הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

רגע לפני ההאטה? העודף בחשבון השוטף הסתכם במחצית הראשונה ב-2.1 מיליארד ד'

ממאזן התשלומים של ישראל למחצית הראשונה של השנה עולה כי נרשמה התמתנות בהשקעות ישראלים בניירות ערך סחירים בחו"ל
שהם לוי |

הכלכלה העולמית חווה את אחד המשברים הפיננסים החמורים מאז ומעולם, אצלנו במחצית הראשונה נרשם עדיין עודף בחשבון השוטף, אך המצב עלול להחמיר במחצית הבאה עד לכדי מעבר לגירעון בחשבון השוטף. שאר הרכיבים של מאזן התשלומים עלולים לסבול אף הם מהרעה, זאת בשל הירידה הצפויה בהכנסות מהשקעות של ישראלים בחו"ל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את נתוני מאזן התשלומים של המשק הישראלי למחצית הראשונה של השנה. העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בינואר-יוני 2008 , בניכוי עונתיות, הגיע ל- 2.1 מיליארד דולר, לאחר עודף של 1.4 מיליארד דולר במחצית הקודמת ושל 2.7 מיליארד בינואר-יוני 2007 ; זאת, לאחר עודפים ניכרים שנרשמו בשנת 2006 והסתכמו ב- 4.2 מיליארד דולר בממוצע למחצית.

נזכיר כי החשבון השוטף של המשק כולל את חשבון הסחורות והשירותים וחשבון ההעברות החד צדדיות. החשבון השוטף מסכם את הפעילות הכלכלית מבחינת סחר החוץ ומשקף למעשה את סך ההכנסות מהייצוא הישראלי שנתקבלה עבורם תמורה ולא ניתנו כאשראי, כמו כן כולל גם המוצרים המיובאים שנתקבלה עבורם תמורה.

חשבון הסחורות והשירותים, לאחר ניכוי עונתיות, הסתכם בגירעון של 1.7 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2008. זאת, לאחר גירעון של 2.4 מיליארד דולר במחצית הקודמת. התפתחות זו משקפת עלייה בעודף בחשבון

השירותים של 0.8 מיליארד דולר, בעוד הגירעון בחשבון הסחורות גדל ב- 0.1 מיליארד דולר בלבד לעומת המחצית הקודמת.

הגירעון בחשבון הסחורות הגיע ל- 4.0 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, לאחר גירעון של 3.9 מיליארד. במחצית הקודמת ושל 2.2 מיליארד בינואר-יוני 2007. יבוא הסחורות כולל יבוא ביטחוני ב- 1.3 מיליארד דולר, בהמשך ליבוא של 1.2 מיליארד דולר במחצית הקודמת.

השקעות ישירות והשקעות בניירות ערך סחירים בחו"ל של תושבי ישראל עלו בקצב מתון יותר במחצית הראשונה של השנה לעומת העלייה במחצית הקודמת. התפתחות זו מקורה בירידה בהשקעות בניירות ערך סחירים, בעוד

ההשקעות הישירות שמרו על רמה דומה לזו שבמחצית הקודמת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

התקיפה הישראלית בקטאר התבצעה רק אחרי שמנהיגי ישראל נוכחו לדעת כי הנזק מפעולות קטאר עולה על התועלת. ההערכה התגברה שמנהיגי החמאס בקטאר מעכבים כל הסכם שאינו כולל את מלוא דרישותיהם המקוריות. צר שלקח כל כך הרבה זמן להגיע לתובנה הפשוטה הזאת. סביר להניח שהתובנה הייתה קיימת מזמן, ונתניהו רק חיכה לנקודת הזמן המתאימה.

התקיפה הישראלית בקטאר התבצעה רק אחרי שמנהיגי ישראל נוכחו לדעת כי הנזק מפעולות קטאר עולה על התועלת. ההערכה התגברה שמנהיגי החמאס בקטאר מעכבים כל הסכם שאינו כולל את מלוא דרישותיהם המקוריות. צר שלקח כל כך הרבה זמן להגיע לתובנה הפשוטה הזאת. סביר להניח שהתובנה הייתה קיימת מזמן, ונתניהו רק חיכה לנקודת הזמן המתאימה.

המפה החדשה: ארגוני הטרור בעזה

ניסיון החיסול בקטאר מחזיר את המיקוד לעזה עצמה. למרות דומיננטיות החמאס, פועלים בה ארגונים חמושים נוספים:

המפה החדשה: ארגוני הטרור בעזה

ניסיון החיסול בקטאר מחזיר את המיקוד לעזה עצמה. למרות דומיננטיות החמאס, פועלים בה ארגונים חמושים נוספים:

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדרגות מס שי אהרונוביץ בצלאל סמוטריץ'

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

להמשך הכתבה לחץ כאן