שנת בחירות - טוב או רע לבורסה? בדקנו מאז 1980
הבורסה היא מקום מצוין להשקעות בשנה שבאה אחרי מערכת בחירות בישראל. היא מניבה בממוצע תשואה ריאלית עודפת משמעותית על פני הממוצע הרב שנתי. כך עולה מבדיקה של מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות. מדינת ישראל משופעת במערכות בחירות - אין בקביעה זו משום סוד גדול. מאז קום המדינה אירעו 18 מערכות בחירות.
כלומר, אם סוכמים את 60 שנות מדינת ישראל ומחלקים אותן במספר מערכות הבחירות מקבלים כי בממוצע כל 3.3 שנים מתקיימת מערכת בחירות. אבל הנתון הזה מטעה במעט, משום שבעשרים השנים האחרונות (מאז תחילת 1988) ארעו 7 מערכות בחירות – כלומר כל 2.85 שנים בממוצע. ובעשור האחרון (מאז 1998), ארעו 4 מערכות בחירות – כלומר כל שנתיים וחצי. כך שברור שקצב המגמה הואץ.
לקראת מערכת הבחירות הקרבה, שמועדם הסופי טרם נקבע, ביצעה מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות בדיקה של התנהגות הבורסה בשנה שבאה לאחר קיום בחירות. באמצעות נתונים שסופקו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתקבלו נתוני מדד המניות הכללי של הבורסה מאז שנת 1980 בערכים ריאליים. אנחנו בדקנו את ביצועי הבורסה בשנה העוקבת לאחר מועד קיום הבחירות (12 החודשים העוקבים) וביצענו השוואה לממוצע השנתי של אותו המדד מאז שנת 1980 ועד 2007 שנה לאחר הבחירות האחרונות.
האם שנה לאחר הבחירות הבאות, נראה תשואות דומות בבורסה? לא בטוח.
הבחירות הבאות, מתקיימות על רקע משבר כלכלי גלובלי ולכן אנו ממליצים לראות במחקר זה ניתוח על פני רצף זמן המוגבל בהשפעות ברמת ארועים כגון: השפעות גאו פוליטיות, כלכלה עולמית ועוד.
השנה שאחרי שנת הבחירות: המקום בו נאגרות התשואות
הנתונים מצביעים כי בשנה העוקבת אחרי שנת בחירות (12 החודשים שבאים אחרי מועד הבחירות לכנסת), מניב מדד המניות הכללי תשואה ריאלית ממוצעת של 30% (או 31% בממוצע פשוט), בעוד שהמדד מניב תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 10% בלבד (או 13% בממוצע פשוט). מדובר בפער משמעותי חיובי בשנה שבאה אחרי יום הבחירות. בשנה זו מניב המדד בממוצע תשואה ריאלית עודפת על הממוצע הרב שנתי של כ-20% (או 18% אם משווים ממוצעים פשוטים). עוד עולה מהנתונים כי התשואה הריאלית בשנה שאיננה שנת בחירות בבורסה (כלומר שאר 19 השנים מבין 28 השנים שנבדקו), עומדת על 1% בלבד.
במהלך התקופה שנבדקה היתה רק שנה אחת שבאה אחרי מערכת בחירות והניבה תשואה שלילית (3%-). מדובר בשנה שבאה אחרי בחירות 2001, אשר לא היו בחירות מפלגתיות לכנסת, אלא בחירות ישירות לרשות הממשלה (שרון נגד ברק). בנוסף, אם בודקים את הממוצע הרב שנתי מגלים כי 9 מתוך 28 השנים שבמדגם - הסתיימו בתשואה ריאלית שלילית, בעוד שרק שנה אחת מבין 9 השנים שבאו לאחר מערכות הבחירות שנבדקו – הסתיימה בתשואה שלילית. כלומר, הסיכוי ששנה שבאה אחרי מערכת בחירות תהיה שלילית הוא רק 11%, בעוד שהסיכוי בשאר השנים הוא כמעט שליש (32%).
מי ניצח ומה היתה התשואה?
בדיקת התשואות שהניבה הבורסה בתקופות האמורות מגלה כי האופטימיות של המשקיעים איננה מושפעת מבחינה פוליטית. כך למשל התשואה שהניבה הבורסה בשנה שבאה לאחר הבחירות לכנסת ה-11 בהן זכה המערך, עמדה על 48%. תשואה זו דומה לתשואה שהניבה הבורסה בבחירות לכנסת ה-12 בהן זכה הליכוד, והיא עמדה על 46%. התשואה שהושגה בבורסה לאחר נצחון ישראל אחת (מפלגת העבודה) בראשותו של אהוד ברק בבחירות 99' עמדה על 30% והיא דומה לתשואה שהושגה לאחר מערכת הבחירות בשנת 96' שבה הליכוד ניצח והיא עמדה על 29%.
למה זה קורה?
ניתן להניח מספר השערות באשר לסיבות שהובילו להשגתן. להלן ההשערות העיקריות:
*יכולת ביצוע – השנה הראשונה לאחר מערכת בחירות היא השנה שבה הממשלה נמצאת בשיא כוחה הפוליטי. בשנה זו היא מסוגלת לבצע החלטות כלכליות ביתר קלות.
*קיטון בחוסר הודאות – התקופה שבאה לפני הבחירות מאופיינת בחוסר ודאות גבוהה. הבורסה איננה אוהבת חוסר ודאות- היציבות היחסית שמושגת לאחר הבחירות מקטינה את תחושת העמימות- וכך הבורסה מתקנת עצמה ועולה מעלה.
*התאמת המבנה הפוליטי לרצון הציבור – לאחר מערכת הבחירות, המבנה הפוליטי החדש מייצג נאמנה ובצורה יותר מדויקת את רצונו של הציבור. לכן, האופטימיות עולה ועשויה להיות מתורגמת ליותר השקעות בבורסה.
דגשים אודות הנתונים בבדיקה
מספר דגשים לגבי הבדיקה שערכנו:
1. המדגם אינו מספיק גדול בכדי להיות מייצג, שכן מדובר בנתונים של 9 שנים בלבד שעקבו אחרי מערכות בחירות.
2. הבדיקה לא כללה את כל מערכות הבחירות מאז קום המדינה משום שלא היו בידינו נתונים בין השנים 1948 ל-1979.
3. הנתונים בהם נעשה שימוש בבדיקה הם אודות הביצועים הריאליים של מדד המניות הכללי בשנים 1980 – 2007. הנתונים שסופקו על ידי הבורסה הינם ברמה החודשית. מרבית מערכות הבחירות שנבדקו נערכו סמוך לתחילת החודש (6 מתוך 9), 2 מערכות בחירות ארעו בשבוע הראשון או האחרון לחודש, ומערכת בחירות אחת ארעה באמצע החודש (ב-17/5/99). בדיקת השנה המדויקת של אותה מערכת בחירות (17-5-99 עד 16-5-00) לא שינתה את התוצאה הכוללת במודל.
4. גם בניטרול הבחירות לכנסת ה-16, שהובילו לתשואה חריגה של 72% בשנה שלאחריהן, התוצאות יורדות לתשואה של 25% מ-30%. למרות הקיטון מדובר עדיין בתשואה עודפת של מעל ל-15%.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
