שוק הסחורות: שמים פוקוס על המתכות התעשייתיות
אף על פי שבשבוע האחרון חלה התאוששות מסוימת בשוקי המניות העולמיים, הוסיפו מחירי הסחורות לצנוח. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשיעור של 2.67%, הירידות הבולטות ביותר היו במתכות התעשייתיות ובמתכות האצילות. מערכו הגבוה ביותר השנה, בשלושה ביולי, כבר ירד מדד הסחורות ב-40.5%, ומערכו בתקופה זו בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-17.0%.
קשה לדעת אם התיקון המתון במדדי המניות בעולם מעיד על כך שכבר עברנו את נקודת השפל במחירי המניות, ונקודת התחתית כבר נרשמה במסחר התוך יומי ב-10 באוקטובר, אולם כך לפחות מעריכים אחדים מהמומחים.
מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה בשבוע שעבר ב-4.44%; מערכו הנמוך ביותר במסחר התוך יומי ב-10 באוקטובר כבר עלה המדד ב-8.0%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-4.6%; ומערכו הנמוך ב-10 באוקטובר כבר עלה המדד ב-12.0%. מדד מניות הנאסד"ק עלה ב-4.08%; ומערכו הנמוך, ב-10 בחודש זה, כבר עלה המדד ב-11.0%. הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-4.0% ביחס לשקל ל-3.739 שקל לדולר, ביחס לאירו לא חל שינוי בשער הדולר, והוא נשאר על 1.341 דולר לאירו.
במחירי כל הסחורות, ללא יוצא מהכלל, נרשמו ירידה דרמטית בשלושת השבועות האחרונים, כך שכיום רק מחירי האתנול, הפחם, האורז והקקאו גבוהים יותר מערכם בתקופה זו בשנה שעברה.
כדי להמחיש את עצמת הירידה במחירי הסחורות שהחלה בסוף יולי השנה, רוכזו בטבלה להלן השינויים במחירי הסחורות: בשבוע האחרון, בשלושת השבועות האחרונים, מהתקופה הזו בשנה שעברה וכן ממחיר השיא שלהן השנה.
איך אפשר להסביר שינויים כה קיצוניים במחירי הסחורות? האם הירידה בביקוש לסחורות בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית מצדיקה ירידות כגון הירידה במחיר הפלדה בשיעור 76.7%, הירידה במחיר הפלטינה בשיעור 62.0%, במחיר החיטה בשיעור 58.6% ובמחיר הנפט בשיעור 51.2%, וכל זאת במשך שלושה חודשים?
אין ספק כי פעילות ספקולטיבית הביאה לעלייה דרמטית במחירי הסחורות בתחילת השנה, וכי בריחת המשקיעים מכל סוגי השקעה בעקבות המשבר והטלטלה בשווקים הפיננסיים העולמיים גרמה לירידה התלולה במחירן, אבל השאלה המעניינת את המשקיע הפוטנציאלי היא אם הגיעו מחירי הסחורות לשפל כזה שבעקבותיו ההשקעה בסחורות כדאית. לשם כך יש צורך בראש ובראשונה לבדוק את התנאים הבסיסיים של היצע וביקוש ושל עלויות ההפקה, להלן נבדוק את התנאים האלה בנוגע למתכות התעשייתיות.
מתכות תעשייתיות
במחירי המתכות התעשייתיות, כפי שניתן לראות בטבלה לעיל, נרשמו הירידות התלולות ביותר מתוך כל קבוצות הסחורות; גם יחסית לערכן בתקופה זו בשנה שעברה. רק מחירי הנחושת והבדיל גבוהים כיום מעלות הפקתן השולית (העלות הישירה של תוספת הפקה, מתחת לערך הזה ההפקה כבר אינה רווחית), מחירי שאר המתכות התעשייתיות נמוכים כיום מעלות הפקתן השולית. מחיר האלומיניום למסירה מידית נופל כיום בכ-200 דולר לטון מעלות הפקתו השולית, מחירי העופרת והאבץ נמוכים כיום בכ-500 דולר לטון מעלות הפקתן השולית, ומחיר הניקל נמוך בכ-5,000 דולר לטון מעלות הפקתו השולית, גם מחיר הפלדה נמוך בהרבה מעלות הפקתו השולית. לעומתן מחיר הנחושת עדיין גבוה בכ-1,000 דולר לטון, ומחיר הבדיל בכ-3,000 טון מעלות הפקתן השולית. יש לציין שהיו גם כמה תקופות לא קצרות בעבר שבהן היו מחירי המתכות התעשייתיות נמוכים מעלות הפקתן השולית, בשנת 2001 לדוגמה מחיר הנחושת, האבץ והניקל היו נמוכים מעלות הפקתן השולית.
בשנת 2008 כולה צפוי כלל הייצור העולמי של אלומיניום, עופרת, ניקל, אבץ ופלדה להיות גדול מהצריכה של מתכות אלו, כך שהמלאי העולמי שלהן צפוי לגדול. זאת בניגוד לנחושת ולבדיל, שכלל הייצור העולמי שלהן צפוי להיות נמוך מהצריכה. המלאי העולמי של אלומיניום, המחושב על פי שבועות צריכה, צפוי לגדול בסוף שנת 2008 ל-4.5 שבועות בהשוואה למלאי של 3.7 שבועות בסוף שנת 2007. מלאי הניקל צפוי לגדול ל-7.7 שבועות בסוף 2008 בהשוואה ל-6.7 שבועות בסוף 2007, ומלאי האבץ צפוי לגדול מ-2.8 שבועות ל-3.5 שבועות. לעומתן מלאי העופרת צפוי לרדת מ-2.0 שבועות ל-1.7 שבועות, מלאי הבדיל צפוי לרדת מ-4.9 שבועות ל-3.8 שבועות ומלאי הנחושת צפוי להישאר באותה רמה של 2.9 שבועות צריכה.
כדי לספק פרספקטיבה היסטורית לתנודות במחירי המתכות, להלן גרף של מדד המתכות CRB Metals מתואם לאינפלציה, החל משנת 1947.
איך משקיעים במתכות תעשייתיות
תעודת סל לאלומיניום, iPath DJ-AIG Aluminum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJU החל מ-25 ביוני השנה.
תעודת סל לניקל, iPath DJ-AIG Nickel ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJN החל מ-24 באוקטובר 2007.
תעודת סל לנחושת, iPath DJ-AIG Copper ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJC החל מ-24 באוקטובר 2007.
תעודת סל לעופרת, iPath DJ-AIG Lead ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול LD החל מ-25 ביוני השנה.
תעודת סל לבדיל, iPath DJ-AIG Tin ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJT החל מ-25 ביוני השנה.
החברה המנהלת את כל תעודות הסל האלו היא Barclay's Global Investors, ודמי הניהול בכל אחת מהן הם 0.75% לשנה.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.