רגע לפני ההאטה? העודף בחשבון השוטף הסתכם במחצית הראשונה ב-2.1 מיליארד ד'
הכלכלה העולמית חווה את אחד המשברים הפיננסים החמורים מאז ומעולם, אצלנו במחצית הראשונה נרשם עדיין עודף בחשבון השוטף, אך המצב עלול להחמיר במחצית הבאה עד לכדי מעבר לגירעון בחשבון השוטף. שאר הרכיבים של מאזן התשלומים עלולים לסבול אף הם מהרעה, זאת בשל הירידה הצפויה בהכנסות מהשקעות של ישראלים בחו"ל.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את נתוני מאזן התשלומים של המשק הישראלי למחצית הראשונה של השנה. העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בינואר-יוני 2008 , בניכוי עונתיות, הגיע ל- 2.1 מיליארד דולר, לאחר עודף של 1.4 מיליארד דולר במחצית הקודמת ושל 2.7 מיליארד בינואר-יוני 2007 ; זאת, לאחר עודפים ניכרים שנרשמו בשנת 2006 והסתכמו ב- 4.2 מיליארד דולר בממוצע למחצית.
נזכיר כי החשבון השוטף של המשק כולל את חשבון הסחורות והשירותים וחשבון ההעברות החד צדדיות. החשבון השוטף מסכם את הפעילות הכלכלית מבחינת סחר החוץ ומשקף למעשה את סך ההכנסות מהייצוא הישראלי שנתקבלה עבורם תמורה ולא ניתנו כאשראי, כמו כן כולל גם המוצרים המיובאים שנתקבלה עבורם תמורה.
חשבון הסחורות והשירותים, לאחר ניכוי עונתיות, הסתכם בגירעון של 1.7 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2008. זאת, לאחר גירעון של 2.4 מיליארד דולר במחצית הקודמת. התפתחות זו משקפת עלייה בעודף בחשבון
השירותים של 0.8 מיליארד דולר, בעוד הגירעון בחשבון הסחורות גדל ב- 0.1 מיליארד דולר בלבד לעומת המחצית הקודמת.
הגירעון בחשבון הסחורות הגיע ל- 4.0 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, לאחר גירעון של 3.9 מיליארד. במחצית הקודמת ושל 2.2 מיליארד בינואר-יוני 2007. יבוא הסחורות כולל יבוא ביטחוני ב- 1.3 מיליארד דולר, בהמשך ליבוא של 1.2 מיליארד דולר במחצית הקודמת.
השקעות ישירות והשקעות בניירות ערך סחירים בחו"ל של תושבי ישראל עלו בקצב מתון יותר במחצית הראשונה של השנה לעומת העלייה במחצית הקודמת. התפתחות זו מקורה בירידה בהשקעות בניירות ערך סחירים, בעוד
ההשקעות הישירות שמרו על רמה דומה לזו שבמחצית הקודמת.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
