ראיות-חיסיון/התנאים למתן חיסיון הלכתי/עליון

בית המשפט קבע, כי מסמכים וראיות שהובילו להמלצת ועדת בדיקה מטעם אוניברסיטת חיפה, שלא לחדש חוזי העסקה של המשיבים 3-2 ולמציאת פתרון אחר בענין המשיב 1, אינם חסויים ויש לגלותם למשיבים. נפסק, כי האינטרס הציבורי הקיים בהבטחת פעילותן האפקטיבית של ועדות בדיקה שכאלו, אינו מצדיק כשלעצמו קביעת נורמה משפטית בדרגה גבוהה של חיסיון, ככל שהדבר נוגע לעדויות ולראיות שהוצגו בפניה
משה קציר |

עובדות וטענות:

המשיבים 3-1 הועסקו ע"י העותרת, אוניברסיטת חיפה, כמרצים בחוג לתיאטרון שבפקולטה למדעי הרוח, כאשר המשיב 1 הינו חבר סגל אקדמי קבוע בדרגת פרופסור חבר והמשיבים 3-2 הועסקו בדרגת מרצה בכיר בהתאם לכתבי מינוי שחודשו מאת לעת.

על רקע טענות שעלו, בדבר קשיים בהתנהלותו של החוג, החליטה ועדת ההוראה של הפקולטה להקים ועדה אשר תבחן את החוג על כל מרכיביו ותגיש מסקנות והמלצות. מלבד המשיבים הופיעו, בין היתר, בפני הוועדה גם מורים וסטודנטית מן החוג. הוועדה הגישה דו"ח מפורט, המונה שורה של קשיים ובעיות שנתגלו בהתנהלות החוג מן ההיבט האקדמי וכן מן ההיבט האדמיניסטרטיבי, מהן עלה מצב של הנהגת "שלטון טרור" בחוג מטעם המשיבים. המלצותיה היו, בין היתר, שלא לחדש את חוזי ההעסקה של המשיבים 3-2, ולמצוא פתרון הולם, המקובל במקרים אלו, למשיב 1, שהוא בעל קביעות (כגון להעבירו לחוג אחר).

הדו"ח כולל ציטוטים מן העדויות ומן המסמכים שהוצגו בפני הועדה, שהובאו בעילום שם משום התחייבותה של הועדה לסודיות גמורה באשר לפרטי העדויות ומוסריהם. העותרת ערכה למשיבים שימוע, אשר בעקבותיו הוחלט לקבל את מסקנות הועדה. העותרת לא חשפה בפני המשיבים את מלוא החומר עליו נסמכה הועדה בהחלטתה וכשנדרשה מאת ב"כ המשיבים לגילוי מסמכים מלא סירבה, בין היתר, בטענה לחיסיון.

המשיבים הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כנגד העותרת ובה עתרו, בין היתר, להחזירם לעבודה בחוג. במסגרת ההליכים המקדמיים עתרו המשיבים להורות לעותרת לגלות ולמסור לעיונם את מלוא החומר שהיה בפני ועדת הבדיקה וכן את כל הפרוטוקולים של ישיבותיה. בית הדין דחה את הבקשה, ואילו ערעור ברשות שהגישו המשיבים על החלטה זו התקבל, תוך שבית הדין הארצי מורה על גילוי מלוא המסמכים תוך השמטת פרטים מזהים על העדים. מכאן העתירה דנן.

דיון משפטי:

כב' הש' א' חיות:

נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, לשם עשיית צדק המושתתת על חשיפת האמת. בכך, היא משרתת את האינטרס של הפרט המתדיין וכן את אינטרס הציבור להבטיח תקינות חברתית. חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד.

עם זאת, שיטת המשפט הישראלית אינה דוגלת בכלל טוטאלי של חשיפת האמת ועשיית צדק בכל מחיר ומכירה בכך שקיימות זכויות וקיימים ערכים ואינטרסים מתחרים בעלי חשיבות לפרט ולחברה הראויים להגנה, אף אם אלה מתנגשים לעתים עם עיקרון הגילוי הרחב שביסוד השיטה.

בהקשר זה, יש להבחין בין חיסיון ואי קבילות. החיסיון מונע את מסירת הראיה ואת העיון בה על ידי הצד שכנגד. אי קבילותה של ראיה, לעומת זאת, אינה מונעת כשלעצמה את מסירתה לצד שכנגד ואת העיון בה על ידו. היא אך מונעת את האפשרות להתבסס על הראיה לצורך קביעת ממצאים במשפט.

חובת סודיות, בניגוד לחיסיון ואי קבילות, אינה חוסמת כשלעצמה את מסירת הראיה בהליך שיפוטי, אלא אם כן מדובר בחובת סודיות (חוזית או סטטוטורית) אשר נוכח תכליתה, מוצדק וראוי לגזור ממנה גם קיומו של חיסיון. בעל דין בהליך שיפוטי יהיה רשאי שלא לחשוף ראיה רלוונטית המצויה באמתחתו, אם יוכיח כי קיים חיסיון מכוח חוק או מכוח ההלכה הפסוקה, וכי העניין שיש בחיסוי הראיה עדיף על הצורך לגלותה לשם עשיית צדק.

במקרה דנן העותרת מבקשת ליצור חיסיון הלכתי חדש, אשר על פי טענתה יונק את כוחו ואת הצידוק לקביעתו מעוצמתה של הזכות החוקתית לפרטיות, המוקנית למתלוננים ולעדים בפני ועדת הבדיקה, וכפי שהיא מובעת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן מן האינטרס הציבורי בקיום ועדות בדיקה אפקטיביות מסוג זה.

ברם, חיסיון יוכר רק במקרים מיוחדים וחריגים משום שהוא נתפש כמכשול לבירור האמת ואבן נגף בדרך לעשיית הצדק, ועל כן כאשר נדרש בית המשפט ליצור בפסיקתו חסיונות חדשים או לפתח חסיונות קיימים עליו לנהוג בזהירות וכן לשקול ולהעריך את מידת הפגיעה, שתיגרם בעקבות גילוי הראייה, לערכים חברתיים, לזכויות ולאינטרסים של הכלל ושל הפרט אל מול החשיבות שבגילוי האמת לצורך עשיית משפט צדק. נקודת שיווי המשקל בין הערכים המתנגשים תיקבע בהתאם למשקלם החברתי היחסי.

על מנת להבטיח כי גופי ביקורת ובדיקה, בכל תחום שהוא, יזכו לשיתוף פעולה בעבודתם ויוכלו לאסוף מידע ולקבל ראיות בלא שנותן המידע או מוסר הראיה יחשוש מפני אפשרות שאלה ישמשו כראייה בהליך שיפוטי, קבע המחוקק סייגים באשר לאפשרות לעשות שימוש במידע ובראיות שנמסרו לגופים כאמור בכל הליך שיפוטי. אולם, המדובר באי קבילות ולא בחיסיון. בהינתן עובדה זו וכן בהינתן העובדה שמדובר בוועדת בדיקה וולונטרית, אשר נועדה לבחון סוגיות פנים ארגוניות הנוגעות לקשיים בתחום ההוראה והמינהל שהתעוררו באחד החוגים אצל העותרת, נראה כי האינטרס הציבורי הקיים בהבטחת פעילותן האפקטיבית של ועדות מסוג זה אינו מצדיק כשלעצמו קביעת נורמה משפטית בדרגה גבוהה של חיסיון, ככל שהדבר נוגע לעדויות ולראיות שהוצגו בפניה.

ככל שקיים חשש מפני פגיעה בתפקודן של ועדות בדיקה מסוג זה, נסוג שיקול זה מפני הצורך לאפשר לעובדים שנפגעו ממסקנותיהן של ועדות כאלה להתגונן מפני המיוחס להם ולהוכיח את טענתם כי ההחלטה בעניינם התקבלה שלא כדין.

כמו כן, הפגיעה הנטענת בפרטיותם של המתלוננים והעדים במקרה הנדון אינה מצדיקה יצירת הגנה במדרג הגבוה מסוג חיסיון כנגד חשיפתו של המידע. עוצמתה של הפגיעה הנטענת בפרטיות, ככל שאירעה, נמוכה יחסית ומכל מקום, אין היא שקולה כנגד הפגיעה העלולה להיגרם לזכותם של המשיבים להליך הוגן אם לא ייחשפו הפרוטוקולים והתלונות כאמור. אשר לחובת הסודיות אליה מחויבים העותרים כלפי נותני העדות במסמכי הועדה, אין בחובה זו כדי להצמיח חיסיון במקרה דנן, וגילוי המסמכים במסגרת הליך שיפוטי אין בו כדי להפר חובת סודיות זו, גם במישור היחסים החוזיים שבין העותרים למבקשי הסודיות.

אשר על כן, העתירה נדחתה.

כב' הנש' בייניש העירה, אגב אורחא, כי אין לשלול מראש אפשרות שבמקרים יוצאי-דופן, עשוי האינטרס הציבורי להצדיק הכרה בחיסיון הלכתי למניעת חשיפתם של מקורות שהעידו גם בפני ועדות בדיקה וולנטריות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים

גל ההונאות הפיננסיות הולך ומחריף - בנק ישראל מתכוון לחייב את הבנקים להקים מוקד אנושי זמין סביב השעון כדי לעצור עסקאות בזמן אמת

רן קידר |


בשנים האחרונות הפכה התופעה של הונאות פיננסיות ברשת למכת מדינה של ממש. פושעי סייבר וגורמים עברייניים מנצלים את התלות הגוברת של הציבור בשירותים דיגיטליים, ובמיוחד את חולשותיהם של אנשים במצבי לחץ או חוסר ידע טכנולוגי. יש כמה סוגים של הונאות כשחשוב להדגיש שהן "תוקפות" את כולם. הן מופנות יותר לאוכלוסיות שפחות מסתדרות עם הדיגיטל לרבות אוכלוסייה של מבוגרים, עולים חדשים, אבל הן מגיעות לכולם והקצב רק הולך ועולה. 

יש מספר דרכים לנסות להתמודד עם זה, מוזמנים להרחיב כאן: ההונאות הפיננסיות מתחכמות וזה רק יחמיר; איך להגן על עצמכם מהונאות?, אבל מהם סוגי ההונאות ומה מנסה בנק ישראל להורות לבנקים כדי לצמצם את הנזק מההונאות הפיננסיות ברשת? 

הונאות שהולכות ומתרבות   

אחת ההונאות המוכרות ו"הפופולארית" ביותר היא הונאות פישינג. מדובר בעיקר במיילים מזויפים שנראים כאילו נשלחו ישירות מהבנק שלכם (או גופים פיננסים אחרים), עם לוגו מושלם וכתובת דומה להפליא. ההודעה מודיעה על "פעילות חשודה בחשבון" ומבקשת ללחוץ על קישור כדי "לאמת את הזהות". ברגע שתלחצו, תגיעו לאתר מזויף שנראה בדיוק כמו אתר הבנק, שם תתבקשו להזין סיסמה ופרטים אישיים. זה לא רק בנקים וזה לא רק מיילים - הודעות לנייד ובכל דרך שאפשר לתקשר איתכם, יש אפילו שיחות שהם עושים, ולאחרונה גם שיחות AI. הכל כדי שתקישו על הלינק ותתפסו ברשת. איך זה עובד? נוכלים מתקשרים בטלפון, מציגים עצמם כנציגי הבנק או אפילו כחוקרי משטרה, ומשכנעים את הקורבן ש"זוהתה פריצה לחשבון". הם יוצרים תחושת דחיפות ופאניקה, ומנחים את הקורבן להעביר כספים ל"חשבון מאובטח" או למסור קודים שנשלחים ב-SMS. במקרים מתוחכמים במיוחד, הנוכלים אף משתמשים בטכנולוגיית זיוף מספר טלפון (Spoofing) כך שנראה שהשיחה אכן מגיעה מהבנק.

בנוסף יש גם תרמיות השקעות מזויפות שפורחות מאוד ברשתות החברתיות - פרסומות לכאורה של אנשי עסקים מוכרים או ידוענים שמבטיחות רווחים אסטרונומיים. הקורבנות מועברים לאתרי השקעות מזויפים, רואים "רווחים" וירטואליים במערכת, ומשקיעים עוד ועוד כסף - עד שמגלים שאין דרך למשוך את הכספים חזרה.

היקף הנזק מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, כאשר הנזק הממוצע להונאה בודדת יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. במקרים רבים, לקוחות גילו רק בדיעבד שכספם נמשך מחשבון הבנק שלהם, ולא היה להם מענה מהיר לעצור את האירוע. הדפוס חוזר על עצמו: מתקפה שמתרחשת בשעות הלילה המאוחרות, בסופי שבוע או בחגים, כשהמוקדים הבנקאיים סגורים והלקוח מוצא את עצמו חסר אונים לחלוטין.