מה משולם לוינשטיין מחפשת בפנמה? יזמות מהסוג הקלאסי

על גואטלמה? "מפחידה מידיי". על הודו? "המון פרוייקטים של פינוי בינוי". על סין וויאטנאם? "מרכיב חוסר הודאות הוא מכריע". שיחה עם שאול לוטן, בעל השליטה בחברה. ריאיון לשבת
ישראל הס |

חברת משולם לוינשטין, היא חברה העוסקת בנדל"ן מניב ויזמי. החברה בונה כרגע כ-20 אלף יחדות דיור בארץ ובמזרח אירופה ונכסים מניבים המספקים לחברה הכנסות של 50 מיליון שקל בשנה. לאחרונה נכנסה החברה לפעילות בניה במדינות הודו ופנמה. החברה הנפיקה את מניותיה לציבור בשנת 82, כאשר מחודש מאי 2007 ועד היום נחתכה המניה ב-50% משוויה. בעל החברה העיקרי המשמש גם כמנכ"ל שלה הוא מר שאול לוטן. שוחחנו עם לוטן לגבי השקעותיה של החברה.

מהי הפעילות העסקית של החברה בהודו ובפנמה?

"החברה פתחה לאחרונה סניף בבנגאלור הנמצאת בהודו וזאת לשם בניית מגורים לפלח האוכלוסיה הגדל של ה"מידל קלאס". לפני חצי שנה שלחנו לבנגאלור מהנדס עם משפחתו על מנת שילמד את התחום".

נציין כי בנגאלור היא עיר ההיי-טק ההודית והרבה אנשים צעירים שהיו בעבר כפריים הופכים להיות בעלי אמצעים. באנגאלור החלה את התפתחותה הכלכלית המהירה לפני כמעט 2 עשורים כעיר המספקת שירותי אאוטסורסינג לארה"ב וזאת בשל ההיכרות הרבה של ההודים עם השפה האנגלית.

"באוקטובר 2007 באמצע תקופת החגים לקחתי את כל הסמנכ"לים של החברה ונסענו לפנמה ואקוודור. פנמה היא 'מיאמי בקטן' אבל הרבה יותר זולה. מדברים שם אנגלית והמטבע הראשי שם הוא הדולר. הפנמים פטרו את אוכלוסייתם ממס הרכוש ל-20 שנה . עם זאת המחירים במגדלים של פנמה סיטי עלו מ-800 דולר ל-2000 דולר במהלך השנתיים האחרונות. אין מספיק לקוחות אמריקאים שנכנסים כרגע לפנמה סיטי. מסיבה זו החלטנו לא להיכנס לפנמה סיטי".

"מתוך הבדיקה שלנו עולה תופעה מעניינת. המשקיעים האמריקאים קנו יותר מדירה אחת שמו ביטחונות בגובה 5% משווי הדירה ולאחר שראו כי המחירים לא עלו כפי שציפו, הם החליטו לא לשלם עליהם בסוף".

"על פי שיטת הרכישה האמריקאית," מסביר לוטן, כי "בחתימת החוזה על דירה מפקיד הלקוח 5% מערך הדירה כבטחונות ובקבלת הדירה משלם הלקוח את כל הסכום. במידה והלקוח לא מעוניין ברכישת הדירה כשמגיע מועד התשלום הסופי, הוא יכול לוותר עליה ואז הוא מפסיד את 5% אותם הפקיד כבטחונות".

אז למה בכל זאת החלטתם על השקעה בפנמה?

"מתברר שארה"ב משקיעה 7 מיליארד דולר בהרחבת תעלת פנמה. ב-7 השנים הבאות יועסקו בעבודות התעלה כ-70 אלף פועלים. החלטנו לבנות דירות לעובדים שיעסקו שם. המחיר למטה באיזורים אלה נע בין 600 ל-700 דולר למטר. מדינת פנמה מעמידה מימון לרכישת דירה בגובה 97%, למעמד הבינוני".

"עובדה מעניינת נוספת שעולה מתוך המחקר שלנו מעלה כי בפנמה קונים הכל בתשלומים. לדוגמא על שלט למכירת דירה מוצג מחיר המייצג את ההחזר הדו שבועי. המשכנתא הנלקחת בפנמה היא ליותר זמן מאשר המשכנתא בארץ ועומדת על 30 שנה ויותר. בעיר קולון, הנמצאת בצד השני של התעלה, למרגלות הים הקאריבי, מתפתח במהירות איזור סחר חופשי".

איך אתה רואה את התפתחות תחום הנדל"ן במרכז אמריקה?

"קולומביה היא מדינה חזקה ונראה כי היא משתפרת. קוסטה ריקה יקרה מידי כרגע. גואטמלה מפחידה מכיוון שהשלטון בה לא יציב. ככל שיש יותר קירבה פיסית לארה"ב ישנה יותר אטרקטיביות להשקעה. שקלנו גם להיכנס לטיחואנה שבמכסיקו מכיוון שהמנטליות מצאה חן בעינינו וכי האיזור הוא החצר האחורית של סן דייגו, אבל החלטנו לעצור ולא להשקיע שם, זאת מכיוון שמשבר הסאב פריים נותן את השפעתו גם על מכסיקו".

מהן המדינות בהם נראה את הצמיחה המשמעותית ביותר מבחינת ענף הנדל"ן בשנים הקרובות?

"הודו נמצאת כרגע במגמת צמיחה וזאת מכיוון שמעמד הביניים גדל שם להיקף של 150-200 מיליון איש.הודו מאוד מעניינת. במדינה מתבצעים המון פרוייקטים של פינוי בינוי בשכונות ה'סלאמס'. פינוי בינוי בהודו מתבצע בצורה שונה מהארץ ויש לו סיכויי הצלחה גבוהים יותר. מה שקורה הוא שלאחר הפינוי בונים שכונה מעורבת בה דירות ברמה גבוהה לאוכלוסיה במעמד הנמוך ודירות פאר לאוכלוסיה במעמד הגבוה. אנשי המעמד הנמוך בהודו שרגילים לעבוד בתור 'משרתים' מוצאים עבודה אצל בעלי הדירות מהמעמד הגבוה ולכן יש כאן גם פתרון בינוי וגם פתרון תעסוקה לאוכלוסיה במעמד הנמוך".

"סין מפחידה אותנו וזאת בשל השינויים שיכולים להתרחש במדינה. מרכיב חוסר הוודאות בסין הוא גבוה. ויאטנאם נמצאת באותו מצב של סין עם חשש מפני שינויים חדים בכלכלתה. בברזיל יהיה גידול משמעותי אבל אני לא נמצא שם בשל העובדה כי ברזיל גדולה עלי".

מי הם השחקנים הראשיים בשוק הנדל"ן הפנמי?

"השחקנים הראשיים למרות שמהווים רק חלק קטן מאוד מהאוכלוסיה הם היהודים. ניתן לראות כי בפנמה עוסקים בנדל"ן הרבה מאוד יהודים דתיים סוריים ממוצא "חלבי". גם את הפעילות הנוכחית שאנחנו מתחילים לבצע במדינה אנחנו מקיימים בשיתוף עם אנשי העסקים היהודים בפנמה. הם חזקים מאוד בענף הנדל"ן והם חיים שם כבר 40 שנה. רוב העסקים בפנמה נשלטים על ידי היהודים למרות שהם מהווים רק 15 אלף איש מתוך אוכלוסיה בת 3 מיליון פנמים".

מניות הנדל"ן החלו לפול ביולי 2007 בעוד אתם התחלתם את הנפילה במאי 2007. איך אתה מסביר זאת?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.