חוקתי/החלת הזכות לטיפולי הפריה על בן זוג/עבודה
עובדות וטענות:
המערער הוא אזרח ותושב ישראל הסובל מעקרות. על מנת להביא ילדים לעולם, על המערער ואשתו לבצע הפריה חוץ-גופית, על דרך של הפריית מבחנה או כל טיפול אחר הכלול בסל הבריאות. המערער זכאי למימון הטיפולים מהיותו מבוטח במשיבה 1, קופת החולים. אשת המערער אינה תושבת ישראל ומכאן שאינה מבוטחת לפי חוק ביטוח בריאות ממלתי, באף קופת חולים.
לטענת המערער, הנתמכת בעמדת המדינה, מתוקף זכאותו למימון טיפולי ההפריה, על קופת החולים לשאת במימון הטיפול גם באשתו. הקופה טוענת מנגד, כי אינה חייבת במימון הטיפול באשת המערער משאינה תושבת ישראל ואינה מבוטחת, ולאור עלותם הגבוהה של הטיפולים הנדרשים בגופה.
גישתה של הקופה התקבלה על דעתו של בית הדין האזורי, ונגד פסיקתו הוגש הערעור דנן.
דיון משפטי:
כב' הש' נ' ארד:
הזכות להורות היא זכות יסוד טבעית הנובעת מהזכות להגשמה עצמית, לחירות ולכבוד. הזכות להורות אינה חלה רק על הולדה טבעית, אלא גם על לידה שבאה כתוצאה מטיפולי פוריות.
הזכות לשירותי בריאות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות, הינה זכות חברתית חוקית בעלת מאפיינים חוקתיים. מאפיינים חוקתיים אלה הינם מאבני היסוד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי והזכויות המוקנות מכוחו לטיפול רפואי ובכללו, מימון טיפולי הפריה חוץ-גופית בגוף המבוטח ובגופה של בת זוגו.
לאור מחויבותם של בני הזוג להליך ההפריה מכוח חזקת השותפות, המבטאת את מחיובותו של בן הזוג שאינו סובל מעקרות כלפי בן זוגו העקר, ולאור החשיבות במימוש זכות בני הזוג להורות, יש לראות את הליך ההפריה החוץ גופית ככולל את הטיפולים הנעשים בגופם של שני בני הזוג כאחד. זאת, עד למצב תקין של טרום הורות. הליכי הטיפול בגופה של בת הזוג, הינם האמצעי העיקרי להגשמת זכותו המהותית של המבוטח לטיפול רפואי במחלת העקרות בה הוא לוקה.
משנמצא המבוטח זכאי למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, מתייתרת דרישת "התושבות" של בן הזוג. זאת מן הטעם שמימון טיפולי ההפריה בגוף האישה הינו חלק בלתי נפרד מזכותו של הבעל, המבוטח כדין, למימון אותם טיפולים. פרשנות המכפיפה את זכותו של המבוטח לטיפולי ההפריה לתושבותה של בת הזוג, נוגדת את זכותו החוקית, בעלת המאפיינים החוקתיים של אותו מבוטח, למימון שירותי בריאות לטיפולי הפריה במסגרת סל הבריאות.
בחינת סבירות החלטתה של הקופה מבוססת על שיקולים שיסודם בחוק ביטוח בריאות ובהם: מהותו של הטיפול הרפואי המותווה למערער במסגרת סל הבריאות; חובתה האקטיבית של הקופה לממן למבוטח טיפול רפואי לפי חוק הבריאות ובמסגרתו, בהתקיים תנאי התושבות במבוטח; הפרשנות התכליתית של חוק ביטוח בריאות; ובחינת קיומו של שיקול ציבורי כבד משקל המעוגן בדין ובעיקרי היסוד של השיטה, שיש בו כדי להצדיק מניעת מימושה של זכות זו.
שיקול ציבורי שהוכר כלגיטימי מכוח החוק וההלכה הפסוקה הינו דרישת היותו של המבוטח "תושב" ישראל. במקרה דנן, משהמערער תושב ישראל ומבוטח כדין בקופה, קמה זכותו למימון טיפולי ההפריה בשלמותם, בהיעדר כל הוראה חוקית המגבילה זכות זו. משכך, שיקול התושבות של אשת המערער אינו מצדיק פגיעה בזכות המערער למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית במלואם.
שיקול ציבורי נוסף הוא עלות טיפולי ההפריה באשת המערער. ככלל, שיקולי עלות הינם שיקולים כבדי משקל. אולם בענייננו, אין חולק על זכאותו של המערער למימון טיפולי ההפריה. אי לכך, אין מדובר בהוספת שירותים לסל הבריאות, ללא מקור מימון, או בשירות רפואי שלא לפי ההתוויה הרפואית לה נועד. משכך, ברי כי שיקולי מימון אינם רלבנטיים לענייננו.
בנסיבות המקרה, החלטת הקופה חורגת ממתחם הסבירות, משאינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק ביטוח בריאות ופרשנותו התכליתית. שיקולי הקופה וטיעוניה נסוגים מפני השיקולים המצדיקים היענות לעתירתו של המערער, ביניהם העובדה כי הוכחה תועלת ממשית למערער מטיפולי ההפריה; כי קיימת חזקת שותפות של המערער ורעייתו בהורות; וכן משיקולי תקנת הציבור.
לאור כל האמור, הרי שעל הקופה חלה החובה לממן גם את טיפולי ההפרייה הנדרשים באשת המערער. עם זאת, יש להדגיש כי אין המערער זכאי למימון טיפולים באשתו במהלך ההריון והלידה. טיפולי ההפריה נועדו ל"רפא" את מחלת העקרות בה לוקה המערער. תהליכי ההריון והלידה, מנגד, הינם בגדר "מצבה הרפואי" של האישה, שכאמור אינה מבוטחת.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
