ביום שאחרי הפתעת המדד: פישר עוד יפתיע את כולנו
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.1 אחוז בלבד. עלייה מתונה זו במדד המחירים לצרכן הייתה בניגוד להערכות שהיו בשבועות האחרונים, לפיהן מדד המחירים לצרכן יעלה בכ 0.5 אחוז.
בד בבד עם הערכות כי מדד חודש יוני יעלה בכ-0.5 אחוז, היו גם הערכות כי בסוף החודש יעלה נגיד בנק ישראל את הריבית השקלית ב-0.25 אחוז. עליית המדד המתונה, משנה את הערכות לגבי הריבית, ויש להניח כי בסוף החודש לא ישנה בנק ישראל את הריבית.
בבנק ישראל מודאגים מאוד ממחירו הנמוך של הדולר ומהחשש להמשך היחלשותו של המטבע האמריקני גם בעתיד. מחיר דולר נמוך פוגע בייצוא, מגדיל את כדאיות הייבוא, מחריף את הגירעון המסחרי של מאזן התשלומים, ועלול לגרור עלייה באבטלה והאטה בצמיחה הכלכלית.
לכן, נוקט בנק ישראל בחודשים האחרונים בצעדים שנועדו למנוע את המשך ירידת מחיר הדולר. לפני מספר חודשים הודיע נגיד בנק ישראל כי הוא ירכוש בשנתיים הקרובות, כ-20 מיליון דולר בממוצע ליום. ביום חמישי האחרון הודיע נגיד בנק ישראל כי בכוונתו לרכוש בממוצע כל יום כ 100 מיליון דולר.
כאמור מטרת צעד זה הייתה לגרום לעליית מחיר הדולר או לפחות למנוע את המשך היחלשותו ביחס לשקל.
נגיד בנק ישראל מתחבט בבעיה כלכלית נוספת והיא האינפלציה. שיעור האינפלציה בשנה האחרונה עלה הרבה מעבר לשיעור האינפלציה השנתי שהיינו עדים לה משנת 2003. עד אתמול, קצב האינפלציה השנתי עמד על יותר מ-5 אחוז, שהוא גם הרבה מעבר ליעד האינפלציה של בנק ישראל. זו הסיבה לכך כי היו הערכות כי לאחר פרסום מדד חודש יוני שצפוי היה לעלות בכ-0.5 אחוז, יעלה סטנלי פישר את הריבית בסוף חודש זה.
עלייה ריבית אינה עקבית עם הרצון של נגיד בנק ישראל לעליית מחיר הדולר. ריבית שקלית גבוהה מקטינה את הכדאיות של השקעה בדולרים, ומגדילה את הכדאיות של השקעה באפיקים השקליים. העלייה המתונה במדד חודש יוני, ובנוסף הירידה החדה במחיר חבית נפט לכ-136 דולר, תאפשר לנגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית השקלית על כנה.
מדיניות שערי ריבית ורכישת 100 מיליון דולר בממוצע ליום על ידי בנק ישראל, עלולים שלא להספיק כדי למנוע את המשך ירידת מחיר הדולר בארץ. יתכן ומקבלי ההחלטות הכלכליות בישראל יאלצו לבצע בחודשים הקרובים צעדים חריפים יותר כדי לעצור את המשך התחזקותו של השקל ביחס לדולר.
צעדים אלה יכולים להיות חזרה לרצועת הניוד, רכישה גדולה יותר של מטבע חוץ על ידי בנק ישראל (ולעשות זאת בשקט, מבלי לרוץ ולספר לחבר'ה), מגבלות מנהליות אשר יצמצמו את האפשרות לקנות ולמכור מטבע חוץ בתדירות גדולה, והטלת שיעור מס גבוה על רווחי הון בהשקעות לטווח קצר במטבע חוץ.
צעדים אלה הם בניגוד לעיקרון השוק החופשי ולתפיסת עולמם של שר האוצר רוני בראון ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרות שלהם בעבר. לכן, לאנשי מקצוע רבים נראה כי לא ינקטו צעדים אלה.
לכל מי שמטיל ספק באפשרות כי תהיה התערבות מאסיבית בשוק מטבע החוץ כדוגמת הצעדים אשר תוארו לעיל, אזכיר כי בתחילת שנה זו, התרחיש שבו סטנלי פישר יצהיר כי הוא ירכוש דולרים בשוק (ובפועל גם היו ימים שהוא רכש מאות מיליוני דולרים כדי לתמוך בשער הדולר) נראה כתרחיש דימיוני.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
