לוקחים אתכם יד ביד: איפה מוצאים עליות שערים?
שבוע סוער במיוחד עבר על השווקים הפיננסיים העולמיים: הדולר הוסיף להיחלש, ב-2.1% לעומת האירו וב-3.4% לעומת הין היפני; מחירי הנפט, הזהב, הבדיל, החיטה והתירס הוסיפו לעלות והגיעו לערכם הגבוה ביותר בכל הזמנים; ומחירי הכסף והקקאו עלו לערכם הגבוה ביותר ב-28 השנים האחרונות.
אף על פי שבסיכום השבועי מדדי המניות העיקריים כמעט שלא השתנו, ירדו מחירי המניות בארצות הברית ביום שישי שעבר ביותר מ-2% עקב החששות מפני פשיטת רגל של בנק ההשקעות החמישי בגודלו בארצות הברית, בר סטרנס. במקרה הלא ייאמן הזה נפלו מוסדות פיננסיים מכובדים בפח שהם עצמם טמנו: הבנקים הגדולים והבנקים להשקעות בארצות הברית נתנו הלוואות לכל דורש ללא ביטחונות מספיקים והנפיקו על סמך אותן ההלוואות ניירות ערך מסוגים שונים, נגזרים על גבי נגזרים, שלחלק גדול מאוד מהם אין שום ערך כיום, כיוון שלווים רבים אינם יכולים לעמוד בהחזר ההלוואות. לווים רבים, שלקחו הלוואות מגובות במשכנתא ראשונה או שנייה על בתיהם, הפסיקו להחזיר את ההלוואות לאחר שערך בתיהם ירד מתחת לסכום ההלוואה שלקחו, והעדיפו למסור את בתיהם לעיקול.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-1.15%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 0.40% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, מדד מניות הנאסד"ק נותר ללא שינוי בשבוע שעבר.
נפט
מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-4.8%. חוזה עתידי לחודש אפריל 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק נסגר ביום שישי שעבר במחיר של 110.21 דולר לחבית, לאחר שבמסחר התוך יומי ביום חמישי שעבר הגיע כבר מחיר הנפט ל-111 דולר לחבית, מחירו הגבוה בכל הזמנים גם במונחים ריאליים. מהשפל הזמני במחירו השנה, 87.14 דולר לחבית ב-6 בפברואר, כבר עלה מחיר הנפט ב- 26.5%.
הפרסום האחרון של מחלקת האנרגיה של ממשלת ארצות הברית מ-11 במארס הראה על עלייה במלאי הנפט הגולמי ל-311.6 מיליון חביות, ב-2% יותר מבשבוע הקודם, אך ב-4.2% פחות מהמלאי באותה עת בשנה שעברה. סימני ההאטה בכלכלת ארצות הברית כבר ניכרים בירידה בביקוש לנפט שם בחודש פברואר השנה ל-20.5 מיליון חביות ביום, לעומת ממוצע של 20.7 מיליון חביות ביום בשנת 2007. לעומת זאת הביקוש לנפט בסין ממשיך לגדול, יבוא הנפט לסין גדל בחודש פברואר ב-14% בהשוואה לשנה הקודמת ל-3.6 מיליון חביות ביום. ארצות הברית צורכת כ-24% מצריכת הנפט העולמית וסין כ-9%.
קקאו
מחיר הקקאו עלה בסיכום שבועי ב-6.7%. חוזה עתידי לחודש מאי בבורסת הסחורות של ניו יורק, NYBOT, נסגר ביום שישי שעבר במחיר 2,904 דולר לטון, לאחר שבמסחר התוך יומי כבר הגיע ל-2,971 דולר לטון, מחירו הגבוה ביותר מאז אפריל 1980. מתחילת שנת 2008 עלה מחיר הקקאו ב-43%, זוהי הסחורה שמחירה עלה בשיעור הגבוה ביותר בשנת 2008.
מחיר הקקאו תנודתי מאוד והוא מושפע מהמצב החברתי והפוליטי הלא יציב בארצות מערב אפריקה, המספקות שבעים אחוז מהתפוקה העולמית. מזיקים הפוגעים בעצי הקקאו, דוגמת ווירוס הקקאו CSSV, שהתפשט לאחרונה בגאנה ובחוף השנהב, פוגעים ביבול ויכולים לגרום לתנודות חריפות במחיר הקקאו, כפי שכבר קרה בעבר. נוסף על כך, שביתת עובדי בתי האריזה בחוף השנהב, יצרנית הקקאו העיקרית בעולם, נכנסה ליומה החמישי והגבירה את החשש מפני פגיעה ביצוא הקקאו משם.
חוף השנהב היא יצרנית הקקאו הגדולה בעולם ולה 37% מיצור הקקאו העולמי, אחריה באות גאנה שלה 20% ואינדונזיה שלה 14%. ברזיל, שהייתה בעבר יצרנית הקקאו המובילה בעולם, מספקת כיום רק 5% מהייצור העולמי. לגידול הקקאו הייתה השפעה גדולה על החברה ועל התרבות הברזילאית בעבר, כמו שהיה יכול להיווכח מי שקרא את ספריו של ג'ורג' אמאדו על ארץ פֵּרות הזהב, מדינת באהיה שבברזיל.
כשני שלישים מיבול הקקאו העולמי משמשים להכנת שוקולד, והשאר להכנת אבקת קקאו. ארצות צפון אמריקה ואירופה צורכות כשני שליש מהתצרוכת העולמית; בלגיה, יצרנית השוקולד המפורסמת, צורכת את הכמות הממוצעת של קקאו לאדם הגדולה בעולם, כ-5.5 ק"ג לשנה.
איך משקיעים
לאלו המעריכים שהם יכולים לצפות את מגמת מחיר הקקאו ומחפשים להרוויח מכך – אביא כאן את הדרכים העיקריות להשקיע בקקאו. חשוב לציין שמטרת המאמר היא לספק לקורא מידע על ההשקעה בקקאו, אך אין לראות בו המלצה לקנייה או למכירה.
חוזה עתידי: המסחר בקקאו מתנהל בבורסת הסחורות של ניו יורק, ,NYBOTהחל משנת 1925, ובבורסת הסחורות של לונדון, ,LFOX החל משנת 1928. חוזה סטנדרטי בבורסת הסחורות של ניו יורק מתייחס לעשרה טון של פולי קקאו. במחיר הקקאו האחרון של 2,904 דולר לטון יהיה ערך החוזה 29,904 דולר. הביטחונות ההתחלתיים הנדרשים הם 1,120 דולר לכל חוזה. אפשר גם לסחור בבורסת NYBOT באופציות על החוזים העתידיים בקקאו: כל אופציה מתייחסת לחוזה אחד על עשרה טון קקאו. מי שמעריך שמחיר הקקאו ירד בקרוב יכול גם "למכור שורט" חוזה על הקקאו או לרכוש אופציית put על חוזה עתידי.
תעודת סל: חברת ETF Securities הנפיקה שתי תעודות סל על קקאו בחודש פברואר השנה. התעודה הראשונה ,ETFS Leveraged Cocoa שסימולה LCOC, היא תעודה סל ממונפת שערכה עולה או יורד בשיעור כפול מהשינוי במחיר הקקאו. התעודה מתומחרת בדולרים ונסחרת בבורסת לונדון, דמי הניהול 0.98% לשנה. התעודה השנייה ,ETFS Short Cocoa שסימולה SCOC, היא תעודה שערכה עולה ביחס ישר לירידה במחיר הקקאו ויורד ביחס ישר לעלייה במחיר הקקאו. התעודה מתומחרת בדולרים ונסחרת בבורסת לונדון, דמי הניהול 0.98% לשנה.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: בדיל – 8.1%, חיטה – 7.8%, נפט להסקה – 6.8%, קקאו – 6.7%, נפט – 4.8%, אתנול – 4.6%, פלדיום – 4.3%, זהב – 2.6%, תירס – 2.2%, כסף – 2.0%, פלטינה – 1.7%, סוכר – 1.3% וגז טבעי – 1.0%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: רכז תפוזים – 6.0%, חזיר לפיטום – 4.9%, חזיר קפוא – 4.7%, שמן סויה – 4.4%, סויה – 4.0%, נחושת – 2.4%, אלומיניום – 2.1%, אבץ – 2.1%, שיבולת שועל – 1.7%, ניקל – 1.7%, עופרת – 1.5% ובקר לפיטום – 1.4%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.