אותי לימדו שלכל דבר שקורה יש הסבר, והסברים לאנדרלמוסיה שאנו חווים כעת בשוק ההון יש בלי סוף. אם המסחר בוול סטריט פותח בעליות, נוסח הכותרת ידבר על "פתיחה חיובית על רקע תכנית החילוץ...", ואם יפתח בירידות, יתלו את האשם ב"חשש ממיתון עולמי..." כמובן, אלא מה. להסביר כל אחד יכול ומנת הקלישאות הגדושה שמותזת בפנינו בעת האחרונה שוברת שיאים.

כשהטירוף חוגג כל תרחיש אפשרי ולרב לא ניתן יהיה להסביר את שקרה מבלי להתעלם מכמה עובדות חשובות. הדולר למשל, נסק גם מול השקל במהלך החודש החולף באופן שהפתיע רבים, עד שהגיע לרמתו בתחילת השנה. מי שניסה להסביר טען כי המשקיעים האמריקאים הצמאים לנזילות, קראו לכספם שהושקע מעבר לים וכך האיצו את התחזקות המטבע כנגד מרבית המטבעות האחרים.

ישנם גם כאלה שהרחיקו לכת בהסברם וטענו כי ההערכה בשווקים היא שארה"ב נכנסה ראשונה למיתון ולכן תצא ממנו ראשונה, ולפיכך אנו עדים לנהירה גלובאלית לעבר המטבע האמריקאי. עוד יטענו המומחים כי הריבית במדינות אחרות שנפגעו מהמיתון צפויה לרדת בחדות בזמן שריבית הפד העומדת על 1.5% לא יכולה לרדת עוד הרבה.

העובדה שארה"ב היא המקור למשבר הנוכחי וכלכלתה היא זו שתפגע באופן הקשה ביותר ממנו כנראה פרחה מזיכרונם של הפרשנים שמנסים לצדד בהתחזקותו של הדולר. המומחים גם התעלמו בהסברם מהגרעון העמוק בו נמצא הממשל האמריקאי ומהעובדה שהוא הולך להעמיק עוד יותר בעקבות תכניות החילוץ שכבר אושרו ואלה שעוד בדרך.

אני מסכים עם מי שיגיד שארה"ב תפגע פחות מגוש האירו והליש"ט ולפיכך הדולר מתחזק כנגדם, אבל מה לגבי הענק הסיני? בשנים האחרונות אני אוחז בתיאוריה שסוברת כי סין תיקח לידיה בתוך עשור לכל היותר את שרביט השליטה בכלכלה העולמית, והמשבר הנוכחי רק מחזק את התיאוריה ומאיץ בתהליך. תרבות יצרנית ומשאבים אין סוף יחד עם משמעת ברזל וכח עבודה בלתי מוגבל ימשיכו לכרסם ברגליו הכושלות של הסוס האמריקאי.

התחזקותו של היואן הסיני כנגד הדולר נמשכת כל העת, והאינטרס הסיני לשמור על דולר חזק הוא זה שמונע מהשלטון שם למכור אפילו רכיב קטן מיתרות הדולר העצומות שברשותו ולרסק את המטבע האמריקאי.

בינינו, כפי שקרה עם פרוץ משבר הסאב פריים בקיץ 2007 אז קפץ השער למעל 4.3 שקל לזמן קצר, גם הפעם לא קיים צידוק כלכלי להתחזקותו של הדולר, שהרי עוצמתו של מטבע ישקף בסופו של דבר את עוצמת כלכלתה של מדינתו ביחס לכלכלת המדינות האחרות.

ההסבר היחיד שאני מוצא להתחזקות המטבע הירוק היא הקורלציה שהוא מציג לאורך השנים לשינוי במידת אי הודאות. ממשלת ארה"ב נתפסת כמקלט הפיננסי הבטוח ביותר עליי אדמות, וכאשר מידת הפחד הגלובאלי ואי הודאות עולים נמשכים המשקיעים לדולר. כשישוב עידן השפיות ומפלס החרדה ירד, הדולר יחזור להיחלש וישוב לשקף באופן הולם וראוי כלכלה מקרטעת ופגועה, תרבות של צריכה ללא כיסוי.

מחירי הסחורות והאנרגיה נקובים בדולר ועל כן קיימת תמונת ראי בין שעריהן לשערו של המטבע האמריקאי, והצניחה חסרת התקדים במחירי הנפט, הדגנים ואפילו במחירי המתכות תורמת גם היא להתחזקותו הפתאומית. הפרשנים יטענו ובצדק שצניחת מחירי הסחורות מגיעה בראש ובראשונה כפועל יוצא של הקיטון הצפוי בביקושים נוכח המיתון במערב וההאטה הצפויה במדינות המתפתחות. לפעילותן של קרנות הגידור ישנה השפעה קריטית על תנודתיות המחירים והיא זו שהעצימה את הזינוק האסטרונומי במחירי הסחורות בראשית השנה כפי שהיא מעצימה היום את צניחתם ההיסטורית.

ציפיות הצמיחה במדינות המזרח התמתנו אמנם מאז פרוץ המשבר אולם עדיין מדובר בצמיחה מוגברת של כ-7%, כזו שתתמוך בביקושים הגוברים לאנרגיה ומזון. הזהב השחור יוסיף להיות מקור האנרגיה העיקרי שמניע את העולם גם בשנים הבאות, והשליטה של קרטל אופ"ק בצד ההיצע ונחישותם לייצב המחירים מגבירות הערכה כי הצניחה במחיר החבית היא זמנית ולא תשמר זמן רב.

לא לעולם תמשך המפולת בשוק המניות ותנועת המטוטלת שתשנה את כיוונה ביום אחד תצניח את שער הדולר ותקפיץ את מחירי הסחורות לרמות המשקפות נאותה את ההיצעים המוגבלים והביקושים המגיעים מהשווקים המתעוררים שצמיחתם לא תיפסק.

מחנכיי הטעו אותי. לא כל דבר אפשר להסביר ולא לכל מהלך בשוק ההון יש צידוק כלכלי, ובעידן המשוגע בו אנו מצויים כעת כל מהלך יכול להתרחש בטווח הקצר גם אם אין הצדקה להתרחשותו. מהלכים שכאלה פורסים בפנינו הזדמנויות חד פעמיות ומי שאינו מעוניין לנצלן, יעשה בשכל אם לפחות ימנע מלנסות ולרכב על הגל קצר הטווח, שכן המגמה עשויה להשתנות ברגע מפתיע אחד.

מאת: אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי

* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.