מדד העוצמה היחסית RSI - כיצד לפרש אותו (חלק ד')
מדד העוצמה היחסית עימו ערכנו פגישת היכרות בסדרת הכתבות הקודמות, ניחן במספר תכונות המאפשרות לאתר מבעוד מועד איסוף תנופה או אובדנה, לפני שהדבר מקבל ביטוי בהתנהגות השוק. מדד זה מתאפיין במספר דרכים בהן ניתן לפרשו ובמספר דרכים בהן ניתן לשאוב ממנו מידע. אחת מן הדרכים, הקרויה בעגה המקצועית "סטייה", הוצגה בכתבה הקודמת. דרך נוספת שתוצג בכתבה הנוכחית, לקוחה ישירות מהתנהגות המחירים.
תבניות גרפיות
וולס ווילדר שהגה לפני שנים מ ספר את מדד העוצמה היחסית, הבחין בעובדה ולפיה שבאותו אופן בו מתהוות על גבי גרף המחירים תבניות צ'ארטיסטיות, כך אפשר להבחין בתבניות זהות לחלוטין על גבי מדד העוצמה היחסית. וולס חד העין עט על המציאה כמוצא שלל רב, תיעד וקטלג את התבניות הללו וניסה למדוד ולקבוע את מידת עוצמתן ומשקלן במשוואה הטכנית הקובעת את התוצאה הסופית אליה מכוון הניתוח. כדוגמה טובה אפשר לקחת את תבנית ה"ראש והכתפיים". גם כאן, בדיוק כמו בגרף המחירים, מעידה שבירתו בכיוון מטה של "קו הצוואר" על שינוי מגמה. במקרה הנוכחי, בשימוש הנעשה במדד העוצמה היחסית, מעידה שבירתו של קו הצוואר, במרבית המקרים, על פריצה מקבילה בגרף המחירים. תבניות אחרון אותן אפשר למצוא בגרף מדד העוצמה הן תחתיות ותקרות כפולות, סוגי המשולשים למיניהם ותחתיות ותקרות משולשות. דוגמה מעניינת אפשר לראות בגרף המצורף המייצג את התקופה של ספטמבר – נובמבר 2007.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
