ניתוח טכני: שיכון ובינוי – בדרך לעוד 25%
שיכון ובינוי היא עוד אחת מקורבנות גל הירידות האחרון. הירידה שהחלה במחיר של כ-10 שקלים למניה עשתה שמות ודרדרה את שיכון ובינוי עד לשפל, זמני יש לציין, של 6.26 שקלים למניה. הנטייה הטבעית שלנו, כמובן אחרי מספר שנות גאות, היא לחשוב שירידה של כמה עשרות אחוזים משמשת כזרז מצויין לקנייה. אלא שכפי שנוכחנו בעת האחרונה, זו כנראה רק תחילת הדרך. ועל רקע הדינמיקה של מניית שיכון ובינוי, סביר להניח שנאלץ לצפות במראות לא נעימים ובמסגרתם תיסוג המניה לפחות עד למחיר של 5 שקלים למניה.
היפוך המגמה הושלם
מגמות עלייה ארוכות אינן משנות פניהן בין לילה. גל ירידות של עשרות אחוזים דורש את תהליכי ההיפוך שלו ומן הסתם קודמת לו עבודת הכנה יסודית. אם נעיף מבט על התנהלות המניה נוכל לראות שסביב יולי 2007 נגעה המניה במחיר של 9.69 שקלים למניה. מספר חודשים מאוחר יותר ואחרי תיקון בריא, ניסתה המניה לשוב ולתקוף את רמת השיא. הניסיון כשל כאשר המניה נגעה במחיר של 10 שקלים ומיד נסוגה. דינמיקה זו קרויה בשפה המקצועית "תקרה כפולה" והיא מייצגת תהליך ובו מגמת העלייה עוברת שינוי.
מגמת הירידה ומחיר היעד
לפני ימים מספר נשברה כלפי מטה רמת 7.12 שקלים למניה. רמת שפל זו שכנה בין שני השיאים שקבעה המניה ולמעשה ייצגה את הרף התחתון של הדשדוש. שבירתה של רמה זו היתה בבחינת האירוע המכונן שהוציא לדרך מגמת ירידה. מבחינת יעד המחירים המינימלי הרי שהוא מחושב לפי עומקו של הדשדוש. בין רמת השיא לבין רמת השפל מפרידים כ-27%. לכן, מרגע שבירתה של רמת 7.12 שקלים למניה, אמורה להמניה להמשיך ולהתדרדר לפחות בעוד 27% נוספים. כלומר לפחות עד למחיר יעד של 5 שקלים למניה.
סיכום
שיכון ובינוי היא עוד אחת מנפגעות התקופה האחרונה. ומה שנראה לרבים מאיתנו כדי והותר, עלול להתברר בראייה לטווח ארוך ומבעיניים טכניות רק כתחילת הדרך. מחיר של 5 שקלים הוא בבחינת היעד הראשונה כאשר ההגעה לשם אמורה להיעשות בשלבים תוך תיקונים טכניים סבירים.
*הכותב מלמד את תחום הניתוח הטכני במסגרת "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומשמש כמנהלה המקצועי
**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
