בניגוד למגמה השבועית: הדולר התחזק היום בכ-0.5%

גם האירו, הליש"ט והיין היפני נסחרו במגמת עלייה אל מול המטבע המקומי. בזירה הבינ"ל, בצל מתקפת הטרור, הרופי ההודי מוסיף להסחר בירידות שערים חדות אל מול הדולר
נועם הוד |

השבוע נחלש הדולר מול השקל, כאשר אתמול נקבע שערו היציג מעט מתחת לרמה של 3.9 שקלים לדולר. ההחלשות חלה על רקע המגמה העולמית ולמרות הפחתת הריבית המקומית. הפחתה זו מצטרפת לרצף הפחתות ריבית בשיעור מצטבר של 1.75%, שצמצם את פער הריביות בין השוק המקומי לאמריקניי ל-1.5% כיום.

בניגוד למגמה השבועית, הדולר התחזק היום אל מול השקל בכ-0.53%, ושערו היציג נקבע על 3.92 שקלים, האירו התחזק בכ-0.23%, ושערו היציג נקבע על 5.043 שקלים לאירו.

בסיכום שבועי איבד המטבע האמריקני כ-2.46% מערכו אל מול השקל ואילו האירו התחזק בכ-0.48% אל מול המטבע המקומי.

הדולר סבל השבוע מפרסום על התכווצות כלכלית בארה"ב. השבוע פורסם העדכון השני משלושה, כי כלכלת ארה"ב התכווצה ברבעון השלישי השנה בשיעור של 0.5%, הגבוה ביותר זה שבע שנים, משנת 2001 לאחר נפילת התאומים.

בתוך כך, האנליסטים בארה"ב מעריכים כי ההתכווצות הכלכלית צפויה להמשך ברבעון הרביעי ולגלוש גם לשנת 2009. בעקבות הדברים ההערכות הן כי נגיד הפד ימשיך להפחית את הריבית, שנמצאת כיום ברמה של 1% בלבד. הציפיות הן להפחתה של 0.5% בחודש דצמבר והפחתה נוספת של 0.25% בחודש ינואר, עד לרמה כמעט אפסית.

בגזרת המט"ח בעולם, מגמה בולטת נרשמת במסחר בין הרופי ההודי לבין הדולר האמריקני בצל מתקפת הטרור בבירה מומביי, כשהאחרון מתחזק בכ-2.16%, לרמה של 49.86 רופי לדולר. אל מול האירו והיין היפני, נסחר כעת הדולר בעליות שערים קלות.

בסקירה השבועית של בנק הפועלים, מעריכים כלכלני הבנק כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם.

יחד עם זאת, מציינים בפועלים, כי בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, החשש מהאטה כלכלית בישראל ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל, שכנראה יימשכו, למרות שיעד היתרות הושג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".