על הנפט והדולר - ביום שאחרי הפאניקה בשווקים
אותי לימדו שלכל דבר שקורה יש הסבר, והסברים לאנדרלמוסיה שאנו חווים כעת בשוק ההון יש בלי סוף. אם המסחר בוול סטריט פותח בעליות, נוסח הכותרת ידבר על "פתיחה חיובית על רקע תכנית החילוץ...", ואם יפתח בירידות, יתלו את האשם ב"חשש ממיתון עולמי..." כמובן, אלא מה. להסביר כל אחד יכול ומנת הקלישאות הגדושה שמותזת בפנינו בעת האחרונה שוברת שיאים.
כשהטירוף חוגג כל תרחיש אפשרי ולרב לא ניתן יהיה להסביר את שקרה מבלי להתעלם מכמה עובדות חשובות. הדולר למשל, נסק גם מול השקל במהלך החודש החולף באופן שהפתיע רבים, עד שהגיע לרמתו בתחילת השנה. מי שניסה להסביר טען כי המשקיעים האמריקאים הצמאים לנזילות, קראו לכספם שהושקע מעבר לים וכך האיצו את התחזקות המטבע כנגד מרבית המטבעות האחרים.
ישנם גם כאלה שהרחיקו לכת בהסברם וטענו כי ההערכה בשווקים היא שארה"ב נכנסה ראשונה למיתון ולכן תצא ממנו ראשונה, ולפיכך אנו עדים לנהירה גלובאלית לעבר המטבע האמריקאי. עוד יטענו המומחים כי הריבית במדינות אחרות שנפגעו מהמיתון צפויה לרדת בחדות בזמן שריבית הפד העומדת על 1.5% לא יכולה לרדת עוד הרבה.
העובדה שארה"ב היא המקור למשבר הנוכחי וכלכלתה היא זו שתפגע באופן הקשה ביותר ממנו כנראה פרחה מזיכרונם של הפרשנים שמנסים לצדד בהתחזקותו של הדולר. המומחים גם התעלמו בהסברם מהגרעון העמוק בו נמצא הממשל האמריקאי ומהעובדה שהוא הולך להעמיק עוד יותר בעקבות תכניות החילוץ שכבר אושרו ואלה שעוד בדרך.
אני מסכים עם מי שיגיד שארה"ב תפגע פחות מגוש האירו והליש"ט ולפיכך הדולר מתחזק כנגדם, אבל מה לגבי הענק הסיני? בשנים האחרונות אני אוחז בתיאוריה שסוברת כי סין תיקח לידיה בתוך עשור לכל היותר את שרביט השליטה בכלכלה העולמית, והמשבר הנוכחי רק מחזק את התיאוריה ומאיץ בתהליך. תרבות יצרנית ומשאבים אין סוף יחד עם משמעת ברזל וכח עבודה בלתי מוגבל ימשיכו לכרסם ברגליו הכושלות של הסוס האמריקאי.
התחזקותו של היואן הסיני כנגד הדולר נמשכת כל העת, והאינטרס הסיני לשמור על דולר חזק הוא זה שמונע מהשלטון שם למכור אפילו רכיב קטן מיתרות הדולר העצומות שברשותו ולרסק את המטבע האמריקאי.
בינינו, כפי שקרה עם פרוץ משבר הסאב פריים בקיץ 2007 אז קפץ השער למעל 4.3 שקל לזמן קצר, גם הפעם לא קיים צידוק כלכלי להתחזקותו של הדולר, שהרי עוצמתו של מטבע ישקף בסופו של דבר את עוצמת כלכלתה של מדינתו ביחס לכלכלת המדינות האחרות.
ההסבר היחיד שאני מוצא להתחזקות המטבע הירוק היא הקורלציה שהוא מציג לאורך השנים לשינוי במידת אי הודאות. ממשלת ארה"ב נתפסת כמקלט הפיננסי הבטוח ביותר עליי אדמות, וכאשר מידת הפחד הגלובאלי ואי הודאות עולים נמשכים המשקיעים לדולר. כשישוב עידן השפיות ומפלס החרדה ירד, הדולר יחזור להיחלש וישוב לשקף באופן הולם וראוי כלכלה מקרטעת ופגועה, תרבות של צריכה ללא כיסוי.
מחירי הסחורות והאנרגיה נקובים בדולר ועל כן קיימת תמונת ראי בין שעריהן לשערו של המטבע האמריקאי, והצניחה חסרת התקדים במחירי הנפט, הדגנים ואפילו במחירי המתכות תורמת גם היא להתחזקותו הפתאומית. הפרשנים יטענו ובצדק שצניחת מחירי הסחורות מגיעה בראש ובראשונה כפועל יוצא של הקיטון הצפוי בביקושים נוכח המיתון במערב וההאטה הצפויה במדינות המתפתחות. לפעילותן של קרנות הגידור ישנה השפעה קריטית על תנודתיות המחירים והיא זו שהעצימה את הזינוק האסטרונומי במחירי הסחורות בראשית השנה כפי שהיא מעצימה היום את צניחתם ההיסטורית.
ציפיות הצמיחה במדינות המזרח התמתנו אמנם מאז פרוץ המשבר אולם עדיין מדובר בצמיחה מוגברת של כ-7%, כזו שתתמוך בביקושים הגוברים לאנרגיה ומזון. הזהב השחור יוסיף להיות מקור האנרגיה העיקרי שמניע את העולם גם בשנים הבאות, והשליטה של קרטל אופ"ק בצד ההיצע ונחישותם לייצב המחירים מגבירות הערכה כי הצניחה במחיר החבית היא זמנית ולא תשמר זמן רב.
לא לעולם תמשך המפולת בשוק המניות ותנועת המטוטלת שתשנה את כיוונה ביום אחד תצניח את שער הדולר ותקפיץ את מחירי הסחורות לרמות המשקפות נאותה את ההיצעים המוגבלים והביקושים המגיעים מהשווקים המתעוררים שצמיחתם לא תיפסק.
מחנכיי הטעו אותי. לא כל דבר אפשר להסביר ולא לכל מהלך בשוק ההון יש צידוק כלכלי, ובעידן המשוגע בו אנו מצויים כעת כל מהלך יכול להתרחש בטווח הקצר גם אם אין הצדקה להתרחשותו. מהלכים שכאלה פורסים בפנינו הזדמנויות חד פעמיות ומי שאינו מעוניין לנצלן, יעשה בשכל אם לפחות ימנע מלנסות ולרכב על הגל קצר הטווח, שכן המגמה עשויה להשתנות ברגע מפתיע אחד.
מאת: אלדר גנזל מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
