כל מי שעוקב אחרי ההחלטות של נגיד בנק ישראל בשנים האחרונות, לא הופתע מהלטתו אתמול להעלות את הריבית ב-0.25 אחוז. בכך השלים סטנלי פישר עליית ריבית רביעית רצופה מ-3.25 אחוז ל-4.25 אחוז. הנגיד מודע לכך כי הצעד יתקבל בהבנה על ידי הציבור כאמצעי להשגת יציבות מחירים במשק.

בעקבות עליית מדד המחירים לצרכן בשיעור גבוה בחודש יולי, הצטבר שיעור עליית המדד מתחילת השנה ל-3.5 אחוז. זהו שיעור אינפלציה גבוה מיעד האינפלציה השנתי, ובאמצעות עליית הריבית מקווה נגיד בנק ישראל לעצור את תהליך עליית המחירים שהיינו עדים לו בחודשים האחרונים.

להערכתי היה עדיף אם בנק ישראל היה נמנע מעליית הריבית אמש. האינפלציה בחודשים האחרונים הייתה גבוהה יחסית, והיא נבעה בין השאר כתוצאה מהתייקרות הסחורות בעולם ובעיקר במחירי התוצרת החקלאית ובמחירי הנפט.

לאחרונה אנו עדים לירידת מחירים משמעותית בחלק מהתוצרת החקלאית, ובמחירי הנפט, והדבר עשוי לסייע בהתמתנות עליית מדד המחירים לצרכן בישראל. לכן סביר להניח כי גם ללא עליית הריבית, קצב האינפלציה בחודשים הקרובים יהיה בהתאם לקצב האינפלציה הרצוי במשק. אם בשנה הקרובה מדד המחירים לצרכן יעלה בשיעור שלא יהיה גבוה מ-3 אחוז, אזי נחזור לתוואי האינפלציה הרצוי (בין אחוז אחד לשלושה אחוזים בשנה).

המשקיעים בשוק ההון מעריכים כי האינפלציה השנתית בשנה הקרובה אכן תהיה קטנה מ-3 אחוז.

בשוק האג"ח מגולמת כיום אינפלציה שנתית של כ-2.7 אחוז. גורם משמעותי נוסף אשר גרם לעליית המדד הגבוה בחודש יולי היה סעיף העמלות הבנקאיות. אם העמלות הבנקאיות תרדנה בעתיד, זה יהיה בעקבות לחץ ציבורי ו/או באמצעות חקיקה, ולעליית הריבית ב-0.25 אחוז לא תהיה שום תרומה להורדת העמלות הבנקאיות.

ניתן לצפות ממקבלי ההחלטות הכלכליות כי הם יתייחסו גם לנתוני צמיחה כלכלית ונתוני התעסוקה במשק. בתקופה שבה יש סימנים להאטה כלכלית וקיים חשש לעלייה בשיעור האבטלה, עליית ריבית עלולה להחריף את המגמה הנ"ל, ולכן איננה רצויה.

אם ברננקי, נגיד הבנק המרכזי האמריקני, מחזיק ריבית נמוכה (2 אחוז לשנה) כבר מספר חודשים (למרות האינפלציה הגבוהה בארה"ב ביחס לזו שבישראל) ,וזאת כדי לא לפגוע בצמיחה ובתעסוקה, אזי גם סטנלי פישר נגיד הבנק המרכזי בישראל היה יכול להמתין לפחות חודש אחד נוסף לפני שהוא מעלה את הריבית.