יתרונות לתעודות הסל:

*פיזור – חשיפה לסל מניות ולא לסיכון של מניה בודדת.

חשיפה לשווקים מגוונים בחו"ל ללא צורך בפתיחת חשבונות מרובים.

*אין צורך לעדכן את תיק המניות – תעודות הסל מעדכנות פעמיים בשנה את המניות החברות במדד.

*לטווח הארוך – מניות כושלות נגרעות ונעלמות. המניות הטובות נשארות. חשיפה למדדים מאפשרת הצמדה רק למניות המוצלחות.

*מחזור דיבידנדים: תעודות הסל משקיעות את הדיבידנד חזרה במניות המדד – חוסך את הפעולות של השקעה מחודשת של הכסף .

*מתאים במיוחד למי שאינו רוצה לעסוק בהערכת שווי חברות .

חסרונות לתעודות הסל:

*השקעה במדד נותנת את הממוצע – ולכן מניה "כוכבת" לא תשפיע באותה מידה על תיק השקעות.

*רוב המדדים משוכללים לפי שווי שוק החברות ואחזקות הציבור ולא לפי קריטריונים כלכליים.

*המדד הינו כלי "טיפש" ולכן מנהל השקעות טוב יכול להכות את המדד לאורך זמן.

*רוב המדדים כוללים את המניות הגדולות בלבד, כך שמניות קטנות אינן כלולות.

*כאמור, תעודות הסל הינם מוצר "טיפש" –אין הפעלת שיקול דעת בבחירת המניות, מתקבלת תוצאת המדד.

*המשקיע "החכם" –זה שיודע להוציא מתוך המדד את המניות הפחות טובות או לחילופין לבחור את אלו הטובות יותר יקבל תשואה עודפת על המדד ועל תעודת הסל.

סביר להניח שרוב המשקיעים שיקראו כתבה זו יוכלו לשים את ידם לפחות על 2 מניות מתוך מדד המעו"ף לדוגמא אשר יתפקדו פחות טוב מהמדד לתקופה הרצויה, ככל שרמת המקצועיות עולה ניתן לבחור להוציא מהמדד יותר ויותר מניות ולקבל תשואה עודפת גבוהה יותר לאורך זמן.

מי שיבחר בכל זאת להשקיע את כספו דרך תעודות סל, אין זה משנה לכאורה אם יעשה זאת דרך חברה מנהלת X או דרך חברה מנהלת Z על אותו המדד, ההבדל מתמצה לתנאי העסקה:

1. דמי ניהול ומדיניות חלוקת דיבידנד- האם התעודה גובה דמי ניהול ישירים? האם באמצעות מרווח מהריבית/דיבידנד?

2. נזילות – מרווחי הציטוט שמספקים עושי השוק – ככל שהמרווחים צמודים יותר, עדיפה השקעה בתעודה ספציפית.

3. שער חליפין (לא על השוק המקומי) – התעודות חשופות לשינויי שע"ח כך שמדד היחס יכול לעלות אך התעודה תרד עקב השפעת שינויי המטבע (אם השקל מתחזק).

4. מנוף התעודה.

5. פקיעת התעודה – תעודות בשורט פוקעות כאשר מדד היחס מגיע לרף מסוים והמשקיעים מקבלים את השווי הכספי של התעודה. מי שרוצה לשמר את פוזיציית השורט צריך לגלגל אותה לתעודה אחרת.