פישר שוב לא מהסס, המשקיעים רוצים סיבוב

אילן ארצי, מנהל קופות גמל הדס ארזים, מתייחס למהלך של פישר ולתגובת השוק
אילן ארצי |

הודעת בנק ישראל על רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי יום, המובילה ביום ג' לעליות שערים חדות בשוק האג"ח הממשלתי ובייחוד באג"ח לטווח ארוך. בכך, שוב מוכיח הנגיד, פרופסור סטנלי פישר, כי הוא הגורם המוביל היום בכלכלה הישראלית.

המשקיעים סומכים ומאמינים היום לפישר יותר מלכל גורם כלכלי אחר (וכמובן שגם יותר מלכל גורם פוליטי). שכן, בניגוד לנגידים בעבר, שראו במטרת תפקידם רק שמירה על יעד האינפלציה, הרי שהנגיד בהחלט רואה עצמו כמי שצריך להיות מעורב בכלכלה הריאלית של המשק. פישר לא מהסס להתערב בבעיות מהותיות של הכלכלה הישראלית, כפי שהוא מבין אותן, ולפעול בכלים המוניטריים העומדים לרשותו.

פישר כבר הוכיח בעבר שכאשר הוא מעוניין להשיג יעד מסוים, הוא לא מהסס לפעול, ובכל הכוח. מי שפקפק ברצינותו של בנק ישראל, למד את השיעור הראשון כאשר החליט הנגיד לעצור את התיסוף בשער השקל/דולר, והחל לרכוש דולרים. לקח זמן עד שהמהלך השפיע, ומשקיעים רבים לא האמינו שבכוחו של הנגיד לעצור את תהליך התיסוף אבל הנגיד נצמד להחלטותיו וכאשר היה צריך להגביר את קצב רכישת המט"ח הוא לא היסס לעשות זאת.

כך היה גם בנושא הריבית, הנגיד הודיע שישתמש בכלים מוניטורים ככל שיידרש על מנת לסייע למשק בזמן משבר כלכלי. מאז ממשיך הנגיד להוריד את הריבית בצורה אגרסיבית לרמה הנמוכה ביותר אי פעם במשק הישראלי וידו עוד נטויה.

היעד הנוכחי של בנק ישראל כפי שהוא סימן אותו הינו הורדת הריבית הריאלית במשק. על אף העובדה שבנק ישראל מוריד את הריבית הבסיסית במשק במשך חודשים, הריבית לצרכנים לא ירדה, בשל העלאת המרווחים של הבנקים. גם הריבית הריאלית, בשוק ההון ובייחוד הריבית לטווח ארוך כמעט ולא ירדו. פישר, כדרכו בקודש, לא מתייאש ומגייס כלים נוספים להורדת הריבית ומתחיל לרכוש אג"ח ממשלתי.

על פי התגובה בשוק ביום ג', נראה כי המשקיעים בשוק ההון כבר מכירים דרכי פעולתו של הנגיד ומשוכנעים בהצלחתו להוריד את תשואות האג"ח, ולכן עוד בטרם החל בנק ישראל בביצוע הרכישות, ממהרים המשקעים ורוכשים אג"ח ממשלתי לטווח ארוך בתקווה ליהנות מרווחי ההון הצפויים.

כאשר מנסים להעריך מהו יעד הריבית לטווח ארוך של בנק ישראל, נתבונן על המתרחש בארה"ב באתו תחום. אומנם התנאים של המשק האמריקאי אינם זהים לתנאים אצלנו, המיתון קשה יותר והגרעון אמור להיות הרבה יותר גבוה, אבל התנהגותו של הנגיד הישראלי בתחום הריבית דומה מאד להתנהגות הנגיד האמריקאי, ולכן להערכתנו ניתן לקבל אינדיקציה לכוונותיו של נגיד בנק ישראל בהסתכלות על השוק האמריקאי.

הריבית קצרת הטווח במשק האמריקאי הינה 0%-0.25%, אג"ח נומינלי ל-10 שנים נושא תשואה של כ-2.76% ותשואת אג"ח צמוד מדד ל-10 שנים הינה כ-1.5%. ריבית בנק ישראל הינה ברמה של 1% אבל צפויה לרדת בעקבות המדד השלילי של ינואר לרמות של כ- 0.5% או אף נמוך יותר. אג"ח ממשלתי לא צמוד סידרה 219 ל-10 שנים נסחר בתשואה של כ-4.4% (לאחר עליה של כ-3% ביום ג'), ואג"ח ממשלתי צמוד (ממוצע בין סדרות 418 ל-5903) נסחר בתשואה של כ-2.4%.

למי שמאמין שהכיוון הינו להתקרב לתשואות בארה"ב הרי שעדיין יש כאן מקום לעליות שערים של כ- 3%-5% נוספים באג"ח הצמוד ואחוזים גבוהים יותר באג"ח השקלי וזאת מעבר לעליות החדות היום שנרשמו ביום ג'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.