לידר על חברות הביטוח: "אנחנו בדרך לגידול משמעותי בדרישות ההון"

צפוי רבעון עגום למדי לכל חברות הביטוח. מצבה של מגדל הוא הטוב ביותר. דיבידנדים לא צפויים בתקופה הקרובה
קובי ישעיהו |

על רקע הסערות שעובר ענף הפיננסים העולמי, והמקומי, בחודשים האחרונים, וגם בימים האחרונים, מפרסם היום אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון, סקירה על חברות הביטוח.

גלזר אומר כי ב"מידה ונראה שוב חודשים כמו אוקטובר נובמבר 2008 , הרי שההון העצמי בחברות הביטוח עלול להשחק במהירות רבה, ובהתאם חברות הביטוח תדרשנה להזרמות משמעותיות תחילה של הון ראשוני ולאחר מכן לגיוס כתבי התחייבויות בתור הון משני, זאת כאשר גיוסי חוב עלולים להסתבר כמשימה פחות קלה מבעבר. מעבר לכך, לגידול במינוף ועליה בהוצאות המימון השפעה שלילית על שווי החברות".

בשורה התחתונה, אומר גלזר, "המגמה בעולם ובישראל כרגע היא לקראת הגדלת הון העצמי בחברות הביטוח, אולם בינתיים חברות הביטוח בישראל מתקשות לעמוד בדרישות ההון המינימלי הנוכחיות. זאת בשל ההשפעה הדרמטית של שוק ההון על תוצאות החברות, אשר גורמת להפסדים משמעותיים ובהתאם לשחיקה בהון.

"בינתיים חברות האחזקה נאלצות לגייס הון ממקורות חיצוניים ולהזרימו לחברת הביטוח על מנת שישמש כהון ראשוני, עליו חברות הביטוח מגייסות הון משני, ומשתדלות להציג עודף מעל דרישות המינימום".

להערכתנו, אומר גלזר, אם שוק ההון ימשיך להפגין חולשה, חברות הביטוח עלולות להתקשות בעמידה בדרישות ההון. אנו חוששים מהצורך בגיוסים גדולים, מה שמגדיל את המינוף של חברות הביטוח ואת מידת הסיכון, וכן בעל השפעה שלילית על שווין.

בטווח הקצר, אם כן, התלות בשוק ההון דרמטית. בשוק טוב חברות הביטוח תוכלנה לנשום לרווחה, ואילו בשוק הון רע חברות הביטוח עלולות להכנס לבעיית הון אמיתית. בכל מקרה, דיבידנדים לא צפויים בתקופה הקרובה.

ואילו בטווח הארוך, גלזר אומר כי "אנחנו בדרך לגידול משמעותי בדרישות ההון (עליה של 30%-50% לעומת הדרישה הנוכחית). המשמעות הינה המשך גיוסים ותשלומי דיבידנדים נמוכים גם אם השוק יתאושש".

מגדל במצב הטוב ביותר

בהתייחסות ספציפית לחברות הישראליות אומר גלזר כי מצבה של מגדל ביטוח הוא הטוב ביותר. למגדל עודף הון ראשוני משמעותי נכון לספטמבר 2008 , בסך של כ- 340 מיליון שקל. במידה ומצבה יחמיר, הרי לחברה אפשרויות רבות לגיוס הון משני ? לפחות כ-1.25 מיליארד שקל. מאחר ולחברה אין הון משני מניחים בלידר שגם לא תהיה לה בעיה לגייס הון במחירים טובים.

על הראל אומר גלזר כי "למרות שאנו צופים רבעון רביעי עגום למדי לכל חברות הביטוח (כולל הראל), הרי שלהערכתנו, הראל תעמוד בדרישות ההון לרבעון הרביעי של 2008 ללא הזרמה נוספת של הון, אלא כתוצאה משינויים מבניים בלבד".

להראל עכשיו כ-400 מיליון שקל בקופת חברת האחזקות, אשר במידת הצורך יכולים לשמש אותה בהזרמת הון לחברת הביטוח, כך שבלידר לא מעריכים כי הראל תזדקק לגיוס בהיקף משמעותי בחברת האחזקות כדי לעבות את ההון העצמי, אלא במידה ו- 2009 תראה כמו החודשים אוקטובר ונובמבר אשתקד.

על מנורה אומרים בלידר כי בשורה התחתונה, מצבה של מנורה סביר, והיא צפויה לעמוד בדרישות המינימום ברבעון הרביעי ללא גיוס נוסף. אם תתחייב להשלמת הון עצמי, הרי שהעודף מול דרישות ההון הוא משמעותי. לגבי 2009 ?בשלב זה למנורה יש כ- 240 מיליון שקל בקופת חברת האחזקות, וכן אושר גיוס של 200 מיליון שקל נוספים באמצעות הרחבת סדרת אג"ח של מנורה החזקות (מדובר בהון ראשוני, עליו ניתן לגייס כיום עוד 75% הון משני). אם 2009 תהיה שנה קשה במיוחד, ככל הנראה יהיה צורך בגיוס בחברת האחזקות.

מצבה של הפניקס קשה יותר. בכל מקרה, אומר גלזר, "נראה כי הרבעון הרביעי צפוי להיות קשה ולכן על החברה לחזק את ההון. הרבה תלוי בעסקת אקסלנס. לגבי 2009, גם אם עסקת אקסלנס תושלם ללא גיוסי הון, הרי שככל הנראה תחסל את המזומנים בחברת האחזקות, ואם התוצאות יהיו חלשות, לא מן הנמנע כי נראה גיוס בחברת האחזקות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.