"נאמן" במיזם השקעה ישראלית בנדל"ן ברומניה
.חבות ניכוי מס במקור מכסף שמועבר לחברות זרות מידי עו"ד המשמש "כנאמן" למשקיעים ישראלים ברומניה.
שאלה:
-------
עו"ד משמש "נאמן" בעבור משקיעים מישראל, המעוניינים להשקיע בנדל"ן ברומניה באמצעות חברות רומניות. מדובר בחברות מדף, אשר מעת שהמשקיע משקיע את השקעתו הוא מעביר כסף לנאמן.
עם קבלת אישור, שהמניות עברו לשמו של המשקיע, מעביר הנאמן את הכסף לחברה ברומניה. למעשה, עובר הכסף אל החברה: במעמד "השקעה", או במעמד "הלוואת בעלים".
● האם הכסף המועבר חייב בניכוי מס הכנסה במקור ?
תשובה:
--------
1. לעניין תפקידו של העו"ד כ"נאמן"
מתיאור הדברים לעיל - נראה, כי העו"ד לא ייחשב "נאמן" מהיבט ההסדר החדש בנושאי נאמנויות, הקבוע בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]; ולכן - הוא לא יחויב בדיווח.
עם זאת - תלוי הדבר מאוד בהסכמות המסוימות; ומומלץ מאוד, בהקשר נידוננו כאן, להיוועץ עם מומחה ולבחון את ההסכם בדבר השירותים שנותן העו"ד.
מוזכר בזה, בהבלטה [!]: חובת הדיווח כבר קיימת החל משנת 2006; אך טופסי הדיווח למימוש חובה זו טרם הוצאו לאור.
2. לעניין ניכוי מס הכנסה במקור
סעיף 170 לפקודה, הקובע את החיוב בניכוי המס במקור על תשלום הנעשה לתושב חוץ, דן ב"הכנסה". בענייננו שהועלה בשאלה - אין מדובר בהכנסה אלא בהלוואת בעלים. נוסף על זה חל החיוב על המשלם.
בהוראות ביצוע, שהוציאה רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"]: 43/92 ואח"כ 34/93, פירטה רשות המסים כיצד תבוצע העברת כספים לחוץ לארץ - אל תושב החוץ תוך קביעת חובה (בהתאם להגדרת "משלם" בסעיף 170 לפקודה), אשר לפיה על הבנקים לאכוף את חובת ניכוי המס במקור. וכך, כיום, למימוש ההעברה לחוץ לארץ, יש צורך באישור על ניכוי מס במקור מפקיד שומה, או מרואה חשבון המוסמך לעניין זה (אפשרות זו, השנייה, בוטלה - ככל הידוע לי).
במקביל, קובעת רשות המסים שורה של חריגים, אשר בהם אפשר להסתפק בהצהרה של המשלם (בטופס סמ/0114), אך ענייננו כאן שלנו אינו נכלל בגדר חריגים אלה.
יוצא אפוא, שהכספים המועברים האמורים צפויים לעמוד אל מול מכשול שיציב הבנק ואל מול דרישה של הבנק לקבל אישור ניכוי מס במקור. מההיבט הזה - אכן, צפוי עורך הדין להיחשב ל"משלם"; משמע, שהוא יהיה חייב ניכויים במקור לצד הבנק.
בעבר (ראו את ה"חבק" של מס הכנסה בסעיף 170 לפקודה, וכן ראו את הוראות הביצוע שהוזכרו לעיל) היה אפשר לקבל אישור מרואה חשבון מוסמך, אשר לפיו מדובר בכספי השקעה בהון מניות, ולכן אין חובת ניכוי מס במקור.
כאמור לעיל, ככל הידוע לי - בוטלה האפשרות לקבל אישור מרואה חשבון לעניין זה.
עם זאת - מודגש כאן, כי ישנן דרכים מעשיות לפתרון הבעיה כאן. לשם מימושן - מומלץ להיוועץ בעורך דין לצד פעולה על בסיס חוות דעת כתובה בלבד; ולחלופין, אפשר לפנות לקבלת אישור לפטור מניכוי מס במקור.
סיום
מודגש בזה: רבים טועים לחשוב, כי חברה שהתאגדה על פי הדין הרומני היא, מיד, חברה תושבת רומניה - תושבת חוץ. הדבר אינו נכון תמיד, והוא כפוף למבחני שוברי השוויון הקבועים באמנת המס שבין ישראל לבין רומניה.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. בע"מ

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.