מדד המעו"ף – סימן אזהרה לשורטיסטים
3 ימים הספיקו למרבית השווקים לפתוח צעד ארוך ולגמוע יותר מ-20% מקצה אחד של הגל לקצהו השני. התיקון האלים שהצבעתי על סבירות גבוהה לבואו, פסח עלינו במידת מה בשל חופשת החג. עליות אלו הזינו תגובת נגד ברוטאלית של מכירות בדיוק כאשר מרבית השווקים הגיעו לרמת התנגדות.
למרות שהתיקון שאפיין את בורסות העולם פסח עלינו במידת מה, הרי שלא אפסה התקווה. צירוף של נסיבות מחייב תשומת לב מרובה בתקופה הקרובה. מגמת הירידה אינה בבחינת כרטיס בכיוון אחד והרמות הנוכחיות, בשל הנסיבות אותן אמנה מיד, מעלות את הסבירות לתיקון נוסף מעלה.
בטווח הקצר
בטווח הזמן הקצר התנהגות השוק מבשרת על עליה בסבירות לתיקון משמעותי. אם עד לתקופה האחרונה הייתי ספקן באשר ליכולתו של השוק לבסס גל עליות משמעותי, הרי שהרמות הנוכחיות מייצגות צרוף של נסיבות שיאפשר למדד המעו"ף לגבש ניסיון עליות.
1. מבט על הגרף החודשי יגלה שמעולם, לפחות לא בשתי המפולות האחרונות, היה מדד המעו"ף רווי מכירות ומתוח כל כך כלפי מטה (והדבר נכון לכל המדדים המובילים בעולם). לא במפולת 93' ולא במפולת 2000 נרשם גל ירידות כה דרמטי שגרם לכלים טכניים להורות על מצב ברור של מכירות יתר. מצב זה המוגדר כ"מכירות יתר" מתקבל משימוש בכלי שנקרא "רצועות בולינגר". שתי הרצועות הקיצוניות, וזה ההסבר הפשוט, מגדירות את רצועת הניוד "הנורמאלית" של השוק. חריגה משמעותית מאחת מהרצועות מעלה מהותית את הסבירות לתנועה בכיוון הנגדי.
2. אותו כנ"ל גם בגרף השבועי שם חורגת העמודה כולה מהרצועה התחתונה. גם כאן מדובר במצב ברור וקיצוני של "מכירות יתר". מצב זה מחייב תשומת לב רבה שכן הוא מעלה את הסבירות לתיקון מעלה שיחזיר את השוק לתוך הרצועות.
3. בנוסף, גל הירידות האחרון דרדר את מדד המעו"ף לפתחה של רמת תמיכה משמעותית ובעת מסורת ארוכת טווח. רמת 718 הנקודות שימשה כרמת תמיכה משמעותית ביולי 2006 וממנה יצא לדרכו גל העליות שסיכם את השוק השוורי.
רמות תמיכה והתנגדות
1. רמת תמיכה משמעותית סביב 718 הנקודות. רמה זו מייצגת את השפל של יולי 2006 ויש ביכולתה לבלום, לפחות זמנית את גל הירידות הנוכחי.
2. התנגדות ראשונה סביב רמת 845 – 850 הנקודות.
סיכום
מתי יחל התיקון ? איני ידוע במדויק. יש לעקוב מקרוב אחר הסימנים. מי שמעוניין לרכב על התיקון מן הראוי שיזכור שפעילות כנגד המגמה משמעותה סיכון גבוה. מי שמצוי בפוזיציות שורט מן הראוי שינער מעליו את תחושת האופוריה שהשתלטה עליו. בכל מקרה, מדד המעו"ף מתאפיין בצירוף של נסיבות אותן מניתי בגוף הסקירה המעלה את הסבירות ולפיה הירידות לא תימשכנה בקצב אליו הורגלנו וקיים סיכוי גבוה לתיקון טכני משמעותי כבר בתקופה הקרובה.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
