ה-BSA: היקף הנזק מפיראטיות תוכנה בישראל ירד השנה בכ-2% והסתכם ב-100 מיליון דולרים
היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה הפועלות בישראל כתוצאה משימוש בתוכנות פיראטיות אמנם ירד ב-2007 ב-1.9%, אך הוא עדיין עומד על סכום לא מבוטל של 100 מיליון דולרים - כך על פי הדו"ח השנתי של ארגון ה-BSA, המתבסס על נתונים שאספה עבורו חברת המחקר IDC. לשם השוואה, ב-2006 הסתכם הנזק הכספי מפיראטיות תוכנה בישראל בכ-102 מיליון דולרים, שהיוו אז עלייה של יותר מ-20% לעומת היקף של 84 מיליון דולרים בשנת 2005.
על פי ה-BSA, הנפגעת העיקרית מפיראטיות תוכנה בישראל השנה היתה מיקרוסופט, ושתי התוכנות ש"זכו" למספר הרב ביותר של התקנות בלתי חוקיות היו מערכת ההפעלה חלונות וחבילת כלי אופיס של החברה. תוכנות נוספות שזכו לפופולאריות בקרב הפיראטיים, על פי ה-BSA, היו אוטוקאד (מבית אוטודסק), פוטשופ (מבית אדובי) ומגוון מוצרי אבטחה של סימנטק.
"ההפסד למדינת ישראל כתוצאה מפיראטיות תוכנה הוא עצום", אמרה ל-ThePeople עו"ד נעמי אסיא ממשרד עו"ד נעמי אסיא ושות' - הנציגים הבלעדיים של ארגון ה-BSA בישראל. "זהו נזק שמגולם, למשל, במיסים שונים שהיו יכולים להיות משולמים על התוכנות או במשרות של אנשי היי-טק כאלו ואחרים ובכל הפעילות הכלכלית המקיפה את עולם פיתוח ושיווק התוכנות. להערכתנו, אם אחוז הפיראטיות היה יורד באופן דראסטי, היו מתווספות השנה עוד 3,800 משרות לענף ה-IT הישראלי. זאת, בנוסף לצמיחה של מאות מיליוני דולרים לענף ההיי-טק בפרט ולמשק בכלל".
לדברי עו"ד אסיא, בעוד שארגון ה-BSA מייחס לעצמו חלק משמעותי בירידה היחסית בהיקף הפיראטיות בישראל, הוא מודאג מאוד מהנתונים המספריים המופיעים בדו"ח האחרון. "ה-BSA מעריך את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, ובכלל זה את פעילותה של היחידה לקניין רוחני במשטרת ישראל. עם זאת, המצב בארץ חמור והיקף הנזק ליצרניות התוכנה גדל באופן משמעותי. מצב זה רחוק מלהיות משביע רצון, ועל כן ארגון ה-BSA מצפה להגברת האכיפה מצד רשויות החוק".
עו"ד אסיא צופה שבשנה הבאה ירד שוב אחוז הפיראטיות בצורה מינורית ביותר, אך במספרים אבסולוטיים של הפסדים לחברות - המספר לא ישתנה ואף עתיד לגדול. לדבריה, "הגידול ינבע מהגידול הצפוי בענף ה-IT – כך, בהתאמה, לכל אחוז תהיה השפעה גדולה יותר ונתח שוק גדול יותר".
לסיכום, קראה עו"ד אסיא למנהלי ארגונים בישראל לבדוק היטב אילו תוכנות נמצאות בארגונים שלהם, להגביר את המודעות, להטמיע נהלים, ובכלל – לפעול במישור החינוכי וההסברתי. "המנהלים משליכים את האשמה על העובדים, אך כנראה שהם מתעלמים מהעובדה שלכולם - לעובדים כמו גם למנהלים - יש אחריות לפעול באופן חוקי".
לא רק בישראל: ירידה של 3% בהיקף הפיראטיות בעולם
במונחים בינלאומיים, שיעור הפיראטיות העולמי עליו מדווחים ה-BSA ו-IDC ירד באופן מינורי ב-2007 לעומת הרמה שהוצגה בשנה שעברה - מ-35% ל-32% השנה. לעומת זאת, היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה זינק בצורה חדה: מ-34.4 מיליארד דולרים ב-2006 ל-39.5 מיליארד דולרים ב-2007 - גידול של קרוב ל-15% בנזק הכספי לתעשיית התוכנה העולמית.
"עידן המידע והתגלמותו באינטרנט הביא לשינויים חיוביים - אך לא רק", מסביר עו"ד אביב אילון ממשרד עו"ד אילון, אגרנט ושות', המתמחה בדיני אינטרנט ומחשב. "אחד מן השינויים השליליים הבולטים נמצא בקלות הבלתי נסבלת שבהפרת זכויות היוצרים בתוכנות - בין אם באמצעות שיתוף קבצים באינטרנט ובין אם באמצעים אחרים. התוצאה: נזקים הנאמדים במאות מיליוני דולרים לחברות התוכנה ופגיעה משמעותית ברווחי חברות הפיתוח, אשר בסופו של דבר מעלה את מחירי התוכנות ופוגע בכלל הציבור. זו אינה סוגיה חדשה, אך זו בהחלט סוגיה שהחריפה בשנים האחרונות, למרות האכיפה המוגברת ופעילותו של ה-BSA".
עו"ד אילון הוסיף, כי "יש לבחון מחדש את כל נושא ההרשאות והמודל העסקי העומד מאחורי רישוי התוכנה, כך שהיתרון בשימוש בתוכנות מפרות יהיה נמוך במיוחד ולא ינבע מן ההרתעה. כמו כן, לדעתי יש להגביר את החינוך וההסברה בכל הנוגע לקניין רוחני כך שהציבור יבין ויפנים כי אין כל הבדל בין גניבת תוכנה לבין גניבת ארנק, רכב או פריצה לבית".
"ההתפתחויות הדרמטיות בכלכלת הידע והמידע בעידן המודרני הביאו לשינוי מהותי באופן שבו מדינות מעצבות את מדיניות הקניין הרוחני שלהן, אשר מגינה על תוצרי ידע ומידע, כמו גם על יצירות אמנותיות ואינטלקטואליות", אמר ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, בכנס הפורום הישראלי לקניין רוחני שנערך לאחרונה. "נושא הקניין הרוחני, אשר נתפס בעבר כתחום טכני, הפך להיות כיום אחד הנושאים הטעונים ביותר מבחינה ציבורית. העיסוק בסוגיות קניין רוחני כולל רבדים רבים - משפטיים, כלכליים, עסקיים, פוליטיים ואתיים - והקהלים שעוסקים בו שונים ומגוונים. גם בישראל צבר תחום הקניין הרוחני תאוצה רבה בשנים האחרונות. למרות זאת, קיים פער בולט בין העיסוק האינטנסיבי בנושא זכויות קניין רוחני בישראל, לרבות על ידי משרדי הממשלה השונים, לבין התוויית מדיניות ברורה ועקבית בתחום זה".
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
