בדויטשה שוברים מיתוס: "ישראל כשוק דפנסיבי - תפיסה מוטעת"

כלכלני ענקית ההשקעות מרכיבים שני תיקים - דפנסיבי ואגרסיבי ומבצעים ניתוח היסטורי על מדד 100. להלן הרשימה המלאה וטבלאות
אריאל אטיאס |

"ישראל כשוק מתעורר עשויה להיות תפיסה מוטעית של המציאות", כך נפתחת הבוקר הסקירה הכוללת של דויטשה בנק, על שוק ההון הישראלי. כלכלני ענקית ההשקעות החליטו לנקוט בגישה שונה ולהרכיב שני תיקי מניות המותאמים למשקיע הדפנסיבי והאגרסיבי.

כלכלני הבנק מציינים, כי מדד ת"א 100 ירד כבר 15% מתחילת השנה. ירידה הדומה לירידות במדד השווקים המתעוררים כמו פולין (15%-), רוסיה (18%-), טורקיה (25%-) ויותר מהירידות שנרשמו במדד השווקים המתעוררים MSCI (12%-).

ישראל לא שוק דפנסיבי בשוק יורד

"זה סותר את מאפייני הבורסה הדפנסיבית בשווקים המתעוררים, מה שמביא לשאלה האם ישראל הינה באמת שוק דפנסיבי כאשר השווקים הגלובליים יורדים", אומרים כלכלני דויטשה. "מהאנליזה שלנו עולה, כי זה יהיה שגוי לראות בשוק הישראלי כמקלט דפנסיבי אם השווקים הגלובליים ימשיכו לרדת, והאנליזה שלנו על בחירת מניות ספציפיות תהיה יותר יעילה מאנליזה כוללת על השווקים".

אנחנו מאמינים שישנם שתי סיבות עיקריות לכך שמדד ת"א 100 לא הוכיח את עצמו כדפנסיבי במיוחד בשוק היורד העכשווי, למרות זאת מדד MSCI Israel הוכיח את עצמו. דבר ראשון, במדד ת"א 100 ישנם יותר מ-20 חברות נדל"ן וסקטור הנדל"ן הכי נפגע גלובלית מאז השווקים החלו לרדת. שנית, מדד MSCI Israel, מוטה ממש ע"י מנייה אחת, טבע (כ-45% מהמדד), שהמודל העסקי שלה הינו חסין באופן יחסי למיתון.

על-מנת להעריך אלו מניות יניבו תשואת יתר בתקופת אי-הוודאות הנוכחית, הסתכלנו על ביצועי המניות מהתחלת השוק השורי בשנת 2003 עד לשיא ברבעון האחרון של 2007. לאחר מכן הסתכלנו איך המניות הישראליות המובילות התנהגו כאשר השוק ירד. בעוד יש לנו ראייה די-טובה (שקיפות) על מצב הכלכלה הישראלית בשנים הבאות 2008-09, למספר גדול של חברות ישראליות יש חשיפה להאטה בארה"ב ובכלכלות אירופה, כמו כן, לתזרים מזומנים דולרי. אנחנו מאמינים, כי זה אומר שעשויה להיות התפצלות די רחבה בשוק המניות במהלך השנה הבאה.

בהתחשב באי-הוודאות והתנודתיות בשווקים הגלובליים, אומרים האנליסטים של דויטשה, "החלטנו לא להיות יותר מידי תבניתיים בבחירת רשימה אחת של המניות הטובות ביותר להשקעה". האנליסטים מציינים, כי הכיסוי הרחב שלהם על שוק ההון הישראלי מאפשר להם לבחור שני תיקי השקעות: דפנסיבי ואגרסיבי.

התיק הדפנסיבי: שם דגש על תשואת דיווידנד

התיק הדפנסיבי מכיל את מניות בזק, דלק רכב, כימיקלים לישראל, מזרחי טפחות וטבע. "אנחנו מאמינים שהתיק הזה מתחיל עם יתרון טבעי על השוק כמכלול, כיוון שחמשת המניות הללו מחזיקות בממוצע של 5.1% תשואת דיווידנד שנתית", אומרים בדויטשה.

התיק האגרסיבי: פוטנציאל אפסייד גבוהה

תיק ההשקעות האגרסיבי של דויטשה מכיל את מניות אפריקה נכסים, הוט, כי"ל, מכתשים אגן ומזרחי טפחות. "לכל המניות הללו יש פוטנציאל אפסייד גבוה אשר יהפוך להיות הרבה יותר ריאלי בשוק יותר שורי".

נציין רק ששתי המניות היחידות המופיעות בשני התיקים הינם כי"ל ומזרחי טפחות.

הרשימה המלאה המסוקרת על ידי דויטשה בנק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.