הבנק המרכזי האמריקני יפחית את הריבית

ההחלטה של ה-Fed, שנראתה קשה עד לפני שבוע, הופכת קלה מאוד. אין ספק כי התגברות הסערה בשווקים מקלה על החלטת הריבית.
רון אייכל |

סגן יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, מר Donald Kohn, התראיין ביום ד' האחרון. מדבריו נשמע כי הוא פסימי לגבי מצבה של כלכלת ארצות-הברית. הוא לא ציפה להידרדרות של השווקים כפי שהתרחשה בשבועות האחרונים. לדעתו, הסערה בשווקים עלולה להפחית את האשראי הניתן למגזר העסקי והפרטי, ועל חברי ה-FOMC יהיה לתת את הדעת על הקשיים בשוק האשראי בפגישתם הבאה.

בדבריו של Kohn היה חידוש; הם היו שונים ממה שנכתב בפרוטוקול של ישיבת ה-Fed מה-31 באוקטובר וגם שונים מדבריו של יו"ר מועצת הנגידים, Bernanke, אשר טען לפני שבוע וחצי כי רמת הריבית הנוכחית (4.5%) מתאימה ומאזנת בין החשש לצמיחה הכלכלית ובין החשש האינפלציוני.

אף שבמידה רבה דבריו של Kohn הגיעו לשוק בהפתעה, יש אמת בדבריו שהסערה בשווקים התגברה בשבועות האחרונים.

השפעתן של שתי הפחתות הריבית פגה למעשה לחלוטין, והפרמיה שהמשקיעים דורשים על כספם שבה לעלות ואף מעבר לרמה שהייתה בה לפני הפחתת הריבית הראשונה ב-18 בספטמבר. כך לדוגמה, פער התשואה בין איגרות החוב של השווקים המתעוררים ובין ה-UST עלה במהלך נובמבר לרמת השיא של המשבר.

גם הפער שבין ריביות השוק הקצרות שב לעלות. כך, ריבית ה-Libor לחודש החלה בימים האחרונים במסע כלפי מעלה. הדבר מצביע על כך שגופים המלווים כסף, אפילו לחודש בודד, מבקשים ריבית גבוהה יותר על כספם. כפועל יוצא מכך, ריבית ה-Libor עולה. לעומת זאת, המשקיעים בשוק כמהים לנכסים בטוחים, אפילו בעד ריבית נמוכה יותר, ולכן תשואת ה- T bill לחודש נמצאת בירידה.

למעשה, Kohn אמר בצורה פשוטה וברורה את הדבר שראוי לו להיות ידוע לכול והוא שמשבר האשראי ממשיך להעמיק. למחרת דבריו של Kohn, נאם Bernanke, בשרלוט, בירת צפון-קרולינה. היו"ר Bernanke טען כי התחזית לעתיד הושפעה ביותר מהסערה המתחוללת בשווקים בחודש האחרון. כלומר, הוא תמך בדבריו של Kohn. יתר על כן, גם הדיווחים בשבוע החולף על מצבה של כלכלת ארצות-הברית לא היו חיוביים במיוחד.

בתחום המגורים התפרסמו נתוני מכירות הבתים החדשים מהם עולה כי בחודש אוקטובר חלה ירידה של 1.2%. זאת, בעקבות ירידה של 8.2% בחודש ספטמבר. גם מחירי הדירות ממשיכים לרדת. כך, מדד S&P/Case-Shiller הצביע כי ברבע השלישי היו מחירי הדירות נמוכים ב-4.5% מאשר ברבע המקביל אשתקד.

מה שמעניין את המשקיעים יותר היה ההשלכה שיש לדבריהם של Kohn ושל Bernanke על הריבית. כלומר, אם תהיה הפחתת ריבית ב-11/12. ההחלטה של ה-Fed, שנראתה קשה עד לפני שבוע, הופכת קלה מאוד. אין ספק כי התגברות הסערה בשווקים מקלה על החלטת הריבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.