ביום שאחרי הפתעת המדד: פישר עוד יפתיע את כולנו

המדד בחודש יוני עלה 0.1% בלבד, השאיר את האנליסטים פעורי פה, והקל במעוט על פישר, אבל יש לו עוד מספיק עבודה
פרופ' יאיר זימון |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.1 אחוז בלבד. עלייה מתונה זו במדד המחירים לצרכן הייתה בניגוד להערכות שהיו בשבועות האחרונים, לפיהן מדד המחירים לצרכן יעלה בכ 0.5 אחוז.

בד בבד עם הערכות כי מדד חודש יוני יעלה בכ-0.5 אחוז, היו גם הערכות כי בסוף החודש יעלה נגיד בנק ישראל את הריבית השקלית ב-0.25 אחוז. עליית המדד המתונה, משנה את הערכות לגבי הריבית, ויש להניח כי בסוף החודש לא ישנה בנק ישראל את הריבית.

בבנק ישראל מודאגים מאוד ממחירו הנמוך של הדולר ומהחשש להמשך היחלשותו של המטבע האמריקני גם בעתיד. מחיר דולר נמוך פוגע בייצוא, מגדיל את כדאיות הייבוא, מחריף את הגירעון המסחרי של מאזן התשלומים, ועלול לגרור עלייה באבטלה והאטה בצמיחה הכלכלית.

לכן, נוקט בנק ישראל בחודשים האחרונים בצעדים שנועדו למנוע את המשך ירידת מחיר הדולר. לפני מספר חודשים הודיע נגיד בנק ישראל כי הוא ירכוש בשנתיים הקרובות, כ-20 מיליון דולר בממוצע ליום. ביום חמישי האחרון הודיע נגיד בנק ישראל כי בכוונתו לרכוש בממוצע כל יום כ 100 מיליון דולר. כאמור מטרת צעד זה הייתה לגרום לעליית מחיר הדולר או לפחות למנוע את המשך היחלשותו ביחס לשקל.

נגיד בנק ישראל מתחבט בבעיה כלכלית נוספת והיא האינפלציה. שיעור האינפלציה בשנה האחרונה עלה הרבה מעבר לשיעור האינפלציה השנתי שהיינו עדים לה משנת 2003. עד אתמול, קצב האינפלציה השנתי עמד על יותר מ-5 אחוז, שהוא גם הרבה מעבר ליעד האינפלציה של בנק ישראל. זו הסיבה לכך כי היו הערכות כי לאחר פרסום מדד חודש יוני שצפוי היה לעלות בכ-0.5 אחוז, יעלה סטנלי פישר את הריבית בסוף חודש זה.

עלייה ריבית אינה עקבית עם הרצון של נגיד בנק ישראל לעליית מחיר הדולר. ריבית שקלית גבוהה מקטינה את הכדאיות של השקעה בדולרים, ומגדילה את הכדאיות של השקעה באפיקים השקליים. העלייה המתונה במדד חודש יוני, ובנוסף הירידה החדה במחיר חבית נפט לכ-136 דולר, תאפשר לנגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית השקלית על כנה.

כל הכותרות

מדיניות שערי ריבית ורכישת 100 מיליון דולר בממוצע ליום על ידי בנק ישראל, עלולים שלא להספיק כדי למנוע את המשך ירידת מחיר הדולר בארץ. יתכן ומקבלי ההחלטות הכלכליות בישראל יאלצו לבצע בחודשים הקרובים צעדים חריפים יותר כדי לעצור את המשך התחזקותו של השקל ביחס לדולר.

צעדים אלה יכולים להיות חזרה לרצועת הניוד, רכישה גדולה יותר של מטבע חוץ על ידי בנק ישראל (ולעשות זאת בשקט, מבלי לרוץ ולספר לחבר'ה), מגבלות מנהליות אשר יצמצמו את האפשרות לקנות ולמכור מטבע חוץ בתדירות גדולה, והטלת שיעור מס גבוה על רווחי הון בהשקעות לטווח קצר במטבע חוץ.

צעדים אלה הם בניגוד לעיקרון השוק החופשי ולתפיסת עולמם של שר האוצר רוני בראון ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרות שלהם בעבר. לכן, לאנשי מקצוע רבים נראה כי לא ינקטו צעדים אלה.

לכל מי שמטיל ספק באפשרות כי תהיה התערבות מאסיבית בשוק מטבע החוץ כדוגמת הצעדים אשר תוארו לעיל, אזכיר כי בתחילת שנה זו, התרחיש שבו סטנלי פישר יצהיר כי הוא ירכוש דולרים בשוק (ובפועל גם היו ימים שהוא רכש מאות מיליוני דולרים כדי לתמוך בשער הדולר) נראה כתרחיש דימיוני.

* מאת: פרופ' יאיר זימון, כלכלן ראשי ב"סופרוויזר בית השקעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה