פישר שוב לא מהסס, המשקיעים רוצים סיבוב
הודעת בנק ישראל על רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי יום, המובילה ביום ג' לעליות שערים חדות בשוק האג"ח הממשלתי ובייחוד באג"ח לטווח ארוך. בכך, שוב מוכיח הנגיד, פרופסור סטנלי פישר, כי הוא הגורם המוביל היום בכלכלה הישראלית.
המשקיעים סומכים ומאמינים היום לפישר יותר מלכל גורם כלכלי אחר (וכמובן שגם יותר מלכל גורם פוליטי). שכן, בניגוד לנגידים בעבר, שראו במטרת תפקידם רק שמירה על יעד האינפלציה, הרי שהנגיד בהחלט רואה עצמו כמי שצריך להיות מעורב בכלכלה הריאלית של המשק. פישר לא מהסס להתערב בבעיות מהותיות של הכלכלה הישראלית, כפי שהוא מבין אותן, ולפעול בכלים המוניטריים העומדים לרשותו.
פישר כבר הוכיח בעבר שכאשר הוא מעוניין להשיג יעד מסוים, הוא לא מהסס לפעול, ובכל הכוח. מי שפקפק ברצינותו של בנק ישראל, למד את השיעור הראשון כאשר החליט הנגיד לעצור את התיסוף בשער השקל/דולר, והחל לרכוש דולרים. לקח זמן עד שהמהלך השפיע, ומשקיעים רבים לא האמינו שבכוחו של הנגיד לעצור את תהליך התיסוף אבל הנגיד נצמד להחלטותיו וכאשר היה צריך להגביר את קצב רכישת המט"ח הוא לא היסס לעשות זאת.
כך היה גם בנושא הריבית, הנגיד הודיע שישתמש בכלים מוניטורים ככל שיידרש על מנת לסייע למשק בזמן משבר כלכלי. מאז ממשיך הנגיד להוריד את הריבית בצורה אגרסיבית לרמה הנמוכה ביותר אי פעם במשק הישראלי וידו עוד נטויה.
היעד הנוכחי של בנק ישראל כפי שהוא סימן אותו הינו הורדת הריבית הריאלית במשק. על אף העובדה שבנק ישראל מוריד את הריבית הבסיסית במשק במשך חודשים, הריבית לצרכנים לא ירדה, בשל העלאת המרווחים של הבנקים. גם הריבית הריאלית, בשוק ההון ובייחוד הריבית לטווח ארוך כמעט ולא ירדו. פישר, כדרכו בקודש, לא מתייאש ומגייס כלים נוספים להורדת הריבית ומתחיל לרכוש אג"ח ממשלתי.
על פי התגובה בשוק ביום ג', נראה כי המשקיעים בשוק ההון כבר מכירים דרכי פעולתו של הנגיד ומשוכנעים בהצלחתו להוריד את תשואות האג"ח, ולכן עוד בטרם החל בנק ישראל בביצוע הרכישות, ממהרים המשקעים ורוכשים אג"ח ממשלתי לטווח ארוך בתקווה ליהנות מרווחי ההון הצפויים.
כאשר מנסים להעריך מהו יעד הריבית לטווח ארוך של בנק ישראל, נתבונן על המתרחש בארה"ב באתו תחום. אומנם התנאים של המשק האמריקאי אינם זהים לתנאים אצלנו, המיתון קשה יותר והגרעון אמור להיות הרבה יותר גבוה, אבל התנהגותו של הנגיד הישראלי בתחום הריבית דומה מאד להתנהגות הנגיד האמריקאי, ולכן להערכתנו ניתן לקבל אינדיקציה לכוונותיו של נגיד בנק ישראל בהסתכלות על השוק האמריקאי.
הריבית קצרת הטווח במשק האמריקאי הינה 0%-0.25%, אג"ח נומינלי ל-10 שנים נושא תשואה של כ-2.76% ותשואת אג"ח צמוד מדד ל-10 שנים הינה כ-1.5%. ריבית בנק ישראל הינה ברמה של 1% אבל צפויה לרדת בעקבות המדד השלילי של ינואר לרמות של כ- 0.5% או אף נמוך יותר. אג"ח ממשלתי לא צמוד סידרה 219 ל-10 שנים נסחר בתשואה של כ-4.4% (לאחר עליה של כ-3% ביום ג'), ואג"ח ממשלתי צמוד (ממוצע בין סדרות 418 ל-5903) נסחר בתשואה של כ-2.4%.
למי שמאמין שהכיוון הינו להתקרב לתשואות בארה"ב הרי שעדיין יש כאן מקום לעליות שערים של כ- 3%-5% נוספים באג"ח הצמוד ואחוזים גבוהים יותר באג"ח השקלי וזאת מעבר לעליות החדות היום שנרשמו ביום ג'.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
