אין החזרת כספים ליורשים מקרן פנסיה וותיקה

חשבים מידע עסקי |

תקציר עע 000723/06 (טרם פורסם)

• בבית הדין הארצי לעבודה

• על ידי כב' השופט שמואל צור

• ניתן ב-24.1.2008

• המערערים: 1. עיזבון המנוחה דליה באב"ד ז”ל 2. אורי באב"ד 3. גלית באב"ד

• המשיבה: קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ

אמם של המערערים (להלן - המנוחה), עבדה בהסתדרות הכללית (להלן - ההסתדרות או המעבידה), ופרשה לפנסיה מוקדמת בגיל 59. בהסדר הפרישה של המנוחה סוכם, שהיא תקבל מהמעבידה פנסיה עד הגיעה לגיל 65. כמו כן, הוסכם, כי דמי הגמולים בתקופה זו, לא יועברו לזכותה לקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות (להלן - הקרן) אלא ישולמו לידיה, ולאחר מכן, היא תממש את זכותה לקצבה מהקרן (להלן - הסדר הפרישה). למרבה הצער, נהרגה המנוחה בתאונת דרכים, בהיותה עדיין זכאית לפנסיה מההסתדרות, ובטרם הגיעה לכלל זכאות מהקרן, בהתאם לתקנונה (להלן - התקנון או תקנון הקרן).

המערערים תבעו את מלוא הכספים, שהופרשו לקרן בגין המנוחה (להלן - הכספים) ומענק פטירה, ותביעתם נדחתה על ידי הקרן, וכן על ידי בית הדין האזורי לעבודה.

לטענת הקרן, המערערים, שהיו מעל גיל 20, לא היו בגדר יתומים כהגדרתם בתקנון, ולכן, אינם זכאים לקצבת שארים. העובדה, שזכויות המנוחה בקרן הוקפאו עם פרישתה המוקדמת, שוללת גם את זכותם למענק פרישה.

המערערים הסתמכו בתביעתם על עובדת היותם יורשים בלעדיים של המנוחה מכוח צוואה, אלא שבית הדין האזורי קבע, כי הכספים אינם חלק מעיזבון המנוחה מכוח סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ומכוח תקנה 117 לתקנון, ולכן, הם אינם זכאים להם מכוח ירושה.

בית הדין האזורי קבע, כי זכויות וחובות של חברים בקרן נקבעות רק על פי התקנון. בהתאם לתקנון, הזכות להמיר את פנסיית הזקנה, בתשלום חד פעמי של כספי הצבירה שמורה לחבר בלבד ולא ליורשיו, ואילו המנוחה לא ביקשה זאת בהסדר הפרישה, ובחרה להקפיא את זכויותיה.

בית הדין מצא, כי המערערים אינם זכאים לכספים גם לפי התקנון החדש, התקף רק מאוקטובר 2003 (להלן - התקנון החדש), שכן, המנוחה נפטרה עוד בשנת 2000. מה גם, שההוראה בתקנון החדש, המבטלת כל הסדר אחר, מכוונת להסדרים חוץ-תקנוניים, ולא לזכויות, שהתגבשו קודם לכניסתו לתוקף.

בית הדין דחה גם את התביעה לפיצויי פיטורים, משום היותם חלק מהסכומים המיועדים לתשלום הפנסיה, וגם את התביעה למענק פטירה, לאחר שלא שולמו דמי גמולים לקרן מאז פרישת המנוחה מהעבודה. היורשים אינם זכאים לזכויות, שאינן מעוגנות בתקנון הקרן.

בערעור טענו המערערים, שהקרן הפרה חובת גילוי החלה עליה מכוח עקרון תום הלב, החל על היחסים שבינה לבין החברים, בכך שלא התרתה במנוחה, שזכויותיה עלולות להיפגע, כאשר לא תתאפשר משיכה של הכספים במקרה פטירה. עוד טוענים המערערים, שהתקנון החדש חל בעניינם, ומכוחו זכאים יורשים לכספים, שצבר חבר שנפטר טרם פרישתו, ללא שאירים. לטענת היורשים, הם זכאים לפיצויי הפיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

כמו כן, המערערים טוענים, כי הוראות תקנון הקרן, המונעות מיורשים זכויות בכספים שצבר החבר שנפטר, פוגעות בתקנת הציבור, ודינן להתבטל בהתאם לדיני החוזים.

דיון והכרעה

בית הדין הארצי קבע, כי צדק בית הדין האזורי בדחותו את התביעה. זכויות המנוחה נגזרו מתקנון הקרן ומהסדר הפרישה, שבמסגרתו בחרה במסלול של פנסיה מוקדמת מהמעבידה, ובהקפאת הזכויות בקרן עד לגיל 65, שלאחריו היתה זכאית לקבל פנסיית זקנה מהקרן. זכויותיה בקרן נקבעות לפי התקנון, שהיה בתוקף בעת התגבשותן, דהיינו, במועד פטירתה. יתרה מזו, לולא מותה המצער, היתה קמה לה זכות לפנסיית זקנה מהקרן בהגיעה לגיל 65, בשנת 2001. שני המועדים קדמו לתוקפו של התקנון החדש באוקטובר 2003, שאין לו תחולה רטרואקטיבית, ולכן, אין לזכויותיה כל זיקה אליו. בית הדין הארצי הוסיף, שגם לפי התקנון החדש, אין המערערים זכאים לסכומים שלהם הם טוענים.

בית הדין הארצי קבע, כי המסלול שבו בחרה המנוחה במסגרת הסדר הפרישה היטיב איתה לעומת החלופה, שעמדה אז לבחירתה, ולא ניתן לומר, שהוסתר ממנה נתון מיטיב הנוגע לזכויותיה, מה גם, שהקרן כלל לא היתה צד להסדר הפרישה, שנעשה בין המנוחה לבין המעבידה. אי לכך, אין מקום לטענה בדבר חובת הגילוי של הקרן.

בעניין זכויות המערערים כלפי הקרן, מצא בית הדין הארצי, כי לא התקיימו בהם דרישות תקנון הקרן, הן באשר לרציפות חברות המנוחה בקרן, והן באשר להגדרת השאירים. אי לכך, אין להם כל זכות כספית מהקרן מכוחה של המנוחה.

הדרישה לפיצויי הפיטורים נדחתה גם היא. בית הדין הארצי קבע, כי נושא זה שייך למישור היחסים עם המעבידה, ולא עם הקרן המשלמת זכויות בהתאם לתקנון, וממילא, לא קמה למנוחה זכות לפיצויים, משפרשה לפנסיה תקציבית מוקדמת, ולא היתה עוד עובדת בעת פטירתה. גם הטענה, שתקנון הקרן מנוגד לתקנת הציבור נדחתה, לאחר שנמצאה חסרת ביסוס.

לסיכום, בית הדין הארצי קבע, כי מותה בטרם עת של המנוחה לא הקים ליורשיה כל זכויות כלפי הקרן. עובדה זו מעוגנת בתקנון הקרן, שהוא המחייב לעניין זה, ואין לחרוג ממנו. בחירתה של המנוחה, בעודה בחייה, היתה נכונה וטובה, ומותה הבלתי צפוי הטה את הכף לרעת יורשיה, אולם, אין בכך כדי לשנות את המציאות המשפטית, המעוגנת, כאמור, בתקנון הקרן.

בית הדין הארצי חזר על העיקרון של ההדדיות, החל בקרנות מסוגה של המשיבה, שלפיו הזכויות נקבעות בתקנון, ללא קשר ישיר לסכומים שנצברו, בשונה מקופת תגמולים או תכנית חיסכון, שבהן הסכומים רשומים לזכות המפקיד, ועומדים לזכותו או לזכות יורשיו. בהיעדר זכאות בהוראות התקנון - שייכים הכספים לקרן.

הערעור נדחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.