היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה הפועלות בישראל כתוצאה משימוש בתוכנות פיראטיות אמנם ירד ב-2007 ב-1.9%, אך הוא עדיין עומד על סכום לא מבוטל של 100 מיליון דולרים - כך על פי הדו"ח השנתי של ארגון ה-BSA, המתבסס על נתונים שאספה עבורו חברת המחקר IDC. לשם השוואה, ב-2006 הסתכם הנזק הכספי מפיראטיות תוכנה בישראל בכ-102 מיליון דולרים, שהיוו אז עלייה של יותר מ-20% לעומת היקף של 84 מיליון דולרים בשנת 2005.

על פי ה-BSA, הנפגעת העיקרית מפיראטיות תוכנה בישראל השנה היתה מיקרוסופט, ושתי התוכנות ש"זכו" למספר הרב ביותר של התקנות בלתי חוקיות היו מערכת ההפעלה חלונות וחבילת כלי אופיס של החברה. תוכנות נוספות שזכו לפופולאריות בקרב הפיראטיים, על פי ה-BSA, היו אוטוקאד (מבית אוטודסק), פוטשופ (מבית אדובי) ומגוון מוצרי אבטחה של סימנטק.

"ההפסד למדינת ישראל כתוצאה מפיראטיות תוכנה הוא עצום", אמרה ל-ThePeople עו"ד נעמי אסיא ממשרד עו"ד נעמי אסיא ושות' - הנציגים הבלעדיים של ארגון ה-BSA בישראל. "זהו נזק שמגולם, למשל, במיסים שונים שהיו יכולים להיות משולמים על התוכנות או במשרות של אנשי היי-טק כאלו ואחרים ובכל הפעילות הכלכלית המקיפה את עולם פיתוח ושיווק התוכנות. להערכתנו, אם אחוז הפיראטיות היה יורד באופן דראסטי, היו מתווספות השנה עוד 3,800 משרות לענף ה-IT הישראלי. זאת, בנוסף לצמיחה של מאות מיליוני דולרים לענף ההיי-טק בפרט ולמשק בכלל".

לדברי עו"ד אסיא, בעוד שארגון ה-BSA מייחס לעצמו חלק משמעותי בירידה היחסית בהיקף הפיראטיות בישראל, הוא מודאג מאוד מהנתונים המספריים המופיעים בדו"ח האחרון. "ה-BSA מעריך את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, ובכלל זה את פעילותה של היחידה לקניין רוחני במשטרת ישראל. עם זאת, המצב בארץ חמור והיקף הנזק ליצרניות התוכנה גדל באופן משמעותי. מצב זה רחוק מלהיות משביע רצון, ועל כן ארגון ה-BSA מצפה להגברת האכיפה מצד רשויות החוק".

עו"ד אסיא צופה שבשנה הבאה ירד שוב אחוז הפיראטיות בצורה מינורית ביותר, אך במספרים אבסולוטיים של הפסדים לחברות - המספר לא ישתנה ואף עתיד לגדול. לדבריה, "הגידול ינבע מהגידול הצפוי בענף ה-IT – כך, בהתאמה, לכל אחוז תהיה השפעה גדולה יותר ונתח שוק גדול יותר".

לסיכום, קראה עו"ד אסיא למנהלי ארגונים בישראל לבדוק היטב אילו תוכנות נמצאות בארגונים שלהם, להגביר את המודעות, להטמיע נהלים, ובכלל – לפעול במישור החינוכי וההסברתי. "המנהלים משליכים את האשמה על העובדים, אך כנראה שהם מתעלמים מהעובדה שלכולם - לעובדים כמו גם למנהלים - יש אחריות לפעול באופן חוקי".

לא רק בישראל: ירידה של 3% בהיקף הפיראטיות בעולם

במונחים בינלאומיים, שיעור הפיראטיות העולמי עליו מדווחים ה-BSA ו-IDC ירד באופן מינורי ב-2007 לעומת הרמה שהוצגה בשנה שעברה - מ-35% ל-32% השנה. לעומת זאת, היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה זינק בצורה חדה: מ-34.4 מיליארד דולרים ב-2006 ל-39.5 מיליארד דולרים ב-2007 - גידול של קרוב ל-15% בנזק הכספי לתעשיית התוכנה העולמית.

"עידן המידע והתגלמותו באינטרנט הביא לשינויים חיוביים - אך לא רק", מסביר עו"ד אביב אילון ממשרד עו"ד אילון, אגרנט ושות', המתמחה בדיני אינטרנט ומחשב. "אחד מן השינויים השליליים הבולטים נמצא בקלות הבלתי נסבלת שבהפרת זכויות היוצרים בתוכנות - בין אם באמצעות שיתוף קבצים באינטרנט ובין אם באמצעים אחרים. התוצאה: נזקים הנאמדים במאות מיליוני דולרים לחברות התוכנה ופגיעה משמעותית ברווחי חברות הפיתוח, אשר בסופו של דבר מעלה את מחירי התוכנות ופוגע בכלל הציבור. זו אינה סוגיה חדשה, אך זו בהחלט סוגיה שהחריפה בשנים האחרונות, למרות האכיפה המוגברת ופעילותו של ה-BSA".

עו"ד אילון הוסיף, כי "יש לבחון מחדש את כל נושא ההרשאות והמודל העסקי העומד מאחורי רישוי התוכנה, כך שהיתרון בשימוש בתוכנות מפרות יהיה נמוך במיוחד ולא ינבע מן ההרתעה. כמו כן, לדעתי יש להגביר את החינוך וההסברה בכל הנוגע לקניין רוחני כך שהציבור יבין ויפנים כי אין כל הבדל בין גניבת תוכנה לבין גניבת ארנק, רכב או פריצה לבית".

"ההתפתחויות הדרמטיות בכלכלת הידע והמידע בעידן המודרני הביאו לשינוי מהותי באופן שבו מדינות מעצבות את מדיניות הקניין הרוחני שלהן, אשר מגינה על תוצרי ידע ומידע, כמו גם על יצירות אמנותיות ואינטלקטואליות", אמר ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, בכנס הפורום הישראלי לקניין רוחני שנערך לאחרונה. "נושא הקניין הרוחני, אשר נתפס בעבר כתחום טכני, הפך להיות כיום אחד הנושאים הטעונים ביותר מבחינה ציבורית. העיסוק בסוגיות קניין רוחני כולל רבדים רבים - משפטיים, כלכליים, עסקיים, פוליטיים ואתיים - והקהלים שעוסקים בו שונים ומגוונים. גם בישראל צבר תחום הקניין הרוחני תאוצה רבה בשנים האחרונות. למרות זאת, קיים פער בולט בין העיסוק האינטנסיבי בנושא זכויות קניין רוחני בישראל, לרבות על ידי משרדי הממשלה השונים, לבין התוויית מדיניות ברורה ועקבית בתחום זה".