השטר הירוק ברמת שפל מאז מרץ 98: השיל 0.8% ל-3.594 ש'
המטבע הישראלי ממשיך להפגין עוצמה גם ביום המסחר האחרון של השבוע לאחר ששערו נקבע בהתחזקות אל מול המטבעות העיקריים.
היחלשותו של הדולר במסחר אל מול השקל לא נמוגה ונראה כי המטבע האמריקני עוד ימשיך לחפש את התחתית זה זמן רב לפני שהמשקיעים יראו סימנים לשינוי מגמה כלשהי.
היחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית ובזירה המקומית בפרט תפסה תאוצה במהלך ימי המסחר האחרונים בשל הורדת ריבית ה'פד' בארה"ב בשיעור מצטבר של 1.25% תוך שמונה ימים לרמה של 3% בלבד. זאת על רקע חששות המשקיעים ברחבי העולם כי הכלכלה הגדולה בעולם הינה בדרכה למיתון.
הורדת הריבית בארה"ב והשארת הריבית בארץ על כנה ביום ב' האחרון בידיי בנק ישראל, הביאה לכך שפער הריביות בין ישראל לארה"ב עומד בשיעור של 1.25% לטובת ישראל, עובדה המחזקת את עוצמתו של השקל הן מפאת חוסנה של הכלכלה הישראלית והן מפאת הפרשי ריביות לטובת השקל.
בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות כעת את הדולר נסחר בירידה אל מול 15 מתוך 16 המטבעות המובילים ובכך המטבע האמריקני בדרכו אל שבוע שני ברציפות של היחלשות אל מול היורו. זאת ברקע לספקולציות המשקיעים כי ה'פד' ימשיך בהורדת הריבית במשק האמריקני על מנת למנוע את התדרדרות הכלכלה למיתון.
"זה בלתי אפשרי לקנות ולשמור דולרים לטווח ארוך כאשר ישנה אי ודאות כה רבה עד כמה ה'פד' ימשיך להוריד את הריבית", אמר מסאנובו אישיקאווה, מנהל כללי ב- Forex & Ueda Harlow, ברוקר המט"ח הגדול ביפן.
שערו היציג של הדולר חתם בירידה של 0.855% לרמה של 3.594 שקלים, שערו היציג של היורו השיל 0.759% לרמה של 5.3468 שקלים.
פינוטק: פריצת רמת ה-3.6 שקל עשויה להביא את הדולר ל-3.55 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל התחזק סמוך לרמות השיא של העשור האחרון כששערו היציג נקבע אתמול ב-3.6250. החלטת הפד בארה"ב לקצץ את הריבית בכ-0.5% נוספים הביאה להתרחבות פער הריביות לכ 1.25% לטובת השקל. המטבע הישראלי זכה לביקושים ערים גם מצד משקיעים זרים כשהוא מתחזק במסחר הבין בנקאי עד לכדי 3.6075. השקל התחזק כ-6% מתחילת השנה ומהווה את אחד המטבעות הבולטים ביותר מבין השווקים המתפתחים. החשבון השותף החיובי, נתוני תעסוקה חזקים וצמיחה יציבה משמרים את זרם ההשקעות הזרות למשק ותומכים במהלכו של המטבע הישראלי. פריצה של רמת התמיכה ב-3.6 עשויה להוביל את הזוג עד לכדי רמת התמיכה ב-3.55.
בשוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי האירו התחזק בתחילת היום על רקע פירסום נתוני אינפלציה אשר הראו כי מדד המחירים לצרכן עומד על 3.2% בקצב שנתי, מעל היעד של 2.0% אשר ניקבע על ידי הבנק המרכזי האירופי. נתון זה אישש את חששו של הבנק המרכזי האירופי והתמקדותו בריסון האינפלציה אפילו במחיר של האטה כלכלית.
מוקדם יותר פירסמה הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו, גרמניה, את נותני האבטלה אשר ירדו מתחת להערכות המוקדמות והצביעו על חוסנה של הכלכלה. אולם משכשל האירו לפרוץ את רמת השיא של השבועות האחרונים ב-1.4920 מימשו משקיעים רבים את רווחיהם.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
