פישר שוב לא מהסס, המשקיעים רוצים סיבוב
הודעת בנק ישראל על רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי יום, המובילה ביום ג' לעליות שערים חדות בשוק האג"ח הממשלתי ובייחוד באג"ח לטווח ארוך. בכך, שוב מוכיח הנגיד, פרופסור סטנלי פישר, כי הוא הגורם המוביל היום בכלכלה הישראלית.
המשקיעים סומכים ומאמינים היום לפישר יותר מלכל גורם כלכלי אחר (וכמובן שגם יותר מלכל גורם פוליטי). שכן, בניגוד לנגידים בעבר, שראו במטרת תפקידם רק שמירה על יעד האינפלציה, הרי שהנגיד בהחלט רואה עצמו כמי שצריך להיות מעורב בכלכלה הריאלית של המשק. פישר לא מהסס להתערב בבעיות מהותיות של הכלכלה הישראלית, כפי שהוא מבין אותן, ולפעול בכלים המוניטריים העומדים לרשותו.
פישר כבר הוכיח בעבר שכאשר הוא מעוניין להשיג יעד מסוים, הוא לא מהסס לפעול, ובכל הכוח. מי שפקפק ברצינותו של בנק ישראל, למד את השיעור הראשון כאשר החליט הנגיד לעצור את התיסוף בשער השקל/דולר, והחל לרכוש דולרים. לקח זמן עד שהמהלך השפיע, ומשקיעים רבים לא האמינו שבכוחו של הנגיד לעצור את תהליך התיסוף אבל הנגיד נצמד להחלטותיו וכאשר היה צריך להגביר את קצב רכישת המט"ח הוא לא היסס לעשות זאת.
כך היה גם בנושא הריבית, הנגיד הודיע שישתמש בכלים מוניטורים ככל שיידרש על מנת לסייע למשק בזמן משבר כלכלי. מאז ממשיך הנגיד להוריד את הריבית בצורה אגרסיבית לרמה הנמוכה ביותר אי פעם במשק הישראלי וידו עוד נטויה.
היעד הנוכחי של בנק ישראל כפי שהוא סימן אותו הינו הורדת הריבית הריאלית במשק. על אף העובדה שבנק ישראל מוריד את הריבית הבסיסית במשק במשך חודשים, הריבית לצרכנים לא ירדה, בשל העלאת המרווחים של הבנקים. גם הריבית הריאלית, בשוק ההון ובייחוד הריבית לטווח ארוך כמעט ולא ירדו. פישר, כדרכו בקודש, לא מתייאש ומגייס כלים נוספים להורדת הריבית ומתחיל לרכוש אג"ח ממשלתי.
על פי התגובה בשוק ביום ג', נראה כי המשקיעים בשוק ההון כבר מכירים דרכי פעולתו של הנגיד ומשוכנעים בהצלחתו להוריד את תשואות האג"ח, ולכן עוד בטרם החל בנק ישראל בביצוע הרכישות, ממהרים המשקעים ורוכשים אג"ח ממשלתי לטווח ארוך בתקווה ליהנות מרווחי ההון הצפויים.
כאשר מנסים להעריך מהו יעד הריבית לטווח ארוך של בנק ישראל, נתבונן על המתרחש בארה"ב באתו תחום. אומנם התנאים של המשק האמריקאי אינם זהים לתנאים אצלנו, המיתון קשה יותר והגרעון אמור להיות הרבה יותר גבוה, אבל התנהגותו של הנגיד הישראלי בתחום הריבית דומה מאד להתנהגות הנגיד האמריקאי, ולכן להערכתנו ניתן לקבל אינדיקציה לכוונותיו של נגיד בנק ישראל בהסתכלות על השוק האמריקאי.
הריבית קצרת הטווח במשק האמריקאי הינה 0%-0.25%, אג"ח נומינלי ל-10 שנים נושא תשואה של כ-2.76% ותשואת אג"ח צמוד מדד ל-10 שנים הינה כ-1.5%. ריבית בנק ישראל הינה ברמה של 1% אבל צפויה לרדת בעקבות המדד השלילי של ינואר לרמות של כ- 0.5% או אף נמוך יותר. אג"ח ממשלתי לא צמוד סידרה 219 ל-10 שנים נסחר בתשואה של כ-4.4% (לאחר עליה של כ-3% ביום ג'), ואג"ח ממשלתי צמוד (ממוצע בין סדרות 418 ל-5903) נסחר בתשואה של כ-2.4%.
למי שמאמין שהכיוון הינו להתקרב לתשואות בארה"ב הרי שעדיין יש כאן מקום לעליות שערים של כ- 3%-5% נוספים באג"ח הצמוד ואחוזים גבוהים יותר באג"ח השקלי וזאת מעבר לעליות החדות היום שנרשמו ביום ג'.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
