השקעה ישירה או דרך תעודת סל?
יתרונות לתעודות הסל:
*פיזור – חשיפה לסל מניות ולא לסיכון של מניה בודדת.
חשיפה לשווקים מגוונים בחו"ל ללא צורך בפתיחת חשבונות מרובים.
*אין צורך לעדכן את תיק המניות – תעודות הסל מעדכנות פעמיים בשנה את המניות החברות במדד.
*לטווח הארוך – מניות כושלות נגרעות ונעלמות. המניות הטובות נשארות. חשיפה למדדים מאפשרת הצמדה רק למניות המוצלחות.
*מחזור דיבידנדים: תעודות הסל משקיעות את הדיבידנד חזרה במניות המדד – חוסך את הפעולות של השקעה מחודשת של הכסף .
*מתאים במיוחד למי שאינו רוצה לעסוק בהערכת שווי חברות .
חסרונות לתעודות הסל:
*השקעה במדד נותנת את הממוצע – ולכן מניה "כוכבת" לא תשפיע באותה מידה על תיק השקעות.
*רוב המדדים משוכללים לפי שווי שוק החברות ואחזקות הציבור ולא לפי קריטריונים כלכליים.
*המדד הינו כלי "טיפש" ולכן מנהל השקעות טוב יכול להכות את המדד לאורך זמן.
*רוב המדדים כוללים את המניות הגדולות בלבד, כך שמניות קטנות אינן כלולות.
*כאמור, תעודות הסל הינם מוצר "טיפש" –אין הפעלת שיקול דעת בבחירת המניות, מתקבלת תוצאת המדד.
*המשקיע "החכם" –זה שיודע להוציא מתוך המדד את המניות הפחות טובות או לחילופין לבחור את אלו הטובות יותר יקבל תשואה עודפת על המדד ועל תעודת הסל.
סביר להניח שרוב המשקיעים שיקראו כתבה זו יוכלו לשים את ידם לפחות על 2 מניות מתוך מדד המעו"ף לדוגמא אשר יתפקדו פחות טוב מהמדד לתקופה הרצויה, ככל שרמת המקצועיות עולה ניתן לבחור להוציא מהמדד יותר ויותר מניות ולקבל תשואה עודפת גבוהה יותר לאורך זמן.
מי שיבחר בכל זאת להשקיע את כספו דרך תעודות סל, אין זה משנה לכאורה אם יעשה זאת דרך חברה מנהלת X או דרך חברה מנהלת Z על אותו המדד, ההבדל מתמצה לתנאי העסקה:
1. דמי ניהול ומדיניות חלוקת דיבידנד- האם התעודה גובה דמי ניהול ישירים? האם באמצעות מרווח מהריבית/דיבידנד?
2. נזילות – מרווחי הציטוט שמספקים עושי השוק – ככל שהמרווחים צמודים יותר, עדיפה השקעה בתעודה ספציפית.
3. שער חליפין (לא על השוק המקומי) – התעודות חשופות לשינויי שע"ח כך שמדד היחס יכול לעלות אך התעודה תרד עקב השפעת שינויי המטבע (אם השקל מתחזק).
4. מנוף התעודה.
5. פקיעת התעודה – תעודות בשורט פוקעות כאשר מדד היחס מגיע לרף מסוים והמשקיעים מקבלים את השווי הכספי של התעודה. מי שרוצה לשמר את פוזיציית השורט צריך לגלגל אותה לתעודה אחרת.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
