בדויטשה שוברים מיתוס: "ישראל כשוק דפנסיבי - תפיסה מוטעת"

כלכלני ענקית ההשקעות מרכיבים שני תיקים - דפנסיבי ואגרסיבי ומבצעים ניתוח היסטורי על מדד 100. להלן הרשימה המלאה וטבלאות
אריאל אטיאס |

"ישראל כשוק מתעורר עשויה להיות תפיסה מוטעית של המציאות", כך נפתחת הבוקר הסקירה הכוללת של דויטשה בנק, על שוק ההון הישראלי. כלכלני ענקית ההשקעות החליטו לנקוט בגישה שונה ולהרכיב שני תיקי מניות המותאמים למשקיע הדפנסיבי והאגרסיבי.

כלכלני הבנק מציינים, כי מדד ת"א 100 ירד כבר 15% מתחילת השנה. ירידה הדומה לירידות במדד השווקים המתעוררים כמו פולין (15%-), רוסיה (18%-), טורקיה (25%-) ויותר מהירידות שנרשמו במדד השווקים המתעוררים MSCI (12%-).

ישראל לא שוק דפנסיבי בשוק יורד

"זה סותר את מאפייני הבורסה הדפנסיבית בשווקים המתעוררים, מה שמביא לשאלה האם ישראל הינה באמת שוק דפנסיבי כאשר השווקים הגלובליים יורדים", אומרים כלכלני דויטשה. "מהאנליזה שלנו עולה, כי זה יהיה שגוי לראות בשוק הישראלי כמקלט דפנסיבי אם השווקים הגלובליים ימשיכו לרדת, והאנליזה שלנו על בחירת מניות ספציפיות תהיה יותר יעילה מאנליזה כוללת על השווקים".

אנחנו מאמינים שישנם שתי סיבות עיקריות לכך שמדד ת"א 100 לא הוכיח את עצמו כדפנסיבי במיוחד בשוק היורד העכשווי, למרות זאת מדד MSCI Israel הוכיח את עצמו. דבר ראשון, במדד ת"א 100 ישנם יותר מ-20 חברות נדל"ן וסקטור הנדל"ן הכי נפגע גלובלית מאז השווקים החלו לרדת. שנית, מדד MSCI Israel, מוטה ממש ע"י מנייה אחת, טבע (כ-45% מהמדד), שהמודל העסקי שלה הינו חסין באופן יחסי למיתון.

על-מנת להעריך אלו מניות יניבו תשואת יתר בתקופת אי-הוודאות הנוכחית, הסתכלנו על ביצועי המניות מהתחלת השוק השורי בשנת 2003 עד לשיא ברבעון האחרון של 2007. לאחר מכן הסתכלנו איך המניות הישראליות המובילות התנהגו כאשר השוק ירד. בעוד יש לנו ראייה די-טובה (שקיפות) על מצב הכלכלה הישראלית בשנים הבאות 2008-09, למספר גדול של חברות ישראליות יש חשיפה להאטה בארה"ב ובכלכלות אירופה, כמו כן, לתזרים מזומנים דולרי. אנחנו מאמינים, כי זה אומר שעשויה להיות התפצלות די רחבה בשוק המניות במהלך השנה הבאה.

בהתחשב באי-הוודאות והתנודתיות בשווקים הגלובליים, אומרים האנליסטים של דויטשה, "החלטנו לא להיות יותר מידי תבניתיים בבחירת רשימה אחת של המניות הטובות ביותר להשקעה". האנליסטים מציינים, כי הכיסוי הרחב שלהם על שוק ההון הישראלי מאפשר להם לבחור שני תיקי השקעות: דפנסיבי ואגרסיבי.

התיק הדפנסיבי: שם דגש על תשואת דיווידנד

התיק הדפנסיבי מכיל את מניות בזק, דלק רכב, כימיקלים לישראל, מזרחי טפחות וטבע. "אנחנו מאמינים שהתיק הזה מתחיל עם יתרון טבעי על השוק כמכלול, כיוון שחמשת המניות הללו מחזיקות בממוצע של 5.1% תשואת דיווידנד שנתית", אומרים בדויטשה.

התיק האגרסיבי: פוטנציאל אפסייד גבוהה

תיק ההשקעות האגרסיבי של דויטשה מכיל את מניות אפריקה נכסים, הוט, כי"ל, מכתשים אגן ומזרחי טפחות. "לכל המניות הללו יש פוטנציאל אפסייד גבוה אשר יהפוך להיות הרבה יותר ריאלי בשוק יותר שורי".

נציין רק ששתי המניות היחידות המופיעות בשני התיקים הינם כי"ל ומזרחי טפחות.

הרשימה המלאה המסוקרת על ידי דויטשה בנק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (

דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?

בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חושבים שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. 

 בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

נתחיל במספרים: לפי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, המובאים בדוח, סך הוצאות המלחמה מפרוצה ביום 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024 עמד על כ-142 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה, כ-95 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות ישירות וכ-18.5 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. אולם זוהי רק ההתחלה, תחזית בנק ישראל מספטמבר 2024 מעריכה כי בשנים 2023-2025 יסתכמו הוצאות המלחמה בכ-250 מיליארד ש"ח, סכום אסטרונומי שעל פי המבקר ישפיע על הדורות הנוכחיים והבאים.

בפתח דבריו, כותב מבקר המדינה אנגלמן בביקורת ברורה: