מכתשים אגן טסה 9.9%: "התיקון בסינג'נטה עדיין לא הופיע במניית מכתשים"

כך אומר גלעד שריג מהפועלים. אנליסטים בכירים מתייחסים לדוחות ענקית האגרוכימיה. לימור גרובר: "סימנים מוקדמים מעודדים מחצי הכדור הצפוני". יואב בורגן: "מדובר בחדשות מצוינות למכתשים אגן"
אריאל אטיאס |

מניית מכתשים אגן נוסקת היום (א') ביותר מ-9%, בהמשך לתוצאות הפיננסיות של ענקית האגרוכימיה סינג'נטה (סימול: SYT) המעידים על תוצאות הרבעון הרביעי והמספקים הצצה ראשונה לצפוי לבוא ב-2009. חברת סינג'נטה עוסקת בגילוי, פיתוח, ייצור ושיווק כימיקלים ומוצרים לתעשיית החקלאות והמזון. פעילות החברה מאורגנת בשלוש חטיבות עסקיות: האחת עוסקת בייצור קוטלי עשבים להגנה. חטיבה שנייה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק זרעים וצמחים. חטיבה נוספת עוסקת בייצור QUANTUM Phytase, תוסף מזון מיקרוביאלי לבעלי חיים, המשווק במקסיקו וברזיל. מכירות מוצרי הגנת הצומח עלו בשיעור של 16.6% ברבעון הרביעי והסתכמו בסך של 1.8 מיליארד דולר. מנגד מכירות סגמנט הזרעים נפלו בשיעור של 9.8% ל-286 מיליון דולר. כמו כן, הנהלת סינג'נטה דיווחה כי לא הורגשה האטה בפעילות העסקית במהלך הרבעון הרביעי, וכי העונה החקלאית בחצי הכדור הצפוני (אירופה וצפון אמריקה) החלה ברגל ימין בחודש ינואר. כמו כן, המטרה של סינג'נטה ממשיכה להיות העלאות מחירים בשיעור של 4%-6% במהלך 2009. גלעד שריג: סינג'נטה מנבאת די טוב את מה שקורה בסקטור "סינג'נטה פרסמה דוחות יפים", אומר בשיחה עם Bizportal גלעד שריג, אנליסט בנק הפועלים המסקר את תחום האגרוכימיה. "אומנם ראינו בדוחות ירידה במכירות הזרעים, איתות לא חיובי לעונות הבאות העשוי להוות סיכון קדימה (ירידה במכירות הזרעים מעידה על זריעה נמוכה יותר ולכן עשויה להביא לירידה עתידית בשימוש במוצרים להגנת הצומח - א.א.), אך בהגנת הצומח רואים גידול של 17% דבר חיובי ביותר". "ראינו את הדוחות הפושרים של דאו (Dow) ודופונט (Dupont), והזינוק החד במכירות סינג'נטה עשוי לנבוע מלקיחת נתחי שוק", אומר שריג ומוסיף, כי "סינג'נטה מנבאת די טוב את מה שקורה בסקטור ולכן תורמת היום לסנטימנט החיובי במניית מכתשים אגן, עם כי חשוב לציין שהתיקון האחרון שראינו בסינג'נטה לא הופיע במכתשים אגן". "כולם מפחדים מאזהרת רווח מצד מכתשים אגן, אך עכשיו יכול להיות שנראה השפעה לטובה. הרבעון הראשון אמור להיות חזק ביותר מבחינה עונתית, בנוגע לרבעון הרביעי חשוב לראות שהפעם לא נתקעו עם מלאים גדולים מידי, שכן השוק ברבעון הרביעי עצר לגמרי", מסכם שריג. לימור גרובר: סימנים מוקדמים מעודדים מחצי הכדור הצפוני לימור גרובר מפסגות אומרת היום, כי מדובר בתוצאות מפתיעות לטובה במגזר הגנת הצומח. "החברה אמנם הנמיכה את התחזיות ל- 2009 ל"צמיחה ברווח" לעומת הנחיות קודמות ל"צמיחה בשיעור דו ספרתי גבוה" אך הנמכה זו הייתה צפויה ונבעה בין השאר בשל פגיעה של 150 מ' ד' ב- EBITDA בעקבות התחזקות הדולר ובשל צמיחה חזקה מהחזוי ברבעון הרביעי (החברה התבססה על שער הדולר הנוכחי)". "אחת הנקודות המשמעותיות בדיווח היא התייחסות החברה לכך שישנם סימנים מוקדמים מעודדים מחצי הכדור הצפוני למרות שהתנהגות המטבעות והצורך בניהול סיכונים הדוק יותר עלולים להגביל את הצמיחה בשווקים מתעוררים", אומרת גרובר ומסמנת נקודה חיובית עבור מכתשים אגן - סינג'נטה מכוונת להעלאת מחירים של 4-6% בחצי הכדור הצפוני. "במידה וסינג'נטה אכן תצליח להעלות מחירים אין ספק שהדבר יוביל להעלאת מחירים גם ע"י חברות אחרות בענף, ובוודאי ע"י מכתשים אגן שהיא יותר Price taker ואינה קובעת את המחירים בעצמה", מסכמת גרובר. יואב בורגן: סטגנציה בביצועים הכספיים של מכתשים אגן יואב בורגן מלידר שוקי הון טוען, כי מדובר בדוחות חזקים עם אינדיקציות מעודדות ל-2009 ומתייחס גם לתוצאות דוחות באנג' (סימול: BG). באנג' (Bunge) אשר משווקת מגוון רחב של מוצרים לחקלאי – לרבות זרעים ודשנים, עם פעילות חזקה בברזיל ובארגנטינה. במסגרת שיחת הועידה של תוצאות הרבעון הרביעי, הנהלת באנג' התייחסה למצבו של החקלאי בדרום אמריקה: מבחינה פיננסית, מצבו הממוצע טוב יחסית מאחר ומשבר האשראי לא פגע בו בעוצמה כמו בענפי כלכלה אחרים – זאת, בין היתר לאור העובדה כי חקלאים רבים הקדימו במכירת תוצרתם אשתקד וכך נהנו ממחירי הגרעינים הגבוהים; ולכך צריך להוסיף כמובן את הפיחות החד של הריאל אשר היטיב מהותית עם החקלאים בברזיל. כמו כן, קיימות אינדיקציות להתייצבות ושיפור בביקושים בתעשיות לבשר עוף וחזיר, ועל כן הביקוש החזוי לגרעינים למאכל בעלי חיים צפוי לצמוח ב-1.5% בשנת 2009. "מדובר בחדשות מצוינות למכתשים אגן, אם כי צריך לזכור כי מכתשים אגן אינה צפויה להציג צמיחה בדוחות הרווח והפסד שלה לרבעון הרביעי של 2008 לא בשורה העליונה ולא בתחתונה", אומר בורגן. מכתשים אגן צפויה לדווח את תוצאותיה לרבעון הרביעי ב-11 במארס. בלידר חוזים מכירות של 471 מיליון דולר ורווח נקי של 4.5 מיליון דולר בלבד. "הסיבות לסטגנציה בביצועים הכספיים של מכתשים אגן הינן בעיקר השפעות מטבעיות שליליות, הקדמת מכירות לרבעון השלישי והקטנת מכירות מכוונת בברזיל על רקע חששות מקשיי גבייה", מסכם בורגן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.