אין החזרת כספים ליורשים מקרן פנסיה וותיקה
תקציר עע 000723/06 (טרם פורסם)
• בבית הדין הארצי לעבודה
• על ידי כב' השופט שמואל צור
• ניתן ב-24.1.2008
• המערערים: 1. עיזבון המנוחה דליה באב"ד ז”ל 2. אורי באב"ד 3. גלית באב"ד
• המשיבה: קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
אמם של המערערים (להלן - המנוחה), עבדה בהסתדרות הכללית (להלן - ההסתדרות או המעבידה), ופרשה לפנסיה מוקדמת בגיל 59. בהסדר הפרישה של המנוחה סוכם, שהיא תקבל מהמעבידה פנסיה עד הגיעה לגיל 65. כמו כן, הוסכם, כי דמי הגמולים בתקופה זו, לא יועברו לזכותה לקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות (להלן - הקרן) אלא ישולמו לידיה, ולאחר מכן, היא תממש את זכותה לקצבה מהקרן (להלן - הסדר הפרישה). למרבה הצער, נהרגה המנוחה בתאונת דרכים, בהיותה עדיין זכאית לפנסיה מההסתדרות, ובטרם הגיעה לכלל זכאות מהקרן, בהתאם לתקנונה (להלן - התקנון או תקנון הקרן).
המערערים תבעו את מלוא הכספים, שהופרשו לקרן בגין המנוחה (להלן - הכספים) ומענק פטירה, ותביעתם נדחתה על ידי הקרן, וכן על ידי בית הדין האזורי לעבודה.
לטענת הקרן, המערערים, שהיו מעל גיל 20, לא היו בגדר יתומים כהגדרתם בתקנון, ולכן, אינם זכאים לקצבת שארים. העובדה, שזכויות המנוחה בקרן הוקפאו עם פרישתה המוקדמת, שוללת גם את זכותם למענק פרישה.
המערערים הסתמכו בתביעתם על עובדת היותם יורשים בלעדיים של המנוחה מכוח צוואה, אלא שבית הדין האזורי קבע, כי הכספים אינם חלק מעיזבון המנוחה מכוח סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ומכוח תקנה 117 לתקנון, ולכן, הם אינם זכאים להם מכוח ירושה.
בית הדין האזורי קבע, כי זכויות וחובות של חברים בקרן נקבעות רק על פי התקנון. בהתאם לתקנון, הזכות להמיר את פנסיית הזקנה, בתשלום חד פעמי של כספי הצבירה שמורה לחבר בלבד ולא ליורשיו, ואילו המנוחה לא ביקשה זאת בהסדר הפרישה, ובחרה להקפיא את זכויותיה.
בית הדין מצא, כי המערערים אינם זכאים לכספים גם לפי התקנון החדש, התקף רק מאוקטובר 2003 (להלן - התקנון החדש), שכן, המנוחה נפטרה עוד בשנת 2000. מה גם, שההוראה בתקנון החדש, המבטלת כל הסדר אחר, מכוונת להסדרים חוץ-תקנוניים, ולא לזכויות, שהתגבשו קודם לכניסתו לתוקף.
בית הדין דחה גם את התביעה לפיצויי פיטורים, משום היותם חלק מהסכומים המיועדים לתשלום הפנסיה, וגם את התביעה למענק פטירה, לאחר שלא שולמו דמי גמולים לקרן מאז פרישת המנוחה מהעבודה. היורשים אינם זכאים לזכויות, שאינן מעוגנות בתקנון הקרן.
בערעור טענו המערערים, שהקרן הפרה חובת גילוי החלה עליה מכוח עקרון תום הלב, החל על היחסים שבינה לבין החברים, בכך שלא התרתה במנוחה, שזכויותיה עלולות להיפגע, כאשר לא תתאפשר משיכה של הכספים במקרה פטירה. עוד טוענים המערערים, שהתקנון החדש חל בעניינם, ומכוחו זכאים יורשים לכספים, שצבר חבר שנפטר טרם פרישתו, ללא שאירים. לטענת היורשים, הם זכאים לפיצויי הפיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
כמו כן, המערערים טוענים, כי הוראות תקנון הקרן, המונעות מיורשים זכויות בכספים שצבר החבר שנפטר, פוגעות בתקנת הציבור, ודינן להתבטל בהתאם לדיני החוזים.
דיון והכרעה
בית הדין הארצי קבע, כי צדק בית הדין האזורי בדחותו את התביעה. זכויות המנוחה נגזרו מתקנון הקרן ומהסדר הפרישה, שבמסגרתו בחרה במסלול של פנסיה מוקדמת מהמעבידה, ובהקפאת הזכויות בקרן עד לגיל 65, שלאחריו היתה זכאית לקבל פנסיית זקנה מהקרן. זכויותיה בקרן נקבעות לפי התקנון, שהיה בתוקף בעת התגבשותן, דהיינו, במועד פטירתה. יתרה מזו, לולא מותה המצער, היתה קמה לה זכות לפנסיית זקנה מהקרן בהגיעה לגיל 65, בשנת 2001. שני המועדים קדמו לתוקפו של התקנון החדש באוקטובר 2003, שאין לו תחולה רטרואקטיבית, ולכן, אין לזכויותיה כל זיקה אליו. בית הדין הארצי הוסיף, שגם לפי התקנון החדש, אין המערערים זכאים לסכומים שלהם הם טוענים.
בית הדין הארצי קבע, כי המסלול שבו בחרה המנוחה במסגרת הסדר הפרישה היטיב איתה לעומת החלופה, שעמדה אז לבחירתה, ולא ניתן לומר, שהוסתר ממנה נתון מיטיב הנוגע לזכויותיה, מה גם, שהקרן כלל לא היתה צד להסדר הפרישה, שנעשה בין המנוחה לבין המעבידה. אי לכך, אין מקום לטענה בדבר חובת הגילוי של הקרן.
בעניין זכויות המערערים כלפי הקרן, מצא בית הדין הארצי, כי לא התקיימו בהם דרישות תקנון הקרן, הן באשר לרציפות חברות המנוחה בקרן, והן באשר להגדרת השאירים. אי לכך, אין להם כל זכות כספית מהקרן מכוחה של המנוחה.
הדרישה לפיצויי הפיטורים נדחתה גם היא. בית הדין הארצי קבע, כי נושא זה שייך למישור היחסים עם המעבידה, ולא עם הקרן המשלמת זכויות בהתאם לתקנון, וממילא, לא קמה למנוחה זכות לפיצויים, משפרשה לפנסיה תקציבית מוקדמת, ולא היתה עוד עובדת בעת פטירתה. גם הטענה, שתקנון הקרן מנוגד לתקנת הציבור נדחתה, לאחר שנמצאה חסרת ביסוס.
לסיכום, בית הדין הארצי קבע, כי מותה בטרם עת של המנוחה לא הקים ליורשיה כל זכויות כלפי הקרן. עובדה זו מעוגנת בתקנון הקרן, שהוא המחייב לעניין זה, ואין לחרוג ממנו. בחירתה של המנוחה, בעודה בחייה, היתה נכונה וטובה, ומותה הבלתי צפוי הטה את הכף לרעת יורשיה, אולם, אין בכך כדי לשנות את המציאות המשפטית, המעוגנת, כאמור, בתקנון הקרן.
בית הדין הארצי חזר על העיקרון של ההדדיות, החל בקרנות מסוגה של המשיבה, שלפיו הזכויות נקבעות בתקנון, ללא קשר ישיר לסכומים שנצברו, בשונה מקופת תגמולים או תכנית חיסכון, שבהן הסכומים רשומים לזכות המפקיד, ועומדים לזכותו או לזכות יורשיו. בהיעדר זכאות בהוראות התקנון - שייכים הכספים לקרן.
הערעור נדחה.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
