בדויטשה שוברים מיתוס: "ישראל כשוק דפנסיבי - תפיסה מוטעת"

כלכלני ענקית ההשקעות מרכיבים שני תיקים - דפנסיבי ואגרסיבי ומבצעים ניתוח היסטורי על מדד 100. להלן הרשימה המלאה וטבלאות
אריאל אטיאס |

"ישראל כשוק מתעורר עשויה להיות תפיסה מוטעית של המציאות", כך נפתחת הבוקר הסקירה הכוללת של דויטשה בנק, על שוק ההון הישראלי. כלכלני ענקית ההשקעות החליטו לנקוט בגישה שונה ולהרכיב שני תיקי מניות המותאמים למשקיע הדפנסיבי והאגרסיבי.

כלכלני הבנק מציינים, כי מדד ת"א 100 ירד כבר 15% מתחילת השנה. ירידה הדומה לירידות במדד השווקים המתעוררים כמו פולין (15%-), רוסיה (18%-), טורקיה (25%-) ויותר מהירידות שנרשמו במדד השווקים המתעוררים MSCI (12%-).

ישראל לא שוק דפנסיבי בשוק יורד

"זה סותר את מאפייני הבורסה הדפנסיבית בשווקים המתעוררים, מה שמביא לשאלה האם ישראל הינה באמת שוק דפנסיבי כאשר השווקים הגלובליים יורדים", אומרים כלכלני דויטשה. "מהאנליזה שלנו עולה, כי זה יהיה שגוי לראות בשוק הישראלי כמקלט דפנסיבי אם השווקים הגלובליים ימשיכו לרדת, והאנליזה שלנו על בחירת מניות ספציפיות תהיה יותר יעילה מאנליזה כוללת על השווקים".

אנחנו מאמינים שישנם שתי סיבות עיקריות לכך שמדד ת"א 100 לא הוכיח את עצמו כדפנסיבי במיוחד בשוק היורד העכשווי, למרות זאת מדד MSCI Israel הוכיח את עצמו. דבר ראשון, במדד ת"א 100 ישנם יותר מ-20 חברות נדל"ן וסקטור הנדל"ן הכי נפגע גלובלית מאז השווקים החלו לרדת. שנית, מדד MSCI Israel, מוטה ממש ע"י מנייה אחת, טבע (כ-45% מהמדד), שהמודל העסקי שלה הינו חסין באופן יחסי למיתון.

על-מנת להעריך אלו מניות יניבו תשואת יתר בתקופת אי-הוודאות הנוכחית, הסתכלנו על ביצועי המניות מהתחלת השוק השורי בשנת 2003 עד לשיא ברבעון האחרון של 2007. לאחר מכן הסתכלנו איך המניות הישראליות המובילות התנהגו כאשר השוק ירד. בעוד יש לנו ראייה די-טובה (שקיפות) על מצב הכלכלה הישראלית בשנים הבאות 2008-09, למספר גדול של חברות ישראליות יש חשיפה להאטה בארה"ב ובכלכלות אירופה, כמו כן, לתזרים מזומנים דולרי. אנחנו מאמינים, כי זה אומר שעשויה להיות התפצלות די רחבה בשוק המניות במהלך השנה הבאה.

בהתחשב באי-הוודאות והתנודתיות בשווקים הגלובליים, אומרים האנליסטים של דויטשה, "החלטנו לא להיות יותר מידי תבניתיים בבחירת רשימה אחת של המניות הטובות ביותר להשקעה". האנליסטים מציינים, כי הכיסוי הרחב שלהם על שוק ההון הישראלי מאפשר להם לבחור שני תיקי השקעות: דפנסיבי ואגרסיבי.

התיק הדפנסיבי: שם דגש על תשואת דיווידנד

התיק הדפנסיבי מכיל את מניות בזק, דלק רכב, כימיקלים לישראל, מזרחי טפחות וטבע. "אנחנו מאמינים שהתיק הזה מתחיל עם יתרון טבעי על השוק כמכלול, כיוון שחמשת המניות הללו מחזיקות בממוצע של 5.1% תשואת דיווידנד שנתית", אומרים בדויטשה.

התיק האגרסיבי: פוטנציאל אפסייד גבוהה

תיק ההשקעות האגרסיבי של דויטשה מכיל את מניות אפריקה נכסים, הוט, כי"ל, מכתשים אגן ומזרחי טפחות. "לכל המניות הללו יש פוטנציאל אפסייד גבוה אשר יהפוך להיות הרבה יותר ריאלי בשוק יותר שורי".

נציין רק ששתי המניות היחידות המופיעות בשני התיקים הינם כי"ל ומזרחי טפחות.

הרשימה המלאה המסוקרת על ידי דויטשה בנק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.