מיכאל שראל: "נראה כי פישר צופה מיתון כבד מאוד בארה"ב"

כך לפי ראש אגף כלכלה בהראל. רפי גוזלן בפריזמה: "בנק ישראל הוא האגרסיבי מכל הבנקים המרכזיים בעולם כיום (למעט ה'פד')
יוסי פינק |

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, הוריד אתמול את ריבית הבסיס במשק לחודש אפריל ב-0.5% לרמה של 3.25%, בהתאם לתחזיות האנליסטים וכפי שדווחו בימים האחרונים ב-Bizportal. בכך השלים פישר הורדת ריבית מצטברת של 1% והעמידה ברמתה הנמוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

רפי גוזלן מפריזמה

"העוצמה החריגה שבה מפעיל הבנק את הכלים העומדים לרשותו, דהיינו הפחתת ריבית חדה והתערבות בשוק המט"ח, מראה כי הבנק חושש מאד מפגיעה ריאלית בפעילות וזאת מעבר להתמקדות בהתחזקות החריגה של השקל עד כה. לפיכך, אנו מצפים להורדת ריבית נוספת של 25 נקדות בסיס על ידי הבנק בחודש הבא ל-3%", כך אומר היום רפי גוזלן, מנהל מחלקת המאקרו בפריזמה.

עוד אומר גוזלן: "במידה ותחזיותיו השחורות של בנק ישראל לא יתממשו במלואן וההאטה בפעילות המקומית לא תהיה כה חריפה - צפוי מהלך תיקון מהיר וחד של העלאת הריבית בהמשך השנה".

גוזלן מדגיש, כי "בנק ישראל הוא האגרסיבי ביותר בין כל הבנקים המרכזיים בעולם כיום (למעט הפד), זאת בשעה שעומק הפגיעה הריאלית בכלכלה המקומי עדיין לא ברור. למעשה, פה טמון כל הסיפור, במידה ותחזיותיו השחורות של הבנק יתממשו, ייחשב המהלך של הבנק כמוצלח וככזה שתרם למשק לצלוח את המשבר במצב סביר. במידה ותחזיותיו לא יתממשו במלואן וההאטה בפעילות המקומית לא תהיה כה חריפה- צפוי מהלך תיקון מהיר וחד של העלאת הריבית בהמשך השנה, כאשר אנו נוטים לתת הסתברות גבוהה יותר לתרחיש זה."

מיכאל שראל ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים

"אנו סבורים כי, בניגוד למה שאפשר ללמוד מהנתונים והתחזיות עד כה - בנק ישראל צופה מיתון כבד מאוד בארה"ב. ההערכה בקרב כלכלנים הייתה כי ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח והתוכנית שפורסמה ביום חמישי האחרון להגדלת כמות יתרות המט"ח, נועדו בין היתר למנוע את הצורך בהפחתת ריבית חדה."

"אולם, מסתבר שבנק ישראל רוצה גם וגם, כלומר הוא מעוניין גם בפיחות וגם בריבית נמוכה, מתוך הערכה מאד פסימית לגבי מצב הכלכלה בארה"ב ולהשפעה של המיתון בארה"ב על היצוא הישראלי ואפילו על הצריכה הפרטית בארץ."

"הבנק מציין בין היתר כי "הנתונים המקרו-כלכליים של המשק האמריקני הורעו באופן ניכר והצפיות הן לשיעורי צמיחה שנתיים של פחות מאחוז ל-2008 ול-2009". הערכה זו מעניינת, מכיוון שסקר החזאים של ה-Economist מתחילת מרץ מצביע על תחזית צמיחה לארה"ב של 1.5 אחוזים ב-2008 ו-2.2 אחוזים ב-2009 וגם אם הייתה ירידה בתחזיות במהלך חודש מרץ קשה להאמין שהתחזית המרכזית כיום היא לצמיחה של פחות מ-1 אחוז בשתי השנים, שפירושה מיתון כבד מאד."

"כלומר, נראה שבנק ישראל מאד פסימי לגבי חומרת המיתון בארה"ב ובעקבות זאת גם לגבי הצמיחה בארץ. בניגוד לתחזית של הבנק מלפני מספר חודשים לגבי צמיחה בישראל ב-2008, בין 3.6 אחוזים ל-4.4 אחוזים, הבנק כותב בהודעת הריבית כי "ההתפתחויות בכלכלה העולמית מעלות את ההסתברות לכך שהמשק הישראלי יצמח בשיעור נמוך מ-3.5%", מבלי לציין גבול תחתון כלל."

"בהחלטתו להפחית את הריבית בשיעור חד, חודש שני ברציפות, ובמקביל לנקוט צעדים להחלשת השקל, הבנק לוקח סיכון מחושב ו"מהמר" על מיתון כבד בארה"ב ועל ירידה ניכרת בצמיחה בישראל. אם יתברר כי הבנק צודק בהימור זה, אז בוודאי תהיה האטה ניכרת (אם כי אולי לא מיידית) גם באינפלציה (על רקע מיתון כבד בארה"ב, סביר גם שהדולר ייחלש מול מטבעות מרכזיים בעולם וגם שמחירי הסחורות ירדו, בנוסף לירידה ביצוא ובצריכה בארץ)."

"אולם, אם הבנק טועה בהימור שלו, אז האינפלציה בישראל תחרוג בהרבה מעל יעד האינפלציה ועשויה אף להגיע ל-4 או 5 אחוזים. יתירה מכך, גם בתרחיש של מיתון כבד בארה"ב התמסורת לאינפלציה בישראל עשויה להיות ארוכה יותר מהצפי של הבנק."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.