מדד המעו"ף – סימן אזהרה לשורטיסטים

אפשרות סבירה לתיקון מעלה על רקע הקרבה לרמת תמיכה משמעותית בשילוב כלים נוספים
אייל גורביץ |

3 ימים הספיקו למרבית השווקים לפתוח צעד ארוך ולגמוע יותר מ-20% מקצה אחד של הגל לקצהו השני. התיקון האלים שהצבעתי על סבירות גבוהה לבואו, פסח עלינו במידת מה בשל חופשת החג. עליות אלו הזינו תגובת נגד ברוטאלית של מכירות בדיוק כאשר מרבית השווקים הגיעו לרמת התנגדות.

למרות שהתיקון שאפיין את בורסות העולם פסח עלינו במידת מה, הרי שלא אפסה התקווה. צירוף של נסיבות מחייב תשומת לב מרובה בתקופה הקרובה. מגמת הירידה אינה בבחינת כרטיס בכיוון אחד והרמות הנוכחיות, בשל הנסיבות אותן אמנה מיד, מעלות את הסבירות לתיקון נוסף מעלה.

בטווח הקצר

בטווח הזמן הקצר התנהגות השוק מבשרת על עליה בסבירות לתיקון משמעותי. אם עד לתקופה האחרונה הייתי ספקן באשר ליכולתו של השוק לבסס גל עליות משמעותי, הרי שהרמות הנוכחיות מייצגות צרוף של נסיבות שיאפשר למדד המעו"ף לגבש ניסיון עליות.

1. מבט על הגרף החודשי יגלה שמעולם, לפחות לא בשתי המפולות האחרונות, היה מדד המעו"ף רווי מכירות ומתוח כל כך כלפי מטה (והדבר נכון לכל המדדים המובילים בעולם). לא במפולת 93' ולא במפולת 2000 נרשם גל ירידות כה דרמטי שגרם לכלים טכניים להורות על מצב ברור של מכירות יתר. מצב זה המוגדר כ"מכירות יתר" מתקבל משימוש בכלי שנקרא "רצועות בולינגר". שתי הרצועות הקיצוניות, וזה ההסבר הפשוט, מגדירות את רצועת הניוד "הנורמאלית" של השוק. חריגה משמעותית מאחת מהרצועות מעלה מהותית את הסבירות לתנועה בכיוון הנגדי.

2. אותו כנ"ל גם בגרף השבועי שם חורגת העמודה כולה מהרצועה התחתונה. גם כאן מדובר במצב ברור וקיצוני של "מכירות יתר". מצב זה מחייב תשומת לב רבה שכן הוא מעלה את הסבירות לתיקון מעלה שיחזיר את השוק לתוך הרצועות.

3. בנוסף, גל הירידות האחרון דרדר את מדד המעו"ף לפתחה של רמת תמיכה משמעותית ובעת מסורת ארוכת טווח. רמת 718 הנקודות שימשה כרמת תמיכה משמעותית ביולי 2006 וממנה יצא לדרכו גל העליות שסיכם את השוק השוורי.

רמות תמיכה והתנגדות

1. רמת תמיכה משמעותית סביב 718 הנקודות. רמה זו מייצגת את השפל של יולי 2006 ויש ביכולתה לבלום, לפחות זמנית את גל הירידות הנוכחי.

2. התנגדות ראשונה סביב רמת 845 – 850 הנקודות.

סיכום

מתי יחל התיקון ? איני ידוע במדויק. יש לעקוב מקרוב אחר הסימנים. מי שמעוניין לרכב על התיקון מן הראוי שיזכור שפעילות כנגד המגמה משמעותה סיכון גבוה. מי שמצוי בפוזיציות שורט מן הראוי שינער מעליו את תחושת האופוריה שהשתלטה עליו. בכל מקרה, מדד המעו"ף מתאפיין בצירוף של נסיבות אותן מניתי בגוף הסקירה המעלה את הסבירות ולפיה הירידות לא תימשכנה בקצב אליו הורגלנו וקיים סיכוי גבוה לתיקון טכני משמעותי כבר בתקופה הקרובה.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.