בדויטשה שוברים מיתוס: "ישראל כשוק דפנסיבי - תפיסה מוטעת"
"ישראל כשוק מתעורר עשויה להיות תפיסה מוטעית של המציאות", כך נפתחת הבוקר הסקירה הכוללת של דויטשה בנק, על שוק ההון הישראלי. כלכלני ענקית ההשקעות החליטו לנקוט בגישה שונה ולהרכיב שני תיקי מניות המותאמים למשקיע הדפנסיבי והאגרסיבי.
כלכלני הבנק מציינים, כי מדד ת"א 100 ירד כבר 15% מתחילת השנה. ירידה הדומה לירידות במדד השווקים המתעוררים כמו פולין (15%-), רוסיה (18%-), טורקיה (25%-) ויותר מהירידות שנרשמו במדד השווקים המתעוררים MSCI (12%-).
ישראל לא שוק דפנסיבי בשוק יורד
"זה סותר את מאפייני הבורסה הדפנסיבית בשווקים המתעוררים, מה שמביא לשאלה האם ישראל הינה באמת שוק דפנסיבי כאשר השווקים הגלובליים יורדים", אומרים כלכלני דויטשה. "מהאנליזה שלנו עולה, כי זה יהיה שגוי לראות בשוק הישראלי כמקלט דפנסיבי אם השווקים הגלובליים ימשיכו לרדת, והאנליזה שלנו על בחירת מניות ספציפיות תהיה יותר יעילה מאנליזה כוללת על השווקים".
אנחנו מאמינים שישנם שתי סיבות עיקריות לכך שמדד ת"א 100 לא הוכיח את עצמו כדפנסיבי במיוחד בשוק היורד העכשווי, למרות זאת מדד MSCI Israel הוכיח את עצמו. דבר ראשון, במדד ת"א 100 ישנם יותר מ-20 חברות נדל"ן וסקטור הנדל"ן הכי נפגע גלובלית מאז השווקים החלו לרדת. שנית, מדד MSCI Israel, מוטה ממש ע"י מנייה אחת, טבע (כ-45% מהמדד), שהמודל העסקי שלה הינו חסין באופן יחסי למיתון.
על-מנת להעריך אלו מניות יניבו תשואת יתר בתקופת אי-הוודאות הנוכחית, הסתכלנו על ביצועי המניות מהתחלת השוק השורי בשנת 2003 עד לשיא ברבעון האחרון של 2007. לאחר מכן הסתכלנו איך המניות הישראליות המובילות התנהגו כאשר השוק ירד. בעוד יש לנו ראייה די-טובה (שקיפות) על מצב הכלכלה הישראלית בשנים הבאות 2008-09, למספר גדול של חברות ישראליות יש חשיפה להאטה בארה"ב ובכלכלות אירופה, כמו כן, לתזרים מזומנים דולרי. אנחנו מאמינים, כי זה אומר שעשויה להיות התפצלות די רחבה בשוק המניות במהלך השנה הבאה.
בהתחשב באי-הוודאות והתנודתיות בשווקים הגלובליים, אומרים האנליסטים של דויטשה, "החלטנו לא להיות יותר מידי תבניתיים בבחירת רשימה אחת של המניות הטובות ביותר להשקעה". האנליסטים מציינים, כי הכיסוי הרחב שלהם על שוק ההון הישראלי מאפשר להם לבחור שני תיקי השקעות: דפנסיבי ואגרסיבי.
התיק הדפנסיבי: שם דגש על תשואת דיווידנד
התיק הדפנסיבי מכיל את מניות בזק, דלק רכב, כימיקלים לישראל, מזרחי טפחות וטבע. "אנחנו מאמינים שהתיק הזה מתחיל עם יתרון טבעי על השוק כמכלול, כיוון שחמשת המניות הללו מחזיקות בממוצע של 5.1% תשואת דיווידנד שנתית", אומרים בדויטשה.
התיק האגרסיבי: פוטנציאל אפסייד גבוהה
תיק ההשקעות האגרסיבי של דויטשה מכיל את מניות אפריקה נכסים, הוט, כי"ל, מכתשים אגן ומזרחי טפחות. "לכל המניות הללו יש פוטנציאל אפסייד גבוה אשר יהפוך להיות הרבה יותר ריאלי בשוק יותר שורי".
נציין רק ששתי המניות היחידות המופיעות בשני התיקים הינם כי"ל ומזרחי טפחות.
הרשימה המלאה המסוקרת על ידי דויטשה בנק
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
