שימו לב - הדבר הבא באפיק הסולידי
כולנו בוודאי זוכרים את בועת הסחורות והאנרגיה שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה, בועה שהוזנה בתחילתה מצפי לביקושים אין סופיים למתכות, דשנים ונפט נוכח הצמיחה המהירה במזרח הרחוק, והתנפחה למימדים אסטרונומיים בדחיפת ידם הנמרצת של שחקני גידור וספקולנטים רבי השפעה. כאשר האינפלציה ל-12 חודשים אחרונים עמדה אז על 5.5%, היה נח למשקיעים להעריך שסדרי עולם השתנו ואלה תמחרו את האינפלציה לכל אורך העקום על יותר מ-3%.
מאז התהפכו היוצרות בתבל, ופיצוץ בועת הסחורות יחד עם כניסה מהירה והיסטרית למיתון גלובאלי הביאו לשינוי תפיסתי מקצה לקצה. פתאום נראה שסדרי עולם השתנו שוב, בפעם השנייה בתוך שנה אחת, והתחזיות האינפלציוניות המפלצתיות של מובילי הדעה הפכו דיפלציוניות ברגע אחד.
תנועת המטוטלת הצליחה בקלות בלתי נסבלת לנער את המשקיעים ואלה מתמחרים היום את מדד המחירים לצרכן לשנת 2009 בירידה של 1.85%, לשנת 2010 מדד ללא שינוי, לשנת 2011 עלייה במדד של 1.5%, וחוזים רק בשנת 2012 חזרה למתווה אינפלציה נורמאלי של 2.2% עלייה, כך עולה מפירוק עקומי התשואה של האפיק הצמוד אל מול האפיק השקלי.
התנהגות קיצונית בתמחור נכסים היא אחד ממאפייני השוק בתקופות של אי יציבות וחוסר ודאות, אבל הרי ברור לכולנו שהסבירות לכניסה למשבר דיפלציוני כה עמוק וארוך היא אפסית בסדרי גודל היסטוריים. הדפסת המזומנים חסרת התקדים ע"י הממשל האמריקאי והגדלה משמעותית של ההוצאות הממשלתיות מסביב לעולם יאיצו בוודאי בעליית המחירים הגלובאלית כבר בתקופה הקרובה, והמדדים השליליים לא ישרדו במחוזותינו זמן רב.
הנחות המודל השמרניות יש לומר, מעריכות אינפלציה שלילית של 1.5% בשנת 2009, חזרה למרכז יעד האינפלציה העומד על 2% כבר בשנת 2010, והתפרצות אינפלציונית בשנת 2011 כתוצאה בפעילות הממשלתית המואצת וחזרה למתווה של צמיחה גלובאלית.
לאורך זמן מניח המודל אינפלציה קרובה ל-2.2% וריבית ריאלית בסביבת 2.5%-2.7%. עקומי התשואה המצורפים, מציגים באופן בולט את הפער בין תשואת הצמוד היום (עקום כהה) לתשואת הצמוד הצפויה עפ"י המודל (עקום בהיר) ומהם עולה שהפער המשמעותי ביותר מצוי בצמודי המדד למח"מ של 2 עד 5 שנים, והשקעה בהם היום צפויה להניב למשקיע רווחי הון של עד 5%.
הממשלתי השקלי ל-11 שנים הוא הכוכב העולה של השבועות האחרונים ומי שהשקיע בו בתשואה לפדיון של 7% לפני שלושה שבועות הניב לעצמו רווחי הון של לא פחות מ-13%. כמו רבים אחרים, גם אנו הערכנו בתקופה האחרונה כי התשואה לפדיון של השקלי הארוך צפויה להגיע ל-5.7%, כפי שעולה מהמודל.
עם פרוץ המשבר וקריסת בית ההשקעות ליהמן ברדרס, הריצה אל המזומן דחקה במשקיעים להפטר מהארוכים ופרמיית הנזילות האדירה שגולמה באפיק הארוך הטיסה את התשואה לרמות בלתי נתפסות. כעת, משחזר העקום השקלי למקומו הראוי, לא נותר לי אלא למשוך את המלצתי להשקעה באפיק זה ולדלג לאפיק הצמוד.
תמחור אג"ח ממשלתי מונע בראש ובראשונה משוויו הכלכלי המוערך על בסיס הנחות מאקרו כלכליות טהורות, אולם קיימים אספקטים נוספים שעשויים להשפיע על המחיר ואסור להוציאם מהמשוואה. העדר אלטרנטיבות השקעה ופסיכולוגיית ההמונים תופסים מקום של כבוד בעידן בו הפחד מחדלות פירעון שולט, ואלה ימשכו את המשקיעים לאג"ח הממשלתי, ובהעדר תשואה באפיק הקצר, ימשכו את המשקיעים לאלטרנטיבות הארוכות, גם אם רווחי הון לא צפויים להתקבל מהשקעה באפיק זה.
על כן לא אוכל להעריך ולנבא שתשואתו של השקלי הארוך לא תרד אפילו מתחת לרמה של 5.5% כבר בקרוב, אך אוכל לומר בפירוש שהסיכון להפסדי הון באלטרנטיבת השקעה זו יעלה משמעותית ככל שתרד התשואה. מי שמחפש הרפתקאות באג"ח הממשלתי מוטב אם יעשה זאת כעת באפיק הצמוד, ושחקני הגידור שבינינו יפעלו בחוכמה אם יממנו את העסקה ע"י מכירה בחסר של האג"ח השקלי המקביל.
מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".