חוקתי/החלת הזכות לטיפולי הפריה על בן זוג/עבודה
עובדות וטענות:
המערער הוא אזרח ותושב ישראל הסובל מעקרות. על מנת להביא ילדים לעולם, על המערער ואשתו לבצע הפריה חוץ-גופית, על דרך של הפריית מבחנה או כל טיפול אחר הכלול בסל הבריאות. המערער זכאי למימון הטיפולים מהיותו מבוטח במשיבה 1, קופת החולים. אשת המערער אינה תושבת ישראל ומכאן שאינה מבוטחת לפי חוק ביטוח בריאות ממלתי, באף קופת חולים.
לטענת המערער, הנתמכת בעמדת המדינה, מתוקף זכאותו למימון טיפולי ההפריה, על קופת החולים לשאת במימון הטיפול גם באשתו. הקופה טוענת מנגד, כי אינה חייבת במימון הטיפול באשת המערער משאינה תושבת ישראל ואינה מבוטחת, ולאור עלותם הגבוהה של הטיפולים הנדרשים בגופה.
גישתה של הקופה התקבלה על דעתו של בית הדין האזורי, ונגד פסיקתו הוגש הערעור דנן.
דיון משפטי:
כב' הש' נ' ארד:
הזכות להורות היא זכות יסוד טבעית הנובעת מהזכות להגשמה עצמית, לחירות ולכבוד. הזכות להורות אינה חלה רק על הולדה טבעית, אלא גם על לידה שבאה כתוצאה מטיפולי פוריות.
הזכות לשירותי בריאות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות, הינה זכות חברתית חוקית בעלת מאפיינים חוקתיים. מאפיינים חוקתיים אלה הינם מאבני היסוד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי והזכויות המוקנות מכוחו לטיפול רפואי ובכללו, מימון טיפולי הפריה חוץ-גופית בגוף המבוטח ובגופה של בת זוגו.
לאור מחויבותם של בני הזוג להליך ההפריה מכוח חזקת השותפות, המבטאת את מחיובותו של בן הזוג שאינו סובל מעקרות כלפי בן זוגו העקר, ולאור החשיבות במימוש זכות בני הזוג להורות, יש לראות את הליך ההפריה החוץ גופית ככולל את הטיפולים הנעשים בגופם של שני בני הזוג כאחד. זאת, עד למצב תקין של טרום הורות. הליכי הטיפול בגופה של בת הזוג, הינם האמצעי העיקרי להגשמת זכותו המהותית של המבוטח לטיפול רפואי במחלת העקרות בה הוא לוקה.
משנמצא המבוטח זכאי למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, מתייתרת דרישת "התושבות" של בן הזוג. זאת מן הטעם שמימון טיפולי ההפריה בגוף האישה הינו חלק בלתי נפרד מזכותו של הבעל, המבוטח כדין, למימון אותם טיפולים. פרשנות המכפיפה את זכותו של המבוטח לטיפולי ההפריה לתושבותה של בת הזוג, נוגדת את זכותו החוקית, בעלת המאפיינים החוקתיים של אותו מבוטח, למימון שירותי בריאות לטיפולי הפריה במסגרת סל הבריאות.
בחינת סבירות החלטתה של הקופה מבוססת על שיקולים שיסודם בחוק ביטוח בריאות ובהם: מהותו של הטיפול הרפואי המותווה למערער במסגרת סל הבריאות; חובתה האקטיבית של הקופה לממן למבוטח טיפול רפואי לפי חוק הבריאות ובמסגרתו, בהתקיים תנאי התושבות במבוטח; הפרשנות התכליתית של חוק ביטוח בריאות; ובחינת קיומו של שיקול ציבורי כבד משקל המעוגן בדין ובעיקרי היסוד של השיטה, שיש בו כדי להצדיק מניעת מימושה של זכות זו.
שיקול ציבורי שהוכר כלגיטימי מכוח החוק וההלכה הפסוקה הינו דרישת היותו של המבוטח "תושב" ישראל. במקרה דנן, משהמערער תושב ישראל ומבוטח כדין בקופה, קמה זכותו למימון טיפולי ההפריה בשלמותם, בהיעדר כל הוראה חוקית המגבילה זכות זו. משכך, שיקול התושבות של אשת המערער אינו מצדיק פגיעה בזכות המערער למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית במלואם.
שיקול ציבורי נוסף הוא עלות טיפולי ההפריה באשת המערער. ככלל, שיקולי עלות הינם שיקולים כבדי משקל. אולם בענייננו, אין חולק על זכאותו של המערער למימון טיפולי ההפריה. אי לכך, אין מדובר בהוספת שירותים לסל הבריאות, ללא מקור מימון, או בשירות רפואי שלא לפי ההתוויה הרפואית לה נועד. משכך, ברי כי שיקולי מימון אינם רלבנטיים לענייננו.
בנסיבות המקרה, החלטת הקופה חורגת ממתחם הסבירות, משאינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק ביטוח בריאות ופרשנותו התכליתית. שיקולי הקופה וטיעוניה נסוגים מפני השיקולים המצדיקים היענות לעתירתו של המערער, ביניהם העובדה כי הוכחה תועלת ממשית למערער מטיפולי ההפריה; כי קיימת חזקת שותפות של המערער ורעייתו בהורות; וכן משיקולי תקנת הציבור.
לאור כל האמור, הרי שעל הקופה חלה החובה לממן גם את טיפולי ההפרייה הנדרשים באשת המערער. עם זאת, יש להדגיש כי אין המערער זכאי למימון טיפולים באשתו במהלך ההריון והלידה. טיפולי ההפריה נועדו ל"רפא" את מחלת העקרות בה לוקה המערער. תהליכי ההריון והלידה, מנגד, הינם בגדר "מצבה הרפואי" של האישה, שכאמור אינה מבוטחת.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
