מדד העוצמה היחסית RSI - כיצד לפרש אותו (חלק ד')

מדד העוצמה היחסית עימו ערכנו פגישת היכרות בסדרת הכתבות הקודמות, ניחן במספר תכונות המאפשרות לאתר מבעוד מועד איסוף תנופה או אובדנה, לפני שהדבר מקבל ביטוי בהתנהגות השוק
אייל גורביץ |

מדד העוצמה היחסית עימו ערכנו פגישת היכרות בסדרת הכתבות הקודמות, ניחן במספר תכונות המאפשרות לאתר מבעוד מועד איסוף תנופה או אובדנה, לפני שהדבר מקבל ביטוי בהתנהגות השוק. מדד זה מתאפיין במספר דרכים בהן ניתן לפרשו ובמספר דרכים בהן ניתן לשאוב ממנו מידע. אחת מן הדרכים, הקרויה בעגה המקצועית "סטייה", הוצגה בכתבה הקודמת. דרך נוספת שתוצג בכתבה הנוכחית, לקוחה ישירות מהתנהגות המחירים.

תבניות גרפיות

וולס ווילדר שהגה לפני שנים מ ספר את מדד העוצמה היחסית, הבחין בעובדה ולפיה שבאותו אופן בו מתהוות על גבי גרף המחירים תבניות צ'ארטיסטיות, כך אפשר להבחין בתבניות זהות לחלוטין על גבי מדד העוצמה היחסית. וולס חד העין עט על המציאה כמוצא שלל רב, תיעד וקטלג את התבניות הללו וניסה למדוד ולקבוע את מידת עוצמתן ומשקלן במשוואה הטכנית הקובעת את התוצאה הסופית אליה מכוון הניתוח. כדוגמה טובה אפשר לקחת את תבנית ה"ראש והכתפיים". גם כאן, בדיוק כמו בגרף המחירים, מעידה שבירתו בכיוון מטה של "קו הצוואר" על שינוי מגמה. במקרה הנוכחי, בשימוש הנעשה במדד העוצמה היחסית, מעידה שבירתו של קו הצוואר, במרבית המקרים, על פריצה מקבילה בגרף המחירים. תבניות אחרון אותן אפשר למצוא בגרף מדד העוצמה הן תחתיות ותקרות כפולות, סוגי המשולשים למיניהם ותחתיות ותקרות משולשות. דוגמה מעניינת אפשר לראות בגרף המצורף המייצג את התקופה של ספטמבר – נובמבר 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.