אין לצפות להתאוששות משמעותית במניות בארה"ב

עדיין קשה לנו להסביר את הרמות הגבוהות יחסית במניות (ה-S&P500 רחוק רק 7% משיאו באוקטובר), במיוחד על רקע החשש שהמשבר יפגע בצריכה הפרטית
רונן אביגדור |

בארה"ב

בסוף השבוע שעבר על השווקים בארה"ב, קיבלנו תזכורת לעד כמה "נפיץ" המצב ועד כמה גבוהה התנודתיות בשווקים. הירידה החדה בתשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב, לצד עליית התשואות באג"ח הקונצרני ואפילו בCP's , מדגישה את החששות של המשקיעים מהנגזרות הריאליות והפיננסיות של המשבר ועלייה מחודשת בשנאת הסיכון המתבטאת ב-Flight to safety . ה- Fed מודע למצב והזרים כ- 47 מיליארד דולר למערכת הבנקאית (הסכום הגבוה ביותר שהוזרם ביום בודד למערכת מאז אסון התאומים ב-9/11).

עדיין קשה לנו להסביר את הרמות הגבוהות יחסית במניות (ה- S&P500 רחוק רק 7% משיאו באוקטובר), במיוחד על רקע החשש שהמשבר יפגע בצריכה הפרטית– מנוע הצמיחה של המשק האמריקאי.להערכתנו, שוק המניות בארה"ב ממשיך לסבול מתמחור אופטימי יתר על המידה.

אפילו אם צודקים המשקיעים המעריכים (דרך החוזים) כי ב-11 בדצמבר תופחת שוב הריבית בארה"ב ל-4.25% ישנם שלל גורמים, שרק חלקם אגב קשור למשבר ה- Subprime על נגזרותיו, בינהם נתוני מאקרו חלשים שפורסמו, מצוקת אשראי ונזילות, ירידה ברווחיות החברות וכמובן עלייה במחירי הנפט והקומודיטיס – כל אלו נתונים המעידים כי המשק האמריקאי עומד בפני האטה משמעותית בצמיחה. קצב ההתדרדרות של הדולר בהשוואה ליורו ולמטבעות עיקריים אחרים, רק מחריף את הבעייה ומקרב אותנו להערכה כי השתנו הסבירויות בין תסריט ה"האטה" (נחיתה רכה) לבין תסריט ה-"מיתון" על כל המשתמע מכך.

שורה תחתונה: עוצמתה של התקווה להפחתת ריבית נוספת, נופלת מעוצמתה של ה- Flight to safety ובהעדר אינדיקציות מצד ה-Fed להפחתות ריבית נוספות, צפויים השווקים בארה"ב להתנהל תוך תנודתיות גבוהה במיוחד ועלייה חדה באי הוודאות ( כפי שמתבטאים במדד הVix ).

בזמנים "נורמאליים" – ירידת תשואות באג"ח בארה"ב מטיבה עם שוק המניות שם –מכיוון שתשואות נמוכות באג"חים גורמות ליותר משקיעים לחפש את מזלם במניות.

בעיתות משבר (כיום) – ירידת התשואות באג"ח ממשלתי בארה"ב מהווה איום לשוק המניות, מכיוון שהיא מדגישה את החשש מהשלכות המשבר על רווחיות החברות ועל הצריכה הפרטית – מנוע הצמיחה של המשק בארה"ב.

האפיק המנייתי בישראל:

השוק אינו יקר, אולם אינו בשל להתנתקות משווקי העולם בכלל ומארה"ב בפרט. האם עליות השערים החדות במהלך אוקטובר היו בבחינת הקדמת הראלי המסורתי של סוף שנה? האם הירידות מאז, מרמזות על שינוי מגמה? איננו מעיזים להתנבא, אולם שוק המניות בישראל ממשיך לייצר הזדמנויות קנייה, במתאם גבוה לשווקי חו"ל, עם השפעה מהותית של שווקי המניות בארה"ב ובשווקים המתעוררים.

ברקע, רמות מחירים ומכפילים אטרקטיביים במיוחד במניות ה"חצי כבדות" (ת"א 75) ובחברות רבות הנסחרות ברשימת היתר. חידוש המלצות בתי השקעות זרים על ישראל שבאו לידי ביטוי ברכישות של זרים במניות במהלך ספטמבר (כ- 281 מ' דולר) והמשך קניות מצידם גם במהלך אוקטובר (במניות ת"א 25).

את מהלך העליות הובילו עד כה מניות הבנקים ות"א 25, אינדיקציה לחזרתם של זרים למגמת קניות בת"א.

הציבור – עדיין מלקק את פצעיו ממשבר הקיץ ומדיר ברובו את רגליו משוק המניות. עם זאת ניכרים סימנים ראשונים של חזרת חלק מהמשקיעים להשקעה במניות (גיוסים של כרבע מיליארד ₪ לקרנות נאמנות מנייתיות באוקטובר ובקרנות נאמנות אג"חיות שיש להם רכיב מנייתי (90/10, 80/20 וכו...).

חידוש מגמת הירידות בעולם ובישראל, מרחיק בשנית את הציבור מהשקעה בבורסה וניכרת עלייה ב"שנאת הסיכון" של המשקיעים הפרטיים.

סמיכות האירועים והעלייה בתנודתיות השווקים, מקטינה את הסבירות לראלי סוף שנה, בהיקפים משמעותיים, בת"א – כיון שהציבור הוא ה"מנוע" של מהלך משמעותי בשווקים.

המוסדיים "על הגדר" ובגלל פוזיציות יחסית מלאות במניות, אולם עדיין נהנים מתזרים חיובי מוגבר (גיוסי סוף שנה) ולפיכך רוכשים מניות, אולם לא בצורה אגרסיבית ואין לצפות שהם יובילו מגמות בבורסה בת"א בעיתוי הנוכחי.

באג"חים:

יתרון לאפיק הצמוד בהשוואה לשקלי: לכאורה, התחזקות השקל וצפי לאינפלציה אפסית בחודשים נוב' 2007 – פבר' 2008, (צפי מדד נובמבר ודצמבר סביב ה- 0.1% בכל חודש) מרמזים על עדיפות לאפיק השקלי. גם העובדה שהעקום הצמוד כמעט שטוח, בעוד העקום השקלי תלול למדיי, מרמזת על פוטנציאל רווחי הון משמעותי יותר באפיק השקלי.

אנו מדגישים מדי שבוע כי ברירת המחדל צריכה להיות 50:50 בין הצמודים לשקלים, כשהתמהיל נקבע בעיקר לפי גובה הציפיות האינפלציוניות הגלומות בשוק, בכל מח"מ ומח"מ. ניתוח האינפלציה הגלומה בעקומים (1.50%-2.50%) מגלה כי יש עדיפות לאפיק הצמוד על פני האפיק השקלי.

נדרשת פרמיית סיכון נוספת מהמכשירים השקליים, כשברור לכולם שלולא היה השקל המטבע החזק בעולם, היינו עדים לעלייה מסוימת בקצב האינפלציה בישראל, על רקע הלחצים האינפלציוניים בעולם בכלל (נפט מעל 95$ לחבית) ובישראל בפרט. במח"מים הקצרים, נשאר יתרון ברור של האפיק השקלי בהשוואה לצמודי המדד הקצרים הרגישים מאוד למדדים השליליים הקרובים.

את השבוע הנוכחי אנו פותחים עםSpread של כ-1.40% בין האג"ח ל-10 שנים בארה"ב לבין מקבילתה השקלית בישראל, רמה גבוהה משמעותית מהרמה המתבקשת לאור ביצועי המשק הישראלי ותמונת המאקרו.

אנו מעריכים כי ה-Spread צפוי לחזור, בהדרגה, לרמתו הראויה (סביב 0.75%). לפיכך ניתן לצפות לירידת תשואות נוספות באג"חים (כ- 0.50% בתשואות). כוחות השוק יכתיבו ירידה דומה בתשואות גם באפיק צמוד המדד, באמצעות מנגנון האינפלציה הגלומה בעקומי התשואות.

בהתחשב בתלילות העקום השקלי ובגובה ה- Spread, אנו סבורים כי הגיע הזמן להתחיל ולהאריך בזהירות את המח"מ השקלי בתיק ולהתחיל להצטייד גם בממש"קים ארוכים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.