השטר הירוק ברמת שפל מאז מרץ 98: השיל 0.8% ל-3.594 ש'
המטבע הישראלי ממשיך להפגין עוצמה גם ביום המסחר האחרון של השבוע לאחר ששערו נקבע בהתחזקות אל מול המטבעות העיקריים.
היחלשותו של הדולר במסחר אל מול השקל לא נמוגה ונראה כי המטבע האמריקני עוד ימשיך לחפש את התחתית זה זמן רב לפני שהמשקיעים יראו סימנים לשינוי מגמה כלשהי.
היחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית ובזירה המקומית בפרט תפסה תאוצה במהלך ימי המסחר האחרונים בשל הורדת ריבית ה'פד' בארה"ב בשיעור מצטבר של 1.25% תוך שמונה ימים לרמה של 3% בלבד. זאת על רקע חששות המשקיעים ברחבי העולם כי הכלכלה הגדולה בעולם הינה בדרכה למיתון.
הורדת הריבית בארה"ב והשארת הריבית בארץ על כנה ביום ב' האחרון בידיי בנק ישראל, הביאה לכך שפער הריביות בין ישראל לארה"ב עומד בשיעור של 1.25% לטובת ישראל, עובדה המחזקת את עוצמתו של השקל הן מפאת חוסנה של הכלכלה הישראלית והן מפאת הפרשי ריביות לטובת השקל.
בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות כעת את הדולר נסחר בירידה אל מול 15 מתוך 16 המטבעות המובילים ובכך המטבע האמריקני בדרכו אל שבוע שני ברציפות של היחלשות אל מול היורו. זאת ברקע לספקולציות המשקיעים כי ה'פד' ימשיך בהורדת הריבית במשק האמריקני על מנת למנוע את התדרדרות הכלכלה למיתון.
"זה בלתי אפשרי לקנות ולשמור דולרים לטווח ארוך כאשר ישנה אי ודאות כה רבה עד כמה ה'פד' ימשיך להוריד את הריבית", אמר מסאנובו אישיקאווה, מנהל כללי ב- Forex & Ueda Harlow, ברוקר המט"ח הגדול ביפן.
שערו היציג של הדולר חתם בירידה של 0.855% לרמה של 3.594 שקלים, שערו היציג של היורו השיל 0.759% לרמה של 5.3468 שקלים.
פינוטק: פריצת רמת ה-3.6 שקל עשויה להביא את הדולר ל-3.55 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל התחזק סמוך לרמות השיא של העשור האחרון כששערו היציג נקבע אתמול ב-3.6250. החלטת הפד בארה"ב לקצץ את הריבית בכ-0.5% נוספים הביאה להתרחבות פער הריביות לכ 1.25% לטובת השקל. המטבע הישראלי זכה לביקושים ערים גם מצד משקיעים זרים כשהוא מתחזק במסחר הבין בנקאי עד לכדי 3.6075. השקל התחזק כ-6% מתחילת השנה ומהווה את אחד המטבעות הבולטים ביותר מבין השווקים המתפתחים. החשבון השותף החיובי, נתוני תעסוקה חזקים וצמיחה יציבה משמרים את זרם ההשקעות הזרות למשק ותומכים במהלכו של המטבע הישראלי. פריצה של רמת התמיכה ב-3.6 עשויה להוביל את הזוג עד לכדי רמת התמיכה ב-3.55.
בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי האירו התחזק בתחילת היום על רקע פירסום נתוני אינפלציה אשר הראו כי מדד המחירים לצרכן עומד על 3.2% בקצב שנתי, מעל היעד של 2.0% אשר ניקבע על ידי הבנק המרכזי האירופי. נתון זה אישש את חששו של הבנק המרכזי האירופי והתמקדותו בריסון האינפלציה אפילו במחיר של האטה כלכלית.
מוקדם יותר פירסמה הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו, גרמניה, את נותני האבטלה אשר ירדו מתחת להערכות המוקדמות והצביעו על חוסנה של הכלכלה. אולם משכשל האירו לפרוץ את רמת השיא של השבועות האחרונים ב-1.4920 מימשו משקיעים רבים את רווחיהם.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
