שנת בחירות - טוב או רע לבורסה? בדקנו מאז 1980

הבורסה היא מקום מצוין להשקעות בשנה שבאה אחרי מערכת בחירות בישראל. היא מניבה בממוצע תשואה ריאלית עודפת משמעותית על פני הממוצע הרב שנתי
ישיר בית השקעות |

הבורסה היא מקום מצוין להשקעות בשנה שבאה אחרי מערכת בחירות בישראל. היא מניבה בממוצע תשואה ריאלית עודפת משמעותית על פני הממוצע הרב שנתי. כך עולה מבדיקה של מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות. מדינת ישראל משופעת במערכות בחירות - אין בקביעה זו משום סוד גדול. מאז קום המדינה אירעו 18 מערכות בחירות.

כלומר, אם סוכמים את 60 שנות מדינת ישראל ומחלקים אותן במספר מערכות הבחירות מקבלים כי בממוצע כל 3.3 שנים מתקיימת מערכת בחירות. אבל הנתון הזה מטעה במעט, משום שבעשרים השנים האחרונות (מאז תחילת 1988) ארעו 7 מערכות בחירות – כלומר כל 2.85 שנים בממוצע. ובעשור האחרון (מאז 1998), ארעו 4 מערכות בחירות – כלומר כל שנתיים וחצי. כך שברור שקצב המגמה הואץ.

לקראת מערכת הבחירות הקרבה, שמועדם הסופי טרם נקבע, ביצעה מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות בדיקה של התנהגות הבורסה בשנה שבאה לאחר קיום בחירות. באמצעות נתונים שסופקו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתקבלו נתוני מדד המניות הכללי של הבורסה מאז שנת 1980 בערכים ריאליים. אנחנו בדקנו את ביצועי הבורסה בשנה העוקבת לאחר מועד קיום הבחירות (12 החודשים העוקבים) וביצענו השוואה לממוצע השנתי של אותו המדד מאז שנת 1980 ועד 2007 שנה לאחר הבחירות האחרונות.

האם שנה לאחר הבחירות הבאות, נראה תשואות דומות בבורסה? לא בטוח.

הבחירות הבאות, מתקיימות על רקע משבר כלכלי גלובלי ולכן אנו ממליצים לראות במחקר זה ניתוח על פני רצף זמן המוגבל בהשפעות ברמת ארועים כגון: השפעות גאו פוליטיות, כלכלה עולמית ועוד.

השנה שאחרי שנת הבחירות: המקום בו נאגרות התשואות

הנתונים מצביעים כי בשנה העוקבת אחרי שנת בחירות (12 החודשים שבאים אחרי מועד הבחירות לכנסת), מניב מדד המניות הכללי תשואה ריאלית ממוצעת של 30% (או 31% בממוצע פשוט), בעוד שהמדד מניב תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 10% בלבד (או 13% בממוצע פשוט). מדובר בפער משמעותי חיובי בשנה שבאה אחרי יום הבחירות. בשנה זו מניב המדד בממוצע תשואה ריאלית עודפת על הממוצע הרב שנתי של כ-20% (או 18% אם משווים ממוצעים פשוטים). עוד עולה מהנתונים כי התשואה הריאלית בשנה שאיננה שנת בחירות בבורסה (כלומר שאר 19 השנים מבין 28 השנים שנבדקו), עומדת על 1% בלבד.

במהלך התקופה שנבדקה היתה רק שנה אחת שבאה אחרי מערכת בחירות והניבה תשואה שלילית (3%-). מדובר בשנה שבאה אחרי בחירות 2001, אשר לא היו בחירות מפלגתיות לכנסת, אלא בחירות ישירות לרשות הממשלה (שרון נגד ברק). בנוסף, אם בודקים את הממוצע הרב שנתי מגלים כי 9 מתוך 28 השנים שבמדגם - הסתיימו בתשואה ריאלית שלילית, בעוד שרק שנה אחת מבין 9 השנים שבאו לאחר מערכות הבחירות שנבדקו – הסתיימה בתשואה שלילית. כלומר, הסיכוי ששנה שבאה אחרי מערכת בחירות תהיה שלילית הוא רק 11%, בעוד שהסיכוי בשאר השנים הוא כמעט שליש (32%).

מי ניצח ומה היתה התשואה?

בדיקת התשואות שהניבה הבורסה בתקופות האמורות מגלה כי האופטימיות של המשקיעים איננה מושפעת מבחינה פוליטית. כך למשל התשואה שהניבה הבורסה בשנה שבאה לאחר הבחירות לכנסת ה-11 בהן זכה המערך, עמדה על 48%. תשואה זו דומה לתשואה שהניבה הבורסה בבחירות לכנסת ה-12 בהן זכה הליכוד, והיא עמדה על 46%. התשואה שהושגה בבורסה לאחר נצחון ישראל אחת (מפלגת העבודה) בראשותו של אהוד ברק בבחירות 99' עמדה על 30% והיא דומה לתשואה שהושגה לאחר מערכת הבחירות בשנת 96' שבה הליכוד ניצח והיא עמדה על 29%.

למה זה קורה?

ניתן להניח מספר השערות באשר לסיבות שהובילו להשגתן. להלן ההשערות העיקריות:

*יכולת ביצוע – השנה הראשונה לאחר מערכת בחירות היא השנה שבה הממשלה נמצאת בשיא כוחה הפוליטי. בשנה זו היא מסוגלת לבצע החלטות כלכליות ביתר קלות.

*קיטון בחוסר הודאות – התקופה שבאה לפני הבחירות מאופיינת בחוסר ודאות גבוהה. הבורסה איננה אוהבת חוסר ודאות- היציבות היחסית שמושגת לאחר הבחירות מקטינה את תחושת העמימות- וכך הבורסה מתקנת עצמה ועולה מעלה.

*התאמת המבנה הפוליטי לרצון הציבור – לאחר מערכת הבחירות, המבנה הפוליטי החדש מייצג נאמנה ובצורה יותר מדויקת את רצונו של הציבור. לכן, האופטימיות עולה ועשויה להיות מתורגמת ליותר השקעות בבורסה.

דגשים אודות הנתונים בבדיקה

מספר דגשים לגבי הבדיקה שערכנו:

1. המדגם אינו מספיק גדול בכדי להיות מייצג, שכן מדובר בנתונים של 9 שנים בלבד שעקבו אחרי מערכות בחירות.

2. הבדיקה לא כללה את כל מערכות הבחירות מאז קום המדינה משום שלא היו בידינו נתונים בין השנים 1948 ל-1979.

3. הנתונים בהם נעשה שימוש בבדיקה הם אודות הביצועים הריאליים של מדד המניות הכללי בשנים 1980 – 2007. הנתונים שסופקו על ידי הבורסה הינם ברמה החודשית. מרבית מערכות הבחירות שנבדקו נערכו סמוך לתחילת החודש (6 מתוך 9), 2 מערכות בחירות ארעו בשבוע הראשון או האחרון לחודש, ומערכת בחירות אחת ארעה באמצע החודש (ב-17/5/99). בדיקת השנה המדויקת של אותה מערכת בחירות (17-5-99 עד 16-5-00) לא שינתה את התוצאה הכוללת במודל.

4. גם בניטרול הבחירות לכנסת ה-16, שהובילו לתשואה חריגה של 72% בשנה שלאחריהן, התוצאות יורדות לתשואה של 25% מ-30%. למרות הקיטון מדובר עדיין בתשואה עודפת של מעל ל-15%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.