השטר הירוק ברמת שפל מאז מרץ 98: השיל 0.8% ל-3.594 ש'
המטבע הישראלי ממשיך להפגין עוצמה גם ביום המסחר האחרון של השבוע לאחר ששערו נקבע בהתחזקות אל מול המטבעות העיקריים.
היחלשותו של הדולר במסחר אל מול השקל לא נמוגה ונראה כי המטבע האמריקני עוד ימשיך לחפש את התחתית זה זמן רב לפני שהמשקיעים יראו סימנים לשינוי מגמה כלשהי.
היחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית ובזירה המקומית בפרט תפסה תאוצה במהלך ימי המסחר האחרונים בשל הורדת ריבית ה'פד' בארה"ב בשיעור מצטבר של 1.25% תוך שמונה ימים לרמה של 3% בלבד. זאת על רקע חששות המשקיעים ברחבי העולם כי הכלכלה הגדולה בעולם הינה בדרכה למיתון.
הורדת הריבית בארה"ב והשארת הריבית בארץ על כנה ביום ב' האחרון בידיי בנק ישראל, הביאה לכך שפער הריביות בין ישראל לארה"ב עומד בשיעור של 1.25% לטובת ישראל, עובדה המחזקת את עוצמתו של השקל הן מפאת חוסנה של הכלכלה הישראלית והן מפאת הפרשי ריביות לטובת השקל.
בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות כעת את הדולר נסחר בירידה אל מול 15 מתוך 16 המטבעות המובילים ובכך המטבע האמריקני בדרכו אל שבוע שני ברציפות של היחלשות אל מול היורו. זאת ברקע לספקולציות המשקיעים כי ה'פד' ימשיך בהורדת הריבית במשק האמריקני על מנת למנוע את התדרדרות הכלכלה למיתון.
"זה בלתי אפשרי לקנות ולשמור דולרים לטווח ארוך כאשר ישנה אי ודאות כה רבה עד כמה ה'פד' ימשיך להוריד את הריבית", אמר מסאנובו אישיקאווה, מנהל כללי ב- Forex & Ueda Harlow, ברוקר המט"ח הגדול ביפן.
שערו היציג של הדולר חתם בירידה של 0.855% לרמה של 3.594 שקלים, שערו היציג של היורו השיל 0.759% לרמה של 5.3468 שקלים.
פינוטק: פריצת רמת ה-3.6 שקל עשויה להביא את הדולר ל-3.55 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל התחזק סמוך לרמות השיא של העשור האחרון כששערו היציג נקבע אתמול ב-3.6250. החלטת הפד בארה"ב לקצץ את הריבית בכ-0.5% נוספים הביאה להתרחבות פער הריביות לכ 1.25% לטובת השקל. המטבע הישראלי זכה לביקושים ערים גם מצד משקיעים זרים כשהוא מתחזק במסחר הבין בנקאי עד לכדי 3.6075. השקל התחזק כ-6% מתחילת השנה ומהווה את אחד המטבעות הבולטים ביותר מבין השווקים המתפתחים. החשבון השותף החיובי, נתוני תעסוקה חזקים וצמיחה יציבה משמרים את זרם ההשקעות הזרות למשק ותומכים במהלכו של המטבע הישראלי. פריצה של רמת התמיכה ב-3.6 עשויה להוביל את הזוג עד לכדי רמת התמיכה ב-3.55.
בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי האירו התחזק בתחילת היום על רקע פירסום נתוני אינפלציה אשר הראו כי מדד המחירים לצרכן עומד על 3.2% בקצב שנתי, מעל היעד של 2.0% אשר ניקבע על ידי הבנק המרכזי האירופי. נתון זה אישש את חששו של הבנק המרכזי האירופי והתמקדותו בריסון האינפלציה אפילו במחיר של האטה כלכלית.
מוקדם יותר פירסמה הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו, גרמניה, את נותני האבטלה אשר ירדו מתחת להערכות המוקדמות והצביעו על חוסנה של הכלכלה. אולם משכשל האירו לפרוץ את רמת השיא של השבועות האחרונים ב-1.4920 מימשו משקיעים רבים את רווחיהם.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
