מיטב על בזק: החברה צפויה להפגע מהמיתון הצפוי ב-2009. מחיר יעד 7.5 שקל למניה

האנליסט ניר זוננברג צופה EBITDA של 1.17 מיליארד שקל ברבעון הרביעי
קובי ישעיהו |

בעקבות פרסום תוצאות חברת בזק השבוע, מעדכן האנליסט ניר זוננברג מבית ההשקעות מיטב את סקירותו על החברה.

הרבעון הרביעי של השנה, אומר זוננברג, צפוי להיות מושפע לרעה בחודש החגים. בנוסף, החברה צפויה לבצע הפרשה של כ-100 מיליון שקל בגין תוכנית פרישת עובדים לשנת 2009 ומנגד לרשום רווח הון של כ-50 מיליון שקל עקב מכירת פעילות הלוויינים שלה. בנטרול סעיפים אלו, ניתן לצפות ל-EBITDA של 1.17 מיליארד שקל ברבעון הרביעי וכ-4.73 מיליארד שקל ברמה השנתית.

בזק, כחברה המשרתת את מרבית הציבור הישראלי (פרטי וציבורי), אינה יכולה שלא להיות מושפעת מהמצב המאקרו כלכלי הצפוי. במיטב מעריכים כי הוצאות התקשורת במגזר הפרטי הן יחסית קשיחות, אולם חולשה של הסקטור העסקי בהחלט יכולה לבוא לידי ביטוי בתוצאות החברה ב-2009. במיוחד על רקע העובדה כי בעוד מתחרות החברה יכולות להציע הנחות על מחירי הטלפוניה, המחירים של בזק נמצאים תחת פיקוח.

זוננברג מניח כי ב-2009 החברה תראה ירידה של כ-2% במחזור הכולל, וירידה של כ-5% ב-EBITDA לרמה של כ-4.46 מיליארד ש"ח. תחת ההנחות הללו החברה נסחרת במכפיל EV/EBITDA של 4.6 ל-2009

במיטב מעריכים את שווי בזק באמצעות מודל DCF עם שיעור היוון של 9.5% וללא הנחה של צמיחה פרמננטית. תחת ההנחות הללו מגיעים לשווי של 7.5 ש"ח למניית בזק, גבוה בכ-37% ממחיר השוק של החברה. זוננברג מוריד, אם כן, את מחיר היעד לבזק מ-8 ש"ח ל-7.5 ש"ח אך משאיר את המלצת הקניה על בזק, המהווה להערכתו, את האלטרנטיבה המועדפת בשוק התקשורת הישראלי.

זוננברג אומר כי בזק פרסמה תוצאות חזקות לרבעון השלישי של 2008. התוצאות ממחישות את רציונאל ההשקעה בחברה, בעוד מחזור ההכנסות נותר ללא שינוי על רמה של כ-3.16 מיליארד ש"ח, הרווח התפעולי צמח ב-38% לרמה של 822 מיליון ש"ח וה-EBITDA גדלה בכ-17% לרמה של 1.245 מיליארד ש"ח המייצג תוספת של 178 מיליון ש"ח, אשר מרביתה נובעת מצעדי התייעלות בקבוצה – הן בהוצאות התפעול והן בהוצאות השכר.

כצפוי, החברה המשיכה לאבד קווים הרבעון, כ-35 אלף קווים, לטובת החברות המתחרות. מנגד פלאפון הציגה גיוס גבוה של 62 אלף לקוחות ו-YES, למרות הכול, גייסה כ-5 אלף לקוחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.