בת"א קיבלו את השבוע בחיבוק: המעו"ף הוסיף 1.6%

המדדים בת"א הגיבו לעליות השערים החדות שנרשמו בוול סטריט. אורמת התממשה 2.3%. חברות החברה לישראל וכי"ל, בשליטת משפחת עופר, זינקו. וריפון תיקנה 2.6%. מדד הבנקים עלה 0.8%
ישראל הס |

המדדים המובילים באחד העם סגרו את יום המסחר הראשון של השבוע בעליות שערים, כשמדד המעו"ף מוסיף לעצמו כ-1.6%. נראה, כי המשקיעים אספו היום את המניות המובילות, כגון כי"ל והחברה לישראל שהצליחו לרשום תשואה פנומינלית של מעל 100% מתחילת השנה.

המניות המובילות בת"א פתחו את הבוקר, כשהן מסתנוורות מהעליות החדות שנרשמו ביום שישי האחרון בוול סטריט. עוד ברקע, מחר יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית, כאשר מרבית ההערכות מדברות היום על עליה של 0.25%.

לפני כשבועיים, גרסו האנליסטים, כי הריבית תיוותר על רמת ה-4%, אך לאחר הפתעה בקריאתו של מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, שונו הערכות. המדד טיפס בכ-0.4% כאשר התחזית הגבוהה ביותר צפתה עליה של 0.1% במדד וזה עוד בחודש בו לא חל תיסוף של השקל למול הדולר.

מדד המעוף סגר בעלייה של 1.62% לרמה של 1218 הנקודות. ת"א 100 סגר בעלייה של 1.34% לרמה של 1,150 הנקודות. מדד התל טק סגר בעלייה של 0.62% לרמה של 358 הנקודות.

ביום חמישי האחרון, פרסמה הבורסה באחד העם את העדכון במדדי המניות המובילים בתל אביב, הצפוי להיכנס לתוקפו החל מה-1 לינואר, 2008. היום, היו מניות שנסחרו בהתאם לגריעתם או הוספתם למדדים.

וול סטריט

המדדים בוול סטריט חתמו את המסחר ביום שישי בעליות שערים חדות. לאחר שפרסום דו"חותיה של ענקית התוכנה אורקל חיזק את המסחר אמש ואף דחף לעליות שערים חדות. מדד הדאו ג'ונס שבר את שיא הנקודות השבועי וחתם בעלייה של 1.55%, הנאסד"ק זינק ב-1.94% לרמה של 2692 נקודות.

היום, יום ראשון, לא מתקיים מסחר בשוקי העולם.

מניות במרכז

מניית רבוע נכסים, נסחרה בירידות שערים חדות של יותר מ-5.4% בהיקף מסחר גבוה, זאת על רקע יציאת המניה ממדד ת"א 100 בתאריך החל מה-1 לינואר וכניסתה למדד היתר 120. בדומה, עמדה, מניית פטרוכימיים, שנסחרה אף היא במחזורים גבוהים מאוד של 5.6 מיליון שקל.

מניית דלק נדלן צנחה 4.8% במחזור גבוה במיוחד. ללא קשר, החברה דיווחה היום (א'), כי חברת בת זרה של DGRE, מקבוצתה, חתמה על הסכם לרכישת פורטפוליו הכולל 12 היפרמרקטים בעיר פרנקפורט שבגרמניה תמורת כ-1.366 מיליארד שקל (כ-243 מיליון יורו).

מניית אורמת התממשה 2.3%, לאחר שביום ה' ריכזה את המחזור הגבוה ביותר בבורסה - 740 מיליון שקל - כאשר משפחת ברוניצקי העצימה את גרעין השליטה בחברה

מניות וריפון סיימו את היום בעלייה של 2.6%. היום פרסמה הבורסה בתל אביב, כי ענקית הקרנות, חברת פידליטי, רכשה ב-10 לדצמבר, כ-76 מליון דולר במניות בבורסה, ולמעשה ניצלה את הירידה החדה במחיר המניה.

מניית כיל המשיכה היום את הראלי והוסיפה 2.9%. מניית החברה שטיפסה כ-106% מתחילת השנה, ריכזה בימים האחרונים מחזורים יוצאי דופן.

בהמשך לכך, מניית החברה לישראל, הנמצאת בשליטת משפחת סמי ועידן עופר והמחזיקה בכ-52% מחברת כי"ל, המשיכה גם היא את הראלי, וסיכמה עד כה את שנת 2007 עם תשואה של 114%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.03%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות