ניתוח טכני: שיכון ובינוי – בדרך לעוד 25%

על רקע הדינמיקה הקיימת המניה צפויה לאבד בטווח של השבועות הקרובים 25% לפחות עד למחיר של 5 שקלים למניה
אייל גורביץ |

שיכון ובינוי היא עוד אחת מקורבנות גל הירידות האחרון. הירידה שהחלה במחיר של כ-10 שקלים למניה עשתה שמות ודרדרה את שיכון ובינוי עד לשפל, זמני יש לציין, של 6.26 שקלים למניה. הנטייה הטבעית שלנו, כמובן אחרי מספר שנות גאות, היא לחשוב שירידה של כמה עשרות אחוזים משמשת כזרז מצויין לקנייה. אלא שכפי שנוכחנו בעת האחרונה, זו כנראה רק תחילת הדרך. ועל רקע הדינמיקה של מניית שיכון ובינוי, סביר להניח שנאלץ לצפות במראות לא נעימים ובמסגרתם תיסוג המניה לפחות עד למחיר של 5 שקלים למניה.

היפוך המגמה הושלם

מגמות עלייה ארוכות אינן משנות פניהן בין לילה. גל ירידות של עשרות אחוזים דורש את תהליכי ההיפוך שלו ומן הסתם קודמת לו עבודת הכנה יסודית. אם נעיף מבט על התנהלות המניה נוכל לראות שסביב יולי 2007 נגעה המניה במחיר של 9.69 שקלים למניה. מספר חודשים מאוחר יותר ואחרי תיקון בריא, ניסתה המניה לשוב ולתקוף את רמת השיא. הניסיון כשל כאשר המניה נגעה במחיר של 10 שקלים ומיד נסוגה. דינמיקה זו קרויה בשפה המקצועית "תקרה כפולה" והיא מייצגת תהליך ובו מגמת העלייה עוברת שינוי.

מגמת הירידה ומחיר היעד

לפני ימים מספר נשברה כלפי מטה רמת 7.12 שקלים למניה. רמת שפל זו שכנה בין שני השיאים שקבעה המניה ולמעשה ייצגה את הרף התחתון של הדשדוש. שבירתה של רמה זו היתה בבחינת האירוע המכונן שהוציא לדרך מגמת ירידה. מבחינת יעד המחירים המינימלי הרי שהוא מחושב לפי עומקו של הדשדוש. בין רמת השיא לבין רמת השפל מפרידים כ-27%. לכן, מרגע שבירתה של רמת 7.12 שקלים למניה, אמורה להמניה להמשיך ולהתדרדר לפחות בעוד 27% נוספים. כלומר לפחות עד למחיר יעד של 5 שקלים למניה.

סיכום

שיכון ובינוי היא עוד אחת מנפגעות התקופה האחרונה. ומה שנראה לרבים מאיתנו כדי והותר, עלול להתברר בראייה לטווח ארוך ומבעיניים טכניות רק כתחילת הדרך. מחיר של 5 שקלים הוא בבחינת היעד הראשונה כאשר ההגעה לשם אמורה להיעשות בשלבים תוך תיקונים טכניים סבירים.

*הכותב מלמד את תחום הניתוח הטכני במסגרת "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומשמש כמנהלה המקצועי

**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.