פישר שוב לא מהסס, המשקיעים רוצים סיבוב
הודעת בנק ישראל על רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי יום, המובילה ביום ג' לעליות שערים חדות בשוק האג"ח הממשלתי ובייחוד באג"ח לטווח ארוך. בכך, שוב מוכיח הנגיד, פרופסור סטנלי פישר, כי הוא הגורם המוביל היום בכלכלה הישראלית.
המשקיעים סומכים ומאמינים היום לפישר יותר מלכל גורם כלכלי אחר (וכמובן שגם יותר מלכל גורם פוליטי). שכן, בניגוד לנגידים בעבר, שראו במטרת תפקידם רק שמירה על יעד האינפלציה, הרי שהנגיד בהחלט רואה עצמו כמי שצריך להיות מעורב בכלכלה הריאלית של המשק. פישר לא מהסס להתערב בבעיות מהותיות של הכלכלה הישראלית, כפי שהוא מבין אותן, ולפעול בכלים המוניטריים העומדים לרשותו.
פישר כבר הוכיח בעבר שכאשר הוא מעוניין להשיג יעד מסוים, הוא לא מהסס לפעול, ובכל הכוח. מי שפקפק ברצינותו של בנק ישראל, למד את השיעור הראשון כאשר החליט הנגיד לעצור את התיסוף בשער השקל/דולר, והחל לרכוש דולרים. לקח זמן עד שהמהלך השפיע, ומשקיעים רבים לא האמינו שבכוחו של הנגיד לעצור את תהליך התיסוף אבל הנגיד נצמד להחלטותיו וכאשר היה צריך להגביר את קצב רכישת המט"ח הוא לא היסס לעשות זאת.
כך היה גם בנושא הריבית, הנגיד הודיע שישתמש בכלים מוניטורים ככל שיידרש על מנת לסייע למשק בזמן משבר כלכלי. מאז ממשיך הנגיד להוריד את הריבית בצורה אגרסיבית לרמה הנמוכה ביותר אי פעם במשק הישראלי וידו עוד נטויה.
היעד הנוכחי של בנק ישראל כפי שהוא סימן אותו הינו הורדת הריבית הריאלית במשק. על אף העובדה שבנק ישראל מוריד את הריבית הבסיסית במשק במשך חודשים, הריבית לצרכנים לא ירדה, בשל העלאת המרווחים של הבנקים. גם הריבית הריאלית, בשוק ההון ובייחוד הריבית לטווח ארוך כמעט ולא ירדו. פישר, כדרכו בקודש, לא מתייאש ומגייס כלים נוספים להורדת הריבית ומתחיל לרכוש אג"ח ממשלתי.
על פי התגובה בשוק ביום ג', נראה כי המשקיעים בשוק ההון כבר מכירים דרכי פעולתו של הנגיד ומשוכנעים בהצלחתו להוריד את תשואות האג"ח, ולכן עוד בטרם החל בנק ישראל בביצוע הרכישות, ממהרים המשקעים ורוכשים אג"ח ממשלתי לטווח ארוך בתקווה ליהנות מרווחי ההון הצפויים.
כאשר מנסים להעריך מהו יעד הריבית לטווח ארוך של בנק ישראל, נתבונן על המתרחש בארה"ב באתו תחום. אומנם התנאים של המשק האמריקאי אינם זהים לתנאים אצלנו, המיתון קשה יותר והגרעון אמור להיות הרבה יותר גבוה, אבל התנהגותו של הנגיד הישראלי בתחום הריבית דומה מאד להתנהגות הנגיד האמריקאי, ולכן להערכתנו ניתן לקבל אינדיקציה לכוונותיו של נגיד בנק ישראל בהסתכלות על השוק האמריקאי.
הריבית קצרת הטווח במשק האמריקאי הינה 0%-0.25%, אג"ח נומינלי ל-10 שנים נושא תשואה של כ-2.76% ותשואת אג"ח צמוד מדד ל-10 שנים הינה כ-1.5%. ריבית בנק ישראל הינה ברמה של 1% אבל צפויה לרדת בעקבות המדד השלילי של ינואר לרמות של כ- 0.5% או אף נמוך יותר. אג"ח ממשלתי לא צמוד סידרה 219 ל-10 שנים נסחר בתשואה של כ-4.4% (לאחר עליה של כ-3% ביום ג'), ואג"ח ממשלתי צמוד (ממוצע בין סדרות 418 ל-5903) נסחר בתשואה של כ-2.4%.
למי שמאמין שהכיוון הינו להתקרב לתשואות בארה"ב הרי שעדיין יש כאן מקום לעליות שערים של כ- 3%-5% נוספים באג"ח הצמוד ואחוזים גבוהים יותר באג"ח השקלי וזאת מעבר לעליות החדות היום שנרשמו ביום ג'.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
