ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
המס על הרווחים הכלואים הוא כנראה המס הכי שנוי במחלוקת שהיה אי פעם בישראל. הכוונה בתחילת הדרך היתה למסות את אלו שבורחים ממס גבוה דרך הקמת חברות, אלא שבדרך הוא התרחב והפך לדו ראשי - מס על רווחים כלואים ומס על רווחים שוטפים. זה יגרום להמון תכנוני מס בהמשך ומצד שני למיסוי לא צודק ולא שוויוני.
המס הזה יוביל לכך שעסקים רבים ישלמו מס שלא בצדק כי הם עומדים בתנאים - מרוויחים מעל 25% מההכנסות ומכניסים פחות מ-30 מיליון שקל. האם הכוונה היתה למסות אותן? אם הן עסק ריאלי לגמרי, אז ממש לא, אבל החוק התרחב. מנגד, בעזות מצח וחוצפה שלא תיאמן הרחיקו את העסקים שמרוויחים מעל 30 מיליון שקל. את העשירים באמת הוציאו מהמיסוי הזה, והכניסו דווקא עסקים ריאלים אמיתיים.
עסקים שעומדים בתנאים האלו ימוסו לפי מס שולי של בעל השליטה, כלומר באזור ה-50%. זה צד אחד של החוק, החלק הנוסף - מיסוי על הרווחים הכלואים. כאן אפשר יהיה לשלם 2% קנס שנתי על גובה הרווחים הכלואים או לחלק מדי שנה 6% מהיקף הרווחים הכלואים (5% בשנה הראשונה).
המס הזה אמור על פי האוצר להניב 10 מיליארד שקל בשנה. בינואר שולמו 9 מיליארד שקלים של מס על דיבידנד, חלק מרכזי בגלל יישום המסיוי על רווחים כלואים וזה בשעה שרואי החשבון אמרו מעל כל במה שהחוק הזה לא יניב מסים. היו גם כאלו שאמרו שזה יניב אפס מס.
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- שי אהרונוביץ: "בדקנו היטב, המס על הרווחים הכלואים ישפיע באופן מינורי על המשק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז הם אמרו, אבל בפועל הדריכו את הלקוחות שלהם לחלק עו ב-2024 דיבידנדים כדי שיחול עליהם החוק הקודם. זה ניצחון לאוצר שאמר לאורך כל הדרך שהגבייה תהיה בהיקפים האלו. בפועל, למרות שהיקפי המס ירדו בהמשך, זאת תהיה גבייה שעולה דרמטית על 10 מיליארד שקלים.
זה עוד לא אומר שהמס נכון. הוא מאוד בעייתי לחלק גדול מהעסקים, אבל את המטרה העיקרית - הגדלת המיסוי, הוא השיג.
"המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"
השפעות החקיקה: מה יהיה בהמשך?
נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר, העריך בגלובס כי רוב החברות הקדימו את חלוקות הרווחים, ולכן לא צפויה תוספת משמעותית בגביית המס במהלך 2025. לדבריו, סביר להניח כי גביית המס בכל השנה תהיה דומה לסכום שנגבה בינואר ואף פחות ממנו. גם אם זה נכון מדובר במספרים שעולים על התחזית הקודמת.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
מנגד, נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, העריך כי הרפורמה תמשיך להניב הכנסות ניכרות עד 2027. כנראה שהפעם הוא צודק.
- 8.צרלי 12/02/2025 20:26הגב לתגובה זוכשכל הכספים זורמים למימון האברכים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבאולהקמת התנחלויות מיותרות.
- 7.אנונימי 12/02/2025 14:12הגב לתגובה זוהמס הבא מס על רווחים כלואים 2 מי שמחזיק מניות עם רווח ולא מוכר זה מס כלוא למכור לו ולקנות חזרה ולשלם מיד את המס...חחח מדינה של יהודים זה פשוט דפוק. חברה בעמ... נכנסים והופכים אותה לבעל שליטה שכיר... אין כריות ביטחון אין הרחבת העסק אין השקעות לעתיד... לא יאמן.
- 6.מוני 12/02/2025 13:21הגב לתגובה זולא מצליח להבין מדוע רצו החברות לשלם דיבידנד בגלל 2% בסוף 2024 שבעצם יכלו לדחות את המס לסוף שנת 2025ולהפיק מהרווחים הקיימים הרבה יותר מ 2%
- 5.בוקר 12/02/2025 12:05הגב לתגובה זווהרווח יצא בהפסדו.
- 4.אנונימי 12/02/2025 10:13הגב לתגובה זולא גבו שקל על הרווחים הכלואים עודף הגבייה הוא בגלל עליית מס הייסף שגרמה לאנשים לחלק דיבידנדים. כמה פייק.
- 3.זה לא בגלל מס רווחים כלואים זה בגלל העלאת מס יסף (ל"ת)משה אגס 12/02/2025 10:07הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 12/02/2025 09:38הגב לתגובה זוהקדמת הדבידנדים ל 2024 נובעת מהגדלת מס היסף
- 1.גם אני רואה חשבון 12/02/2025 08:01הגב לתגובה זואבל המחיר יהיה בפגיעה עתידית בכלכלה הישראלית. יותר כספים ינותבו להשקעות בחול. פחות פעילות עסקית. מורכבות קשה של החוק גורמת לפחות רצוי לעשות עסקים ופחות קניה של נכסים מסחריים יצרנים.
- רק מהמגזר עסקי הכי פגיע (ל"ת)אנונימי 12/02/2025 10:10הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
