בניגוד למגמה השבועית: הדולר התחזק היום בכ-0.5%
השבוע נחלש הדולר מול השקל, כאשר אתמול נקבע שערו היציג מעט מתחת לרמה של 3.9 שקלים לדולר. ההחלשות חלה על רקע המגמה העולמית ולמרות הפחתת הריבית המקומית. הפחתה זו מצטרפת לרצף הפחתות ריבית בשיעור מצטבר של 1.75%, שצמצם את פער הריביות בין השוק המקומי לאמריקניי ל-1.5% כיום.
בניגוד למגמה השבועית, הדולר התחזק היום אל מול השקל בכ-0.53%, ושערו היציג נקבע על 3.92 שקלים, האירו התחזק בכ-0.23%, ושערו היציג נקבע על 5.043 שקלים לאירו.
בסיכום שבועי איבד המטבע האמריקני כ-2.46% מערכו אל מול השקל ואילו האירו התחזק בכ-0.48% אל מול המטבע המקומי.
הדולר סבל השבוע מפרסום על התכווצות כלכלית בארה"ב. השבוע פורסם העדכון השני משלושה, כי כלכלת ארה"ב התכווצה ברבעון השלישי השנה בשיעור של 0.5%, הגבוה ביותר זה שבע שנים, משנת 2001 לאחר נפילת התאומים.
בתוך כך, האנליסטים בארה"ב מעריכים כי ההתכווצות הכלכלית צפויה להמשך ברבעון הרביעי ולגלוש גם לשנת 2009. בעקבות הדברים ההערכות הן כי נגיד הפד ימשיך להפחית את הריבית, שנמצאת כיום ברמה של 1% בלבד. הציפיות הן להפחתה של 0.5% בחודש דצמבר והפחתה נוספת של 0.25% בחודש ינואר, עד לרמה כמעט אפסית.
בגזרת המט"ח בעולם, מגמה בולטת נרשמת במסחר בין הרופי ההודי לבין הדולר האמריקני בצל מתקפת הטרור בבירה מומביי, כשהאחרון מתחזק בכ-2.16%, לרמה של 49.86 רופי לדולר. אל מול האירו והיין היפני, נסחר כעת הדולר בעליות שערים קלות.
בסקירה השבועית של בנק הפועלים, מעריכים כלכלני הבנק כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם.
יחד עם זאת, מציינים בפועלים, כי בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, החשש מהאטה כלכלית בישראל ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל, שכנראה יימשכו, למרות שיעד היתרות הושג.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
