתחולתו.

החלק השני של החוק נוגע למיסוי רווחים צבורים. חברות שיבחרו לא לחלק דיבידנדים מתוך רווחיהן יידרשו לשלם קנס בגובה של 2% מהרווחים הצבורים, או לחילופין לעמוד בחובת חלוקה מינימלית של 6% (5% בשנה הראשונה אם ישלמו עוד ב-2025). הקנס נועד להגביר את הלחץ על עסקים קטנים ובינוניים להפחית את העודפים שבידיהם.


"חוק חברות הארנק, כפי שהוא מעודכן ברפורמה החדשה, אמור היה להתמודד עם חברות שמנצלות את המבנה שלהן כדי לשלם מס מופחת", אומרת ענת דואני רואת חשבון מומחי למיסוי, "אבל המטרה פוספסה לגמרי. זה חוק בלשון המעטה לא נכון ולא טוב. החוק מחייב חברות שנמצאות בשליטתם של מעטים ושעומדות בתנאי סף מסוימים, כמו מחזור נמוך מ-30 מיליון שקל או יתרת עודפים מעל 750 אלף שקל,  לשלם מס גבוה יותר על הכנסותיהן באם שיעור הרווחיות עולה על 25%. המשמעות היא שהרבה חברות קטנות, שלא בהכרח ניסו להימנע ממס, עלולות למצוא את עצמן משלמות מסים כבדים יותר או נדרשות לשנות את המבנה העסקי שלהן. זהו חוק שמטרתו הייתה 'לתפוס את הגדולים', אך בפועל הוא פוגע דווקא בעסקים הקטנים והבינוניים, כמו מוסכים, מתקיני מזגנים, ונותני שירותים אחרים, שיצטרכו להתמודד עם נטל מס נוסף. זה יוביל לכך שהגדולים ימשיכו ל'אכול' את הקטנים. העניין הזה מאוד לא ברור ומקומם.

"חשוב להדגיש כי החוק הזה מתייחס לשני סעיפים שונים שנמצאים על הפרק וטרם עברו את החקיקה. הראשון מדבר על חברות הארנק שזה נושא עלה לחקיקה ועבר ב-2017. המטרה היתה לחפש את 'חברות השכירים' שבמקום לשלם שכר הוציאו חשבונית ושילמו פחות מס. החוק הישן קיים עם שינויים מסוימים שמתווספים כעת והשינוי הכי דרמטי בחברות הארנק שה כבר לא רק חברות מהסוג הזה, חברות שנועדו לעזור לשכירים בכירים לשלם פחות מס. התכולה עלתה באופן מאוד משמעותי, רק צריך לסייג ולהגיד שיש הרבה דברים בחוק שלא ברורים ויתבהרו עם הזמן גם בחוזרים של רשות המסים. איך שנראה כעת, חברת מעטים בשליטה של עד 5 אנשי, חברה שלציבור אין עניין בה, וגם וזה מאוד חשוב - חברה שיש לה מלאי ולקחות רבים, כלומר גם למשל מכולת, היא בפנים - בתוך  תחולת החוק.  

קיראו עוד ב"בארץ"

"התנאי להיכנס לתכולה הוא שמחזור החברה מפעילות עתירת יגיעה אישית והכוונה שזה לא הכנסה פאסיבית. גם כאן צריך להסתייג כי יש יוצאים מהכלל לחישוב הכנסה פאסיבית והכנסה מיגיעה אישית. בכל מקרה, אם המחזור מהפעילות מתחת ל-30 מיליון נכנסים לתכולת החוק. זה חוק שבא לתת יתרון לכל הגדולים והענקים ולהגיד להם - אל תדאגו אתם תהיו יותר ענקים" 


במצב כזה המס כאמור יהיה מס שולי על רווחיות של מעל 25%. רווחיות נמוכה יותר מוציאה את החברות מהחוק. זה יוביל להמון תכנוני מס. חברות שמרוויחות בשיעור של 30% יuכלו די בקלות להוריד את שיעור הרווחיות שלהן למתחת ל-25%. לאלו שמרוויחות 40%-50% יהיה מסובך יותר.

מי קובע את הרווחיות של החברות? זה פתח לפרשנות ושיקול דעת?

"החוק בנוי כך שנחזור לדיוני שומות על הוצאות, כמו פעם. יהיו דיונים האם אלו הוצאות מוכרות או לא, צריך לזכור שבחישוב הרווחים והרווחיות לוקחים בחשבון רק הוצאות מוכרות"

 גם חברות הייטק יכולות להיות בחוק, זו לא היתה הכוונה.

"הייטק הפסדיות וכשהן מגיעות לרווחים זה לרוב במספרים גבוהים משמעותית מהמחזור ברף. בכל מקרה, חברות הייטק שתחת החוק  לעידוד השקעות לא מוכלות בחוק.

גם הקבלנים בחוץ?

חברות שמוכרות מקרקעין בחוץ בסעיף הזה, פרקטית זה אומר שרוב הקבלנים בחוץ"

זה נראה שחבות שירותים הכי חשופות - הרווחיות שלהן הכי גבוהה.

"חברות שירותים אכן יסבלו מהחוק הזה. מתקיני מזגנים, אומנים, אדריכלים, מהנדסים רואי חשבון, הרבה מאוד עסקי שירותים נכללים בהגדרת החוק".

"אבל זה מאוד רחב. גם חברות עם מלאי ועם לקוחות, חברות עסקיות אמיתיות יהיו תחת החוק הזה. זאת דרמה גדולה וזאת בעיה גדולה לגופים האלו. מחזקים את הגדולים ומחלישים את הקטנים והבינוניים.

החלק השני של החוק הוא תשלום קנס על הרווחים הנצברים בשיעור של 2% או לחילופ-ין תשלום של 5%-6% כדיבידנד מתוך הרווחים העודפים. אלו לא אותם הרווחים. דואני מסבירה כי התשלום של ה-2% הוא על רווחים שיקבלו הגנות - יש שלושה סוגי הגנות" רווח מצרפי של מעל ל-750 אלף של בתחילת השנה יפתור מהמס, נכסים "טובים" יופחתו בשקלול מסוים מהרווחים ויש גם התייחסות להוצאות.


השאלה מה לעשות עכשיו רגע לפני כניסת החוק?  דואני מעריכה שאם לחברה יש רווחים נצברים שהם בסביבה או מעל ה-750 אלף שקל אבל לא באופן משמעותי כנראה שכדאי לחלק את הדיבידנד ולרדת לרווחים נמוכים מ-750 אלף שקל. אז לא יהיה מס יסף מוגדל של 2% שיביא את המס על דיבידנד ל-35% ואז גם החברה תצא מתחולת החוק.


לסיום אומרת דואני כי יש צורך אמיתי שכולם ייכנסו מתחת לאלונקה ויישאו בנטל, אבל החוק הזה במתכונתו הוא חוק שפוגע מאוד בקטנים ובבינוניים ומקל על הגדולים-ענקיים. הוא לא צודק ולא נכון, והוא גם לא ישיג את מטרתו הפיסקלית.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רועי 05/01/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    המשמעות היא שחברות רווחיות ייקנסו וחברות לא יעילות יתחמקו מהקנס. אשכרה אומרים לאנשים שקורעים את התחת אל תעבדו קשה כדי למקסם רווחים. ממשלה מטורפת.
  • 11.
    רואה חשבון 01/01/2025 16:01
    הגב לתגובה זו
    אין שום הצדקה למהלך הזה החברות הגדולות במשק ממשיכות להשמין ולהרוויח וכל שדרת העסקים הקטנים תקרוס תחת נטל מס גבוה . זה בדיוק מה שהממשלה רוצה הכל ילך לתאגידים הגדולים וכולם ישלמו יותר . המונופולים יתחזקו לא תהיה תחרות לא תהיה אפשרות להתפתחות עסקים קטנים שמהווים גורם מרכזי בכל כלכלה .
  • 10.
    יניב 01/01/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
    באוצר יושבים אנשים אינטרסנטיים שלאחר פרישתם יעברו לחברות הגדולות ולכן לא פלא שהם מוציאים את החברות הגדולות מהפרמטר ופוטרים אותן ממיסים של רווחים כלואים. הפקידונים מנוגדי העניינים במשרד האוצר תמיד פעלו ופועלים בעד העשירים ונגד כל השאר.
  • 9.
    איך בודקים רווחיות של 25% (ל"ת)
    רוח 31/12/2024 22:23
    הגב לתגובה זו
  • מחלקים רווח חייב במס במחזור (ל"ת)
    רואה חשבון 01/01/2025 17:36
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בעל עסק 31/12/2024 21:01
    הגב לתגובה זו
    אנחנו מגלגלים מחזור של 15 מיליון ואחר משכורות מס חברות מעמ ביטוח לאומי והכל נשארו לנו 2 מיליון שקל רווח שנתי. מה זה אומר המס הזה עלינו
  • אחד 31/12/2024 21:11
    הגב לתגובה זו
    או 2 אחוז ממה שבחברה
  • 7.
    רועי 31/12/2024 20:18
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא מבינים שזה ירסק את הכלכלה ויזניק את האבטלה ל20 אחוז
  • 6.
    שהרבני 31/12/2024 19:48
    הגב לתגובה זו
    כשכל הכסף זורם לממון האברכים המשתמטים ולהתנחלויות מיותרות
  • 5.
    מומו 31/12/2024 17:51
    הגב לתגובה זו
    לסגור את רשות המיסים
  • 4.
    ביבי טוב לעשירים (ל"ת)
    יע 31/12/2024 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גזל הגז (ל"ת)
    חברות הגז חייבות לשלם הרבה יותר אין צדק 31/12/2024 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רפובליקת בננות 31/12/2024 16:29
    הגב לתגובה זו
    עצוב ואבסורד ביחד... יהיה כאן כמו ביוון הכל בכסף שחור..........................
  • 1.
    אתם דחפתם את החוק הזה ידעתם שהוא בעייתי ועכשיו אתם בוכים (ל"ת)
    מני 31/12/2024 16:16
    הגב לתגובה זו
  • מי זה אתם (ל"ת)
    יובל 08/01/2025 20:32
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מטוס אל על
צילום: דוברות אל על

מחירי הטיסה לפריז ועל העתיד של אל על

אל על מורידה מחירים ועדיין יקרה יחסית לאחרות; לכמה ירדו הרווחים של ענקית התעופה? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אל על

מחירי הטיסות בירידה. החזרה של חברות תעופה מייצרת תחרות והמחירים בירידה (טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה). אל על שהיתה מונופול בתקופת המלחמה מיישרת קו ומורידה מחירים, אם כי היא עדיין מעל החברות האחרות. זה היה גם לפני המלחמה, השאלה אם הציבור יבחר בה. חלק גדול מהציבור ממורמר ומחפש סוג של "נקמה" באל על על המחירים הגבוהים. 

אל על הורידה את המחיר לניו יורק לחודשים הקרובים ל-1,040 דולר, ירידה של כ-50%. אפשר להשיג בזול יותר במקומות אחרים. גם הטיסות לאירופה ירדו - טיסה לפריז ב-530 דולר, גם כאן ירידה דרמטית של כ-40% ועדיים יקר לעומת אחרות. עם זאת, צריך לזכור שבאל על מקבלים במחיר אפשרות לכבודה וזה לא נמצא בחברות הלואו קוסט. בפועל, ההפרשים  נמוכים יותר. 

אל על צפויה להיפגע מסיום המלחמה, אבל צריך לזכור שהציבור למרות הכעס-מרמור על המחירים מבין שזו חברת התעופה ש"לקחה" סיכון" והיתה מוכנה לטוס ישראל ולישראל בשעה שכולם עזבו. זה גם מה שיקרה בפעם הבאה, ומכיוון שעדיין קיים חשש מביטול טיסות, נראה שאל על תמלא את מלאי המושבים שלה די מהר, לפחות בחודשים הקרובים, אם כי כאמור במחירים נמוכים יותר. 


אם לוקחים בחשבון ירידת מחירים דרמטית, ירידה בהיקף הטיסות בשל התחרות, מקבלים תוצאות משמעותית פחות טובות לאל על בהמשך. אל על לפני המלחמה היתה בקצב רווחים של קרוב ל-100 מיליון  דולר בשנה, המלחמה הביאה אותה לרווחים של 400-500 מיליון בשנה, והחזרה לשגרה, תוריד אותה למטה, אבל זה צפוי להיות משמעותית מעל 100 מיליון דולר. מחירי הטיסות בהגדרה עולים במקביל להיצע קטן של מושבים. ה-100 מיליון של לפני שנתיים שהוא המייצג, מגיע ל-150-180 מיליון. בדרך אל על הוסיפה לעצמה הון של מיליארד דולר, ולכן כשמסתכלים על השווי היום לעומת השווי לפני המלחמה, צריך לזכור שחלק גדול מעליית השווי מוסבר דרך הרווחים. כשמורידים אותם, מקבלים עליית ערך פחות דרמטית.