פישר שוב לא מהסס, המשקיעים רוצים סיבוב
הודעת בנק ישראל על רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי יום, המובילה ביום ג' לעליות שערים חדות בשוק האג"ח הממשלתי ובייחוד באג"ח לטווח ארוך. בכך, שוב מוכיח הנגיד, פרופסור סטנלי פישר, כי הוא הגורם המוביל היום בכלכלה הישראלית.
המשקיעים סומכים ומאמינים היום לפישר יותר מלכל גורם כלכלי אחר (וכמובן שגם יותר מלכל גורם פוליטי). שכן, בניגוד לנגידים בעבר, שראו במטרת תפקידם רק שמירה על יעד האינפלציה, הרי שהנגיד בהחלט רואה עצמו כמי שצריך להיות מעורב בכלכלה הריאלית של המשק. פישר לא מהסס להתערב בבעיות מהותיות של הכלכלה הישראלית, כפי שהוא מבין אותן, ולפעול בכלים המוניטריים העומדים לרשותו.
פישר כבר הוכיח בעבר שכאשר הוא מעוניין להשיג יעד מסוים, הוא לא מהסס לפעול, ובכל הכוח. מי שפקפק ברצינותו של בנק ישראל, למד את השיעור הראשון כאשר החליט הנגיד לעצור את התיסוף בשער השקל/דולר, והחל לרכוש דולרים. לקח זמן עד שהמהלך השפיע, ומשקיעים רבים לא האמינו שבכוחו של הנגיד לעצור את תהליך התיסוף אבל הנגיד נצמד להחלטותיו וכאשר היה צריך להגביר את קצב רכישת המט"ח הוא לא היסס לעשות זאת.
כך היה גם בנושא הריבית, הנגיד הודיע שישתמש בכלים מוניטורים ככל שיידרש על מנת לסייע למשק בזמן משבר כלכלי. מאז ממשיך הנגיד להוריד את הריבית בצורה אגרסיבית לרמה הנמוכה ביותר אי פעם במשק הישראלי וידו עוד נטויה.
היעד הנוכחי של בנק ישראל כפי שהוא סימן אותו הינו הורדת הריבית הריאלית במשק. על אף העובדה שבנק ישראל מוריד את הריבית הבסיסית במשק במשך חודשים, הריבית לצרכנים לא ירדה, בשל העלאת המרווחים של הבנקים. גם הריבית הריאלית, בשוק ההון ובייחוד הריבית לטווח ארוך כמעט ולא ירדו. פישר, כדרכו בקודש, לא מתייאש ומגייס כלים נוספים להורדת הריבית ומתחיל לרכוש אג"ח ממשלתי.
על פי התגובה בשוק ביום ג', נראה כי המשקיעים בשוק ההון כבר מכירים דרכי פעולתו של הנגיד ומשוכנעים בהצלחתו להוריד את תשואות האג"ח, ולכן עוד בטרם החל בנק ישראל בביצוע הרכישות, ממהרים המשקעים ורוכשים אג"ח ממשלתי לטווח ארוך בתקווה ליהנות מרווחי ההון הצפויים.
כאשר מנסים להעריך מהו יעד הריבית לטווח ארוך של בנק ישראל, נתבונן על המתרחש בארה"ב באתו תחום. אומנם התנאים של המשק האמריקאי אינם זהים לתנאים אצלנו, המיתון קשה יותר והגרעון אמור להיות הרבה יותר גבוה, אבל התנהגותו של הנגיד הישראלי בתחום הריבית דומה מאד להתנהגות הנגיד האמריקאי, ולכן להערכתנו ניתן לקבל אינדיקציה לכוונותיו של נגיד בנק ישראל בהסתכלות על השוק האמריקאי.
הריבית קצרת הטווח במשק האמריקאי הינה 0%-0.25%, אג"ח נומינלי ל-10 שנים נושא תשואה של כ-2.76% ותשואת אג"ח צמוד מדד ל-10 שנים הינה כ-1.5%. ריבית בנק ישראל הינה ברמה של 1% אבל צפויה לרדת בעקבות המדד השלילי של ינואר לרמות של כ- 0.5% או אף נמוך יותר. אג"ח ממשלתי לא צמוד סידרה 219 ל-10 שנים נסחר בתשואה של כ-4.4% (לאחר עליה של כ-3% ביום ג'), ואג"ח ממשלתי צמוד (ממוצע בין סדרות 418 ל-5903) נסחר בתשואה של כ-2.4%.
למי שמאמין שהכיוון הינו להתקרב לתשואות בארה"ב הרי שעדיין יש כאן מקום לעליות שערים של כ- 3%-5% נוספים באג"ח הצמוד ואחוזים גבוהים יותר באג"ח השקלי וזאת מעבר לעליות החדות היום שנרשמו ביום ג'.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבלת מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה - סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
