מה משולם לוינשטיין מחפשת בפנמה? יזמות מהסוג הקלאסי

על גואטלמה? "מפחידה מידיי". על הודו? "המון פרוייקטים של פינוי בינוי". על סין וויאטנאם? "מרכיב חוסר הודאות הוא מכריע". שיחה עם שאול לוטן, בעל השליטה בחברה. ריאיון לשבת
ישראל הס |

חברת משולם לוינשטין, היא חברה העוסקת בנדל"ן מניב ויזמי. החברה בונה כרגע כ-20 אלף יחדות דיור בארץ ובמזרח אירופה ונכסים מניבים המספקים לחברה הכנסות של 50 מיליון שקל בשנה. לאחרונה נכנסה החברה לפעילות בניה במדינות הודו ופנמה. החברה הנפיקה את מניותיה לציבור בשנת 82, כאשר מחודש מאי 2007 ועד היום נחתכה המניה ב-50% משוויה. בעל החברה העיקרי המשמש גם כמנכ"ל שלה הוא מר שאול לוטן. שוחחנו עם לוטן לגבי השקעותיה של החברה.

מהי הפעילות העסקית של החברה בהודו ובפנמה?

"החברה פתחה לאחרונה סניף בבנגאלור הנמצאת בהודו וזאת לשם בניית מגורים לפלח האוכלוסיה הגדל של ה"מידל קלאס". לפני חצי שנה שלחנו לבנגאלור מהנדס עם משפחתו על מנת שילמד את התחום".

נציין כי בנגאלור היא עיר ההיי-טק ההודית והרבה אנשים צעירים שהיו בעבר כפריים הופכים להיות בעלי אמצעים. באנגאלור החלה את התפתחותה הכלכלית המהירה לפני כמעט 2 עשורים כעיר המספקת שירותי אאוטסורסינג לארה"ב וזאת בשל ההיכרות הרבה של ההודים עם השפה האנגלית.

"באוקטובר 2007 באמצע תקופת החגים לקחתי את כל הסמנכ"לים של החברה ונסענו לפנמה ואקוודור. פנמה היא 'מיאמי בקטן' אבל הרבה יותר זולה. מדברים שם אנגלית והמטבע הראשי שם הוא הדולר. הפנמים פטרו את אוכלוסייתם ממס הרכוש ל-20 שנה . עם זאת המחירים במגדלים של פנמה סיטי עלו מ-800 דולר ל-2000 דולר במהלך השנתיים האחרונות. אין מספיק לקוחות אמריקאים שנכנסים כרגע לפנמה סיטי. מסיבה זו החלטנו לא להיכנס לפנמה סיטי".

"מתוך הבדיקה שלנו עולה תופעה מעניינת. המשקיעים האמריקאים קנו יותר מדירה אחת שמו ביטחונות בגובה 5% משווי הדירה ולאחר שראו כי המחירים לא עלו כפי שציפו, הם החליטו לא לשלם עליהם בסוף".

"על פי שיטת הרכישה האמריקאית," מסביר לוטן, כי "בחתימת החוזה על דירה מפקיד הלקוח 5% מערך הדירה כבטחונות ובקבלת הדירה משלם הלקוח את כל הסכום. במידה והלקוח לא מעוניין ברכישת הדירה כשמגיע מועד התשלום הסופי, הוא יכול לוותר עליה ואז הוא מפסיד את 5% אותם הפקיד כבטחונות".

אז למה בכל זאת החלטתם על השקעה בפנמה?

"מתברר שארה"ב משקיעה 7 מיליארד דולר בהרחבת תעלת פנמה. ב-7 השנים הבאות יועסקו בעבודות התעלה כ-70 אלף פועלים. החלטנו לבנות דירות לעובדים שיעסקו שם. המחיר למטה באיזורים אלה נע בין 600 ל-700 דולר למטר. מדינת פנמה מעמידה מימון לרכישת דירה בגובה 97%, למעמד הבינוני".

"עובדה מעניינת נוספת שעולה מתוך המחקר שלנו מעלה כי בפנמה קונים הכל בתשלומים. לדוגמא על שלט למכירת דירה מוצג מחיר המייצג את ההחזר הדו שבועי. המשכנתא הנלקחת בפנמה היא ליותר זמן מאשר המשכנתא בארץ ועומדת על 30 שנה ויותר. בעיר קולון, הנמצאת בצד השני של התעלה, למרגלות הים הקאריבי, מתפתח במהירות איזור סחר חופשי".

איך אתה רואה את התפתחות תחום הנדל"ן במרכז אמריקה?

"קולומביה היא מדינה חזקה ונראה כי היא משתפרת. קוסטה ריקה יקרה מידי כרגע. גואטמלה מפחידה מכיוון שהשלטון בה לא יציב. ככל שיש יותר קירבה פיסית לארה"ב ישנה יותר אטרקטיביות להשקעה. שקלנו גם להיכנס לטיחואנה שבמכסיקו מכיוון שהמנטליות מצאה חן בעינינו וכי האיזור הוא החצר האחורית של סן דייגו, אבל החלטנו לעצור ולא להשקיע שם, זאת מכיוון שמשבר הסאב פריים נותן את השפעתו גם על מכסיקו".

מהן המדינות בהם נראה את הצמיחה המשמעותית ביותר מבחינת ענף הנדל"ן בשנים הקרובות?

"הודו נמצאת כרגע במגמת צמיחה וזאת מכיוון שמעמד הביניים גדל שם להיקף של 150-200 מיליון איש.הודו מאוד מעניינת. במדינה מתבצעים המון פרוייקטים של פינוי בינוי בשכונות ה'סלאמס'. פינוי בינוי בהודו מתבצע בצורה שונה מהארץ ויש לו סיכויי הצלחה גבוהים יותר. מה שקורה הוא שלאחר הפינוי בונים שכונה מעורבת בה דירות ברמה גבוהה לאוכלוסיה במעמד הנמוך ודירות פאר לאוכלוסיה במעמד הגבוה. אנשי המעמד הנמוך בהודו שרגילים לעבוד בתור 'משרתים' מוצאים עבודה אצל בעלי הדירות מהמעמד הגבוה ולכן יש כאן גם פתרון בינוי וגם פתרון תעסוקה לאוכלוסיה במעמד הנמוך".

"סין מפחידה אותנו וזאת בשל השינויים שיכולים להתרחש במדינה. מרכיב חוסר הוודאות בסין הוא גבוה. ויאטנאם נמצאת באותו מצב של סין עם חשש מפני שינויים חדים בכלכלתה. בברזיל יהיה גידול משמעותי אבל אני לא נמצא שם בשל העובדה כי ברזיל גדולה עלי".

מי הם השחקנים הראשיים בשוק הנדל"ן הפנמי?

"השחקנים הראשיים למרות שמהווים רק חלק קטן מאוד מהאוכלוסיה הם היהודים. ניתן לראות כי בפנמה עוסקים בנדל"ן הרבה מאוד יהודים דתיים סוריים ממוצא "חלבי". גם את הפעילות הנוכחית שאנחנו מתחילים לבצע במדינה אנחנו מקיימים בשיתוף עם אנשי העסקים היהודים בפנמה. הם חזקים מאוד בענף הנדל"ן והם חיים שם כבר 40 שנה. רוב העסקים בפנמה נשלטים על ידי היהודים למרות שהם מהווים רק 15 אלף איש מתוך אוכלוסיה בת 3 מיליון פנמים".

מניות הנדל"ן החלו לפול ביולי 2007 בעוד אתם התחלתם את הנפילה במאי 2007. איך אתה מסביר זאת?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.