רכישת מניות קרדיט סוויס סידרה לכור את הרבעון: רווח של 428 מיליון שקל
המהלך של קבוצת אי.די.בי, הבעלים של כור, לרכישת מניות קרדיט סוויס, תרם תרומה מכריעה לתוצאות הרבעון השלישי של 2008. ועשוי לתרום לחברה גם ברבעון הנוכחי.
כור מדווחת היום כי הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-428 מיליון שקל, לעומת כ-489 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מרווחי הון כתוצאה ממימוש אחזקות בקרדיט סוויס בסך 535 מיליון שקל, אשר קוזזו חלקית על ידי הוצאות מימון גבוהות בעקבות עליה במדד המחירים לצרכן. הרווח בתקופה המקבילה אשתקד כולל רווח בסך כ- 615 מיליון ש"ח ממכירת ECI.
בנוסף, נהנתה כור מרבעון טוב של החברה הבת מכתשים אגן (כור מחזיקה 41%), שהציגה מכירות של כ-640 מיליון דולר, גידול של כ- 29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי של מכתשים הסתכם בכ-51 מיליון דולר, גידול של 89% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה כור רווח נקי של כ- 312 מיליון שקל, לעומת כ-767 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
לאחר סיום הרבעון, באוקטובר, השתתפה כור בגיוס הון שביצע קרדיט סוויס באמצעות מכירת מניותיו לממשלת קטאר, למשפחת אוליאן הסעודית ולחברה. במסגרת גיוס ההון השקיעה כור בקרדיט סוויס סכום כולל של כ-1.2 מיליארד פרנק שוויצרי תמורת 34 מיליון מניות, המהוות, מיד לאחר רכישתן, מעל 3% מהון המניות של קרדיט סוויס. מימון הרכישה נעשה בעיקרו ממקורותיה העצמיים של החברה. בהתאם, סכום של כ-900 מיליון פרנק שוויצרי מומן מתוך היתרות הנזילות של החברה, וסכום של כ-300 מיליון פרנק שוויצרי מומן מתוך מסגרת האשראי מסוג Recourse, שהועמדה לחברה על ידי גולדמן סאקס.
לפני כחודש קיבלה כור מקרדיט סוויס החזר כספי בסך של כ- 16 מיליון פרנק שוויצרי בגין המניות שנרכשו בעסקה.
בנוסף, דירקטוריון כור החליט על הגדלת מסגרת ההשקעה בקרדיט סוויס עד לסך של 5 מיליארד שקל, וזאת בהתאם להחלטת החברה מעת לעת ובהתאם להערכות הנהלת החברה לגבי ההתפתחויות בשווקים.
נכון להיום, לאחר רכישות של מניות קרדיט סוויס (בניכוי מכירות), מחזיקה כור כ-38.16 מיליון מניות של קרדיט סוויס המהוות כ-3.4% מהון מניותיה של קרדיט סוויס, בהיקף השקעה כולל של כ-4.35 מיליארד שקל. בגין מכירות מניות של קרדיט סוויס במהלך חודש אוקטובר 2008 תרשום כור רווח בסך 40 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2008.
ליום 30 בספטמבר 2008, יתרת המזומנים וההשקעות לזמן קצר של החברה, הסתכמה בכ- 3.8 מיליארד שקל.
הנהלת כור החליטה על הקצאת 10 מיליון שקל נוספים כתרומה המיועדת בעיקר לישובי קו העימות בצפון ובדרום.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
