ה-BSA: היקף הנזק מפיראטיות תוכנה בישראל ירד השנה בכ-2% והסתכם ב-100 מיליון דולרים
היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה הפועלות בישראל כתוצאה משימוש בתוכנות פיראטיות אמנם ירד ב-2007 ב-1.9%, אך הוא עדיין עומד על סכום לא מבוטל של 100 מיליון דולרים - כך על פי הדו"ח השנתי של ארגון ה-BSA, המתבסס על נתונים שאספה עבורו חברת המחקר IDC. לשם השוואה, ב-2006 הסתכם הנזק הכספי מפיראטיות תוכנה בישראל בכ-102 מיליון דולרים, שהיוו אז עלייה של יותר מ-20% לעומת היקף של 84 מיליון דולרים בשנת 2005.
על פי ה-BSA, הנפגעת העיקרית מפיראטיות תוכנה בישראל השנה היתה מיקרוסופט, ושתי התוכנות ש"זכו" למספר הרב ביותר של התקנות בלתי חוקיות היו מערכת ההפעלה חלונות וחבילת כלי אופיס של החברה. תוכנות נוספות שזכו לפופולאריות בקרב הפיראטיים, על פי ה-BSA, היו אוטוקאד (מבית אוטודסק), פוטשופ (מבית אדובי) ומגוון מוצרי אבטחה של סימנטק.
"ההפסד למדינת ישראל כתוצאה מפיראטיות תוכנה הוא עצום", אמרה ל-ThePeople עו"ד נעמי אסיא ממשרד עו"ד נעמי אסיא ושות' - הנציגים הבלעדיים של ארגון ה-BSA בישראל. "זהו נזק שמגולם, למשל, במיסים שונים שהיו יכולים להיות משולמים על התוכנות או במשרות של אנשי היי-טק כאלו ואחרים ובכל הפעילות הכלכלית המקיפה את עולם פיתוח ושיווק התוכנות. להערכתנו, אם אחוז הפיראטיות היה יורד באופן דראסטי, היו מתווספות השנה עוד 3,800 משרות לענף ה-IT הישראלי. זאת, בנוסף לצמיחה של מאות מיליוני דולרים לענף ההיי-טק בפרט ולמשק בכלל".
לדברי עו"ד אסיא, בעוד שארגון ה-BSA מייחס לעצמו חלק משמעותי בירידה היחסית בהיקף הפיראטיות בישראל, הוא מודאג מאוד מהנתונים המספריים המופיעים בדו"ח האחרון. "ה-BSA מעריך את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, ובכלל זה את פעילותה של היחידה לקניין רוחני במשטרת ישראל. עם זאת, המצב בארץ חמור והיקף הנזק ליצרניות התוכנה גדל באופן משמעותי. מצב זה רחוק מלהיות משביע רצון, ועל כן ארגון ה-BSA מצפה להגברת האכיפה מצד רשויות החוק".
עו"ד אסיא צופה שבשנה הבאה ירד שוב אחוז הפיראטיות בצורה מינורית ביותר, אך במספרים אבסולוטיים של הפסדים לחברות - המספר לא ישתנה ואף עתיד לגדול. לדבריה, "הגידול ינבע מהגידול הצפוי בענף ה-IT – כך, בהתאמה, לכל אחוז תהיה השפעה גדולה יותר ונתח שוק גדול יותר".
לסיכום, קראה עו"ד אסיא למנהלי ארגונים בישראל לבדוק היטב אילו תוכנות נמצאות בארגונים שלהם, להגביר את המודעות, להטמיע נהלים, ובכלל – לפעול במישור החינוכי וההסברתי. "המנהלים משליכים את האשמה על העובדים, אך כנראה שהם מתעלמים מהעובדה שלכולם - לעובדים כמו גם למנהלים - יש אחריות לפעול באופן חוקי".
לא רק בישראל: ירידה של 3% בהיקף הפיראטיות בעולם
במונחים בינלאומיים, שיעור הפיראטיות העולמי עליו מדווחים ה-BSA ו-IDC ירד באופן מינורי ב-2007 לעומת הרמה שהוצגה בשנה שעברה - מ-35% ל-32% השנה. לעומת זאת, היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה זינק בצורה חדה: מ-34.4 מיליארד דולרים ב-2006 ל-39.5 מיליארד דולרים ב-2007 - גידול של קרוב ל-15% בנזק הכספי לתעשיית התוכנה העולמית.
"עידן המידע והתגלמותו באינטרנט הביא לשינויים חיוביים - אך לא רק", מסביר עו"ד אביב אילון ממשרד עו"ד אילון, אגרנט ושות', המתמחה בדיני אינטרנט ומחשב. "אחד מן השינויים השליליים הבולטים נמצא בקלות הבלתי נסבלת שבהפרת זכויות היוצרים בתוכנות - בין אם באמצעות שיתוף קבצים באינטרנט ובין אם באמצעים אחרים. התוצאה: נזקים הנאמדים במאות מיליוני דולרים לחברות התוכנה ופגיעה משמעותית ברווחי חברות הפיתוח, אשר בסופו של דבר מעלה את מחירי התוכנות ופוגע בכלל הציבור. זו אינה סוגיה חדשה, אך זו בהחלט סוגיה שהחריפה בשנים האחרונות, למרות האכיפה המוגברת ופעילותו של ה-BSA".
עו"ד אילון הוסיף, כי "יש לבחון מחדש את כל נושא ההרשאות והמודל העסקי העומד מאחורי רישוי התוכנה, כך שהיתרון בשימוש בתוכנות מפרות יהיה נמוך במיוחד ולא ינבע מן ההרתעה. כמו כן, לדעתי יש להגביר את החינוך וההסברה בכל הנוגע לקניין רוחני כך שהציבור יבין ויפנים כי אין כל הבדל בין גניבת תוכנה לבין גניבת ארנק, רכב או פריצה לבית".
"ההתפתחויות הדרמטיות בכלכלת הידע והמידע בעידן המודרני הביאו לשינוי מהותי באופן שבו מדינות מעצבות את מדיניות הקניין הרוחני שלהן, אשר מגינה על תוצרי ידע ומידע, כמו גם על יצירות אמנותיות ואינטלקטואליות", אמר ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, בכנס הפורום הישראלי לקניין רוחני שנערך לאחרונה. "נושא הקניין הרוחני, אשר נתפס בעבר כתחום טכני, הפך להיות כיום אחד הנושאים הטעונים ביותר מבחינה ציבורית. העיסוק בסוגיות קניין רוחני כולל רבדים רבים - משפטיים, כלכליים, עסקיים, פוליטיים ואתיים - והקהלים שעוסקים בו שונים ומגוונים. גם בישראל צבר תחום הקניין הרוחני תאוצה רבה בשנים האחרונות. למרות זאת, קיים פער בולט בין העיסוק האינטנסיבי בנושא זכויות קניין רוחני בישראל, לרבות על ידי משרדי הממשלה השונים, לבין התוויית מדיניות ברורה ועקבית בתחום זה".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
