הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון

המס על רווחים כלואים  בעייתי מאוד - הואממסה במס שולי עסקים קטנים ובינוניים ופוטר עסקים גדולים ממיסוי, אבל האוצר הצליח להכניס הרבה יותר ממה שהוערך בתחילת הדרך; רואי החשבון העריכו שלא תהיה גבייה - טעות או הפחדה?
אדיר בן עמי | (9)
נושאים בכתבה מיסוי רווחים כלואים שי אהרונוביץ


המס על הרווחים הכלואים הוא כנראה המס הכי שנוי במחלוקת שהיה אי פעם בישראל. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך הוא התרחב והפך לדו ראשי - מס על רווחים כלואים ומס על רווחים שוטפים. זה יגרום להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני.

המס הזה יוביל לכך שעסקים רבים ישלמו מס שלא בצדק כי הם עומדים בתנאים - מרוויחים מעל 25% מההכנסות ומכניסים פחות מ-30 מיליון שקל. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא, אבל החוק התרחב. מנגד, בעזות מצח וחוצפה שלא תיאמן הרחיקו את העסקים שמרוויחים מעל 30 מיליון שקל. את העשירים באמת הוציאו מהמיסוי הזה, והכניסו דווקא עסקים ריאלים אמיתיים.

עסקים שעומדים בתנאים האלו ימוסו לפי מס שולי של בעל השליטה, כלומר באזור ה-50%. זה צד אחד של החוק, החלק הנוסף - מיסוי על הרווחים הכלואים. כאן אפשר יהיה לשלם 2% קנס שנתי על גובה הרווחים הכלואים או לחלק מדי שנה 6% מהיקף הרווחים הכלואים (5% בשנה הראשונה).

המס הזה אמור על פי האוצר להניב 10 מיליארד שקל בשנה. בינואר שולמו 9 מיליארד שקלים של מס על דיבידנד, חלק מרכזי בגלל יישום המסיוי על רווחים כלואים וזה בשעה שרואי החשבון  אמרו מעל כל במה שהחוק הזה לא יניב מסים. היו גם כאלו שאמרו שזה יניב אפס מס.


אז הם אמרו, אבל בפועל הדריכו את הלקוחות שלהם לחלק עו ב-2024 דיבידנדים כדי שיחול עליהם החוק הקודם. זה ניצחון לאוצר שאמר לאורך כל הדרך שהגבייה תהיה בהיקפים האלו. בפועל, למרות שהיקפי המס ירדו בהמשך, זאת תהיה גבייה שעולה דרמטית על 10 מיליארד שקלים. 


זה עוד לא אומר שהמס נכון. הוא מאוד בעייתי לחלק גדול מהעסקים, אבל את המטרה העיקרית - הגדלת המיסוי, הוא השיג.  


"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"


השפעות החקיקה: מה יהיה בהמשך?

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר,  העריך בגלובס כי רוב החברות הקדימו את חלוקות הרווחים, ולכן לא צפויה תוספת משמעותית בגביית המס במהלך 2025. לדבריו, סביר להניח כי גביית המס בכל השנה תהיה דומה לסכום שנגבה בינואר ואף פחות ממנו. גם אם זה נכון מדובר במספרים שעולים על התחזית הקודמת. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מנגד, נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, העריך כי הרפורמה תמשיך להניב הכנסות ניכרות עד 2027. כנראה שהפעם הוא צודק.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    צרלי 12/02/2025 20:26
    הגב לתגובה זו
    כשכל הכספים זורמים למימון האברכים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבאולהקמת התנחלויות מיותרות.
  • 7.
    אנונימי 12/02/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
    המס הבא מס על רווחים כלואים 2 מי שמחזיק מניות עם רווח ולא מוכר זה מס כלוא למכור לו ולקנות חזרה ולשלם מיד את המס...חחח מדינה של יהודים זה פשוט דפוק. חברה בעמ... נכנסים והופכים אותה לבעל שליטה שכיר... אין כריות ביטחון אין הרחבת העסק אין השקעות לעתיד... לא יאמן.
  • 6.
    מוני 12/02/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
    לא מצליח להבין מדוע רצו החברות לשלם דיבידנד בגלל 2% בסוף 2024 שבעצם יכלו לדחות את המס לסוף שנת 2025ולהפיק מהרווחים הקיימים הרבה יותר מ 2%
  • 5.
    בוקר 12/02/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    והרווח יצא בהפסדו.
  • 4.
    אנונימי 12/02/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
    לא גבו שקל על הרווחים הכלואים עודף הגבייה הוא בגלל עליית מס הייסף שגרמה לאנשים לחלק דיבידנדים. כמה פייק.
  • 3.
    זה לא בגלל מס רווחים כלואים זה בגלל העלאת מס יסף (ל"ת)
    משה אגס 12/02/2025 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 12/02/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
    הקדמת הדבידנדים ל 2024 נובעת מהגדלת מס היסף
  • 1.
    גם אני רואה חשבון 12/02/2025 08:01
    הגב לתגובה זו
    אבל המחיר יהיה בפגיעה עתידית בכלכלה הישראלית. יותר כספים ינותבו להשקעות בחול. פחות פעילות עסקית. מורכבות קשה של החוק גורמת לפחות רצוי לעשות עסקים ופחות קניה של נכסים מסחריים יצרנים.
  • רק מהמגזר עסקי הכי פגיע (ל"ת)
    אנונימי 12/02/2025 10:10
    הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.61%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.

להמשך הכתבה לחץ כאן