השטר הירוק ברמת שפל מאז מרץ 98: השיל 0.8% ל-3.594 ש'
המטבע הישראלי ממשיך להפגין עוצמה גם ביום המסחר האחרון של השבוע לאחר ששערו נקבע בהתחזקות אל מול המטבעות העיקריים.
היחלשותו של הדולר במסחר אל מול השקל לא נמוגה ונראה כי המטבע האמריקני עוד ימשיך לחפש את התחתית זה זמן רב לפני שהמשקיעים יראו סימנים לשינוי מגמה כלשהי.
היחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית ובזירה המקומית בפרט תפסה תאוצה במהלך ימי המסחר האחרונים בשל הורדת ריבית ה'פד' בארה"ב בשיעור מצטבר של 1.25% תוך שמונה ימים לרמה של 3% בלבד. זאת על רקע חששות המשקיעים ברחבי העולם כי הכלכלה הגדולה בעולם הינה בדרכה למיתון.
הורדת הריבית בארה"ב והשארת הריבית בארץ על כנה ביום ב' האחרון בידיי בנק ישראל, הביאה לכך שפער הריביות בין ישראל לארה"ב עומד בשיעור של 1.25% לטובת ישראל, עובדה המחזקת את עוצמתו של השקל הן מפאת חוסנה של הכלכלה הישראלית והן מפאת הפרשי ריביות לטובת השקל.
בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות כעת את הדולר נסחר בירידה אל מול 15 מתוך 16 המטבעות המובילים ובכך המטבע האמריקני בדרכו אל שבוע שני ברציפות של היחלשות אל מול היורו. זאת ברקע לספקולציות המשקיעים כי ה'פד' ימשיך בהורדת הריבית במשק האמריקני על מנת למנוע את התדרדרות הכלכלה למיתון.
"זה בלתי אפשרי לקנות ולשמור דולרים לטווח ארוך כאשר ישנה אי ודאות כה רבה עד כמה ה'פד' ימשיך להוריד את הריבית", אמר מסאנובו אישיקאווה, מנהל כללי ב- Forex & Ueda Harlow, ברוקר המט"ח הגדול ביפן.
שערו היציג של הדולר חתם בירידה של 0.855% לרמה של 3.594 שקלים, שערו היציג של היורו השיל 0.759% לרמה של 5.3468 שקלים.
פינוטק: פריצת רמת ה-3.6 שקל עשויה להביא את הדולר ל-3.55 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל התחזק סמוך לרמות השיא של העשור האחרון כששערו היציג נקבע אתמול ב-3.6250. החלטת הפד בארה"ב לקצץ את הריבית בכ-0.5% נוספים הביאה להתרחבות פער הריביות לכ 1.25% לטובת השקל. המטבע הישראלי זכה לביקושים ערים גם מצד משקיעים זרים כשהוא מתחזק במסחר הבין בנקאי עד לכדי 3.6075. השקל התחזק כ-6% מתחילת השנה ומהווה את אחד המטבעות הבולטים ביותר מבין השווקים המתפתחים. החשבון השותף החיובי, נתוני תעסוקה חזקים וצמיחה יציבה משמרים את זרם ההשקעות הזרות למשק ותומכים במהלכו של המטבע הישראלי. פריצה של רמת התמיכה ב-3.6 עשויה להוביל את הזוג עד לכדי רמת התמיכה ב-3.55.
בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי האירו התחזק בתחילת היום על רקע פירסום נתוני אינפלציה אשר הראו כי מדד המחירים לצרכן עומד על 3.2% בקצב שנתי, מעל היעד של 2.0% אשר ניקבע על ידי הבנק המרכזי האירופי. נתון זה אישש את חששו של הבנק המרכזי האירופי והתמקדותו בריסון האינפלציה אפילו במחיר של האטה כלכלית.
מוקדם יותר פירסמה הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו, גרמניה, את נותני האבטלה אשר ירדו מתחת להערכות המוקדמות והצביעו על חוסנה של הכלכלה. אולם משכשל האירו לפרוץ את רמת השיא של השבועות האחרונים ב-1.4920 מימשו משקיעים רבים את רווחיהם.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
