ביו-לייט קיבלה אישור לניסוי קליני לאבחון סרטן צוואר הרחם

מטרת הניסוי הינה בחינת טכנולוגיה המפותחת על-ידי זטיק, חברת בת של ביו לייט, לצביעה היסטולוגית וציטולוגית לצורך זיהוי של סרטן צוואר הרחם
שי טופז |

חברת ביו לייט דיווחה היום (ג') כי חברת זטיק טכנולוגיות, חברת בת בבעלותה המלאה, קיבלה אישור ממוסד רפואי בישראל לביצוע ניסוי קליני בבני אדם (אישור ועדת הלסינקי) לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. מטרת הניסוי הינה בחינת טכנולוגיה המפותחת על-ידי זטיק לצביעה היסטולוגית וציטולוגית לצורך זיהוי של סרטן צוואר הרחם. תוצאות הניסוי צפויות להתקבל במהלך המחצית השנייה של שנת 2008.

במקביל, החברה נערכת לניסוי אבחון מוקדם של סוגי סרטן נוספים. מבחינתה של זטיק, מדובר בהתקדמות הפעילות העסקית שלה בתחום הדיאגנוסטי.

זטיק סיימה במהלך שנת 2007 את תהליך פיתוח הטכנולוגיה לצביעת תאים סרטניים בצורה מבדלת, המאפשרת גם למי שאינו פתולוג מומחה לאתר את תאי הסרטן. הטכנולוגיה אותה פיתחה החברה נבדקה עד כה על מספר סוגי סרטן נפוצים ונמצא כי ניתן לזהות בעזרתה את תאי הסרטן.

ד"ר עדי אלקלס, מנכ"ל זטיק טכנולוגיות, אמר היום: "אנו שבעי רצון על כך, שזטיק הגיעה לשלב היישומי של הטכנולוגיה בתחום הדיאגנוסטיקה, ואנחנו סבורים שהצלחת הניסוי עשויה לסמן תחילתה של מהפכה משמעותית בתחום זיהוי מוקדם של סרטן".

סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים בעולם בקרב נשים. קיים קשר ישיר בין זיהוי מוקדם של המחלה וסיכויי הריפוי, כך שבמקרה של זיהוי מוקדם שיעור הריפוי גבוה משמעותית על פני זיהוי מאוחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.