מדד המעו"ף – סימן אזהרה לשורטיסטים
3 ימים הספיקו למרבית השווקים לפתוח צעד ארוך ולגמוע יותר מ-20% מקצה אחד של הגל לקצהו השני. התיקון האלים שהצבעתי על סבירות גבוהה לבואו, פסח עלינו במידת מה בשל חופשת החג. עליות אלו הזינו תגובת נגד ברוטאלית של מכירות בדיוק כאשר מרבית השווקים הגיעו לרמת התנגדות.
למרות שהתיקון שאפיין את בורסות העולם פסח עלינו במידת מה, הרי שלא אפסה התקווה. צירוף של נסיבות מחייב תשומת לב מרובה בתקופה הקרובה. מגמת הירידה אינה בבחינת כרטיס בכיוון אחד והרמות הנוכחיות, בשל הנסיבות אותן אמנה מיד, מעלות את הסבירות לתיקון נוסף מעלה.
בטווח הקצר
בטווח הזמן הקצר התנהגות השוק מבשרת על עליה בסבירות לתיקון משמעותי. אם עד לתקופה האחרונה הייתי ספקן באשר ליכולתו של השוק לבסס גל עליות משמעותי, הרי שהרמות הנוכחיות מייצגות צרוף של נסיבות שיאפשר למדד המעו"ף לגבש ניסיון עליות.
1. מבט על הגרף החודשי יגלה שמעולם, לפחות לא בשתי המפולות האחרונות, היה מדד המעו"ף רווי מכירות ומתוח כל כך כלפי מטה (והדבר נכון לכל המדדים המובילים בעולם). לא במפולת 93' ולא במפולת 2000 נרשם גל ירידות כה דרמטי שגרם לכלים טכניים להורות על מצב ברור של מכירות יתר. מצב זה המוגדר כ"מכירות יתר" מתקבל משימוש בכלי שנקרא "רצועות בולינגר". שתי הרצועות הקיצוניות, וזה ההסבר הפשוט, מגדירות את רצועת הניוד "הנורמאלית" של השוק. חריגה משמעותית מאחת מהרצועות מעלה מהותית את הסבירות לתנועה בכיוון הנגדי.
2. אותו כנ"ל גם בגרף השבועי שם חורגת העמודה כולה מהרצועה התחתונה. גם כאן מדובר במצב ברור וקיצוני של "מכירות יתר". מצב זה מחייב תשומת לב רבה שכן הוא מעלה את הסבירות לתיקון מעלה שיחזיר את השוק לתוך הרצועות.
3. בנוסף, גל הירידות האחרון דרדר את מדד המעו"ף לפתחה של רמת תמיכה משמעותית ובעת מסורת ארוכת טווח. רמת 718 הנקודות שימשה כרמת תמיכה משמעותית ביולי 2006 וממנה יצא לדרכו גל העליות שסיכם את השוק השוורי.
רמות תמיכה והתנגדות
1. רמת תמיכה משמעותית סביב 718 הנקודות. רמה זו מייצגת את השפל של יולי 2006 ויש ביכולתה לבלום, לפחות זמנית את גל הירידות הנוכחי.
2. התנגדות ראשונה סביב רמת 845 – 850 הנקודות.
סיכום
מתי יחל התיקון ? איני ידוע במדויק. יש לעקוב מקרוב אחר הסימנים. מי שמעוניין לרכב על התיקון מן הראוי שיזכור שפעילות כנגד המגמה משמעותה סיכון גבוה. מי שמצוי בפוזיציות שורט מן הראוי שינער מעליו את תחושת האופוריה שהשתלטה עליו. בכל מקרה, מדד המעו"ף מתאפיין בצירוף של נסיבות אותן מניתי בגוף הסקירה המעלה את הסבירות ולפיה הירידות לא תימשכנה בקצב אליו הורגלנו וקיים סיכוי גבוה לתיקון טכני משמעותי כבר בתקופה הקרובה.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
