ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
המס על הרווחים הכלואים הוא כנראה המס הכי שנוי במחלוקת שהיה אי פעם בישראל. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך הוא התרחב והפך לדו ראשי - מס על רווחים כלואים ומס על רווחים שוטפים. זה יגרום להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני.
המס הזה יוביל לכך שעסקים רבים ישלמו מס שלא בצדק כי הם עומדים בתנאים - מרוויחים מעל 25% מההכנסות ומכניסים פחות מ-30 מיליון שקל. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא, אבל החוק התרחב. מנגד, בעזות מצח וחוצפה שלא תיאמן הרחיקו את העסקים שמרוויחים מעל 30 מיליון שקל. את העשירים באמת הוציאו מהמיסוי הזה, והכניסו דווקא עסקים ריאלים אמיתיים.
עסקים שעומדים בתנאים האלו ימוסו לפי מס שולי של בעל השליטה, כלומר באזור ה-50%. זה צד אחד של החוק, החלק הנוסף - מיסוי על הרווחים הכלואים. כאן אפשר יהיה לשלם 2% קנס שנתי על גובה הרווחים הכלואים או לחלק מדי שנה 6% מהיקף הרווחים הכלואים (5% בשנה הראשונה).
המס הזה אמור על פי האוצר להניב 10 מיליארד שקל בשנה. בינואר שולמו 9 מיליארד שקלים של מס על דיבידנד, חלק מרכזי בגלל יישום המסיוי על רווחים כלואים וזה בשעה שרואי החשבון אמרו מעל כל במה שהחוק הזה לא יניב מסים. היו גם כאלו שאמרו שזה יניב אפס מס.
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז הם אמרו, אבל בפועל הדריכו את הלקוחות שלהם לחלק עו ב-2024 דיבידנדים כדי שיחול עליהם החוק הקודם. זה ניצחון לאוצר שאמר לאורך כל הדרך שהגבייה תהיה בהיקפים האלו. בפועל, למרות שהיקפי המס ירדו בהמשך, זאת תהיה גבייה שעולה דרמטית על 10 מיליארד שקלים.
זה עוד לא אומר שהמס נכון. הוא מאוד בעייתי לחלק גדול מהעסקים, אבל את המטרה העיקרית - הגדלת המיסוי, הוא השיג.
"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"
השפעות החקיקה: מה יהיה בהמשך?
נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר, העריך בגלובס כי רוב החברות הקדימו את חלוקות הרווחים, ולכן לא צפויה תוספת משמעותית בגביית המס במהלך 2025. לדבריו, סביר להניח כי גביית המס בכל השנה תהיה דומה לסכום שנגבה בינואר ואף פחות ממנו. גם אם זה נכון מדובר במספרים שעולים על התחזית הקודמת.
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מנגד, נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, העריך כי הרפורמה תמשיך להניב הכנסות ניכרות עד 2027. כנראה שהפעם הוא צודק.
- 8.צרלי 12/02/2025 20:26הגב לתגובה זוכשכל הכספים זורמים למימון האברכים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבאולהקמת התנחלויות מיותרות.
- 7.אנונימי 12/02/2025 14:12הגב לתגובה זוהמס הבא מס על רווחים כלואים 2 מי שמחזיק מניות עם רווח ולא מוכר זה מס כלוא למכור לו ולקנות חזרה ולשלם מיד את המס...חחח מדינה של יהודים זה פשוט דפוק. חברה בעמ... נכנסים והופכים אותה לבעל שליטה שכיר... אין כריות ביטחון אין הרחבת העסק אין השקעות לעתיד... לא יאמן.
- 6.מוני 12/02/2025 13:21הגב לתגובה זולא מצליח להבין מדוע רצו החברות לשלם דיבידנד בגלל 2% בסוף 2024 שבעצם יכלו לדחות את המס לסוף שנת 2025ולהפיק מהרווחים הקיימים הרבה יותר מ 2%
- 5.בוקר 12/02/2025 12:05הגב לתגובה זווהרווח יצא בהפסדו.
- 4.אנונימי 12/02/2025 10:13הגב לתגובה זולא גבו שקל על הרווחים הכלואים עודף הגבייה הוא בגלל עליית מס הייסף שגרמה לאנשים לחלק דיבידנדים. כמה פייק.
- 3.זה לא בגלל מס רווחים כלואים זה בגלל העלאת מס יסף (ל"ת)משה אגס 12/02/2025 10:07הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 12/02/2025 09:38הגב לתגובה זוהקדמת הדבידנדים ל 2024 נובעת מהגדלת מס היסף
- 1.גם אני רואה חשבון 12/02/2025 08:01הגב לתגובה זואבל המחיר יהיה בפגיעה עתידית בכלכלה הישראלית. יותר כספים ינותבו להשקעות בחול. פחות פעילות עסקית. מורכבות קשה של החוק גורמת לפחות רצוי לעשות עסקים ופחות קניה של נכסים מסחריים יצרנים.
- רק מהמגזר עסקי הכי פגיע (ל"ת)אנונימי 12/02/2025 10:10הגב לתגובה זו

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
