ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
המס על הרווחים הכלואים הוא כנראה המס הכי שנוי במחלוקת שהיה אי פעם בישראל. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך הוא התרחב והפך לדו ראשי - מס על רווחים כלואים ומס על רווחים שוטפים. זה יגרום להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני.
המס הזה יוביל לכך שעסקים רבים ישלמו מס שלא בצדק כי הם עומדים בתנאים - מרוויחים מעל 25% מההכנסות ומכניסים פחות מ-30 מיליון שקל. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא, אבל החוק התרחב. מנגד, בעזות מצח וחוצפה שלא תיאמן הרחיקו את העסקים שמרוויחים מעל 30 מיליון שקל. את העשירים באמת הוציאו מהמיסוי הזה, והכניסו דווקא עסקים ריאלים אמיתיים.
עסקים שעומדים בתנאים האלו ימוסו לפי מס שולי של בעל השליטה, כלומר באזור ה-50%. זה צד אחד של החוק, החלק הנוסף - מיסוי על הרווחים הכלואים. כאן אפשר יהיה לשלם 2% קנס שנתי על גובה הרווחים הכלואים או לחלק מדי שנה 6% מהיקף הרווחים הכלואים (5% בשנה הראשונה).
המס הזה אמור על פי האוצר להניב 10 מיליארד שקל בשנה. בינואר שולמו 9 מיליארד שקלים של מס על דיבידנד, חלק מרכזי בגלל יישום המסיוי על רווחים כלואים וזה בשעה שרואי החשבון אמרו מעל כל במה שהחוק הזה לא יניב מסים. היו גם כאלו שאמרו שזה יניב אפס מס.
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז הם אמרו, אבל בפועל הדריכו את הלקוחות שלהם לחלק עו ב-2024 דיבידנדים כדי שיחול עליהם החוק הקודם. זה ניצחון לאוצר שאמר לאורך כל הדרך שהגבייה תהיה בהיקפים האלו. בפועל, למרות שהיקפי המס ירדו בהמשך, זאת תהיה גבייה שעולה דרמטית על 10 מיליארד שקלים.
זה עוד לא אומר שהמס נכון. הוא מאוד בעייתי לחלק גדול מהעסקים, אבל את המטרה העיקרית - הגדלת המיסוי, הוא השיג.
"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"
השפעות החקיקה: מה יהיה בהמשך?
נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר, העריך בגלובס כי רוב החברות הקדימו את חלוקות הרווחים, ולכן לא צפויה תוספת משמעותית בגביית המס במהלך 2025. לדבריו, סביר להניח כי גביית המס בכל השנה תהיה דומה לסכום שנגבה בינואר ואף פחות ממנו. גם אם זה נכון מדובר במספרים שעולים על התחזית הקודמת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
מנגד, נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, העריך כי הרפורמה תמשיך להניב הכנסות ניכרות עד 2027. כנראה שהפעם הוא צודק.
- 8.צרלי 12/02/2025 20:26הגב לתגובה זוכשכל הכספים זורמים למימון האברכים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבאולהקמת התנחלויות מיותרות.
- 7.אנונימי 12/02/2025 14:12הגב לתגובה זוהמס הבא מס על רווחים כלואים 2 מי שמחזיק מניות עם רווח ולא מוכר זה מס כלוא למכור לו ולקנות חזרה ולשלם מיד את המס...חחח מדינה של יהודים זה פשוט דפוק. חברה בעמ... נכנסים והופכים אותה לבעל שליטה שכיר... אין כריות ביטחון אין הרחבת העסק אין השקעות לעתיד... לא יאמן.
- 6.מוני 12/02/2025 13:21הגב לתגובה זולא מצליח להבין מדוע רצו החברות לשלם דיבידנד בגלל 2% בסוף 2024 שבעצם יכלו לדחות את המס לסוף שנת 2025ולהפיק מהרווחים הקיימים הרבה יותר מ 2%
- 5.בוקר 12/02/2025 12:05הגב לתגובה זווהרווח יצא בהפסדו.
- 4.אנונימי 12/02/2025 10:13הגב לתגובה זולא גבו שקל על הרווחים הכלואים עודף הגבייה הוא בגלל עליית מס הייסף שגרמה לאנשים לחלק דיבידנדים. כמה פייק.
- 3.זה לא בגלל מס רווחים כלואים זה בגלל העלאת מס יסף (ל"ת)משה אגס 12/02/2025 10:07הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 12/02/2025 09:38הגב לתגובה זוהקדמת הדבידנדים ל 2024 נובעת מהגדלת מס היסף
- 1.גם אני רואה חשבון 12/02/2025 08:01הגב לתגובה זואבל המחיר יהיה בפגיעה עתידית בכלכלה הישראלית. יותר כספים ינותבו להשקעות בחול. פחות פעילות עסקית. מורכבות קשה של החוק גורמת לפחות רצוי לעשות עסקים ופחות קניה של נכסים מסחריים יצרנים.
- רק מהמגזר עסקי הכי פגיע (ל"ת)אנונימי 12/02/2025 10:10הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
