שוק המטבעות: היורו דולר מותח שריר לקראת קפיצה....

הטור השבועי של רובי סלם בנושא מסחר בשוק המט"ח
רובי סלם |

"במידה והיהלום ייפרץ מעלה נקודת הכניסה לפוזיציית לונג תהיה ברמת ה-1.5630 הסטופ לבלימת הפסד ימוקם ברמת ה 1.5550, היעד רווח עומד על 1.59." כך כתבתי ב-25 ליוני 2008.

בשבוע שעבר בניתי אסטרטגיה לכניסה לפוזיצית לונג ביורו-דולר. מי שעקב אחר הצמד בשבוע האחרון שם לב שהאסטרטגיה אכן עבדה באופן מדויק ומרגע שרמת ה 1.5630 נפרצה טס הצמד למעלה. ביומיים האחרונים נבלם מעט המומנטום והיורו בונה בסיס נוסף אולי לפני קפיצה נוספת. בקיצור הדלק והחמצן קיימים וכרגע מחכים הסוחרים לניצוץ, אותו טריגר כלכלי שיכול להקפיץ את היורו מדרגה נוספת אולי מעל 1.60.

חשוב לזכור שהשבוע צפויה החלטה בנושא הריבית באירופה והדבר יכול לשמש כטריגר שיגרום לתנועה בשוק.

הריבית היא הכלי העיקרי בא משתמשים הבנקים המרכזיים לניהול המדיניות המוניטארית. ריבית נמוכה מביאה לעלייה באשראי ובצריכה של המגזר הפרטי והעסקי וכך ממריצה את הפעילות העסקית, מגבירה את הצמיחה ומקטינה את האבטלה. ריבית נמוכה מקטינה את כדאיות ההשקעה במטבע המקומי ועל פי רב מביאה לפיחות ולעלייה באינפלציה. השפעת הודעת הריבית על השוק נגזרת בעיקר משונותה מהציפיות.

הצפי במקרה הנוכחי הוא להעלאת הריבית ברבע אחוז לרמת ה 4.25% אולם כדאי לבחון את דברי הנגיד טרישה אשר נואם במקביל וסוקר את מצב הכלכלה. לעיתים בנאומים ישנם רמיזות מהן יכולים המשקיעים להסיק לגבי המדיניות בהמשך.

יורו-דולר

סוחרים אשר רכשו יורו-דולר ברמת ה 1.5630 יכולים להיות רגועים. מהעסקה הזאת כבר לא יצאו בהפסד מכוון שאת ההוראה לבלימת הפסד כדאי להרים לרמת ה 1.5730. בכך ננעל רווח ונגן על הקרן כך שהכסף בטוח.

מצד שני הייתי מבטל בצעד טקטי את ההוראה ללקיחת רווח כרגע מכוון שיש סיכוי שבמידה והיורו דולר אכן ימשיך לטפס ויפרוץ את רמת ה 1.5850 ימשיך הלאה לכיוון 1.65 ולכן הסבלנות תשתלם.

סוחרים אשר פספסו את האיתות הקודם וכרגע מחכים לאיתות כניסה מקבלים הזדמנות מעניינת השבוע. מזה שלושה ימים בונה היורו דולר תבנית יהלום חדשה אותה ניתן לזהות בגרף שעה לעמודה. אסטרטגיה נכונה היא לבצע קניית או מכירת יורו על פי פריצת היהלום עם הוראה לבלימת הפסד ויעד רווח ביחס של 1:3 לפחות.

במידה והיהלום ייפרץ מעלה נקודת הכניסה לפוזיציית לונג תהיה ברמת ה- 1.5850 הסטופ לבלימת הפסד ימוקם ברמת ה 1.5730 היעד רווח עומד על 1.65.

מנגד במידה והיהלום ייפרץ מטה נקודת כניסה לפוזיציית שורט תהיה ברמת ה-1.5730 הסטופ לבלימת הפסד ברמת ה 1.5800 יעד הרווח עומד על 1.55.

חשוב לציין שנקודות אלה הינם לאינדיקציה בלבד ועשויות להשתנות תוך כדי מסחר במהלך היום לאחר פרסום הכתבה והנתונים. בנוסף חשוב להקפיד על מינוף נמוך של 1:5 מקסימום בעסקאות מט"ח מסוג זה.

* מסחר במט"ח טומן בחובו פוטנציאל רווח גבוה אך מגלם סיכון רב.

* לכן ניתוח מטבעות אלה אינו בגדר המלצה לפעולה כלשהי. סוחר ללא ידע מקצועי או אסטרטגיית מסחר ברורה, מוטב שיתייעץ עם גורם מוסמך לפני ביצוע פעולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%. 

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.