בניגוד למגמה השבועית: הדולר התחזק היום בכ-0.5%
השבוע נחלש הדולר מול השקל, כאשר אתמול נקבע שערו היציג מעט מתחת לרמה של 3.9 שקלים לדולר. ההחלשות חלה על רקע המגמה העולמית ולמרות הפחתת הריבית המקומית. הפחתה זו מצטרפת לרצף הפחתות ריבית בשיעור מצטבר של 1.75%, שצמצם את פער הריביות בין השוק המקומי לאמריקניי ל-1.5% כיום.
בניגוד למגמה השבועית, הדולר התחזק היום אל מול השקל בכ-0.53%, ושערו היציג נקבע על 3.92 שקלים, האירו התחזק בכ-0.23%, ושערו היציג נקבע על 5.043 שקלים לאירו.
בסיכום שבועי איבד המטבע האמריקני כ-2.46% מערכו אל מול השקל ואילו האירו התחזק בכ-0.48% אל מול המטבע המקומי.
הדולר סבל השבוע מפרסום על התכווצות כלכלית בארה"ב. השבוע פורסם העדכון השני משלושה, כי כלכלת ארה"ב התכווצה ברבעון השלישי השנה בשיעור של 0.5%, הגבוה ביותר זה שבע שנים, משנת 2001 לאחר נפילת התאומים.
בתוך כך, האנליסטים בארה"ב מעריכים כי ההתכווצות הכלכלית צפויה להמשך ברבעון הרביעי ולגלוש גם לשנת 2009. בעקבות הדברים ההערכות הן כי נגיד הפד ימשיך להפחית את הריבית, שנמצאת כיום ברמה של 1% בלבד. הציפיות הן להפחתה של 0.5% בחודש דצמבר והפחתה נוספת של 0.25% בחודש ינואר, עד לרמה כמעט אפסית.
בגזרת המט"ח בעולם, מגמה בולטת נרשמת במסחר בין הרופי ההודי לבין הדולר האמריקני בצל מתקפת הטרור בבירה מומביי, כשהאחרון מתחזק בכ-2.16%, לרמה של 49.86 רופי לדולר. אל מול האירו והיין היפני, נסחר כעת הדולר בעליות שערים קלות.
בסקירה השבועית של בנק הפועלים, מעריכים כלכלני הבנק כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם.
יחד עם זאת, מציינים בפועלים, כי בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, החשש מהאטה כלכלית בישראל ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל, שכנראה יימשכו, למרות שיעד היתרות הושג.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
