חברת S&P העולמית: מעניקה לישראל דירוג A2 בחדלות פירעון בינלאומי
חברת הדירוג הבינלאומית, Standard & Poor's, השלימה היום תהליך בחינה ודירוג של משטר חדלות פירעון במסגרתו נקבע לישראל דירוג A2, נמסר מחברת מעלות S&P. לדבריהם, תהליך הבחינה, ראשון מסוגו עבור ישראל, בוצע על רקע המשבר הפיננסי הגלובלי ובהמשך לדרישות רגולטוריות היוצרים היום בקרב משקיעים בעולם ובישראל דרישה לקבלת אינפורמציה נוספת על טיב הנכסים המוחזקים על ידם.
פרסום מסמך זה מהווה צעד ראשון בהערכת ה- Recovery של החברות המדורגות על ידי חברת S&P מעלות ובו נותח משטר חדלות הפירעון (Insolvency) בישראל וזאת בהשוואה ליותר מ- 30 משקים אחרים בעולם המדורגים על ידי S&P.
דורית סלינגר, מנכ"לStandard & Poor's מעלות, מציינת "אנו ב- S&P מעלות סבורים כי למשקיעים נדרש מידע נוסף על ההסתברות לפשיטת רגל המשתקף בדירוג היום, כמו היקף התמורות שיתקבלו לאחר פשיטת הרגל (Recovery) ופרק הזמן לקבלתן. דירוג ה- Recovery שיצטרף לסולם הדירוג הקיים, צפוי להביא לשכלול נוסף של שוק ההון בישראל ולהגדלת השקיפות בתמחור הסיכונים הכוללים הכרוכים בהשקעה באגרות חוב".
המערכת המשפטית בישראל דורגה בקבוצה A2 (בסולם הכולל את הדרגות הבאות: A1, A2, A3, B ו- C). הקבוצה אליה משתייכת המערכת המשפטית בישראל כוללת בין היתר משקים מפותחים כדוגמת: גרמניה, שוויץ, יפן, בלגיה, ארה"ב, קנדה ופורטוגל. קבוצת ה- A2 מציינת מדינות להן מערכת משפטית שבדרך כלל מגינה על זכויות הנושים במקרים של חדלות פירעון, אולם לעיתים ייתכנו גורמים פחות תומכים בתהליך ה- Recovery עקב חוקים מסוימים או פרקטיקות נהוגות, שליטה פחות ישירה של הנושים המובטחים על התהליכים או תקופה יחסית ארוכה להשלמת הפירוק.
על פי הדו"ח, המערכת המשפטית והרגולאטורית בישראל מעדיפה את זכויות הנושים על פני החברה ובעלי המניות שלה ומוגדרת כ"ידידותית לנושים". מעמדם של הנושים המובטחים איתן יחסית בעיקר עקב יכולתם לממש את הבטוחה גם בתהליך פירוק, אך הוא עשוי להיות מושפע גם משיקולים סוציאליים ואחרים שבאים לידי ביטוי בשילוב הנושים הלא מובטחים באישור הסדר הנושים
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
