השקל והדולר המשיכו לרמוס את האירו: "אנו רואים היפוך מגמה לשנתיים האחרונות"
הדולר האמריקני ממשיך גם היום להתחזק מול המטבעות העיקריים בעולם וביחס לשקל בשוק המקומי. האירו נחלש כעת ביחס לשטר הירוק לרמת שפל של 11 חודשים ברקע לספקולציות שמשבר שוק האשראי יוביל את הכלכלה האירופאית למיתון.
אמש, המטבע האירופאי המשיך את מסע ההחלשות אל מול הדולר והפסיד את כל הרווחים אשר צבר מוקדם יותר ביום חמישי, זאת לאחר שהבנק המרכזי בגוש האירו, בראשו ז'אן קלוד טרישה, התמקד בהאטה כלכלית באזור. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4230 אל מול האירו, סביב הרמות של 106.35 אל מול היין וסביב הרמות של 1.7575 אל מול הסטרלינג בשעה 22:30 שעון לונדון, נמסר מחדר המסחר של פינוטק.
האירו נמצא כעת במסלול לירידה השבועית החדה ביותר אל מול היין מזה שנה, לאחר שנגיד הבנק המרכזי באירופה, ז'אן קלוד טרישה, אמר שהכלכלה חלשה ושר האוצר של לוקסמבורג, ז'אן קלוד ג'נקר, אמר ש"האירו מוערך יתר על המידה". היין, מצידו, מזנק כעת לרמת שיא של שנתיים ביחס לדולר האוסטרלי והניו זילנדי לאחר החלשות מחירי הסחורות וקריסת המדדים אתמול.
"זהו סיפור המיתון הגלובלי", אמר היום טורו אוממטו, אנליסט מט"ח בכיר בברקליס שבטוקיו. "אנו רואים היפוך מגמה לכל המהלכים בשנתיים האחרונות. כעת הדולר והיין נהנים יותר ככל התיאבון לסיכון פוחת".
האירו צנח לרמה של 1.4281 דולר במסחר בטוקיו, מרמה של 1.4325 דולר אתמול. מוקדם יותר היום האירו נגע אף ברמה של 1.4214, הרמה הנמוכה ביותר מאז ה-24 באוקטובר. האירו נחלש לרמה של 150.6 דולר מול היין, רמתו הנמוכה ביותר מאז ה-17 באוקטובר 2007. יתכן שהאירו יחלש לרמה של 1.4 דולר בחצי שנה הקרובה, אמר אוממטו.
שערו היציג של הדולר נקבע ברמה של 3.5860 שקל, עלייה יומית של 0.12%. בנוסף, האירו נחלש ביחס לדולר ב-0.54% לרמה של 1.4248 דולר, ונחלש מול השקל ב-1.22% לרמה של 5.1212 שקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
