מי לא הצטרף למכירת החיסול הכללית?
התרסקות כללית של מחירי המניות והסחורות, זאת התמונה שהתקבלה במסחר בשווקים הבין-לאומיים בשבוע האחרון. אף על פי שהבנקים המרכזיים במדינות רבות הגיבו באופן מתואם והורידו את הריבית ב-0.5% ביום רביעי שעבר, לא נעצרו בריחת המשקיעים והירידות התלולות במחירים.
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בירידות תלולות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר בשיעור של 11.22%, הירידה השבועית החדה ביותר אי פעם. רק במחירי הזהב והפלטינה נרשמו עליות, אם כי מתונות. מערכו הגבוה ביותר השנה, בשלושה ביולי, כבר ירד מדד הסחורות ב-38.8%, ומערכו בתקופה זו בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-13.08%.
גם במדדי המניות נרשמה ירידה תלולה ביותר בשבוע האחרון: מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד ב-20.1%; מערכו בזמן זה בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-45.5%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד ב-18.20%, הירידה השבועית התלולה ביותר בכל הזמנים; מערכו בתקופה זו בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-42.4%. מדד מניות הנאסד"ק ירד ב-15.57%; מערכו באותה עת בשנה שעברה כבר ירד המדד ב-41.4%. הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-2.63% ביחס לאירו ל-1.341 דולר לאירו, וב-3.3% ביחס לשקל ל-3.611 שקל לדולר.
כל מחירי סחורות האנרגיה ירדו ירידה חדה בשבוע האחרון: מחיר הנפט ירד ב-17.2% ל-77.7 דולר לחבית, הירידה השבועית התלולה ביותר מאז מארס 2003, כאשר ארצות הברית פלשה לעיראק. מחיר הנפט נמוך כיום ב-47.3% ממחיר השיא שלו ב-11 ביולי השנה, שהיה 147.27 דולר לחבית, וב-1.79% מערכו בתקופה זו בשנה שעברה. מחיר הבנזין ירד ב-18.9% ל-1.81 דולר לגלון, האתנול ירד ב-16.0% ל-1.67 דולר לגלון, והנפט להסקה ירד ב-17.0% ל-2.21 דולר לגלון. מחיר הגז הטבעי ירד ב-11.2% ל-6.53 דולר למיליון BTU, ממחיר השיא שלו השנה בשניים ביולי שהיה 14.08 דולר למיליון BTU, כבר ירד מחיר הגז הטבעי ב-53.6%. מחיר הפחם ירד ב-27.3% ל-85.0 דולר לטון, אולם מחיר הפחם עדיין גבוה ב-92% מערכו בזמן זה בשנה שעברה, הפחם הוא הסחורה שמחירה עלה בשיעור הגבוה ביותר מכל הסחורות בשנה האחרונה.
על רקע הירידה הדרמטית במחירים של כמעט כל הסחורות בשבוע שעבר, בלטו המתכות האצילות בכך שלא "הצטרפו למכירת החיסול הכללית", ומחירי הזהב והפלטינה אף עלו מעט. הזהב עלה ב-3.1% ל-859 דולר לאונקיה, ונראה שחלק מציבור המשקיעים מחפש כיום מקלט לכספו בזהב. מחיר הפלטינה עלה ב-4.1% ל-1,005 דולר לאונקיה; מחיר הפלטינה הנוכחי נמוך מעלות ההפקה הממוצעת, שהייתה 1,100 דולר לאונקיה בשנת 2007, ו-30% ממכרות המתכת היקרה הזאת מפיקים אותה כיום במחירי הפסד. מחיר הכסף ירד ב-6.4% ל-10.6 דולר לאונקיה, ומחיר הפלדיום ירד ב-2.2% ל-197.5 דולר לאונקיה.
במחירי הסחורות החקלאיות, ללא יוצא מהכלל, נרשמו ירידות חדות בשבוע שעבר: מחיר התירס ירד ב-10.1% ל-4.08 דולר לבושל. ממחיר השיא שלו ב-27 ביוני השנה כבר ירד מחיר התירס ב-48.7%, ומחירו נמוך כיום ב-4% מערכו באותה עת בשנה שעברה. מחיר הסויה ירד ב-8.3% ל-9.10 דולר לבושל, ממחיר השיא שלו בשלושה ביולי השנה כבר ירד מחיר הסויה ב-44.8%, ומחירה נמוך כיום ב-11.0% מערכה בתקופה זו בשנה שעברה. מחיר החיטה ירד ב-12.0% ל-5.63 דולר לבושל; ממחיר השיא שלה ב-27 בפברואר השנה כבר ירד מחיר החיטה ב-58.8%, ומחירה אף נמוך כיום ב-38% מערכה בזמן זה בשנה שעברה.
מחירי המתכות התעשייתיות גם הם ירדו ירידה תלולה בשבוע שעבר: מחיר הפלדה ירד ב-25.5% ל-388 דולר לטון; ממחיר השיא שלה ב-27 ביוני השנה, 1,266 דולר לטון, כבר ירד מחיר הפלדה ב-59.2%. מחיר הניקל ירד ב-21.0% ל-11,950 דולר לטון, מערכו בתקופה זו בשנה שעברה כבר ירד מחיר הניקל ב-62.4%. מחיר הבדיל ירד ב-18.6% ל-13,800 דולר לטון, מחיר הנחושת ירד ב-16.1% ל-5,000 דולר לטון, מחיר האבץ ירד ב-14.5% ל-1,336 דולר לטון, מחיר העופרת ירד ב-11.7% ל-1,484 דולר לטון, ומחיר האלומיניום ירד ב-3.9% ל-2,162 דולר לטון.
נפט
למחיר הנפט השפעה גדולה מאוד על מאזן התשלומים של המדינות המייבאות נפט ושל המדינות המייצאות אותו. כדי להבין את גודל ההשפעה לפניכם חישוב תיאורטי של החיסכון החודשי של המדינות יבואניות הנפט במחיר הנפט האחרון, 77.7 דולר לחבית, לעומת מחיר השיא שלו ב-11 ביולי השנה, שהיה 147.27 דולר לחבית. החישוב הוא תיאורטי בלבד, כיוון שמחיר הנפט הגבוה נרשם לתקופה קצרה בלבד (מחיר הנפט היה גבוה מ-130 דולר לחבית במשך חודשיים בלבד), ולא ברור באיזו מחיר רכשו היבואניות את הנפט, אבל הוא ממחיש את החשיבות הגדולה שיש למחיר הנפט על מאזן התשלומים של יבואניות הנפט ויצואניות הנפט. לצד זה מופיע חישוב של הירידה בהכנסות יצואניות הנפט העיקריות בעקבות הירידה התלולה במחירו.
החיסכון החודשי התיאורטי במיליארדי דולרים בין מחיר נפט של 147.27 ל-77.7 לחבית:
הפסד ההכנסה החודשי התיאורטי במיליארדי דולרים בין מחיר נפט של 147.27 ל-77.7 לחבית:
מנתוני הטבלה מתקבל שהחיסכון בהוצאה החודשית של ארצות הברית ליבוא נפט במחיר של 77.7 דולר לחבית לעומת מחיר של 147.3 דולר הוא בסדר גודל של 26 מיליארד דולר: סכום עצום אפילו כשמדובר בארצות הברית. החיסכון בהוצאה החודשית של יפן בתנאים אלו גם הוא גדול מאוד כ-11 מיליארד דולר.
רוסיה, שהיצוא שלה מבוסס בעיקר על אוצרות טבע, נפגעת מאוד מהירידה במחיר הנפט, ואת הפסד ההכנסה שלה ביצוא נפט במחיר של 77.7 דולר לחבית לעומת מחיר של 147.3 דולר ניתן לעמוד בסדר גודל של 14 מיליארד דולר. גם איראן וונצואלה, המבזבזות את המשאבים שלהם על התחמשות צבאית במקום לדאוג לאוכלוסייתן מוכת העוני, נפגעות מאוד מירידה במחיר הנפט, והפסד ההכנסה החודשי שלהן בתנאים אלו גדול מאוד כ-5 מיליארד דולר.
איך משקיעים בנפט
תעודת הסל, United States Oil Fund LP, היא תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, התעודה נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו, כך מי שצופה המשך ירידה במחיר הנפט יכול לרכוש אופציות put על התעודה.
תעודת הסל, PowerShares DB Crude Oil Double Short, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DTO. תעודת סל זו עומדת ביחס כפול הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: פלטינה – 4.1% וזהב – 3.1%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: פחם – 27.3%, פלדה – 25.5%, ניקל – 21.0%, בנזין – 18.9%, בדיל – 18.6%, נפט – 17.2%, נפט להסקה – 17.0%, נחושת – 16.1%, אתנול – 16.0%, אבץ – 14.5%, כותנה – 13.9%, חיטה – 12.0%, עופרת – 11.7%, שיבולת שועל – 11.3%, גז טבעי – 11.2%, סוכר – 10.9%, אורז – 10.7%, תירס – 10.1%, קקאו – 9.1%, סויה – 8.3%, חזיר קפוא – 8.1%, רכז תפוזים – 7.4%, בקר חי – 6.7%, כסף – 6.4%, בקר לפיטום – 5.8%, עץ – 5.7%, קפה – 5.5%, אלומיניום – 3.9%, פלדיום – 2.2% וחזיר לפיטום – 1.6%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.