ראו את הצמיחה והתעסוקה: פישר היה צריך לחכות
כל מי שעוקב אחרי ההחלטות של נגיד בנק ישראל בשנים האחרונות, לא הופתע מהלטתו אתמול להעלות את הריבית ב-0.25 אחוז. בכך השלים סטנלי פישר עליית ריבית רביעית רצופה מ-3.25 אחוז ל-4.25 אחוז. הנגיד מודע לכך כי הצעד יתקבל בהבנה על ידי הציבור כאמצעי להשגת יציבות מחירים במשק.
בעקבות עליית מדד המחירים לצרכן בשיעור גבוה בחודש יולי, הצטבר שיעור עליית המדד מתחילת השנה ל-3.5 אחוז. זהו שיעור אינפלציה גבוה מיעד האינפלציה השנתי, ובאמצעות עליית הריבית מקווה נגיד בנק ישראל לעצור את תהליך עליית המחירים שהיינו עדים לו בחודשים האחרונים.
להערכתי היה עדיף אם בנק ישראל היה נמנע מעליית הריבית אמש. האינפלציה בחודשים האחרונים הייתה גבוהה יחסית, והיא נבעה בין השאר כתוצאה מהתייקרות הסחורות בעולם ובעיקר במחירי התוצרת החקלאית ובמחירי הנפט.
לאחרונה אנו עדים לירידת מחירים משמעותית בחלק מהתוצרת החקלאית, ובמחירי הנפט, והדבר עשוי לסייע בהתמתנות עליית מדד המחירים לצרכן בישראל. לכן סביר להניח כי גם ללא עליית הריבית, קצב האינפלציה בחודשים הקרובים יהיה בהתאם לקצב האינפלציה הרצוי במשק. אם בשנה הקרובה מדד המחירים לצרכן יעלה בשיעור שלא יהיה גבוה מ-3 אחוז, אזי נחזור לתוואי האינפלציה הרצוי (בין אחוז אחד לשלושה אחוזים בשנה).
המשקיעים בשוק ההון מעריכים כי האינפלציה השנתית בשנה הקרובה אכן תהיה קטנה מ-3 אחוז.
בשוק האג"ח מגולמת כיום אינפלציה שנתית של כ-2.7 אחוז. גורם משמעותי נוסף אשר גרם לעליית המדד הגבוה בחודש יולי היה סעיף העמלות הבנקאיות. אם העמלות הבנקאיות תרדנה בעתיד, זה יהיה בעקבות לחץ ציבורי ו/או באמצעות חקיקה, ולעליית הריבית ב-0.25 אחוז לא תהיה שום תרומה להורדת העמלות הבנקאיות.
ניתן לצפות ממקבלי ההחלטות הכלכליות כי הם יתייחסו גם לנתוני צמיחה כלכלית ונתוני התעסוקה במשק. בתקופה שבה יש סימנים להאטה כלכלית וקיים חשש לעלייה בשיעור האבטלה, עליית ריבית עלולה להחריף את המגמה הנ"ל, ולכן איננה רצויה.
אם ברננקי, נגיד הבנק המרכזי האמריקני, מחזיק ריבית נמוכה (2 אחוז לשנה) כבר מספר חודשים (למרות האינפלציה הגבוהה בארה"ב ביחס לזו שבישראל) ,וזאת כדי לא לפגוע בצמיחה ובתעסוקה, אזי גם סטנלי פישר נגיד הבנק המרכזי בישראל היה יכול להמתין לפחות חודש אחד נוסף לפני שהוא מעלה את הריבית.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
