מה משולם לוינשטיין מחפשת בפנמה? יזמות מהסוג הקלאסי

על גואטלמה? "מפחידה מידיי". על הודו? "המון פרוייקטים של פינוי בינוי". על סין וויאטנאם? "מרכיב חוסר הודאות הוא מכריע". שיחה עם שאול לוטן, בעל השליטה בחברה. ריאיון לשבת
ישראל הס |

חברת משולם לוינשטין, היא חברה העוסקת בנדל"ן מניב ויזמי. החברה בונה כרגע כ-20 אלף יחדות דיור בארץ ובמזרח אירופה ונכסים מניבים המספקים לחברה הכנסות של 50 מיליון שקל בשנה. לאחרונה נכנסה החברה לפעילות בניה במדינות הודו ופנמה. החברה הנפיקה את מניותיה לציבור בשנת 82, כאשר מחודש מאי 2007 ועד היום נחתכה המניה ב-50% משוויה. בעל החברה העיקרי המשמש גם כמנכ"ל שלה הוא מר שאול לוטן. שוחחנו עם לוטן לגבי השקעותיה של החברה.

מהי הפעילות העסקית של החברה בהודו ובפנמה?

"החברה פתחה לאחרונה סניף בבנגאלור הנמצאת בהודו וזאת לשם בניית מגורים לפלח האוכלוסיה הגדל של ה"מידל קלאס". לפני חצי שנה שלחנו לבנגאלור מהנדס עם משפחתו על מנת שילמד את התחום".

נציין כי בנגאלור היא עיר ההיי-טק ההודית והרבה אנשים צעירים שהיו בעבר כפריים הופכים להיות בעלי אמצעים. באנגאלור החלה את התפתחותה הכלכלית המהירה לפני כמעט 2 עשורים כעיר המספקת שירותי אאוטסורסינג לארה"ב וזאת בשל ההיכרות הרבה של ההודים עם השפה האנגלית.

"באוקטובר 2007 באמצע תקופת החגים לקחתי את כל הסמנכ"לים של החברה ונסענו לפנמה ואקוודור. פנמה היא 'מיאמי בקטן' אבל הרבה יותר זולה. מדברים שם אנגלית והמטבע הראשי שם הוא הדולר. הפנמים פטרו את אוכלוסייתם ממס הרכוש ל-20 שנה . עם זאת המחירים במגדלים של פנמה סיטי עלו מ-800 דולר ל-2000 דולר במהלך השנתיים האחרונות. אין מספיק לקוחות אמריקאים שנכנסים כרגע לפנמה סיטי. מסיבה זו החלטנו לא להיכנס לפנמה סיטי".

"מתוך הבדיקה שלנו עולה תופעה מעניינת. המשקיעים האמריקאים קנו יותר מדירה אחת שמו ביטחונות בגובה 5% משווי הדירה ולאחר שראו כי המחירים לא עלו כפי שציפו, הם החליטו לא לשלם עליהם בסוף".

"על פי שיטת הרכישה האמריקאית," מסביר לוטן, כי "בחתימת החוזה על דירה מפקיד הלקוח 5% מערך הדירה כבטחונות ובקבלת הדירה משלם הלקוח את כל הסכום. במידה והלקוח לא מעוניין ברכישת הדירה כשמגיע מועד התשלום הסופי, הוא יכול לוותר עליה ואז הוא מפסיד את 5% אותם הפקיד כבטחונות".

אז למה בכל זאת החלטתם על השקעה בפנמה?

"מתברר שארה"ב משקיעה 7 מיליארד דולר בהרחבת תעלת פנמה. ב-7 השנים הבאות יועסקו בעבודות התעלה כ-70 אלף פועלים. החלטנו לבנות דירות לעובדים שיעסקו שם. המחיר למטה באיזורים אלה נע בין 600 ל-700 דולר למטר. מדינת פנמה מעמידה מימון לרכישת דירה בגובה 97%, למעמד הבינוני".

"עובדה מעניינת נוספת שעולה מתוך המחקר שלנו מעלה כי בפנמה קונים הכל בתשלומים. לדוגמא על שלט למכירת דירה מוצג מחיר המייצג את ההחזר הדו שבועי. המשכנתא הנלקחת בפנמה היא ליותר זמן מאשר המשכנתא בארץ ועומדת על 30 שנה ויותר. בעיר קולון, הנמצאת בצד השני של התעלה, למרגלות הים הקאריבי, מתפתח במהירות איזור סחר חופשי".

איך אתה רואה את התפתחות תחום הנדל"ן במרכז אמריקה?

"קולומביה היא מדינה חזקה ונראה כי היא משתפרת. קוסטה ריקה יקרה מידי כרגע. גואטמלה מפחידה מכיוון שהשלטון בה לא יציב. ככל שיש יותר קירבה פיסית לארה"ב ישנה יותר אטרקטיביות להשקעה. שקלנו גם להיכנס לטיחואנה שבמכסיקו מכיוון שהמנטליות מצאה חן בעינינו וכי האיזור הוא החצר האחורית של סן דייגו, אבל החלטנו לעצור ולא להשקיע שם, זאת מכיוון שמשבר הסאב פריים נותן את השפעתו גם על מכסיקו".

מהן המדינות בהם נראה את הצמיחה המשמעותית ביותר מבחינת ענף הנדל"ן בשנים הקרובות?

"הודו נמצאת כרגע במגמת צמיחה וזאת מכיוון שמעמד הביניים גדל שם להיקף של 150-200 מיליון איש.הודו מאוד מעניינת. במדינה מתבצעים המון פרוייקטים של פינוי בינוי בשכונות ה'סלאמס'. פינוי בינוי בהודו מתבצע בצורה שונה מהארץ ויש לו סיכויי הצלחה גבוהים יותר. מה שקורה הוא שלאחר הפינוי בונים שכונה מעורבת בה דירות ברמה גבוהה לאוכלוסיה במעמד הנמוך ודירות פאר לאוכלוסיה במעמד הגבוה. אנשי המעמד הנמוך בהודו שרגילים לעבוד בתור 'משרתים' מוצאים עבודה אצל בעלי הדירות מהמעמד הגבוה ולכן יש כאן גם פתרון בינוי וגם פתרון תעסוקה לאוכלוסיה במעמד הנמוך".

"סין מפחידה אותנו וזאת בשל השינויים שיכולים להתרחש במדינה. מרכיב חוסר הוודאות בסין הוא גבוה. ויאטנאם נמצאת באותו מצב של סין עם חשש מפני שינויים חדים בכלכלתה. בברזיל יהיה גידול משמעותי אבל אני לא נמצא שם בשל העובדה כי ברזיל גדולה עלי".

מי הם השחקנים הראשיים בשוק הנדל"ן הפנמי?

"השחקנים הראשיים למרות שמהווים רק חלק קטן מאוד מהאוכלוסיה הם היהודים. ניתן לראות כי בפנמה עוסקים בנדל"ן הרבה מאוד יהודים דתיים סוריים ממוצא "חלבי". גם את הפעילות הנוכחית שאנחנו מתחילים לבצע במדינה אנחנו מקיימים בשיתוף עם אנשי העסקים היהודים בפנמה. הם חזקים מאוד בענף הנדל"ן והם חיים שם כבר 40 שנה. רוב העסקים בפנמה נשלטים על ידי היהודים למרות שהם מהווים רק 15 אלף איש מתוך אוכלוסיה בת 3 מיליון פנמים".

מניות הנדל"ן החלו לפול ביולי 2007 בעוד אתם התחלתם את הנפילה במאי 2007. איך אתה מסביר זאת?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: