שנת בחירות - טוב או רע לבורסה? בדקנו מאז 1980
הבורסה היא מקום מצוין להשקעות בשנה שבאה אחרי מערכת בחירות בישראל. היא מניבה בממוצע תשואה ריאלית עודפת משמעותית על פני הממוצע הרב שנתי. כך עולה מבדיקה של מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות. מדינת ישראל משופעת במערכות בחירות - אין בקביעה זו משום סוד גדול. מאז קום המדינה אירעו 18 מערכות בחירות.
כלומר, אם סוכמים את 60 שנות מדינת ישראל ומחלקים אותן במספר מערכות הבחירות מקבלים כי בממוצע כל 3.3 שנים מתקיימת מערכת בחירות. אבל הנתון הזה מטעה במעט, משום שבעשרים השנים האחרונות (מאז תחילת 1988) ארעו 7 מערכות בחירות – כלומר כל 2.85 שנים בממוצע. ובעשור האחרון (מאז 1998), ארעו 4 מערכות בחירות – כלומר כל שנתיים וחצי. כך שברור שקצב המגמה הואץ.
לקראת מערכת הבחירות הקרבה, שמועדם הסופי טרם נקבע, ביצעה מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות בדיקה של התנהגות הבורסה בשנה שבאה לאחר קיום בחירות. באמצעות נתונים שסופקו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתקבלו נתוני מדד המניות הכללי של הבורסה מאז שנת 1980 בערכים ריאליים. אנחנו בדקנו את ביצועי הבורסה בשנה העוקבת לאחר מועד קיום הבחירות (12 החודשים העוקבים) וביצענו השוואה לממוצע השנתי של אותו המדד מאז שנת 1980 ועד 2007 שנה לאחר הבחירות האחרונות.
האם שנה לאחר הבחירות הבאות, נראה תשואות דומות בבורסה? לא בטוח.
הבחירות הבאות, מתקיימות על רקע משבר כלכלי גלובלי ולכן אנו ממליצים לראות במחקר זה ניתוח על פני רצף זמן המוגבל בהשפעות ברמת ארועים כגון: השפעות גאו פוליטיות, כלכלה עולמית ועוד.
השנה שאחרי שנת הבחירות: המקום בו נאגרות התשואות
הנתונים מצביעים כי בשנה העוקבת אחרי שנת בחירות (12 החודשים שבאים אחרי מועד הבחירות לכנסת), מניב מדד המניות הכללי תשואה ריאלית ממוצעת של 30% (או 31% בממוצע פשוט), בעוד שהמדד מניב תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 10% בלבד (או 13% בממוצע פשוט). מדובר בפער משמעותי חיובי בשנה שבאה אחרי יום הבחירות. בשנה זו מניב המדד בממוצע תשואה ריאלית עודפת על הממוצע הרב שנתי של כ-20% (או 18% אם משווים ממוצעים פשוטים). עוד עולה מהנתונים כי התשואה הריאלית בשנה שאיננה שנת בחירות בבורסה (כלומר שאר 19 השנים מבין 28 השנים שנבדקו), עומדת על 1% בלבד.
במהלך התקופה שנבדקה היתה רק שנה אחת שבאה אחרי מערכת בחירות והניבה תשואה שלילית (3%-). מדובר בשנה שבאה אחרי בחירות 2001, אשר לא היו בחירות מפלגתיות לכנסת, אלא בחירות ישירות לרשות הממשלה (שרון נגד ברק). בנוסף, אם בודקים את הממוצע הרב שנתי מגלים כי 9 מתוך 28 השנים שבמדגם - הסתיימו בתשואה ריאלית שלילית, בעוד שרק שנה אחת מבין 9 השנים שבאו לאחר מערכות הבחירות שנבדקו – הסתיימה בתשואה שלילית. כלומר, הסיכוי ששנה שבאה אחרי מערכת בחירות תהיה שלילית הוא רק 11%, בעוד שהסיכוי בשאר השנים הוא כמעט שליש (32%).
מי ניצח ומה היתה התשואה?
בדיקת התשואות שהניבה הבורסה בתקופות האמורות מגלה כי האופטימיות של המשקיעים איננה מושפעת מבחינה פוליטית. כך למשל התשואה שהניבה הבורסה בשנה שבאה לאחר הבחירות לכנסת ה-11 בהן זכה המערך, עמדה על 48%. תשואה זו דומה לתשואה שהניבה הבורסה בבחירות לכנסת ה-12 בהן זכה הליכוד, והיא עמדה על 46%. התשואה שהושגה בבורסה לאחר נצחון ישראל אחת (מפלגת העבודה) בראשותו של אהוד ברק בבחירות 99' עמדה על 30% והיא דומה לתשואה שהושגה לאחר מערכת הבחירות בשנת 96' שבה הליכוד ניצח והיא עמדה על 29%.
למה זה קורה?
ניתן להניח מספר השערות באשר לסיבות שהובילו להשגתן. להלן ההשערות העיקריות:
*יכולת ביצוע – השנה הראשונה לאחר מערכת בחירות היא השנה שבה הממשלה נמצאת בשיא כוחה הפוליטי. בשנה זו היא מסוגלת לבצע החלטות כלכליות ביתר קלות.
*קיטון בחוסר הודאות – התקופה שבאה לפני הבחירות מאופיינת בחוסר ודאות גבוהה. הבורסה איננה אוהבת חוסר ודאות- היציבות היחסית שמושגת לאחר הבחירות מקטינה את תחושת העמימות- וכך הבורסה מתקנת עצמה ועולה מעלה.
*התאמת המבנה הפוליטי לרצון הציבור – לאחר מערכת הבחירות, המבנה הפוליטי החדש מייצג נאמנה ובצורה יותר מדויקת את רצונו של הציבור. לכן, האופטימיות עולה ועשויה להיות מתורגמת ליותר השקעות בבורסה.
דגשים אודות הנתונים בבדיקה
מספר דגשים לגבי הבדיקה שערכנו:
1. המדגם אינו מספיק גדול בכדי להיות מייצג, שכן מדובר בנתונים של 9 שנים בלבד שעקבו אחרי מערכות בחירות.
2. הבדיקה לא כללה את כל מערכות הבחירות מאז קום המדינה משום שלא היו בידינו נתונים בין השנים 1948 ל-1979.
3. הנתונים בהם נעשה שימוש בבדיקה הם אודות הביצועים הריאליים של מדד המניות הכללי בשנים 1980 – 2007. הנתונים שסופקו על ידי הבורסה הינם ברמה החודשית. מרבית מערכות הבחירות שנבדקו נערכו סמוך לתחילת החודש (6 מתוך 9), 2 מערכות בחירות ארעו בשבוע הראשון או האחרון לחודש, ומערכת בחירות אחת ארעה באמצע החודש (ב-17/5/99). בדיקת השנה המדויקת של אותה מערכת בחירות (17-5-99 עד 16-5-00) לא שינתה את התוצאה הכוללת במודל.
4. גם בניטרול הבחירות לכנסת ה-16, שהובילו לתשואה חריגה של 72% בשנה שלאחריהן, התוצאות יורדות לתשואה של 25% מ-30%. למרות הקיטון מדובר עדיין בתשואה עודפת של מעל ל-15%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
