חוקתי/החלת הזכות לטיפולי הפריה על בן זוג/עבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי זכותו של בעל הסובל מעקרות ומבוטח בקופת חולים, למימון טיפולי הפרייה חוץ-גופית, משתרעת גם על הטיפולים שיש לבצע לצורך מטרה זו ברעייתו, גם אם היא אינה תושבת ישראל ואינה מבוטחת כלל בקופת חולים. זאת, לאור עוצמתה של הזכות להורות ולאור העובדה שהליכי הטיפול בגופה של בת הזוג, הינם האמצעי העיקרי להגשמת זכותו המהותית של המבוטח לטיפול רפואי במחלת העקרות בה הוא לוקה
משה קציר |

עובדות וטענות:

המערער הוא אזרח ותושב ישראל הסובל מעקרות. על מנת להביא ילדים לעולם, על המערער ואשתו לבצע הפריה חוץ-גופית, על דרך של הפריית מבחנה או כל טיפול אחר הכלול בסל הבריאות. המערער זכאי למימון הטיפולים מהיותו מבוטח במשיבה 1, קופת החולים. אשת המערער אינה תושבת ישראל ומכאן שאינה מבוטחת לפי חוק ביטוח בריאות ממלתי, באף קופת חולים.

לטענת המערער, הנתמכת בעמדת המדינה, מתוקף זכאותו למימון טיפולי ההפריה, על קופת החולים לשאת במימון הטיפול גם באשתו. הקופה טוענת מנגד, כי אינה חייבת במימון הטיפול באשת המערער משאינה תושבת ישראל ואינה מבוטחת, ולאור עלותם הגבוהה של הטיפולים הנדרשים בגופה.

גישתה של הקופה התקבלה על דעתו של בית הדין האזורי, ונגד פסיקתו הוגש הערעור דנן.

דיון משפטי:

כב' הש' נ' ארד:

הזכות להורות היא זכות יסוד טבעית הנובעת מהזכות להגשמה עצמית, לחירות ולכבוד. הזכות להורות אינה חלה רק על הולדה טבעית, אלא גם על לידה שבאה כתוצאה מטיפולי פוריות.

הזכות לשירותי בריאות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות, הינה זכות חברתית חוקית בעלת מאפיינים חוקתיים. מאפיינים חוקתיים אלה הינם מאבני היסוד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי והזכויות המוקנות מכוחו לטיפול רפואי ובכללו, מימון טיפולי הפריה חוץ-גופית בגוף המבוטח ובגופה של בת זוגו.

לאור מחויבותם של בני הזוג להליך ההפריה מכוח חזקת השותפות, המבטאת את מחיובותו של בן הזוג שאינו סובל מעקרות כלפי בן זוגו העקר, ולאור החשיבות במימוש זכות בני הזוג להורות, יש לראות את הליך ההפריה החוץ גופית ככולל את הטיפולים הנעשים בגופם של שני בני הזוג כאחד. זאת, עד למצב תקין של טרום הורות. הליכי הטיפול בגופה של בת הזוג, הינם האמצעי העיקרי להגשמת זכותו המהותית של המבוטח לטיפול רפואי במחלת העקרות בה הוא לוקה.

משנמצא המבוטח זכאי למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, מתייתרת דרישת "התושבות" של בן הזוג. זאת מן הטעם שמימון טיפולי ההפריה בגוף האישה הינו חלק בלתי נפרד מזכותו של הבעל, המבוטח כדין, למימון אותם טיפולים. פרשנות המכפיפה את זכותו של המבוטח לטיפולי ההפריה לתושבותה של בת הזוג, נוגדת את זכותו החוקית, בעלת המאפיינים החוקתיים של אותו מבוטח, למימון שירותי בריאות לטיפולי הפריה במסגרת סל הבריאות.

בחינת סבירות החלטתה של הקופה מבוססת על שיקולים שיסודם בחוק ביטוח בריאות ובהם: מהותו של הטיפול הרפואי המותווה למערער במסגרת סל הבריאות; חובתה האקטיבית של הקופה לממן למבוטח טיפול רפואי לפי חוק הבריאות ובמסגרתו, בהתקיים תנאי התושבות במבוטח; הפרשנות התכליתית של חוק ביטוח בריאות; ובחינת קיומו של שיקול ציבורי כבד משקל המעוגן בדין ובעיקרי היסוד של השיטה, שיש בו כדי להצדיק מניעת מימושה של זכות זו.

שיקול ציבורי שהוכר כלגיטימי מכוח החוק וההלכה הפסוקה הינו דרישת היותו של המבוטח "תושב" ישראל. במקרה דנן, משהמערער תושב ישראל ומבוטח כדין בקופה, קמה זכותו למימון טיפולי ההפריה בשלמותם, בהיעדר כל הוראה חוקית המגבילה זכות זו. משכך, שיקול התושבות של אשת המערער אינו מצדיק פגיעה בזכות המערער למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית במלואם.

שיקול ציבורי נוסף הוא עלות טיפולי ההפריה באשת המערער. ככלל, שיקולי עלות הינם שיקולים כבדי משקל. אולם בענייננו, אין חולק על זכאותו של המערער למימון טיפולי ההפריה. אי לכך, אין מדובר בהוספת שירותים לסל הבריאות, ללא מקור מימון, או בשירות רפואי שלא לפי ההתוויה הרפואית לה נועד. משכך, ברי כי שיקולי מימון אינם רלבנטיים לענייננו.

בנסיבות המקרה, החלטת הקופה חורגת ממתחם הסבירות, משאינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק ביטוח בריאות ופרשנותו התכליתית. שיקולי הקופה וטיעוניה נסוגים מפני השיקולים המצדיקים היענות לעתירתו של המערער, ביניהם העובדה כי הוכחה תועלת ממשית למערער מטיפולי ההפריה; כי קיימת חזקת שותפות של המערער ורעייתו בהורות; וכן משיקולי תקנת הציבור.

לאור כל האמור, הרי שעל הקופה חלה החובה לממן גם את טיפולי ההפרייה הנדרשים באשת המערער. עם זאת, יש להדגיש כי אין המערער זכאי למימון טיפולים באשתו במהלך ההריון והלידה. טיפולי ההפריה נועדו ל"רפא" את מחלת העקרות בה לוקה המערער. תהליכי ההריון והלידה, מנגד, הינם בגדר "מצבה הרפואי" של האישה, שכאמור אינה מבוטחת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.