שנת בחירות - טוב או רע לבורסה? בדקנו מאז 1980
הבורסה היא מקום מצוין להשקעות בשנה שבאה אחרי מערכת בחירות בישראל. היא מניבה בממוצע תשואה ריאלית עודפת משמעותית על פני הממוצע הרב שנתי. כך עולה מבדיקה של מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות. מדינת ישראל משופעת במערכות בחירות - אין בקביעה זו משום סוד גדול. מאז קום המדינה אירעו 18 מערכות בחירות.
כלומר, אם סוכמים את 60 שנות מדינת ישראל ומחלקים אותן במספר מערכות הבחירות מקבלים כי בממוצע כל 3.3 שנים מתקיימת מערכת בחירות. אבל הנתון הזה מטעה במעט, משום שבעשרים השנים האחרונות (מאז תחילת 1988) ארעו 7 מערכות בחירות – כלומר כל 2.85 שנים בממוצע. ובעשור האחרון (מאז 1998), ארעו 4 מערכות בחירות – כלומר כל שנתיים וחצי. כך שברור שקצב המגמה הואץ.
לקראת מערכת הבחירות הקרבה, שמועדם הסופי טרם נקבע, ביצעה מחלקת המחקר של ישיר בית השקעות בדיקה של התנהגות הבורסה בשנה שבאה לאחר קיום בחירות. באמצעות נתונים שסופקו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתקבלו נתוני מדד המניות הכללי של הבורסה מאז שנת 1980 בערכים ריאליים. אנחנו בדקנו את ביצועי הבורסה בשנה העוקבת לאחר מועד קיום הבחירות (12 החודשים העוקבים) וביצענו השוואה לממוצע השנתי של אותו המדד מאז שנת 1980 ועד 2007 שנה לאחר הבחירות האחרונות.
האם שנה לאחר הבחירות הבאות, נראה תשואות דומות בבורסה? לא בטוח.
הבחירות הבאות, מתקיימות על רקע משבר כלכלי גלובלי ולכן אנו ממליצים לראות במחקר זה ניתוח על פני רצף זמן המוגבל בהשפעות ברמת ארועים כגון: השפעות גאו פוליטיות, כלכלה עולמית ועוד.
השנה שאחרי שנת הבחירות: המקום בו נאגרות התשואות
הנתונים מצביעים כי בשנה העוקבת אחרי שנת בחירות (12 החודשים שבאים אחרי מועד הבחירות לכנסת), מניב מדד המניות הכללי תשואה ריאלית ממוצעת של 30% (או 31% בממוצע פשוט), בעוד שהמדד מניב תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 10% בלבד (או 13% בממוצע פשוט). מדובר בפער משמעותי חיובי בשנה שבאה אחרי יום הבחירות. בשנה זו מניב המדד בממוצע תשואה ריאלית עודפת על הממוצע הרב שנתי של כ-20% (או 18% אם משווים ממוצעים פשוטים). עוד עולה מהנתונים כי התשואה הריאלית בשנה שאיננה שנת בחירות בבורסה (כלומר שאר 19 השנים מבין 28 השנים שנבדקו), עומדת על 1% בלבד.
במהלך התקופה שנבדקה היתה רק שנה אחת שבאה אחרי מערכת בחירות והניבה תשואה שלילית (3%-). מדובר בשנה שבאה אחרי בחירות 2001, אשר לא היו בחירות מפלגתיות לכנסת, אלא בחירות ישירות לרשות הממשלה (שרון נגד ברק). בנוסף, אם בודקים את הממוצע הרב שנתי מגלים כי 9 מתוך 28 השנים שבמדגם - הסתיימו בתשואה ריאלית שלילית, בעוד שרק שנה אחת מבין 9 השנים שבאו לאחר מערכות הבחירות שנבדקו – הסתיימה בתשואה שלילית. כלומר, הסיכוי ששנה שבאה אחרי מערכת בחירות תהיה שלילית הוא רק 11%, בעוד שהסיכוי בשאר השנים הוא כמעט שליש (32%).
מי ניצח ומה היתה התשואה?
בדיקת התשואות שהניבה הבורסה בתקופות האמורות מגלה כי האופטימיות של המשקיעים איננה מושפעת מבחינה פוליטית. כך למשל התשואה שהניבה הבורסה בשנה שבאה לאחר הבחירות לכנסת ה-11 בהן זכה המערך, עמדה על 48%. תשואה זו דומה לתשואה שהניבה הבורסה בבחירות לכנסת ה-12 בהן זכה הליכוד, והיא עמדה על 46%. התשואה שהושגה בבורסה לאחר נצחון ישראל אחת (מפלגת העבודה) בראשותו של אהוד ברק בבחירות 99' עמדה על 30% והיא דומה לתשואה שהושגה לאחר מערכת הבחירות בשנת 96' שבה הליכוד ניצח והיא עמדה על 29%.
למה זה קורה?
ניתן להניח מספר השערות באשר לסיבות שהובילו להשגתן. להלן ההשערות העיקריות:
*יכולת ביצוע – השנה הראשונה לאחר מערכת בחירות היא השנה שבה הממשלה נמצאת בשיא כוחה הפוליטי. בשנה זו היא מסוגלת לבצע החלטות כלכליות ביתר קלות.
*קיטון בחוסר הודאות – התקופה שבאה לפני הבחירות מאופיינת בחוסר ודאות גבוהה. הבורסה איננה אוהבת חוסר ודאות- היציבות היחסית שמושגת לאחר הבחירות מקטינה את תחושת העמימות- וכך הבורסה מתקנת עצמה ועולה מעלה.
*התאמת המבנה הפוליטי לרצון הציבור – לאחר מערכת הבחירות, המבנה הפוליטי החדש מייצג נאמנה ובצורה יותר מדויקת את רצונו של הציבור. לכן, האופטימיות עולה ועשויה להיות מתורגמת ליותר השקעות בבורסה.
דגשים אודות הנתונים בבדיקה
מספר דגשים לגבי הבדיקה שערכנו:
1. המדגם אינו מספיק גדול בכדי להיות מייצג, שכן מדובר בנתונים של 9 שנים בלבד שעקבו אחרי מערכות בחירות.
2. הבדיקה לא כללה את כל מערכות הבחירות מאז קום המדינה משום שלא היו בידינו נתונים בין השנים 1948 ל-1979.
3. הנתונים בהם נעשה שימוש בבדיקה הם אודות הביצועים הריאליים של מדד המניות הכללי בשנים 1980 – 2007. הנתונים שסופקו על ידי הבורסה הינם ברמה החודשית. מרבית מערכות הבחירות שנבדקו נערכו סמוך לתחילת החודש (6 מתוך 9), 2 מערכות בחירות ארעו בשבוע הראשון או האחרון לחודש, ומערכת בחירות אחת ארעה באמצע החודש (ב-17/5/99). בדיקת השנה המדויקת של אותה מערכת בחירות (17-5-99 עד 16-5-00) לא שינתה את התוצאה הכוללת במודל.
4. גם בניטרול הבחירות לכנסת ה-16, שהובילו לתשואה חריגה של 72% בשנה שלאחריהן, התוצאות יורדות לתשואה של 25% מ-30%. למרות הקיטון מדובר עדיין בתשואה עודפת של מעל ל-15%.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
