מדד העוצמה היחסית RSI - כיצד לפרש אותו (חלק ד')
מדד העוצמה היחסית עימו ערכנו פגישת היכרות בסדרת הכתבות הקודמות, ניחן במספר תכונות המאפשרות לאתר מבעוד מועד איסוף תנופה או אובדנה, לפני שהדבר מקבל ביטוי בהתנהגות השוק. מדד זה מתאפיין במספר דרכים בהן ניתן לפרשו ובמספר דרכים בהן ניתן לשאוב ממנו מידע. אחת מן הדרכים, הקרויה בעגה המקצועית "סטייה", הוצגה בכתבה הקודמת. דרך נוספת שתוצג בכתבה הנוכחית, לקוחה ישירות מהתנהגות המחירים.
תבניות גרפיות
וולס ווילדר שהגה לפני שנים מ ספר את מדד העוצמה היחסית, הבחין בעובדה ולפיה שבאותו אופן בו מתהוות על גבי גרף המחירים תבניות צ'ארטיסטיות, כך אפשר להבחין בתבניות זהות לחלוטין על גבי מדד העוצמה היחסית. וולס חד העין עט על המציאה כמוצא שלל רב, תיעד וקטלג את התבניות הללו וניסה למדוד ולקבוע את מידת עוצמתן ומשקלן במשוואה הטכנית הקובעת את התוצאה הסופית אליה מכוון הניתוח. כדוגמה טובה אפשר לקחת את תבנית ה"ראש והכתפיים". גם כאן, בדיוק כמו בגרף המחירים, מעידה שבירתו בכיוון מטה של "קו הצוואר" על שינוי מגמה. במקרה הנוכחי, בשימוש הנעשה במדד העוצמה היחסית, מעידה שבירתו של קו הצוואר, במרבית המקרים, על פריצה מקבילה בגרף המחירים. תבניות אחרון אותן אפשר למצוא בגרף מדד העוצמה הן תחתיות ותקרות כפולות, סוגי המשולשים למיניהם ותחתיות ותקרות משולשות. דוגמה מעניינת אפשר לראות בגרף המצורף המייצג את התקופה של ספטמבר – נובמבר 2007.

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית
 בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 
בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.
השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל.
בין הכוחות שתומכים
 בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.
בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”.
 כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
 - בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
המכשולים במבט קדימה
בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.
